מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימותיו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. דרוזגניק [Druskininkai, עיירת-קיט סמוכה לווילנא], י"ג' אלול תרצ"ב [1932].

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. רוב המכתב עוסק בעניין שליחותו של רבי ישראל סולובייצ'יק לדרום אפריקה, לטובת עזרה לרבנים ברוסיה הסובייטית שנותרו מאחורי מסך הברזל.

בתחילת המכתב כותב הגרח"ע על הצעת הרב אברמסקי כי יחתים את "הגה"צ חפץ חיים שליט"א" על "קול קורא" לטובת המגבית הזו בדרום אפריקה. הגרח"ע חושש ומתלבט על הנזקים העלולים לצאת מפרסום "קול קורא" זה – "
אך בכל זה אין להתחשב עם כל הספיקות והחששות, ולעשות מה שביכולת לטובת אחינו ברוסי'. באתי בדברים עם ראדין והגה"צ ח"ח שליט"א יחתום". הוא ממשיך ומבקש מהרב אברמסקי: "
יודיעני מעכת"ר באיזה אופן להוציא קול קורא, אם לכתוב ולפנות להרבנים שם או לכלל אחינו, והעיקר אם להזכיר בתוך הקו"ק לטובת הרבנים הנרדפים, או לכתוב בכלל לטובת אחינו לצרכי משלוח מזון וביחוד להרבנים..." [יש לציין כי במכתב אחר של הגרח"ע מתאריך כ' באלול תרצ"ב, הוא מתייעץ עם הרב אברמסקי, אודות "קול קורא" ליהודי אנגליה: "...כן יבקשני לבקש את החפץ חיים שליט"א לחתום על זה. הנני חושש שלא ישתמשו במכתב זה גם בשארי מדינות הרחוקות. ייטיב נא כת"ר להודיעני דעתו בזה בהקדם האפשרי..." – ראו: מכירת "קדם", מכירה 99, פריט 204].

בהמשך המכתב כותב הגרח"ע על יזמת הרב אברמסקי לעורר ולקדם את הדפסת כתביו של רבם הגר"ח מבריסק: "
שמחתי לשמוע ע"ד [על דבר]
סדור ועד להוצאת הספר של הגאון מאוה"ג מוהר"ח זצ"ל, אשר יצר לי תמיד כי לא הוציאו לאור בניו הרבנים הגאונים שיחיו". הגרח"ע גם כותב לו כי הוא שמח בהמשך מפעל חיבור ה"חזון יחזקאל" על התוספתא סדר מועד "מי יתן ויעלה בידו להוציאו בקרוב".

בחתימת המכתב מסיים רבי חיים עוזר בברכת שנה טובה: "
והנני ידידו ואוהבו הדו"ש ומברכו בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה]
לחיים טובים ארוכים, כנפשו היקרה וכנפש דוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

בשולי המכתב מוסיף הגרח"ע דרישת שלום מיוחדת (עליה חתם בשנית): "לידי"נ הרה"ג המצוין חו"ב סוע"ה כש"ת מו"ה ישראל סאלאווייציק נ"י...". הגאון רבי ישראל סולובייצ'יק מרבני דרום אפריקה (נפטר סיון תשי"א), בנו של רבי אברהם ברוך סולובייצ'יק אב"ד סמולנסק, אחיו הגדול של הגר"ח אב"ד בריסק – ראו אודותיו: פריט 203.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע הרב אברמסקי לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות.

בתקופות בהן כיהן הרב אברמסקי ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מפעלי עזרה ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. הם פעלו יחד גם בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בעניני הציבור.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים בשולי הדף.