מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
אוסף מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על גזרת השחיטה בפולין – תרצ"ח
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
שישה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, אודות החוק שעלה ב"סיים" הפולני לאסור את השחיטה היהודית. ווילנא, אדר-אייר תרצ"ח [1938].
המכתבים נשלחו ללונדון אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, ועוסקים בענינים שונים, בכל המכתבים כותב הגרח"ע על המאבק להצלת ה"שחיטה היהודית" הכשרה בפולין. כאשר באותה תקופה העלו המפלגות האנטישמיות ב"סיים" הפולני, הצעת חוק לאסור לחלוטין את השחיטה היהודית על מנת להצר את צעדי היהודים במדינתם.
במכתב הראשון, מתאריך אור ליום ה' כ"א אדר ב' תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע): "ע"ד גזירת השחיטה בטח שמע רומעכ"ת כי הקומיסיא ע"י הסיים החליטה לאסור את השחיטה, והיום ו' ימסרו הדבר להסיים, והמצב רציני מאד, אם כי הממשלה מתנגדת לזה, אך אם תצא החוק מבתי המחוקקים אזי באמת חלילה אין עצה בדבר...". רבי חיים עוזר מבקש מהרב אברמסקי לדבר הרב הראשי ד"ר הערץ ("הרב הכולל שליט"א") ורומז על הדרכים שאפשר להפעיל לחצים דיפלומטיים מארצות חוץ – "...ושומר ישראל ישמור את עמו ותורתו, והנני מחכה לתשובתו בענין זה".
בהמשך המכתב הנ"ל, מדווח לו רבי חיים עוזר על מצב בריאותו של ידידם הגרי"ז מבריסק: "אשמח להודיעו כי ב"ה הוטב ידידנו הרב הגאון מוהרי"ז סאלאווייציק שליט"א, וב"ה הבראנחיט עבר ובריאותו הכללית הוטבה, אולם האסטמא בכלל על מצב אחד, ע"פ עצת הרופאים עליו לנסוע לזאקאפאנע או לקריניצא. נכון הי' לנסוע לווין להתרפאות, אבל עתה לפי המצב שם אין ביכלתו לנסוע, והשי"ת ישלח דברו וירפאהו רפו"ש במהרה". רבי חיים עוזר ממשיך לכתוב אודות משלוחי המזון ליהדות רוסיה הסובייטית: "החבילות לרוסיא לצרכי חה"פ הבע"ל, הננו שולחים לכל המבקשים. מה נשמע ע"ד האפעל לטובת אחינו...". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי". בשולי המכתב: שתי שורות בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.
במכתב השני ממוצאי שבת, כ"ד אדר ב' (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע), כבר נכתב על אישור החוק האנטישמי בסיים הפולני, בערב שבת: "...בהמשך למכתבי הקודם אשר בקשתיו לבוא בדברים עם הרב הכולל שליט"א. בטח שמע כי אתמול נתקבלה בהסיים הצעת החוק לאסור לגמרי את השחיטה, אם כי הממשלה התנגדה לזה, החוק צריך להתקבל עוד בהסינט עד יום 1 אפריל, ואם לא יקובל לזמן הנועד יודחה לעונת החורף הבע"ל, וראוי מאד לקדם פני הרעה ע"י עסקנים אנשי שם, כאשר כן היו נכונים לעשות לפני שנתיים ימים, אבל ראוי להזדרז בהקדם האפשרי ובלי איחור אף יום אחד, ושומר ישראל ישמור את עמו ותורתו". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
במכתב השלישי, מתאריך אור ליום ה' כ"ח אדר ב' תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע), הוא מוסיף: "...לע"ע לא הוגש החוק לפני הסינט ונתבטל לפי שעה. יש אומרים כי אם יתאסף הסיים לרגל איזה ענינים ביחוד, יוכלו לדון שנית על זה. בעירנו הכרזנו תענית צבור ביום אתמול, שהי' נכון להתברר אצל הסינט, ובאספת הרבנים בווארשא החליטו לקבוע תענית צבור ביום ה'. לע"ע היתה הרוחה מעט אבל עוד סכנה גדולה מרחפת, והעיקר תלוי בדעת הממשלה, אשר אם כי התנגדה לזה, אבל לא כמו לפני שנתים ימים. ועל כן כעת השעה להשתדל בזה כאשר כתבתי אליו במכתבי הקודם, לבקש השפעות גדולות ע"י שרים גדולים אצל שר החיצון, ולא לפרסם הדבר, כי אם בחשאי. כתבתי מזה במוצש"ק להרב הכולל ד"ר הערץ שליט"א. לפני שנתים הי'[ה] הלארד ר"ש עומד הכן לדבר אדות זה. אקוה כי ישתדלו ויתאמצו בזה הנוגע ליסודי הדת וכלכלת עשיריות אלפים משפחות". בהמשך המכתב נכתב על ענייני הגזרות על השחיטה בגרמניה, שבדיה ודנמרק, והוא מציין כי החוק האנטישמי בפולין לא עוסק בכלל בשאלת צער בעלי חיים ודרישת הימום חשמלי "...וגם הנכרים אינם עושים שום הימום, ורק הכונה להכרית אוכל מאחינו ולהצר צעדיהם, וע"כ אחרי כל מיני הימום לא ירשו את השחיטה אם ח"ו יתקבל החוק...". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "יודיעני תוצאות השתדלותם ומעשיהם בזה, והמקום יהיה בעזרם, והנני ידידו רצוף אהבה הדושו"ט ומברכו בברכת החג המקודש, חיים עוזר גראדזענסקי". בשולי המכתב (בצד): שורה נוספת בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.
במכתב הרביעי, מיום המחרת, יום ה' כ"ח אדר ב' תרח"ץ, כותב רבי חיים עוזר (בכתב ידו וחתימתו), על תכנית הרב אברמסקי לנסוע מלונדון לווילנא לצורך המאבק: "...הלילה כתבתי להדר"ג ועתה הגיעני מכתבו מיום כ"ה אד"ש, ולא הבינותי כונת הדר"ג וחפצו הטוב לבוא הלום בדבר השחיטה. כאשר הודעתיו אתמול אין שום עצה ותקנה, וכל היתר של הימום לא יועיל כלפי אויבינו בנפש אשר רוצים להכרית אֹכל מרבבות אלפי ישראל ולהוציא מסחר הבשר, ושום נימוק מצער בע"ח לא ידובר כלל... כאשר הודעתיו היתה רוחה מעט אבל הסכנה מרחפת, וראוי להשתדל בזה ע"י בעלי השפעה שרים ונכבדים. אם מוצא כת"ר לטובת ההשתדלות לבוא הלום, יאבה נא להודיעני בהחוזר ואכתוב להרב הערץ שי'[חיה], והנני מחכה לתשובת בפרטיות בהחוזר". רבי חיים עוזר מסיים בברכות לרגל חג הפסח הקרב: "ואו"ש וברכה לרומעכ"ת [ואמר שלום וברכה לרום מעלת כבוד תורתו] ולביתו ולכל הנלוים אליו לאהבה אותו, יתברכו בברכת החג המקודש הבעל"ט, כנפשו הטהורה ונפש ידידו רצוף אהבה חיים עוזר גראדזענסקי".
במכתב החמישי מתאריך ה' אייר תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע): "...בהמשך למכתבי הקודם, הנה ענין השחיטה רציני מאד ואין לדחות את ההשתדלות האפשרית ואין לעבור על 'בל תאחר'. מצאתי לנכון לזרזם והמקום יהי'[ה] בעזרם". בהמשך המכתב הוא עוסק בענייני העברות כספי תמיכות למוסדות התורה ע"י "קרן התורה", ורבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
במכתב השישי מתאריך כ"ג אייר כותב רבי חיים עוזר באריכות (בכתב ידו וחתימתו) על ענין השחיטה ועל עניינים שונים לטובת הכלל והפרט: "...יקרת מכתבו מיום י"ט אייר הגיעני. אין מי שיגיד בבירור שלא תתברר שאלת השחיטה בהסעסיע [=בישיבת הפרלמנט] המיוחדת הנועדה לתחלת חודש יוני, והננו שרוים בפחד, ואם תתברר השאלה הלא הזמן קצר שבועים או שלשה שבועות. בכל אופן אם יש באפשרי לחזק דעת הממשלה בזה טוב, כי זהו יוכל להיות לגרם לדחות את ההצעה עד חֹדש אקטיאבר, וזהו ג"כ הצעה לפי שעה, וע"כ לדעתי אין לדחות בשום אופן את ההשתדלות ע"י הרב הכולל שי'[חיה], והמקום יהי' בעזרו, ויאבה נא להודיעני מהנעשה בזה".
בהמשך המכתב הוא עוסק בענייני תקציבים והעברות כספים למוסדות התורה, ומציין כי רשת בתי הספר "חורב" הוצאה מרשימת התקציבים "...ומה יעשו בת"ס לבנים הרבים?". המכתב עוסק גם בהשתדלויות להצלת "הרב משקלוב" לעזור לו להגר מרוסיה הסובייטית: "ע"ד הרב משקלאוו כתבתי גם לאמריקא. אחשוב גם אני אשר ההשתדלות מפאריז טובה, אם כי מהדזאיינט מפאריז הגיעני מכתב שאין שום מקום להשתדלות וכי יוכלו להרע, אך בכ"ז לדעתי ראוי לעשות בכל האפשרות". רבי חיים מסיים את המכתב: "ואו"ש וברכה לכת"ר ולכל הנלוים אליו, כנפשו היקרה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי.
בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.
כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.
6 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
מכתבים
מכתבים