מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
מכתב מהגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק – בריסק, תרצ"ו – על גמר הדפסת הספר "חידושי רבינו חיים הלוי", ועל הסיבה המונעת ממנו לתת סמיכות לשוחטים
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-14 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, כ"ח אייר תרצ"ו [1936].
נשלח ללונדון, אל ידידו "הרב הגאון הגדול המפורסם פאר הדור... מ' ר' יחזקאל נ"י אבראמסקי, רב לעדת מחזיקי הדת בלאנדאן". בתחילת המכתב הוא משיב להרב אברמסקי שהתעניין אצלו על כשרות שחיטת שוחט מאורגוואי, שלמד את מלאכת השו"ב בעיר בריסק. הרב מבריסק מסביר בתוך דבריו מדוע נמנע מלתת בעצמו סמיכות לשוחטים: "מכתב הדר"ג הגיעני, ואת האיש ר' יוסף ליבערמאן הנני מכיר מכבר לאיש ישר ויקר ויר"ש, ובשביל דוחק מצבו למד מלאכת השו"ב אצל השו"ב דפה, וקיבל מהם תעודה ונסע לארגענטינא, ומשם נתמנה לשו"ב תיכף במאנטאווידעא, על מקומו שהוא שם עתה. אנכי לא נתתי בידו תעודה על השתלמותו במלאכת השו"ב, כי כן דרכי עם כל המשתלמים פה במלאכה זו, שלא לתת בידם שום תעודה ע"ז, יען כי אנכי בעצמי אינני בקי ומבין בהשחזת סכין ועל כן הנני מונע את עצמי מלהתערב בתעודות כאלו, אבל קבל תעודה על אומנתו מהשו"ב המובהקים דפה".
בהמשך המכתב הוא כותב על השלמת הדפסת ספרו החשוב של אביו הגר"ח "חידושי רבנו חיים הלוי" על הרמב"ם (שנסתיימה הדפסתו באותה שנה): "ואשר ישאלני אדות הדפסת ספרו של אאמו"ר הגאון החסיד זצוקללה"ה, כמדומה לי שכבר סר אבן הנגף שהתייצב על הדרך, וברצות ד' נברך על המוגמר". בהמשך הוא כותב על הדפסת ה"חזון יחזקאל" על תוספתא קדשים: "מאד שמחתי כי ידפיס הדר"ג את חבורו על סדר קדשים, ואבקש את הדר"ג להמציאו לי בזמנו. הנני ממציא בזה להדר"ג את העלים בענין סימני טהרה, כאשר ביקש במכתבו".
המכתב מסתיים בדברי ידידות וברכה: "ואשאר בזה ידידו מלו"נ [מלב ונפש] הרוחש לו תמיד תודה וברכה בלי מצרים, מוקירו ומכבדו כערכו, יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".
הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95).
באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.
בשנות התר"צ היה הרב אברמסקי מן הדוחפים ומעודדים את בני משפחת מורו ורבו הגר"ח מבריסק, למהר את הדפסת ספרו "חדושי רבנו חיים הלוי". כמפורסם, בעת שגורש מרוסיה ללטביה ע"י השלטונות הבולשביקים, שיחת הטלפון הראשונה שקיים מתחנת הגבול היתה לברר אם התקדמה הדפסת הספר (ראו: מלך ביפיו, עמ' 219-221).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
מכתב זה צולם ונדפס בספר "אגרות מרן רי"ז הלוי", ירושלים תשס"ח, אגרת 67, עמ' 165-167.
מכתבים
מכתבים