מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים | Page 11

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים

27.1.26

מחירים מומשו

מציג 121 - 132 of 314

עמודים

פריט 121 אוסף מכתבי רבנים ואישים שונים – גליציה, פולין ואוקראינה – שנות התר"ס-התר"צ

אוסף גדול ומגוון של מכתבים מרבנים, תלמידי חכמים, ואישים שונים. גליציה, פולין ואוקראינה, שנות התר"ס-תר"צ בקירוב.

הורד תמונה

אוסף מכתבי רבנים ואישים שונים – גליציה, פולין ואוקראינה – שנות התר

4 PHOTOS

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $300

נמכר ב: $1,125

כולל עמלת קונה

אוסף גדול ומגוון של מכתבים מרבנים, תלמידי חכמים, ואישים שונים. גליציה, פולין ואוקראינה, שנות התר"ס-תר"צ בקירוב.

בין הכותבים: רבי דוד הלוי איש הורביץ אב"ד סטניסלב; רבי דוד צבי אויערבאך אב"ד סוקולוב (אצל סטריא, גליציה); רבי אברהם פרידמן אב"ד ליגאנסק; רבי זאב וואלף גרסטל אב"ד יאריטשוב; רבי אשר זליג הכהן לויטרבך מדרוהוביץ'; רבי יעקב אביגדור אב"ד דרוהוביץ'-בוריסלב; ועוד כותבים רבים.

למעלה מ-30 מכתבים. מרביתם על גלויות דואר שנשלחו. גודל ומצב משתנה.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 122 מכתב ברכה ותודה מהגאון רבי ברוך בער ליבוביץ – קמניץ, אב תרצ"ג

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], י"א מנ"א תרצ"ג [1933]. יידיש

הורד תמונה

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $1,000

נמכר ב: $1,750

כולל עמלת קונה

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], י"א מנ"א תרצ"ג [1933]. יידיש.

נשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה (ארה"ב). רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה.

רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיום הדף השני, כשמונה שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צו בענטשין, מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים, דער אויבערשטער זאל אייך בענטשין מיט אללע ברכות והצלחות און ער זאל דער ליינגערין אייערע יאהרין אין נחת און אייער פארמעגין זאל ער אויס היטין בזכות אויפ האלטין דיא הייליגע תורה, און דיא ברכה ברוך אשר יקים וגו'[מר] זאל אויפ אייך מקוים ווערין און אין גיכין זאלין מיר זוכה זיין צוא זעהען אין דער גאולה און קומונג פון משיח אמן. [=הנני לברך אתכם, יחד עם אשתך הגבירה הצדקנית שתחיה באריכות ימים ושנים, שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות וההצלחות, ויאריך ימיכם בנחת, וישמור על רכושכם בזכות שמירת התורה הקדושה, ותקויים בכם הברכה "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת", ושנזכה כולנו לראות במהרה את הגאולה ואת ביאת המשיח אמן] – דברי המברכו ומוקירו ומכבדו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, רבי ברוך בער עלה על מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 123 מכתב ברכות לשנה טובה – מרבי ברוך בער ליבוביץ – קמניץ, תשרי תרצ"ט

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. [קמניץ], ז' תשרי תרצ"ט

הורד תמונה

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $1,500

נמכר ב: $2,750

כולל עמלת קונה

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. [קמניץ], ז' תשרי תרצ"ט [1938].

נשלח ללונדון אל קרוב-משפחתו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל". מכתב ברכת שנה טובה, השופע ברכות רבות מעומק הלב:

"בימי הרצון והרחמים ישפיע הש"י ברכתו על כבוד בשב"ז [בעל שארת-בשר זוגתי] הגאון הגדול פאר הדור סוע"ה אוצר היראה כהדרגה"ר יחזקאל נרו יאיר שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן אברמסקי ראב"ד בלונדון ובעהמ"ס הנכבד חזון יחזקאל".

"ה' העליון ית"ש יברך את כ"ג שי' וזוגתו הרבנית הצדקנית שתחי' עם כל צאצאי'[הם] שי' לאוי"ט בברכתו להשנה החדשה הבעל"ט לכל הברכות והצלחות והאושר האמתי המאושר באור הש"י וירא"ש, ולשנת חיים ארוכים ומתוקנים בבריאות גופא לעסוק בתורתו הק' מתוך הנחת והרחבה, ולשנת גאולה וישועה לכלל ישראל והרמת קרן משיחנו...".

בהמשך המכתב מאשר רבי ברוך בער את קבלת הכסף שנשלח עבור הישיבה על ידי הרב אברמסקי, ומברכו על כך: "והנני לברכו כי יאריך הש"י ימיו ושנותיו עם כל בני ביתו וצאצאיו שי' בנחת ובנעימות, ונזכה במהרה לנחמות וגאולה שלמה, הנני בשב"ז הדושת"ה המברכו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק. ז' תשרי תרצ"ט".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), היה קרוב משפחתו של הגאון רבי ברוך בער, ע"י נשותיהם שהיו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג, חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כ-15 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרע חסר קטן באחד הקפלים.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 124 אוסף מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על גזרת השחיטה באשכנז – תרצ"ד

אוסף מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, על ענין גזרת השחיטה בגרמניה וארצות נוספות באשכנז, שנשלחו ללונדון אל הגאון ר

הורד תמונה

אוסף מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על גזרת השחיטה באשכנז – תרצ

7 PHOTOS

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $2,000

נמכר ב: $8,125

כולל עמלת קונה

אוסף מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, על ענין גזרת השחיטה בגרמניה וארצות נוספות באשכנז, שנשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. ווילנא, ניסן-אייר תרצ"ד [1934].

האוסף כולל 4 מכתבים שלמים, ועוד 3 דפי הוספה ("נ.ב.") למכתבים באותו נושא (כולם בכתב-ידו וחתימתו של הגרח"ע, למעט מכתב אחד בכתיבת סופר ובחתימת ידו של הגרח"ע). רוב המכתבים עוסקים בדיונים על צעדים שונים במאבק להצלת ה"שחיטה היהודית" הכשרה בארצות אשכנז (גרמניה ועוד ארצות), שהשלטונות בסיוע ארגונים אנטישמיים הצרו את צעדיה, בין היתר בחוקים המחייבים את "הימום הבהמות" במכות-חשמל קודם השחיטה, שיש בזה חשש פסול לשחיטה והטרפת הבשר. אל המכתבים מצורפת העתקה של הרצאה בנושא הנ"ל, בכתב-ידו של אחד מסופריו של הגרח"ע.

במכתב הראשון מתאריך ב' בניסן (בכתב-ידו וחתימתו), הוא פותח בשמועה הטובה כי בנו הבכור של הרב אברמסקי יצא לחפשי מעבודת הפרך ברוסיה: "ושמחתי מאד על זה, מי יתן ונשמע שמועות טובות בקרוב מבנו הצעיר שי'" [לאחר שהרב אברמסקי שוחרר בשנת תרצ"ב מהגלות ברוסיה עם אשתו ושניים מבניהם, נותרו שני בניהם הגדולים בגולת רוסיה הסובייטית. החשש העיקרי היה בעיקר לשלום בנו השני, יעקב דוד אברמסקי, שנשלח שם לגלות ע"י השלטונות הסובייטים, והיה בסכנת חיים].

בהמשך המכתב דן הגרח"ע בבירור משמעות ההימום החשמלי לגבי הלכות טריפות, וכותב על מכתב שקיבל בעניין מהרה"ג רבי יעקב ויינברג [בעל ה"שרידי אש"]. הגרח"ע מזהיר את הרב אברמסקי לא למהר להשיב על השאלה: "...ובודאי בל ימהר כת"ר להשיב שם בטרם שנתיעץ יחד". רבי חיים עוזר מספר שקיבל מכתבים מהרבנים בפרנקפורט דמיין ומברלין "מהקהלות הבלתי נפרדות ומצדדים להיתר, לעומת זה הרבנים מהקהילות הנפרדות מתנגדים לע"ע, והדבר צריך עיון וישוב רב מצד ההשקפה הכללית הנוגע ליסוד השחיטה לעם ישראל...".

באחד הדפים, שצורף כנראה למכתב זה, הוסיף הגרח"ע בכתב ידו: "נ. ב. בענין העלעקטרי לא הייתי חושש מפני היתר של הטשיף [=הרב הראשי באנגליה], כי לא יתחשבו עם דעתו, רק העיקר שלא יתלה א"ע בשם מעכ"ת, ולכמותו יספיק הקצור".

במכתב מתאריך ג' בניסן (בכתיבת סופרו, ובחתימת ידו) מכחיש הגרח"ע שמועה כי נתן את הסכמתו לפרסם תרגום-אנגלי למשניות "סדר נזיקין" וגמרא פרק חלק ממסכת סנהדרין: "הנני ממהר להודיעו, כי שקר הדבר ולא היו דברים מעולם, כי לא נשאלתי ולא נתבקשתי ע"ז כלל. מצאתי לנכון למהר להכחיש את השמועה...". למכתב זה צורף דף עם הוספה בכתב-ידו של רבי חיים עוזר, בענין הימום הבהמות: "נ. ב. ע"ד ענין העלעקטרי שהעירותיו, שנכון ונחוץ להיות זהיר בדבר מאד. כוונתי ג"כ לבלי לגלות להרב הכולל ה'[ערץ], טרם נבוא בדברים יחד, ולכשמותו יספיק הקיצור".

במכתב מתאריך י"א בניסן, הוא כותב (בכתב-ידו וחתימתו): "היום הגיעני הט"ג [=הטלגרמה, מברק] מכת"ר והשבתיו, ציויתי לשלוח העתקת תשובתי חזרה ללאנדאן וגם להרב מוהר"ע מונק בברלין כבקשתו...". בהמשך המכתב הוא מעיר שלא כדאי למהר להתיר ההימום, ואף שהרב ויינברג "העלה בדעתו להתיר, ותלה לדבריו בו", בכל זאת הדבר צריך זהירות מאד "אשר לבד ברור הענין, הלא זה נוגע לכלל ישראל בכל תפוצות הגולה, שתתפשט בכל מקום, בדבר שלא שערום רבותנו מדר דר בנוגע לעצם השחיטה". הגרח"ע מספר כי "באשכנז נחלקו הדיעות, כאשר הודעתי לכת"ר. גם הרבנים מהקהלות הכלליות הנוטים להתיר כתבו אלי. הקהלה בברלין שלחה הקונטרסים של הרה"ג מוהר"י ויינבערג נ"י לכמה גדולים. העירותי להרב ויינבערג לשלוח לגדולי הר"מים פה במדינתינו, כמו הגר"ש שקאפ ורב"ד לייבאוויץ ור"א וואסערמאן ור"א קאטלער שיחיו, שחושבים להתועד פה אחר חה"פ [חג הפסח]. בכל אופן אי איפשר למהר בענין כזה הנוגע ליסוד הכשרות". בחתימת מכתב זה הוא מסיים בברכות לרגל חג הפסח: "יחוגו את חג המצות בשמחה ובדיצות, וישמעו בשורות טובות מבניהם שיחיו, ובקרוב יהיו כשתילי זיתים סביב לשולחנו. ידידו רצוף אהבה הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב נוסף מתאריך ג' אייר (בכתב-ידו וחתימתו), פותח הגרח"ע בעניינים שונים: הוא כותב על הדפסת ה"חזון יחזקאל" על סדר מועד, ועל אסיפת הר"מים שהיתה "לטכס עצה ע"ד וועד הישיבות וע"ד המפעל של הס"ת" [על שם ה"חפץ חיים", המיועד להכניס כסף להצלת הישיבות]. בהמשך כותב רבי חיים עוזר על ענין גזירת השחיטה באשכנז: "ע"ד ענין ההמום ע"י עלעקטרי, קבלתי ט"ג [טלגרמה, מברק] מב' אגודות הרבנים של קהלות הכלליות והנפרדות, כי יתועדו ביום ט' אייר הבע"ל, ומבקשים לבלי להשיב לע"ע עד שיבררו לעצמם. באמת שאלה על הנוגע לכלל ישראל בכל תפוצות הגולה, קשה מאד לכל החושב על כלליות הענין". בהמשך המכתב כותב הגרח"ע על התקווה לשחרור בניו של הרב אברמסקי מן הגלות ברוסיה, ומוסיף כמה שורות בדברי תורה, במענה לדבריו.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו.

לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.

8 פריטים, על ניירות מכתבים רשמיים, מתוכם 5 דפים בחתימת רבי חיים עוזר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 125 אוסף מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על גזרת השחיטה בפולין – תרצ"ח

שישה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, אודות החוק שעלה ב"סיים" הפולני לאסור את השחיטה היהודית. ווילנא, א

הורד תמונה

אוסף מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על גזרת השחיטה בפולין – תרצ

6 PHOTOS

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $2,500

נמכר ב: $10,625

כולל עמלת קונה

שישה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, אודות החוק שעלה ב"סיים" הפולני לאסור את השחיטה היהודית. ווילנא, אדר-אייר תרצ"ח [1938].

המכתבים נשלחו ללונדון אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, ועוסקים בענינים שונים, בכל המכתבים כותב הגרח"ע על המאבק להצלת ה"שחיטה היהודית" הכשרה בפולין. כאשר באותה תקופה העלו המפלגות האנטישמיות ב"סיים" הפולני, הצעת חוק לאסור לחלוטין את השחיטה היהודית על מנת להצר את צעדי היהודים במדינתם.

במכתב הראשון, מתאריך אור ליום ה' כ"א אדר ב' תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע): "ע"ד גזירת השחיטה בטח שמע רומעכ"ת כי הקומיסיא ע"י הסיים החליטה לאסור את השחיטה, והיום ו' ימסרו הדבר להסיים, והמצב רציני מאד, אם כי הממשלה מתנגדת לזה, אך אם תצא החוק מבתי המחוקקים אזי באמת חלילה אין עצה בדבר...". רבי חיים עוזר מבקש מהרב אברמסקי לדבר הרב הראשי ד"ר הערץ ("הרב הכולל שליט"א") ורומז על הדרכים שאפשר להפעיל לחצים דיפלומטיים מארצות חוץ – "...ושומר ישראל ישמור את עמו ותורתו, והנני מחכה לתשובתו בענין זה".

בהמשך המכתב הנ"ל, מדווח לו רבי חיים עוזר על מצב בריאותו של ידידם הגרי"ז מבריסק: "אשמח להודיעו כי ב"ה הוטב ידידנו הרב הגאון מוהרי"ז סאלאווייציק שליט"א, וב"ה הבראנחיט עבר ובריאותו הכללית הוטבה, אולם האסטמא בכלל על מצב אחד, ע"פ עצת הרופאים עליו לנסוע לזאקאפאנע או לקריניצא. נכון הי' לנסוע לווין להתרפאות, אבל עתה לפי המצב שם אין ביכלתו לנסוע, והשי"ת ישלח דברו וירפאהו רפו"ש במהרה". רבי חיים עוזר ממשיך לכתוב אודות משלוחי המזון ליהדות רוסיה הסובייטית: "החבילות לרוסיא לצרכי חה"פ הבע"ל, הננו שולחים לכל המבקשים. מה נשמע ע"ד האפעל לטובת אחינו...". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי". בשולי המכתב: שתי שורות בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.

במכתב השני ממוצאי שבת, כ"ד אדר ב' (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע), כבר נכתב על אישור החוק האנטישמי בסיים הפולני, בערב שבת: "...בהמשך למכתבי הקודם אשר בקשתיו לבוא בדברים עם הרב הכולל שליט"א. בטח שמע כי אתמול נתקבלה בהסיים הצעת החוק לאסור לגמרי את השחיטה, אם כי הממשלה התנגדה לזה, החוק צריך להתקבל עוד בהסינט עד יום 1 אפריל, ואם לא יקובל לזמן הנועד יודחה לעונת החורף הבע"ל, וראוי מאד לקדם פני הרעה ע"י עסקנים אנשי שם, כאשר כן היו נכונים לעשות לפני שנתיים ימים, אבל ראוי להזדרז בהקדם האפשרי ובלי איחור אף יום אחד, ושומר ישראל ישמור את עמו ותורתו". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב השלישי, מתאריך אור ליום ה' כ"ח אדר ב' תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע), הוא מוסיף: "...לע"ע לא הוגש החוק לפני הסינט ונתבטל לפי שעה. יש אומרים כי אם יתאסף הסיים לרגל איזה ענינים ביחוד, יוכלו לדון שנית על זה. בעירנו הכרזנו תענית צבור ביום אתמול, שהי' נכון להתברר אצל הסינט, ובאספת הרבנים בווארשא החליטו לקבוע תענית צבור ביום ה'. לע"ע היתה הרוחה מעט אבל עוד סכנה גדולה מרחפת, והעיקר תלוי בדעת הממשלה, אשר אם כי התנגדה לזה, אבל לא כמו לפני שנתים ימים. ועל כן כעת השעה להשתדל בזה כאשר כתבתי אליו במכתבי הקודם, לבקש השפעות גדולות ע"י שרים גדולים אצל שר החיצון, ולא לפרסם הדבר, כי אם בחשאי. כתבתי מזה במוצש"ק להרב הכולל ד"ר הערץ שליט"א. לפני שנתים הי'[ה] הלארד ר"ש עומד הכן לדבר אדות זה. אקוה כי ישתדלו ויתאמצו בזה הנוגע ליסודי הדת וכלכלת עשיריות אלפים משפחות". בהמשך המכתב נכתב על ענייני הגזרות על השחיטה בגרמניה, שבדיה ודנמרק, והוא מציין כי החוק האנטישמי בפולין לא עוסק בכלל בשאלת צער בעלי חיים ודרישת הימום חשמלי "...וגם הנכרים אינם עושים שום הימום, ורק הכונה להכרית אוכל מאחינו ולהצר צעדיהם, וע"כ אחרי כל מיני הימום לא ירשו את השחיטה אם ח"ו יתקבל החוק...". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "יודיעני תוצאות השתדלותם ומעשיהם בזה, והמקום יהיה בעזרם, והנני ידידו רצוף אהבה הדושו"ט ומברכו בברכת החג המקודש, חיים עוזר גראדזענסקי". בשולי המכתב (בצד): שורה נוספת בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.

במכתב הרביעי, מיום המחרת, יום ה' כ"ח אדר ב' תרח"ץ, כותב רבי חיים עוזר (בכתב ידו וחתימתו), על תכנית הרב אברמסקי לנסוע מלונדון לווילנא לצורך המאבק: "...הלילה כתבתי להדר"ג ועתה הגיעני מכתבו מיום כ"ה אד"ש, ולא הבינותי כונת הדר"ג וחפצו הטוב לבוא הלום בדבר השחיטה. כאשר הודעתיו אתמול אין שום עצה ותקנה, וכל היתר של הימום לא יועיל כלפי אויבינו בנפש אשר רוצים להכרית אֹכל מרבבות אלפי ישראל ולהוציא מסחר הבשר, ושום נימוק מצער בע"ח לא ידובר כלל... כאשר הודעתיו היתה רוחה מעט אבל הסכנה מרחפת, וראוי להשתדל בזה ע"י בעלי השפעה שרים ונכבדים. אם מוצא כת"ר לטובת ההשתדלות לבוא הלום, יאבה נא להודיעני בהחוזר ואכתוב להרב הערץ שי'[חיה], והנני מחכה לתשובת בפרטיות בהחוזר". רבי חיים עוזר מסיים בברכות לרגל חג הפסח הקרב: "ואו"ש וברכה לרומעכ"ת [ואמר שלום וברכה לרום מעלת כבוד תורתו] ולביתו ולכל הנלוים אליו לאהבה אותו, יתברכו בברכת החג המקודש הבעל"ט, כנפשו הטהורה ונפש ידידו רצוף אהבה חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב החמישי מתאריך ה' אייר תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע): "...בהמשך למכתבי הקודם, הנה ענין השחיטה רציני מאד ואין לדחות את ההשתדלות האפשרית ואין לעבור על 'בל תאחר'. מצאתי לנכון לזרזם והמקום יהי'[ה] בעזרם". בהמשך המכתב הוא עוסק בענייני העברות כספי תמיכות למוסדות התורה ע"י "קרן התורה", ורבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב השישי מתאריך כ"ג אייר כותב רבי חיים עוזר באריכות (בכתב ידו וחתימתו) על ענין השחיטה ועל עניינים שונים לטובת הכלל והפרט: "...יקרת מכתבו מיום י"ט אייר הגיעני. אין מי שיגיד בבירור שלא תתברר שאלת השחיטה בהסעסיע [=בישיבת הפרלמנט] המיוחדת הנועדה לתחלת חודש יוני, והננו שרוים בפחד, ואם תתברר השאלה הלא הזמן קצר שבועים או שלשה שבועות. בכל אופן אם יש באפשרי לחזק דעת הממשלה בזה טוב, כי זהו יוכל להיות לגרם לדחות את ההצעה עד חֹדש אקטיאבר, וזהו ג"כ הצעה לפי שעה, וע"כ לדעתי אין לדחות בשום אופן את ההשתדלות ע"י הרב הכולל שי'[חיה], והמקום יהי' בעזרו, ויאבה נא להודיעני מהנעשה בזה".

בהמשך המכתב הוא עוסק בענייני תקציבים והעברות כספים למוסדות התורה, ומציין כי רשת בתי הספר "חורב" הוצאה מרשימת התקציבים "...ומה יעשו בת"ס לבנים הרבים?". המכתב עוסק גם בהשתדלויות להצלת "הרב משקלוב" לעזור לו להגר מרוסיה הסובייטית: "ע"ד הרב משקלאוו כתבתי גם לאמריקא. אחשוב גם אני אשר ההשתדלות מפאריז טובה, אם כי מהדזאיינט מפאריז הגיעני מכתב שאין שום מקום להשתדלות וכי יוכלו להרע, אך בכ"ז לדעתי ראוי לעשות בכל האפשרות". רבי חיים מסיים את המכתב: "ואו"ש וברכה לכת"ר ולכל הנלוים אליו, כנפשו היקרה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.

כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.

6 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 126 מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי אל הרב הראשי לבריטניה – על גזרת השחיטה בפולין – ניסן תרצ"ח

מכתב מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, אודות החוק שעלה ב"סיים" הפולני לאסור את השחיטה היהודית. ווילנא, ניסן תרצ

הורד תמונה

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $500

נמכר ב: $2,125

כולל עמלת קונה

מכתב מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, אודות החוק שעלה ב"סיים" הפולני לאסור את השחיטה היהודית. ווילנא, ניסן תרצ"ח [1938].

המכתב נשלח ללונדון אל הרב ד"ר יוסף צבי הערץ, הרב הראשי למדינות הכתר הבריטי, בבקשה כי יפעיל גורמים בכירים באנגליה, שישפיעו על משרד החוץ הפולני והממשלה בפולין, למנוע את אישור הצעת החוק שהעלו המפלגות האנטישמיות ב"סיים" הפולני, לאסור את השחיטה היהודית על מנת להצר את צעדי היהודים במדינתם.

רבי חיים עוזר כותב לו (בכתב יד סופרו, עם שתי שורות בכתב ידו וחתימתו): "הוד כבוד הרה"ג המפורסם, חכם הכולל, עסקן ורב פעלים, כש"ת מוהר"י הערץ שליט"א, רב הכולל למדינות בריטניא... אם אמנם זה לא כבר כתבתי לרומעכ"ת, מצאתי לחובה לבא שנית במגילת ספר. הלא שמע בטח רומעכ"ת מגזרת איסור השחיטה שנתקבלה ע"י הסיים הפולני, אולם לע"ע [לעת עתה] טרם הוצע לפני הסינט, ובנתים נסגרו בתי המחוקקים לזמן, אבל הסכנה גדולה ומרחפת עלינו כאשר יפתחו שנית, ולא נודע עוד באיזה זמן יוצע הענין לפני הסינט, רק שהיתה לנו הרוחה מעט ונוכל לשאוף רוח ולהשתדל בעז"ה. הממשלה בכלל מתנגדת להחוק, אך לא בדעה תקיפה כמו לפני שנתיים, כי השנאה התגברה מאד ורוחות רעות מנשבות מכל עברים ממזרח וממערב [=הכוונה לרוסיה הסובייטית וגרמניה הנאצית], ד' ירחם".

הרב גרודז'נסקי מבקש מהרב הראשי לאנגליה ומתווה דרכי-פעולה למניעת הגזירה האנטישמית ע"י דיפלומטיה בינלאומית של ה"חלונות הגבוהים" באנגליה: "נכבד מאד שתהי'[ה] השפעה מן החוץ ע"י שרים גדולים ונכבדים שיעשו בהצנע ובהסתר לבא בדברים עם השר החיצון [=שר החוץ], כאשר היו מוכנים לעשות לפני שנתים, וכל השפעה וחזוק למנוע מגזרה זו יהי'[ה] לתועלת רבה, ולמותר לזרז בזה את הדר"ג בענין כללי כזה הנוגע ליותר משלשה מליון נפש מישראל בהעברה על דת קדשנו ובחורבן כלכלי של כמה עשריות אלפים נפש מישראל. רומעכ"ת בודאי יתייעץ עם יחידי סגולה שיש להם השפעה בחוגים הגבוהים, מה לעשות לקדם פני הרעה בעוד מועד. המקום יהי' בעזרם וזכות הרבים יהי' תלוי בהם".

רבי חיים עוזר מוסיף בעצם כתב ידו בחתימת המכתב, ברכות לרגל חג הפסח הקרב: "והנני חותם בברכה מרובה לרומעכ"ת [לרום מעלת כבוד תורתו] ולכל הנלוים אליו והחוסים בצלו, יתברכו בברכת החג המקודש ועיניהם תחזינה בשוב ד' את שבות ציון במהרה, כנפשו הטהורה ונפש מוקירו כרום ערכו, חיים עוזר גראדזענסקי".

מקבל המכתב, הרב ד"ר יוסף צבי הרץ (תרל"ב-תש"ו, 1872-1946), נולד בהונגריה והיגר בילדותו לארה"ב בשנת 1884. מראשוני תלמידי "בית המדרש לרבנים" בניו יורק. כיהן ברבנות בעיר סירקיוז בארה"ב, ובשנת תרנ"ח (1898) עבר לדרום אפריקה, בה כיהן כרב קהילה וכמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת פרטוריה. בשנת 1911 חזר לניו יורק ובשנת 1913 עבר לאנגליה, עם הכתרתו לרב הראשי הרשמי (Chief Rabbi) של לונדון ומדינות האימפריה הבריטית.

הרב הרץ פעל בגאון למען העם היהודי בכל תפוצות ישראל, ולמען התנועה הציונית. נלחם בגילויי אנטישמיות ואפליית יהודים ברחבי העולם. הרב עסק בשיתוף רבני אנגליה בחיזוק שמירת הדת ונלחם נגד מגמות ריפורמה ביהדות. בכתביו ובפירושו לתנ"ך ולסידור התפילה (באנגלית), שלל את מבקרי המקרא והוכיח את האמונה באלוקים ובמתן תורה על-ידו.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. סימני קיפול. בלאי וקרעים קלים בסימני הקיפול ובשולי הדף.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 127 שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה להוצאות הרפואה של הגרי"ז אב"ד בריסק, ושל רבי ברוך בער ורבי שמעון שקופ – ווילנא, אב תרצ"ט

שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ט [אוגוסט 1939].

כתיבת ידי סופריו של הגרח"ע (כתב

הורד תמונה

שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה להוצאות הרפואה של הגרי

2 PHOTOS

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $1,000

נמכר ב: $2,125

כולל עמלת קונה

שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ט [אוגוסט 1939].

כתיבת ידי סופריו של הגרח"ע (כתב-ידו של אחד מהם דומה לכתיבת רבו), עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתבים כוללים עניינים שונים, ועוסקים בעיקר בהעברת כספים בשם הרב אברמסקי למימון הוצאות הרפואה של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק, בנסיעתו להבראה בקריניצה (עיירת המרפא קרעניץ Krynica-Zdrój דרום-פולין). [נסיעתו האחרונה של הגרי"ז לקריניצה – כאשר בדרכו חזרה לעירו בריסק פרצה המלחמה, והוא נאלץ לנסוע לוורשא ושהה בה בחג הסוכות, ולאחר מכן הצליח להמלט עם חלק ממשפחתו לעיר ווילנא, ומשם לארץ ישראל], ולמימון הוצאות ההבראה של זקני ראשי הישיבות הגאונים רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי שמעון שקופ.

במכתב הראשון מתאריך ח"י מנחם אב, כותב הגרח"ע בתוך הדברים: "מידידינו הרב הגאון מוהרי"ז סאלאווייציק שליט"א הגיעני מכתב משבתו בקריניצא, והנני ממציא לו הסך חמש מאות זהובים ע"ח רומעכ"ת. כן אמלא בקשתו ושלח על חשבונו מאתים ז' להרב"ד שליט"א [=רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ] ולהגר"ש שקאפ שליט"א מאתים זהובים, ויואיל נא להודיע לביתו שימציאו אלי סך תשע מאות זהובים".

בתחילת מכתב זה, הוא כותב אודות מכתב המחאה ששלח ללונדון נגד ההצעה של ועד הקהילה לשינוי זמן תפילת קבלת שבת בערבי שבתות (ראו פריט הבא), ועל הדרך בה ניסה לכתוב זאת מבלי לפגוע בכבוד הרב הראשי ד"ר הערץ: "...בדבר המכתב אודות קבלת ש"ק, אשר לדעתו ראוי לערכו בסגנון אחר חריף, לא ידעתי כונתו על נכון. לפי השערתי חשבתי שראוי לבלי לפגוע הרבה בכבודו של הרב הכולל, וע"כ דנתי אותו כשוגג, בדברי מכתבי, ויודיעני אפוא מה שיש להוסיף במכתב האחר, וגם יואיל נא להמציא אלי את המכתב הראשון, כי איני משאיר אצלי שם העתקה מהמכתבים שאני שולח, ואשלח למעכ"ת מכתב אחר כחפצו".

במכתב השני מתאריך כ"ו אב, הוא מתייחס בתחילה לנושא המחאה על שינוי זמן תפילת קבלת שבת בלונדון: "יקרת מכתבו... הגיעני היום. תיכף כתבתי מכתב בכתב ידי ללונדון בקצור [ראו פריט הבא], ואם ימציא לי מכתבי הקודם אעריך מכתב שני בארוכה".

בהמשך המכתב נכתב על העברת הכספים למימון הוצאות ההבראה של הגרי"ז מבריסק ושל זקני ראשי הישיבות הגרב"ד ליבוביץ והגר"ש שקופ: "הסך חמש מאות זהובים לידידנו הגרי"ז סולוביציק שליט"א שלחתי לקריניצא, וכן שלחתי להגאון ר' ברוך דב ליבוביץ שליט"א בדרוסקניק, וכן אשלח להגר"ש שקאפ שליט"א המתגורר ג"כ בדרוסקניק" [=עיירת מרפא ביערות מחוז גרודנא].

בסיום מכתב זה הוסיף רבי חיים עוזר ברכות, בכתב ידו וחתימתו: "וד' יחלימהו ויחזקהו ויאמצנו, וישוב לאיתן בריאותו ולעבודתו עבודת הקֹדש, והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.

2 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 29 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 128 מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על זמן קבלת שבת בלונדון – ווילנא, תרצ"ט

מכתב בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, כ"ו אב תרצ"ט [1939].

נשלח ללונדון, אל מקורבו &

הורד תמונה

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $800

נמכר ב: $2,250

כולל עמלת קונה

מכתב בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, כ"ו אב תרצ"ט [1939].

נשלח ללונדון, אל מקורבו "הוד כבוד ידידי הרב הגאון הגדול" רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתב עוסק בהצעת ועד הקהילה לקבוע זמן אחיד בכל השנה לתפילת קבלת שבת בבית הכנסת. דבר שעלול להביא מכשולות של חילול שבת בימי החורף הקצרים (באנגליה בחורף היום קצר במיוחד, ובקיץ ארוך מאד).

"...וע"ד אשר הודיעני הצעת חברי ועד הקהלה, לסדר תפלת קבלת שבת וערבית בשעה אחת קבועה לתקופת השנה, ואשר על ידי זה תהי' קבלת שבת ותפלת ערבית בימות החורף כשלש שעות אחר כניסת שבת. זהו כנגד הדין בשולחן ערוך, ובודאי יתחזק כת"ר לעמוד בפרץ לבלי להניח להוציא אל הפועל קלקלה זו, שיש בה מעות לא יוכל להתקן, ואקוה כי יעשה את אשר ביכלתו למנוע מזה, ובודאי יהיו דבריו נשמעים, והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ושאלות שונות בהיכלה של שמירת התורה וההלכה בארצות שונות.

1 דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 129 שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – בתקופת השואה – ווילנא, אדר ב' ת"ש

שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אדר ב' ת"ש [מרץ-אפריל 1940].

נשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזק

הורד תמונה

שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – בתקופת השואה – ווילנא, אדר ב' ת

2 PHOTOS

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $1,000

נמכר ב: $2,250

כולל עמלת קונה

שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אדר ב' ת"ש [מרץ-אפריל 1940].

נשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. המכתבים עוסקים בהצלת והחזקת הישיבות והרבנים שגלו לווילנא ולליטא העצמאית עם פרוץ מלחמת העולם השניה. רבות מן הישיבות, שברחו מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים, הגיעו על פי הוראת רבי חיים עוזר אל ווילנא וערי ליטא העצמאית. באותה תקופה היה רבי חיים עוזר קברניטם של הישיבות המיטלטלות, כשהוא מנווט אותן בים הסוער, תוך שהוא דואג לכלכלתן ומפעיל עולם ומלואו להצלתן. בין הגולים לווילנא (שחלקם מוזכרים באחד המכתבים שלפנינו), היו: הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק [הגיע לווילנא עם חלק מבני משפחתו ותלמידיו, שניצלו ועלו עמו לירושלים בשנת תש"א]; ישיבת קמניץ והגרב"ד ליבוביץ [נפטר בווילנא בה' בכסלו ת"ש, ובני משפחתו ניצלו עם חלק מתלמידיו והיגרו בהמשך לארה"ב ולא"י], ישיבת מיר; ישיבת ראדין; ישיבת ברנוביץ והגרא"ב ווסרמן; ישיבת קלצק והגר"א קוטלר; ועוד.

במכתב הראשון מהתאריך י"ב אדר ב', כותב הגרח"ע על שיבושי הדואר בזמן המלחמה, ועל כך שחלק מהמכתבים שנשלחו לא הגיעו ליעדיהם. רבי חיים עוזר מאשר קבלת כספים שנשלחו ע"י רא"מ קייזער עבור הישיבות והרבנים הגולים, ועל כך שהכספים הועברו לוועד הישיבות, להגאב"ד מבריסק, לישיבות מיר וקלצק ולמשפחת הגאון ר' ברוך בער זצ"ל. מעבר לדף מכתב בן כמה שורות בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.

במכתב השני מהתאריך כ"ב אדר ב' כותב הגרח"ע בתוך הדברים: "...כמובן הדבר שצריך חזוק הרבה והתאמצות כל הכוחות להחזקת מוסדות התורה לימים הבאים, ועתה הלא ימי הפסח ממשמשים ובאים וההוצאות מרובות. גם מהפליטים הרבנים ראוי הי'[ה] שבלונדון יתענינו הרבה בזה, וביחוד ידידי רומעכ"ת שי'[חיה]". בהמשך מכתב זה הוא מזכיר את גיסו הרב מגלאזגוי [רבי בנימין בינוש אטלס] ואת הרב אונטרמן מליברפול. הוא גם מעודד את הרב אברמסקי בהדפסת ספרו "חזון יחזקאל" על התוספתא למסכת זבחים: "ד' יזכהו להוציא לאור בקרוב וכן את יתר החלקים על התוספתא, כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור...".

כפי הנראה חלק מהמכתבים שלפנינו נכתבו בידי אחד מסופריו של רבי חיים עוזר (שכתב-ידו דומה לכתיבת רבו), אולם החתימה ודברי הסיום נכתבו בעצם כתב ידו של הגרח"ע.

לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענין זה של הצלת הרבנים והישיבות פליטי המלחמה העולמית.

2 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 22X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 130 אוסף מכתבים – ראשי ישיבות ליטא ו"ועד הישיבות" בווילנא – שנות התר"פ-התר"צ

אוסף מכתבים מגוון, מראשי ישיבות, רבני קהילות, מנהלי ישיבות, והנהלת "ועד הישיבות" בווילנא, ליטא ופולין, [שנות התר&

הורד תמונה

7 PHOTOS

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $300

נמכר ב: $875

כולל עמלת קונה

אוסף מכתבים מגוון, מראשי ישיבות, רבני קהילות, מנהלי ישיבות, והנהלת "ועד הישיבות" בווילנא, ליטא ופולין, [שנות התר"פ-התר"צ בקירוב].

• מכתב (מוקלד במכונת כתיבה וללא חתימה), מאת הנהלת ישיבת ברנוביץ של הגאון רבי אלחנן וסרמן, נשלח לאנגליה אל רבי ישראל יעקב יפה מרבני מנצ'סטר. שבט תרצ"ג [1933]. עמוד ראשון של המכתב; ללא עמוד הסיום והחתימה.

• מכתב קבלה (באנגלית) מאת הנהלת ישיבת "אור תורה" בקלם, אל משפחת מילר-יגן, בחתימות בעברית של רבני הישיבה רבי "שלמה פיאנקא ר"מ דהישיה"ק" ורבי "יצחק סאדאווסקיא ר"מ ומשגיח". קלם, [תרצ"ו] 1936.

רבי שלמה פיאנקו (נרצח בשואה) היה מחשובי תלמידי קלם. בשנת תרס"ד הוקמה בקלם ישיבה לצעירים "אור תורה" (המכינה ל"תלמוד תורה" הגדול בקלם), בראשה עמד רבי אליהו לופיאן, ורבי שלמה פיאנקה כיהן בה כמגיד-שיעור, יחד עם רבי יצחק סדובסקי ורבי אליהו קרמרמן.

• מכתב רבי חיים וואלקין, ר"מ בישיבת וולוז'ין, אודות מגביות למען הישיבה. וולאזין, ניסן תרצ"ב [1932]. קרע חסר בצד הדף.

רבי חיים וואלקין, ראש הישיבה האחרון בעיר וולוזין (תרנ"ח-נרצח בשואה עם כל משפחתו), מגדולי גידולי הישיבות בליטא, תלמיד ישיבות מיר וקלם. בנו של רבי אהרן וולקין אב"ד פינסק. חתנו של רבי יעקב שפירא ראש ישיבת וולוז'ין, ומשנת תרצ"ו כיהן כממלא מקומו בראשות הישיבה בוולוזין.

• מכתב רבי יהודה ליב אנאליק אב"ד מישעניץ, מטעם ישיבת "בית אברהם" בעיר, אל הנהלת ועד הישיבות בווילנא. מישעניץ, תר"צ [1930].

הגאון רבי יהודה אריה ליב אנאליק אב"ד מישניץ (תרמ"ד-תרצ"ז), בנו של הגאון רבי שמעון דוב אנאליק אב"ד שעדליץ (תר"ח-תרס"ז) בעל "אורח משפט" ו"אמרי רש"ד", ואחי-אמו של הגאון רבי אברהם יעקב פאם ראש ישיבת "תורה ודעת" בארה"ב.

• מכתב רבי אהרן שמואל תמרת אב"ד מילייציץ (פלך ביאלסטוק), אל הנהלת "ועד הישיבות", בעניני מגביות למען הישיבות. מילייציץ, תרפ"ט [1929].

• מכתב רבי יצחק שלמה גארדין אב"ד מעזיריטש מחוז רובנה, אל הנהלת "ועד הישיבות", בעניני מגביות למען הישיבות. מזריטש (מזריטש גדול Międzyrzecz Korecki, עירו של "המגיד ממזריטש"), תר"צ [1930].

• מכתב רבי דוד פאיאנס מרבני ביאלסטוק, אל הנהלת הרעליף, בענין תקציבים ל"מדרש גבוה – תחכמוני" בעיר. ביאליסטוק, תשרי תרפ"ד [1923].

• מכתב רבי יוסף שו"ב מווילנא (מנהל "ועד הישיבות" ומנאמני ביתו של רבי חיים עוזר), נשלח לארץ ישראל, אל מר זאב וואלף פישר-שיין. ווילנא אייר תרח"ץ [1938].

כנראה נכתב בשליחות הגרח"ע, ששלח אותו להתייעץ עם "בעל החזון איש שליט"א היודע כל מהלך הענינים", בענייני ארגון הפועלים בארץ ישראל, וענייני שמירת השמיטה.

• שש גלויות דואר שנשלחו אל ועד הישיבות ממקומות שונים, בהם מכתב מאת רבי שלמה מטות מקוברין (חתן רבי פסח מקוברין, ומרמ"י הישיבה); ומכתב מאת רבי יצחק דוב בארקאווסקי, ר"מ בישיבת פינסק בשנת תרצ"ז.

14 מכתבים (8 מהם על נייר מכתבים רשמי, ו-6 גלויות דואר). גודל ומצב משתנים.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 131 מכתב מהגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק – בריסק, תרצ"ו – על גמר הדפסת הספר "חידושי רבינו חיים הלוי", ועל הסיבה המונעת ממנו לתת סמיכות לשוחטים

מכתב (כ-14 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, כ"ח אייר תרצ"ו [1936

הורד תמונה

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $3,000

נמכר ב: $16,250

כולל עמלת קונה

מכתב (כ-14 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, כ"ח אייר תרצ"ו [1936].

נשלח ללונדון, אל ידידו "הרב הגאון הגדול המפורסם פאר הדור... מ' ר' יחזקאל נ"י אבראמסקי, רב לעדת מחזיקי הדת בלאנדאן". בתחילת המכתב הוא משיב להרב אברמסקי שהתעניין אצלו על כשרות שחיטת שוחט מאורגוואי, שלמד את מלאכת השו"ב בעיר בריסק. הרב מבריסק מסביר בתוך דבריו מדוע נמנע מלתת בעצמו סמיכות לשוחטים: "מכתב הדר"ג הגיעני, ואת האיש ר' יוסף ליבערמאן הנני מכיר מכבר לאיש ישר ויקר ויר"ש, ובשביל דוחק מצבו למד מלאכת השו"ב אצל השו"ב דפה, וקיבל מהם תעודה ונסע לארגענטינא, ומשם נתמנה לשו"ב תיכף במאנטאווידעא, על מקומו שהוא שם עתה. אנכי לא נתתי בידו תעודה על השתלמותו במלאכת השו"ב, כי כן דרכי עם כל המשתלמים פה במלאכה זו, שלא לתת בידם שום תעודה ע"ז, יען כי אנכי בעצמי אינני בקי ומבין בהשחזת סכין ועל כן הנני מונע את עצמי מלהתערב בתעודות כאלו, אבל קבל תעודה על אומנתו מהשו"ב המובהקים דפה".

בהמשך המכתב הוא כותב על השלמת הדפסת ספרו החשוב של אביו הגר"ח "חידושי רבנו חיים הלוי" על הרמב"ם (שנסתיימה הדפסתו באותה שנה): "ואשר ישאלני אדות הדפסת ספרו של אאמו"ר הגאון החסיד זצוקללה"ה, כמדומה לי שכבר סר אבן הנגף שהתייצב על הדרך, וברצות ד' נברך על המוגמר". בהמשך הוא כותב על הדפסת ה"חזון יחזקאל" על תוספתא קדשים: "מאד שמחתי כי ידפיס הדר"ג את חבורו על סדר קדשים, ואבקש את הדר"ג להמציאו לי בזמנו. הנני ממציא בזה להדר"ג את העלים בענין סימני טהרה, כאשר ביקש במכתבו".

המכתב מסתיים בדברי ידידות וברכה: "ואשאר בזה ידידו מלו"נ [מלב ונפש] הרוחש לו תמיד תודה וברכה בלי מצרים, מוקירו ומכבדו כערכו, יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95).

באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.

בשנות התר"צ היה הרב אברמסקי מן הדוחפים ומעודדים את בני משפחת מורו ורבו הגר"ח מבריסק, למהר את הדפסת ספרו "חדושי רבנו חיים הלוי". כמפורסם, בעת שגורש מרוסיה ללטביה ע"י השלטונות הבולשביקים, שיחת הטלפון הראשונה שקיים מתחנת הגבול היתה לברר אם התקדמה הדפסת הספר (ראו: מלך ביפיו, עמ' 219-221).

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול.

מכתב זה צולם ונדפס בספר "אגרות מרן רי"ז הלוי", ירושלים תשס"ח, אגרת 67, עמ' 165-167.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 132 מכתב הגאון רבי איסר זלמן מלצר – ירושלים, חשון תש"ח – על ספריית רבי חיים ברלין הנמצאת בביתו, ועל מכון "אוצר הפוסקים"

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, ט' חשון תש"

הורד תמונה

מכתב הגאון רבי איסר זלמן מלצר – ירושלים, חשון תש

2 PHOTOS

מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים 27.1.26

פתיחה: $400

נמכר ב: $750

כולל עמלת קונה

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, ט' חשון תש"ח [נובמבר 1947].

נשלח ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל", גאב"ד סלוצק ולונדון (ממלא מקומו של רבי איסר זלמן ברבנות העיר סלוצק). רבי איסר זלמן כותב לו על נסיעתו לאנגליה של מקורבו רבי יצחק עפשטיין, בשליחות מכון "אוצר הפוסקים".

בתוך הדברים מספר הגרא"ז על יזמתו להקים מפעל חשוב זה של ליקוט דברי הפוסקים על הלכות אבן העזר, בעקבות הספרייה העשירה של הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, הנמצאת בדירתו בירושלים, ואשר ממנה למד רבי איסר זלמן על חשיבות פרסום דברי הפוסקים מספרים לא מצויים: "בענין אוצר הפוסקים, אשר ביסוד הענין יצא ע"י זה שהרבה שנים חשבתי בזה, בהיות בביתי שהיתה דירת הגאון ר' חיים ברלין זצ"ל והניח אחריו אוצר הספרים שיהיו לצורך צבור הלומדים מי שירצה לעיין בהבית ולמי שאפשר להשאיל על זמן, וראיתי שיש הרבה ספרים גדולים בערכם ואינם מצויים כלל, וביחוד שיש הרבה ספרים שהם גם גדולים בכמותם וכמעט מן הנמנע שימצאו מו"לים שידפיסו אותם, ע"כ חשבתי שכדאי להושיב חבר ת"ח שילקטו לפחות קיצורי התשובות, וכאשר הצעתי זה להגאון מוהרי"א הרצוג שליט"א, עלה בדעתו לסדר זה על השו"ע ושיהי' כמו הדרכי תשובה...".

בהמשך כותב רבי איסר זלמן על חשיבות העסקת הרבנים פליטי החרב, במלאכה זו של חיבור ספרי "אוצר הפוסקים": "...הנה עסוקים בענין הגדול הזה ליקוט התשובות ועריכתם וסדורם כמה עשרות ת"ח גדולי תורה, רבים מבין פליטי הגולה החרבה שנצולו מחמת הצורר, שמשפחותיהם וקרוביהם נהרגו ע"י הצורר ימ"ש ד' ינקום דמם, ועי"ז הם מוצאים את סיפוקם בדרך כבוד ותורתם אומנותם...".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה גם לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

מקבל המכתב, בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק. באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא.

את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי], נאמן-ביתו וסופרו של רבי חיים עוזר. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צידיו. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קטנים.

קטגוריה

מכתבים

Catalogue Value

הצג פרטים