מכירה פומבית 102 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן פרץ דוד בן יצחק נסים חיים מעובדיה עם הכלה ריקא בת אברהם הלוי. סניגליה ("סיניגאלייא"), איטליה, י"ד תשרי תר"ג [18 בספטמבר 1842].
דיו וצבע על קלף.
כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית אשר שוליה העליונים גזורים בצורת קשת מסוגננת עם עיטור מחודד בראשה. נוסח הכתובה מופיע במרכז באותיות מרובעות ובשוליו חתימות החתן והעדים: יעקב חיים מוסקאטו ואברהם חיים מונטי בארוצי.
מעוטרת בעושר רב, בדגם סימטרי הכולל מוטיבים אדריכליים שמשולבים בהם איורים צמחיים, זרי פרחים עגולים השלובים אלה באלה, כלי נגינה (לירה) ושתי מיניאטורות עם תיאורי נוף פסטורלי. בשליש התחתון דמות אישה גדולה נושאת על ראשה סל גדוש בפרחים.
מבין כלל הכתובות המעוטרות הידועות מסניגליה, הכתובה שלפנינו מצטיינת בהידורה הרב ומתייחדת באיורי הנוף המיניאטוריים המשולבים בשוליה התחתונים.
77X43.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. פגעי רטיבות ישנים, ניכרים בעיקר בצדה האחורי, אך חלקם פוגעים גם בטקסט ובאיורים בחזית. סימני קיפול ישנים. קרעים בשוליים וכמה פיסות חסרות, משוקמים שיקום מקצועי.
כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035480205171.
לכתובות דומות מסניגליה, ראו: שלום צבר, The Art of the Ketubbah, כרך א', ניו יורק, Library of the Jewish Theological Seminary, 2022, מס' 124-128.
כתובה מעוטרת על נייר, לנישואי החתן יצחק בן מרדכי (כפלי) עם הכלה מיראט בת אהרן. "קהל הקראים במדינת גוזלוו", גוזלוו / גוזלב (Gözleve), כיום יבפטוריה (Yevpatoria), חצי האי קרים, י"ז כסלו תר"ח [25 בנובמבר 1847].
דיו וצבע על נייר.
כתובה על גבי יריעת נייר גדולה, ומשקפת את המנהגים ואת הנוסח הייחודיים של בני הקהילה הקראית: נוסח הכתובה כתוב עברית (ולא ארמית), המסמך מחולק לשני חלקים – בחלק העליון שטר הכתובה ובחלק התחתון פירוט הנדוניה אותה מביאה האישה לבית בעלה, ועל הכתובה חתומים לפחות עשרה עדים. לפני חתימות העדים מופיעות גם חתימות החתן, המציין את שם משפחתו, "כפלי" (Kefeli), וחתימת אחי הכלה.
לאחר ציון שם המקום, "גוזלוו", נוסף: "בממשלת אדוננו האדון הקיסר הגדול ניכולאי הראשון פאוולוויץ יחי לעד", הוא קיסר רוסיה ניקולאי הראשון. כמו כן, נזכרים תנאים אשר "רצו והתנו שניהם במבחר לבם בברית הר סיני ובחקי הר חרב, לשמור את מועדי ה' המקדשים בראית הירח ובמציאת האביב בארץ ישראל הקדשה...".
מעוטרת בדגמים צמחיים ובאיורי פרחים בדגם חוזר. בראשה עציץ נמוך עם פרחים וקשת מחודדת. המסגרות המפרידות בין החלקים השונים של שטר הכתובה מעוטרות בזהב דהוי, אשר נראה ברובו כצבע ירוק. במסגרות הפנימיות משולבים פסוקים ממגילת רות וברכות.
"גוזלובא", "גוזלוב" או "גוזלוו" הוא שמה העברי של העיר יבפטוריה שבחצי האי קרים. במהלך המאה ה-19 שימשה העיר כמרכזה הרוחני של היהדות הקראית ובה ישב חכם העדה. בשלהי המאה ה-19 (1897) חיו בעיר 1,505 יהודים קראים ועוד כ-1,590 יהודים קרימצ'קים ואשכנזים.
לפריט קראי נוסף אשר הוקדש בידי מרדכי כפלי (כנראה אבי החתן) לבית-כנסת בגוזלב, ראו: "קדם", מכירה 94, 31 באוקטובר 2023 (אוסף משפחת גרוס), פריט 60; גם בית הדפוס העברי שפעל בגוזלב בשנות ה-30 של המאה ה-19 הופעל בידי אחד מבני משפחת כפלי.
79X55.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני קיפול, עם פגיעות קלות בטקסט. כתמים, עם פגיעות קלות בטקסט (ניכרים בעיקר בצדה האחורי). דהיות בצבע הזהב. קרעים קלים משוקמים שיקום מקצועי. פגעי רטיבות, עם פגיעות קלות בטקסט ובאיורים.
באתר הכתובות של הספריה הלאומית מתועדות שש כתובות בלבד מיבפטוריה, כולל הכתובה שלפנינו (רשומה 990003035730205171).
למידע נוסף ולהשוואה, ראו: "קדם", מכירה 94, 31 באוקטובר 2023 (אוסף משפחת גרוס), פריט 13; אוסף רנה ברגינסקי, K54.
כתובה גדולה ומעוטרת על קלף, לנישואי החתן יצחק רפאל בן יאושע יאודה אמאדו עם הכלה ג'וייא בת דניאל די ג'אביש. איזמיר ("אזמיר"), האימפריה העות'מאנית, כיום טורקיה, י"ד שבט תקע"ה [25 בינואר 1815].
דיו וצבע על קלף.
כתובה עשירה בעיטורים, המשקפת את מסורת עיטור הכתובה המוקדמת של יהודי ספרד באיזמיר; מן הכתובות המעוטרות המוקדמות ביותר מאיזמיר.
כתובה על גבי יריעת קלף גדולה אשר שוליה העליונים גזורים בדגם גלי, עם בליטה עגולה-מחודדת במרכז. נוסח הכתובה מופיע בחצי התחתון, בתוך מסגרת בצורת קשת, כתוב בכתב ספרדי רהוט (מספר מילים – ברכות, שמות החתן והכלה וסכום הנדוניה – כתובים באותיות מרובעות). בשולי נוסח הכתובה מופיעות חתימות העדים: "הצעיר דוד אמאדו ס"ט" – רבה של איזמיר (תקל"ז-תקצ"ב), מחבר "תהלה לדוד" ו"עיני דוד"; "אברהם חיים ס"ט", וחתימת החתן.
אחר החתימות מופיעה "תוספת כתובה" שנכתבה שנים לאחר מכן, בירושלים, ביום ט' תמוז "שנת התר"ך ושתים ליצירה" [=תרכ"ב 1862]. בשוליה חתימות עדים: מימין – חתימה וחותמת של רבי רחמים שלמה הלוי (מחכמי ומקובלי ירושלים), משמאל – חתימה וחותמת של רבי רפאל ישראל אליקים (מחכמי ירושלים וחברון), ובמרכז – חתימת הבעל, יצחק רפאל אמאדו.
לאחר מכן מופיעה שורה נוספת של אישור בית דין, ועליה חתומים: רבי מרדכי אליעזר סוזין (שד"ר, מחכמי ירושלים), רבי רחמים מנחם מיטראני (מרבני אדריאנופולי, היא אדירנה; המשיך את מפעלו של רבי יעקב כולי, וחיבר את "ילקוט מעם לועז" על ספר יהושע) ורבי מנחם בכ"ר יצחק (מרבני אדריאנופולי).
הכתובה מעוטרת בעושר רב, בצבעי זהב, אדום, צהוב וירוק, בעיקר בדגמים צמחיים. בחלקה העליון מדליון עגול וגדול שבמרכזו עיטור דמוי פרח בעל שמונה עלי כותרת; במסגרתו החיצונית משולב פסוק מספר משלי "מצא אשה מצא טוב" (יח, כב) ובין עליו משולבים פסוקים מספר ישעיהו (סא, י-יא; סב, א). עיטורי הכתובה דומים בסגנונם לעיטורי כתובות מסאלוניקי מאותה תקופה.
מבין שפע הכתובות המתועדות מאיזמיר – עיר בה שכנה אחת הקהילות הגדולות והמשגשגות באימפריה העות'מאנית והשניה בחשיבותה בטורקיה – שרדו אך כתובות מעוטרות בודדות מראשית המאה ה-19. במאמרו על כתובות מעוטרות מהאימפריה העות'מאנית מציין פרופ' שלום צבר (ראו להלן) כי מתקופה זו (עד שנות ה-1830) שרדו שתי כתובות בלבד, מהשנים 1828 ו-1830. באתר הכתובות של הספריה הלאומית מתועדות רק שתי כתובות מוקדמות יותר מאיזמיר.
משפחת די ג'אביש (ג'אביס), משפחה חשובה ומבוססת באזמיר. בני המשפחה נזכרים כבר בספר די לה חברה קדושה די אזמיר יע"א, קושטא תק"י, ובו שמות החברים בחברה מאז אמצע המאה ה-17.
87.5X66 ס"מ. מצב כללי טוב. קמטים וסימני קיפול רבים, עם פגיעות בעיטורים. מעט כתמים, בעיקר בשוליים. מספר קרעים ופיסות חסרות בשוליים. השוליים התחתונים חתוכים באופן לא שווה (כפי הנראה כך במקור).
ספרות: שלום צבר, כתובות מעוטרות, בתוך: יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית, בעריכת אסתר יוהס. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1989, עמ' 224-227.
כתובה מעוטרת על נייר, לנישואי החתן יוסף בן נסים אנג'יל עם הכלה שרה בת הגביר משה לזבונה. דמשק, סוריה, ב' אלול תרנ"ו [11 באוגוסט 1896].
דיו וצבע על נייר; מגזרת נייר מדוגם בגוון זהוב.
כתובה על גבי יריעת נייר מלבנית. נוסח הכתובה מופיע במרכז, בחצי התחתון, בכתב ספרדי רהוט (מלים ספורות כתובות באותיות מרובעות), ובשוליו חתימות העדים: רבי מאיר טראב ורבי יעקב יוסף הכהן טראב (הרב הראשי של ביירות).
נוסח הכתובה ממוקם בתוך מסגרת מלבנית שבראשה עיטור דמוי סהר או קשת ושני פרחים כחולים ובשוליה פסוקי ברכה כתובים באותיות מרובעות. על המסגרת המלבנית ניצב עציץ גדול עשוי נייר מדוגם בגוון זהוב, ממנו עולים ענפים עם פרחים צבעוניים. בשוליים העליונים מודבקות שתי מגזרות-נייר נוספות המשוות לגבול העליון מראה דמוי קשת. משמאל ומימין לטקסט הכתובה שני עצי ברוש גדולים; מסגרת היקפית בדגם צמחי חוזר.
66.5X47.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים. פגעי רטיבות ישנים, עם פגיעות קלות בטקסט ובאיורים.