מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים

שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – בתקופת השואה – ווילנא, אדר ב' ת"ש

פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אדר ב' ת"ש [מרץ-אפריל 1940].
נשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. המכתבים עוסקים בהצלת והחזקת הישיבות והרבנים שגלו לווילנא ולליטא העצמאית עם פרוץ מלחמת העולם השניה. רבות מן הישיבות, שברחו מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים, הגיעו על פי הוראת רבי חיים עוזר אל ווילנא וערי ליטא העצמאית. באותה תקופה היה רבי חיים עוזר קברניטם של הישיבות המיטלטלות, כשהוא מנווט אותן בים הסוער, תוך שהוא דואג לכלכלתן ומפעיל עולם ומלואו להצלתן. בין הגולים לווילנא (שחלקם מוזכרים באחד המכתבים שלפנינו), היו: הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק [הגיע לווילנא עם חלק מבני משפחתו ותלמידיו, שניצלו ועלו עמו לירושלים בשנת תש"א]; ישיבת קמניץ והגרב"ד ליבוביץ [נפטר בווילנא בה' בכסלו ת"ש, ובני משפחתו ניצלו עם חלק מתלמידיו והיגרו בהמשך לארה"ב ולא"י], ישיבת מיר; ישיבת ראדין; ישיבת ברנוביץ והגרא"ב ווסרמן; ישיבת קלצק והגר"א קוטלר; ועוד.
במכתב הראשון מהתאריך י"ב אדר ב', כותב הגרח"ע על שיבושי הדואר בזמן המלחמה, ועל כך שחלק מהמכתבים שנשלחו לא הגיעו ליעדיהם. רבי חיים עוזר מאשר קבלת כספים שנשלחו ע"י רא"מ קייזער עבור הישיבות והרבנים הגולים, ועל כך שהכספים הועברו לוועד הישיבות, להגאב"ד מבריסק, לישיבות מיר וקלצק ולמשפחת הגאון ר' ברוך בער זצ"ל. מעבר לדף מכתב בן כמה שורות בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.
במכתב השני מהתאריך כ"ב אדר ב' כותב הגרח"ע בתוך הדברים: "...כמובן הדבר שצריך חזוק הרבה והתאמצות כל הכוחות להחזקת מוסדות התורה לימים הבאים, ועתה הלא ימי הפסח ממשמשים ובאים וההוצאות מרובות. גם מהפליטים הרבנים ראוי הי'[ה] שבלונדון יתענינו הרבה בזה, וביחוד ידידי רומעכ"ת שי'[חיה]". בהמשך מכתב זה הוא מזכיר את גיסו הרב מגלאזגוי [רבי בנימין בינוש אטלס] ואת הרב אונטרמן מליברפול. הוא גם מעודד את הרב אברמסקי בהדפסת ספרו "חזון יחזקאל" על התוספתא למסכת זבחים: "ד' יזכהו להוציא לאור בקרוב וכן את יתר החלקים על התוספתא, כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור...".
כפי הנראה חלק מהמכתבים שלפנינו נכתבו בידי אחד מסופריו של רבי חיים עוזר (שכתב-ידו דומה לכתיבת רבו), אולם החתימה ודברי הסיום נכתבו בעצם כתב ידו של הגרח"ע.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו.
לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענין זה של הצלת הרבנים והישיבות פליטי המלחמה העולמית.

2 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 22X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
מכתבים
מכתבים