מכתב (דף כתוב משני הצדדים; כ-14 שורות) בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק הנודע ר' יוסף אשכנזי. [ניו יורק, תש"ח בקירוב]. יידיש.

המכתב כתוב על גבי נייר חלק, ללא ציון מקום או תאריך, ונשלח כנראה בתקופת מגוריהם של הרבנית חיה רויזא ובעלה רבי חנניה יום טוב ליפא בניו יורק, אליה היגרו בשלהי שנת תש"ו, ובסמוך להקמת מדינת ישראל (כפי שנרמז באחת משורות המכתב).

המכתב מוען אל קרוב המשפחה, המשב"ק הנודע ר' יוסל אשכנזי, אשר שהה באותם ימים בנסיעה מחוץ לביתו. חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניני כספים: "...אודיע דאס דעם טשעק האב איך ערהאלטען אבער מיר האבען געהאט פאן איהם גרויס שוועריקייטען, ווייל דיא ממשלה האט איהם געשפארט, נאהר ר' חיים דוד ווילהעלם האט אינץ א טובה געטיען בזה – ע"כ אבקש אויף דעם נעכסטען חודש דאס געלד איינצו צאלען אויף דיא אדרעסע וואס שטייט אויף דיא צווייטע זייטע און דאן וועהט אונץ ר' חיים דוד אויס צאהלען אויפן טאג..." [="...אודיע בזה כי קיבלתי את הצ'ק, אך נתקלנו בקשיים גדולים בפדייתו, שכן הממשלה עיכבה אותו. ר' חיים דוד ווילהלם היטיב עמנו וסייע בנושא זה. אבקש על כן שבחודש הבא יישלח הכסף לכתובת המופיעה בצדו השני של הדף, ור' חיים דוד יעביר לנו את הסכום..."] – ר' חיים דוד וילהלם (תרס"ג-תשמ"ב), בנו של גבאי הצדקה ר' נחמן יוסף וילהלם וגיסו של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא.

בהמשך מתייחסת הרבנית לכמה עניינים אישיים: "זוג' היקרה תחי' שפירט זיך ב"ה גאנץ גוט, זיא איזט שאן זייער פערנאמען מיטין פוהרען. זאנסט היער קיין עקסטרעס. מען ווארט דיא מדינה יהודית וואס וועהט קוממען פון אמעריקא נאהר מען ווייסט ליידער ניכט וויא אזוי דאס פאסט פעקיל וועהט אויסזעהן" [="...זוגתו היקרה תחי' חשה ברוך ה' בטוב, והיא כבר עסוקה מאוד בעניני הנסיעה. מלבד זאת, אין חדשות מיוחדות מכאן. מצפים למדינה היהודית שעתידה לבוא מאמריקה, אך לצערנו אין יודעים כיצד תיראה חבילת הדואר..." – ייתכן שהרבנית רומזת לזהותה החילונית של המדינה העומדת לקום...], וחותמת באיחולים וברכות: "...פערבלייבע הערצליך גריססענד מיר ברכת כל טוב [=הדורשת בשלומכם בברכת כל טוב] – חי' רויזא".

בצדו השני של הדף, הרבנית הוסיפה (באנגלית) את הכתובת של ה. רוזנברג בברוקלין, ניו יורק, לשם משלוח הכספים, וכותבת: "בעת ביצוע התשלום לפי הכתובת, אבקש לשלוח לנו מברק. כל מאה דולר יכונה 'ספר אחד'" (תרגום מיידיש).

הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בחודש אלול תרפ"ד נישאה בעיר אורשיווא לבן דודה האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. לאחר החתונה התגוררו בסמיכות לאביהם האדמו"ר מסאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של האדמו"ר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגרו לארה"ב יחד עם אביהם-חותנם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.

[1] דף. כתוב משני צידיו. 10X21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים קטנים בשוליים.