ליקוטי אמרים (תניא) – מהדורה ראשונה – סלאוויטא, תקנ"ו-תקנ"ז – עותק שוקן, שלם עם שוליים רחבים – ההכנסות ממכירת הספר מוקדשות לחיזוק ולשיפוץ מתחם ה"אוהל" של הרבי מליובאוויטש

ספר לקוטי אמרים [תניא], חלק ראשון: "ספר של בינונים", עם חלק שני: "שער היחוד והאמונה", מאת האדמו"ר

הורד תמונה

ליקוטי אמרים (תניא) – מהדורה ראשונה – סלאוויטא, תקנ

7 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים

24.2.26

מחירים מומשו

צפה במכירה

ליקוטי אמרים (תניא) – מהדורה ראשונה – סלאוויטא, תקנ"ו-תקנ"ז – עותק שוקן, שלם עם שוליים רחבים – ההכנסות ממכירת הספר מוקדשות לחיזוק ולשיפוץ מתחם ה"אוהל" של הרבי מליובאוויטש

פתיחה: $300,000

נמכר ב: $375,000

כולל עמלת קונה

ספר לקוטי אמרים [תניא], חלק ראשון: "ספר של בינונים", עם חלק שני: "שער היחוד והאמונה", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא], בשנת "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" [תקנ"ו]-תקנ"ז [1796]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר.

בפתח הספר נדפסו הסכמות שניים מתלמידי המגיד ממזריטש – הרה"ק רבי משולם זושא מאניפולי והרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. בהמשך נדפסה הקדמת המחבר: "והיא אגרת השלוחה לכללות אנשי שלומינו יצ"ו" (אגרת אדמו"ר הזקן משנת תקנ"ה).

הספר נדפס בעילום שם המחבר (שמו אינו נזכר בדף השער, בשתי ההסכמות ואף לא בהקדמת המחבר). הדפסתו נמשכה כשלושה חודשים: ההסכמות נחתמו ביום ג' פרשת כי תבוא, י"ז אלול תקנ"ו, ובקולופון בסוף הספר, "תשלם המלאכה... ביום שהוכפל בו כי טוב יום ג' ך לחודש כיסלו שנת תקנ"ז לפ"ק".

הובא לדפוס בידי רבי שלום שכנא אלטשולר (חתן אדמו"ר הזקן ואביו של האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש), ושותפו. וריאנט בקולופון: בעותק שלפנינו חתום "הפועל... אלעזר בהרבני מוהר"ר צבי הירש זצ"ל מק"ק סלאוויטא" (בעותקים אחרים חתום: "המסדר האותיות... אברהם צבי במוהר"ר אליעזר כ"ץ").

מעלה מיוחדת במהדורה זו, שלא נגעה בה כלל יד הצנזורה, אשר שלטה ברוב המהדורות שלאחריה.

במהדורה הראשונה של הספר נכללו שני החלקים הראשונים בלבד: "חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים... מיוסד על הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. לבאר היטב איך הוא קרוב מאד, בדרך ארוכה וקצרה..." – ביאור יסודות עבודת ה'; "חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן [בראשי העמודים: 'שער היחוד והאמונה']... מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע" – ביאור יסודות האמונה ביחוד ה'.

רישום בעלות עתיק בראש דף השער: "שייך ליהודא ליב בהר"ר צבי זללה"ה. קנה לו ספר זה קנה חיי עוה"ב".

עותק נדיר ויוצא דופן, אשר נותר בצורתו כביום צאתו מבית הדפוס, ללא חיתוך שולי הדפים ומבלי שעבר תחת ידי הכורך. בכמחצית מן הדפים שוליים רחבים במיוחד (הטקסט לא נדפס במרכז הגיליון; כתוצאה מכך, כמחצית מן הדפים נותרו עם שוליים רחבים מאוד, לעיתים עד כדי מחצית מרוחב עמודת הטקסט, ואילו בדפים האחרים נותרו השוליים ברוחב רגיל).

ספר התניא מוצע למכירה מעיזבונו של הנגיד הנודע ר' רפאל שלמה דרימער (תשי"א-תשפ"ב), מחשובי חסידי חב"ד בברוקלין, ומצאצאי הגאון הקדוש רבי שלמה דרימער ראב"ד סקאלא, בעל "ישרש יעקב" ושו"ת "בית שלמה". ר' שלמה נודע בנדיבותו ובמעשי צדקה רבים, ותרם ביד רחבה למוסדות תורה וחסד. היה מסור לעבודת הכלל, ועסק בהשכנת שלום ובקירוב הלבבות. היה חסיד ומקושר לרבי מליובאוויטש, ושימש חבר בהנהלת ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש המרכזית וחבר ועד הקהל בשכונת קראון-הייטס. במשך כשלושה עשורים עסק ר' שלמה באספנות כתבי-יד עתיקים וספרים נדירים ויקרי ערך. לבקשת המשפחה, כל ההכנסות ממכירת ספר התניא מיועדות לתמיכה בפרויקט שיפוץ של מתחם האוהל הקדוש של הרבי מליובאוויטש.

[3], ד-פו דף. 19 ס"מ (רוחב הדפים עד 13 ס"מ). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגמים וקרעים קלים. סימני עש במרבית הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקה ובמילוי נייר. חותמות ספריית שוקן בירושלים בשולי דף השער והדף האחרון. דפי מגן חדשים (חוברו בתפירה); ללא כריכה.

מקור:

• אוסף שוקן, ירושלים (נרכש לפני 16.5.1946).

• סות'ביס, לונדון, דצמבר 1993, פריט 265.

• יודאיקה ירושלים, אפריל 2008, פריט 757.

• עיזבון ר' שלמה דרימער, ברוקלין, ניו יורק.

מהדורות ה"תניא" העיקריות וחלקיו שנדפסו בחיי המחבר ולאחר הסתלקותו

במהדורה הראשונה שהדפיס האדמו"ר הזקן בסלאוויטא נדפסו חלקו הראשון של הספר (נ"ג פרקים) וחלקו השני הנקרא "חינוך קטן – שער היחוד והאמונה" (י"ב פרקים). בשער ובראשי עמודיו נקרא הספר בשם "ליקוטי אמרים" (בכל המהדורות הבאות יכונה החיבור גם בשם "תניא"). במהדורה זו לא ניכרות עקבות ידה של הצנזורה.

בשנת תקנ"ט, וכן בשנות התק"ס, נדפסו בזאלקווא שבגליציה ארבע מהדורות נוספות של ספר התניא, ובהן נדפס לראשונה חלקו השלישי: "אגרת התשובה" (מהדורה קמא). בשנת תקס"ו הביא אדמו"ר הזקן בשקלוב את ספרו בשנית לדפוס, והדפיס בו את "אגרת התשובה" בנוסח בתרא – "בשינוי לשון למעליותא ובתוספת ביאור" – ובחלוקה לי"ב פרקים. למהדורה זו נוספו הסכמות מרבני שקלאב וקאפוסט, והיא נקייה אף היא משינויי הצנזורה.

כשנה וחצי לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן הדפיסו בני המחבר מהדורה שלישית של ה"תניא" (שקלוב, תקע"ד). במהדורה זו הוסיפו חלק רביעי הנקרא "אגרת הקודש" (ל"ב מכתבים) וחלק חמישי הנקרא "קונטרס אחרון"; ונתנו את הסכמתם בחתימותיהם: ר' דוב בער (האדמו"ר האמצעי), ר' חיים אברהם ור' משה.

מכאן ואילך נדפסו רוב מהדורות ספר התניא במתכונת מהדורת שקלוב תקע"ד, הכוללת את כל חמשת חלקי הספר. במהדורת ווילנא תר"ס הוגה נוסח ה"תניא" כולו בידי הרבי הרש"ב מליובאוויטש, ונוספו בו כמה הוספות חשובות שנשמטו במהדורות שקדמו לה. מאז ועד ימינו נדפסו כל מהדורות ה"תניא" על פי נוסח הרבי הרש"ב במהדורת ווילנא תר"ס.

על חיבור ה"תניא" והבאתו לדפוס

בשנות התק"נ היה האדמו"ר הזקן מן המנהיגים החסידיים המרכזיים ברוסיה הלבנה. רבבות חסידים נהרו אליו, ופונים רבים ביקשו לשאול בעצתו בענייני עבודת ה'. לעיתים המתינו שבועות אחדים כדי להיכנס לחדרו ל"יחידות" – דבר שגזל ממנו זמן רב והיה למורת רוחו. על כן כתב באותם ימים שלוש אגרות, שבהן ביקש להגביל את הכניסה לאלה שכבר נכנסו ליחידות, כדי להקל על כניסתם של מי שעדיין לא נכנסו; ובמקביל חיבר קונטרסי הדרכה בענייני עבודת ה', כתחליף למפגש הפרטי עמו. מקונטרסים אלו נתגבש בהמשך ספר התניא.

באגרת לחסידים משנת תקנ"ה (שנדפסה בהמשך כהקדמת הספר) כותב אדמו"ר הזקן: "בקונטרסים אלו הנקראים בשם ליקוטי אמרים... וכולם הן תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתנו תמיד... לשית עצות בנפשם בעבודת ה'. להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות, וגם השכחה מצויה. על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות, למשמרת לאות, להיות לכל אחד ואחד לזכרון בין עיניו, ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עמי ביחידות, כי בהן ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה'".

לאחר שהתפשטו העתקות לא מדויקות של הקונטרסים, החליט האדמו"ר הזקן להביא את הדברים לבית הדפוס. הדפסת ספר התניא החלה בשלהי שנת תקנ"ו ונשלמה בכ' כסלו תקנ"ז.

האדמו"ר הזקן כתב את ספרו בעומק העיון במשך כמה שנים. תלמידו הרה"ק רבי אהרן מסטראשעלע כותב: "לי גלוי וידוע ועיני ראו גודל היגיעה שהיה לו בעת אשר חיבר ספרו הקדוש, אשר בעומק חכמתו ובינתו היה מברר מכל הדברים הקדושים המבוארים בעץ חיים ובפרי עץ חיים, וע"פ הדברים האלו חיבר חיבורו הקדוש". האדמו"ר הזקן ליטש בדייקנותו כל מילה וכל אות, ואין בספרו מילים מיותרות או כפל לשון. בעניין זה כותב נכדו האדמו"ר בעל ה"צמח צדק": "מה שכתב בתניא לשון 'אור' ו'כח' ו'חיות', שמעתי שבכוונה כפל הלשונות, ובדקדוק גדול כתב כן". מסופר כי לעתים התעכב שבועות אחדים על כתיבת אות אחת בספרו.

מסורת חסידית בשם המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן מספרת כי האדמו"ר הזקן נהג להעניק את ספר התניא בעצמו לחסידיו: "אשר מכירת התניא, או הנתינה, היה ע"י כ"ק רבינו בעצמו. וכשבאו משלחות מעיירות שונות, היה הוא בעצמו מעריך כמה [ספרי] תניא נחוץ לעיר זו..".

האדמו"ר הזקן התבטא על ספרו: "מהתניא אפשר להיות חסיד כמו אברהם אבינו". ה"אוהב ישראל" מאפטא אמר ש"גם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בליקוטי אמרים". כשהגיע הספר לידי מחותנו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, התפעל ואמר: "פלא עצום הוא, איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא בתוך ספר כזה קטן...".

הספר התקבל בהערכה עצומה אצל רוב גדולי החסידות, ורבים ציטטו ממנו בספריהם. מסופר על המגיד מקוזניץ שהיה לומד מדי יום פרק בתניא כשהוא מעוטר בתפילין דרבנו תם, ואף התבטא לפני רבי אשר מסטולין כי ספר התניא הוא "ספר מגן עדן". המגיד מצטט בכמה מקומות בספריו דברים מספר התניא, אף שהיה מבוגר מן האדמו"ר הזקן בשנים אחדות. האדמו"ר מוויזניץ בעל "אהבת ישראל" אמר שצריך למשכן את השטריימל כדי לקנות את ספר התניא.

מאז נדפס לראשונה ועד השואה נדפס הספר בכארבעים מהדורות; ומאז ועד ימינו – באלפי מהדורות נוספות. הספר התקבל במרבית חוגי ישראל כספר יסוד באמונה ובעבודת ה'.

אדמו"רי חב"ד ייחסו סגולות רבות ללימוד בספר התניא, ואף להחזקתו בבית בלבד: סגולות לאמונה טהורה, למניעת מחשבות זרות, לתיקון על חטאים, לרפואת תחלואי הגוף והנפש, לשפע ברכה והצלחה, ולהצלה וישועה. הרבי מליובאוויטש הורה שעל הספר להימצא בכל בית כסגולה לשמירה.

שאל על פריט זה

הצג פרטים