מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים
טס לספר תורה – אאוגסבורג, המאה ה-17 – מבית הכנסת של קהילת גוסמנסדורף, בוואריה
פתיחה: $25,000
נמכר ב: $52,500
כולל עמלת קונה
טס לספר תורה. אאוגסבורג, אמצע המאה ה-17 בקירוב.
כסף רקוע, גזור וחקוק. חתום בחותמת העיר אאוגסבורג (בשימוש בשנים 1645-1670 בקירוב) ובחותמת הצורף HP במסגרת אובאלית, כנראה Hieronymus Priester, צורף-מוסמך החל מ-1649 (Seling 1555); הפעמונים חתומים בחותמות איכות חלקיות מפרנקפורט על המיין (עיט) מהמאה ה-17.
טס זה תועד בידי תאודור הרבורגר בכפר גוסמנסדורף (Goßmannsdorf) בין השנים 1925-1932 בקירוב, והודות לתיעוד זה ידוע לנו מקורו המדויק של הטס באחת מהקהילות הקטנות של יהודי בוואריה.
טס קטן ממדים, מעוטר בתבליט גבוה בדגמים צמחיים עשירים בסגנון בארוקי ובצמד דמויות פוטי (Putti). בראש הטס עיטור בצורת כתר, הקבוע באמצעות שני ברגים. במרכזו תא מלבני ללוחיות מתחלפות (מצורפות 4 לוחיות דו-צדדיות, ייתכן כי הן מאוחרות יותר), קבוע באמצעות שני פינים בצדו האחורי. בחלקו התחתון עיטור בצורת לוחות הברית, אף הוא קבוע באמצעות שני ברגים. על הלוחות חקוקים קיצוריהם של חמישה מתוך עשרת הדברות ומעליהם חקוקות האותיות "ז'ב'ל' / ט'ב'ש'", כפי הנראה ראשי תיבות שמותיהם של בני זוג אשר הקדישו את הטס. שלוש שרשראות ארוכות לתלייה ממוקמות בשלושה נקבים ייעודיים בשוליים העליונים. שלושה פעמונים תלויים בנקבים ייעודיים בשוליים התחתונים (אחד מהם אינו מקורי).
מקורו של הטס באוסף סימון ברוקהיימר (ראו להלן). ברשימה שחיבר בנו של ברוקהיימר, לזר (אליעזר), בשנת 2014, הוא מציין כי הטס נוצר על ידי שימוש משני בעיטור-כסף של רהיט עתיק. ייתכן כי יש בסברה זו כדי להסביר את הימצאותם של דמויות הילדים (פוטי) על גבי הטס – עיטור שאינו אופייני לכלי קודש מסוג זה – אך יש לציין כי דמויות דומות מופיעות גם על טס אחר שמקורו בבוואריה, בעיירה קובורג (Coburg) שבפרנקוניה עילית (מתועד אצל הרבורגר, עמ' 144, P160-405).
בכפר גוסמנסדורף על המיין, השוכן כ-16 ק"מ מדרום לווירצבורג במחוז פרנקוניה תחתית, התקיימה קהילה יהודית ברציפות מן המאה ה-16, אף כי מאז ומתמיד הייתה קטנה וסבלה ממגבלות שהטילו עליה השלטונות. יהודים מגוסמנסדורף נזכרים לראשונה במסמך משנת 1510; מסמך אחר, משנת 1532, מונה עשרה גברים יהודים בכפר, וזו ככל הנראה עדות לקיומה של קהילה קטנה במקום. במאה ה-17 כבר התקיימה ללא ספק קהילה יהודית במקום: בשנת 1655 התגוררו בכפר שש משפחות, שעיקר פרנסתן בא ממסחר בבקר ובסוסים, בחומרי גלם ובתוצרת חקלאית.
בסוף המאה ה-17 הקים יהודי בשם ברוך בן ירמיהו נפתלי בביתו בית כנסת עבור קהילת הכפר, ואף דאג לכתיבתו של ספר תורה. בשנת 1720 הוחלט להקים בית כנסת חדש בביתו של היהודי מאייר, אך המיזם לא עלה יפה, ורק בשנת 1764 ניתן האישור הרשמי מהרשויות לבנות בית כנסת. בית כנסת זה נחנך בשנת 1765, בטקס חגיגי שבמהלכו הועברו ספרי התורה מחדר התפילה הישן אל המבנה החדש. תפילות התקיימו בבית הכנסת החדש באופן סדיר עד ראשית המאה ה-20, ובשנים שלאחר מכן נזקקה הקהילה לעזרתם של יהודים מחוץ לכפר לשם השלמת המניין.
במהלך ליל הבדולח בנובמבר 1938 הרסו פורעים נאצים את פנים בית הכנסת, חיללו את ספר התורה האחרון שעוד נשמר בו, ופגעו בכלי הקודש שנותרו בו (חלק מן הפריטים הועברו מבעוד מועד למינכן). בשנת 1939 נמכר בניין בית הכנסת בגוסמנסדורף לעירייה, בתנאים בלתי-הוגנים שנכפו על באי כוחה של הקהילה החרבה.
גובה: 16 ס"מ (כולל השרשרת: 46 ס"מ), רוחב: 14.2 ס"מ. מצב כללי טוב.
מקור:
• הקהילה היהודית בגוסמנסדורף, בוואריה.
• אוסף סימון ברוקהיימר.
ספרות: Theodor Harburger, Die Inventarisation jüdischer Kunst- und Kulturdenkmäler in Bayern, Fürth: Jüdisches Museum Franken, 1998, p. 229 (P160-620).
מידע נוסף אודות קהילת גוסמנסדורף ניתן למצוא באתר המרשתת Alemannia Judaica.
סכום מכירת הפריט יוקדש לתרומה.
אוסף סימון ברוקהיימר
סימון ברוקהיימר (Brueckheimer) נולד בקילסהיים (Külsheim) בשנת 1889, הגיע למרקברייט (Marktbreit) בשנת 1911 ושימש בה כמורה החל משנת 1920. ב-1929 יזם מבצע לתיעוד חפצי קודש ורכוש יהודי בקהילות בוואריה, אותו ניהל במהלך חופשותיו מעבודתו כמורה ובמסגרת איגוד הקהילות היהודיות של בוואריה (Verband Bayerischer Israelitischer Gemeinden).
במהלך ליל הבדולח נמלט ברוקהיימר לפרנקפורט, שם נאסר ונשלח למחנה הריכוז בוכנוולד. לאחר שישה שבועות הוא שוחרר, שב למרקברייט, ובאפריל 1939 עזב עם משפחתו ללונדון, שם המשיך בפרויקט תיעוד הקהילות היהודיות של בוואריה.
במהלך מסעותיו בקהילות הקטנות וכן לאחר הגירתו ללונדון יצר ברוקהיימר אוסף קטן של חפצים יהודיים, אותם ליקט בקהילות עצמן או רכש מפליטים יהודיים שהגיעו לאנגליה. גולת הכותרת של אוספו הינו גביע לסעודת חברה קדישא של קהילת שוואבך (Schwabach), הנמצא כיום באוסף מוזיאון ישראל. רשימותיו, המתעדות כ-150 קהילות קטנות ברחבי בוואריה, שמורות בארכיון "יד ושם" בירושלים. ברוקהיימר נפטר באנגליה ב-1950.
פריטים נוספים מאוסף סימון ברוקהיימר יועמדו למכירה פומבית במכירותינו הבאות. תמורת הפריטים תיתרם במלואה.