מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה להוצאות הרפואה של הגרי"ז אב"ד בריסק, ושל רבי ברוך בער ורבי שמעון שקופ – ווילנא, אב תרצ"ט
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ט [אוגוסט 1939].
כתיבת ידי סופריו של הגרח"ע (כתב-ידו של אחד מהם דומה לכתיבת רבו), עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתבים כוללים עניינים שונים, ועוסקים בעיקר בהעברת כספים בשם הרב אברמסקי למימון הוצאות הרפואה של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק, בנסיעתו להבראה בקריניצה (עיירת המרפא קרעניץ Krynica-Zdrój דרום-פולין). [נסיעתו האחרונה של הגרי"ז לקריניצה – כאשר בדרכו חזרה לעירו בריסק פרצה המלחמה, והוא נאלץ לנסוע לוורשא ושהה בה בחג הסוכות, ולאחר מכן הצליח להמלט עם חלק ממשפחתו לעיר ווילנא, ומשם לארץ ישראל], ולמימון הוצאות ההבראה של זקני ראשי הישיבות הגאונים רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי שמעון שקופ.
במכתב הראשון מתאריך ח"י מנחם אב, כותב הגרח"ע בתוך הדברים: "מידידינו הרב הגאון מוהרי"ז סאלאווייציק שליט"א הגיעני מכתב משבתו בקריניצא, והנני ממציא לו הסך חמש מאות זהובים ע"ח רומעכ"ת. כן אמלא בקשתו ושלח על חשבונו מאתים ז' להרב"ד שליט"א [=רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ] ולהגר"ש שקאפ שליט"א מאתים זהובים, ויואיל נא להודיע לביתו שימציאו אלי סך תשע מאות זהובים".
בתחילת מכתב זה, הוא כותב אודות מכתב המחאה ששלח ללונדון נגד ההצעה של ועד הקהילה לשינוי זמן תפילת קבלת שבת בערבי שבתות (ראו פריט הבא), ועל הדרך בה ניסה לכתוב זאת מבלי לפגוע בכבוד הרב הראשי ד"ר הערץ: "...בדבר המכתב אודות קבלת ש"ק, אשר לדעתו ראוי לערכו בסגנון אחר חריף, לא ידעתי כונתו על נכון. לפי השערתי חשבתי שראוי לבלי לפגוע הרבה בכבודו של הרב הכולל, וע"כ דנתי אותו כשוגג, בדברי מכתבי, ויודיעני אפוא מה שיש להוסיף במכתב האחר, וגם יואיל נא להמציא אלי את המכתב הראשון, כי איני משאיר אצלי שם העתקה מהמכתבים שאני שולח, ואשלח למעכ"ת מכתב אחר כחפצו".
במכתב השני מתאריך כ"ו אב, הוא מתייחס בתחילה לנושא המחאה על שינוי זמן תפילת קבלת שבת בלונדון: "יקרת מכתבו... הגיעני היום. תיכף כתבתי מכתב בכתב ידי ללונדון בקצור [ראו פריט הבא], ואם ימציא לי מכתבי הקודם אעריך מכתב שני בארוכה".
בהמשך המכתב נכתב על העברת הכספים למימון הוצאות ההבראה של הגרי"ז מבריסק ושל זקני ראשי הישיבות הגרב"ד ליבוביץ והגר"ש שקופ: "הסך חמש מאות זהובים לידידנו הגרי"ז סולוביציק שליט"א שלחתי לקריניצא, וכן שלחתי להגאון ר' ברוך דב ליבוביץ שליט"א בדרוסקניק, וכן אשלח להגר"ש שקאפ שליט"א המתגורר ג"כ בדרוסקניק" [=עיירת מרפא ביערות מחוז גרודנא].
בסיום מכתב זה הוסיף רבי חיים עוזר ברכות, בכתב ידו וחתימתו: "וד' יחלימהו ויחזקהו ויאמצנו, וישוב לאיתן בריאותו ולעבודתו עבודת הקֹדש, והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי].
כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.
כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.
2 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 29 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
מכתבים
מכתבים 