מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
מכתב הגאון רבי איסר זלמן מלצר – ירושלים, חשון תש"ח – על ספריית רבי חיים ברלין הנמצאת בביתו, ועל מכון "אוצר הפוסקים"
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, ט' חשון תש"ח [נובמבר 1947].
נשלח ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל", גאב"ד סלוצק ולונדון (ממלא מקומו של רבי איסר זלמן ברבנות העיר סלוצק). רבי איסר זלמן כותב לו על נסיעתו לאנגליה של מקורבו רבי יצחק עפשטיין, בשליחות מכון "אוצר הפוסקים".
בתוך הדברים מספר הגרא"ז על יזמתו להקים מפעל חשוב זה של ליקוט דברי הפוסקים על הלכות אבן העזר, בעקבות הספרייה העשירה של הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, הנמצאת בדירתו בירושלים, ואשר ממנה למד רבי איסר זלמן על חשיבות פרסום דברי הפוסקים מספרים לא מצויים: "בענין אוצר הפוסקים, אשר ביסוד הענין יצא ע"י זה שהרבה שנים חשבתי בזה, בהיות בביתי שהיתה דירת הגאון ר' חיים ברלין זצ"ל והניח אחריו אוצר הספרים שיהיו לצורך צבור הלומדים מי שירצה לעיין בהבית ולמי שאפשר להשאיל על זמן, וראיתי שיש הרבה ספרים גדולים בערכם ואינם מצויים כלל, וביחוד שיש הרבה ספרים שהם גם גדולים בכמותם וכמעט מן הנמנע שימצאו מו"לים שידפיסו אותם, ע"כ חשבתי שכדאי להושיב חבר ת"ח שילקטו לפחות קיצורי התשובות, וכאשר הצעתי זה להגאון מוהרי"א הרצוג שליט"א, עלה בדעתו לסדר זה על השו"ע ושיהי' כמו הדרכי תשובה...".
בהמשך כותב רבי איסר זלמן על חשיבות העסקת הרבנים פליטי החרב, במלאכה זו של חיבור ספרי "אוצר הפוסקים": "...הנה עסוקים בענין הגדול הזה ליקוט התשובות ועריכתם וסדורם כמה עשרות ת"ח גדולי תורה, רבים מבין פליטי הגולה החרבה שנצולו מחמת הצורר, שמשפחותיהם וקרוביהם נהרגו ע"י הצורר ימ"ש ד' ינקום דמם, ועי"ז הם מוצאים את סיפוקם בדרך כבוד ותורתם אומנותם...".
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה גם לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").
מקבל המכתב, בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק. באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא.
את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי], נאמן-ביתו וסופרו של רבי חיים עוזר. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צידיו. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קטנים.
מכתבים
מכתבים