מכתב ארוך (שני דפים, 4 עמודים, כ-60 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים, לאחר פטירת אשתו הראשונה, הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ללא ציון מקום ותאריך. [ניו יורק, ניסן תשי"ד].

כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: "חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים, אדמו"ר מסאסוב – ראב"ד סעמיהלי יצ"ו", ונשלח אל דודו-חורגו בירושלים, האדמו"ר רבי יהודה זונדל האגר מסאווראן. בפתח המכתב מברך רבי חנניה יו"ט ליפא את רבי יהודה זונדל לרגל נישואי בתו הרבנית מאטיל [עם הגאון רבי משה יוסף מילצקי, לימים דיין בירושלים]: "...יקבל נא בזה ברכתי מז"ט וגדיא יאה. השי"ת יעזור שיהי' קשר של קיימא ולבנין עדי עד, ויבנו בית ועד של תורה וגדולה במקום אחד. בדורות ישרים יבורך בגו"ר. וכ"ק שליט"א יראה מהם ומכל יוצ"ח [יוצאי חלציהם] היקרים והאהובים רוב נחת, עם אריכת ימים ושנים טובים אנס"ו [אמן נצח סלה ועד]".

גופו של המכתב עוסק בעניני הקמת המצבה על קבר אשתו – הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, אשר נפטרה זמן קצר קודם לכן, ביום י"א חשון תשי"ד, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. תחילה מבקש רבי חנניה יו"ט ליפא מדודו-חורגו רבי יהודה זונדל ומגיסו הרה"צ רבי אהרן ברנשטיין לבדוק "אם אין התרשלות" בקרב תלמידי החכמים בטבריה הלומדים משניות לזכרה של הרבנית. הוא ממשיך וכותב בענין הסידורים הנצרכים לשם הקמת המצבה על קבר הרבנית והנוסח והתארים המתאימים על גבי המצבה: "מאד נהניתי אשר גם כבהר"ג שליט"א מיבין ג"כ, אשר במקום לינת הצדק ומנוחת גאוני קדושי קדמאי, אין להרבות על המצבה תוארים אשר לא נכתבו עליהם, ויש בזה חשש פגיעת בכבודם הקדוש ח"ו ור"ל מזה. ע"כ אין לכתוב רק אשת הרב ובת הרב המפורסם נכדת להגה"ק בעל ישמח משה והרבי ר' נפתלי מרופטשיטץ זי"ע, והגאונים הקדושים בעל חוו"ד ובעל חכם צבי זי"ע ועכי"א. מאד נהניתי אם תכתבו לי עוה"פ [עוד הפעם] הנוסח המוחלטת בדיוק, עוד קודם העשי'[ה]".

האדמו"ר ממשיך וכותב על שליחו לטקס הקמת המצבה: "והנה אחד מיד"נ מפה נ"י [מידידי-נפשי מפה ניו יורק], ה"ה הרב ר' מרדכי וויליגגער בעהמ"ח ספר קובץ התוספות שליט"א נוסיע אחר החג הפסח לא"י, ויתעכב שמה עד חצי סיון הבע"ל, והנני עושה אותו שלוח להיות במקומי בשם בשעת הקמת המצבה. ע"כ אבקשכם מאד להתאמץ שיהי' הקמת המצבה עוד בזמן הנ"ל. והנני מבקש סליחה א"פ [אלף פעמים] מכ"ק על שאני משתמש ומטריח גברא דכותי' וכ"ק גיסו הרה"צ שליט"א, אבל מה אעשה שמצבי הנוכחי ובעוה"ר שגרמו לזה שהנני מוכרח לזה, וה' ירחם".

הוא ממשיך וכותב בענין התשלום לחברה-קדישא בטבריה, ועל התשלומים ללימוד חכמי ירושלים לעילוי נשמתה: "...מישיבת חיי עולם קבלתי לפני איזה ירחים מכתב שרשמו את שם הרבנית הצדקת זי"ע בפנקס היה"צ [היאהרצייט]. ימחול לשאול כמה צריך אני לשלוח להם בעד זה. תמי' לי שלא קבלתי עדיין שטר הקנין עם התנאים שהתנו עמהם מהחברה קדישא מטברי'. גם ימחול לשאול אם כבר קבלו כל מה שמגיע להם".

בהמשך המכתב מתייחס רבי חנני' יו"ט ליפא למצב השורר בביתו לאחר פטירת אשתו, המתנהל על ידי "בתי היקרה עט"ר תחי' לאויט"א... יעזריני א' ישעינו שאזכה לרוות ממנה רוב נחת בגו"ר" [הכוונה כאן היא כנראה לאחותו (מאב) הנערה מאטיל מאייר, שניצלה מהשואה, וגדלה כבת-מאומצת בביתם של אחיה וגיסתה. היא עלתה עמם בתחילה לירושלים (ראה חומר מצורף), ובהמשך נסעה עמם לארה"ב]. רבי חנני' יו"ט ליפא מבקש את עזרת דודה האדמו"ר רבי יהודה זונדל מסאווראן בחיפוש שידוך ראוי בעבורה: "...דופקים על פתחי עם הרבה שידוכים אבל לע"ע אין אחד מהם שיכנס ללבי. והשי"ת יעזור ויזמן דבר נאה ומתקבל, שיהי' לכבוד ולתפארת אבוה"ק [אבותי' הקדושים] – אם רואה כבודו בשם איזה דבר נאה שכד[א]י לדבר מזה, יודיעיני. – וזאת לדעת שאני מוכן לעשות כל התאמצות בשביל דבר נכבדות שיהי' טוב ויפה...".

את מכתבו מסיים רבי חנני' יו"ט ליפא בברכות לרגל חג הפסח: "...הנני חותם בברכת שלו' וברכה לכ"ק ידי"נ וכל הנלוים אליו. וברכת חג הפסח כשר ושמח, ויעזרינו א'[לוקי] ישעינו שנזכה מיד בב"י לראות בבנין ציון וירושלים, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ונזכה להודות לה' על גאולתינו ופדית נפשינו... הדו"ש באהבה רבה ועזה, הנדכה והנשבר – הק' חנניו"ט ליפא".

האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי ושל הרבנית אסתר בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיווא, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של אביהם-חותנם האדמו"ר מסטאטמר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם. הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להימלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר.

מתוך י"ב צאצאיו של אביו האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב, נותרו בחיים לאחר השואה רק שלשה מילדיו: בנו רבי חנניה יו"ט ליפא מסעמיאלי-סאסוב, בנו רבי יואל טייטלבוים מקירלהאזע, ובתו מאטיל (שנולדה בשנת תרצ"ה, מזיווגו השני, להרבנית ברכה הי"ד – בת האדמו"ר מזבלטוב-סאווארן רבי בן ציון הגר מסטנביץ), המוזכרת במכתב שלפנינו, אשר לימים נישאה להגאון רבי אברהם גרשון זאקס, נכד ה"חפץ חיים" וראש ישיבת "חפץ חיים" במונסי.

רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגר לארה"ב יחד עם חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. בשנת תשט"ו נישא רבי חנניה יום טוב ליפא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

[2] דף (4 עמודים בכתב-יד), נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים ודהיית דיו. סימני קיפול. בלאי וקמטים. רישומים בעט.