ספר שאלות ותשובות חכם צבי, חלק ראשון, מאת רבי צבי הירש אשכנזי. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, [תע"ב, 1712]. מהדורה ראשונה.

חתימה בדף השער: "הק' יאקב בייט מהמבורג".

הגאון רבי צבי אשכנזי – ה"חכם צבי" (תי"ח-תע"ח), גדול חכמי דורו, ומגדולי הפוסקים. גאון מופלג ומקובל קדוש (על מצבתו שבלבוב חרת בנו היעב"ץ את התארים: "חד בדרא... הגאון הגדול החסיד... מקובל גדול ונורא"). נולד בעיר בודון (אובן, בודפסט) להוריו שהיו מגולי ווילנא לאחר פרעות ת"ח ות"ט. למד אצל סבו הגאון בעל "שער אפרים" ואצל רבי אליהו קובו מחכמי שאלוניקי. משם עבר ללמוד אצל חכמי טורקיה שסמכוהו ל"חכם", ומאז נקרא שמו בישראל "חכם צבי". כיהן ברבנות בסרייבו, באלטונא ובהמבורג. בשנת ת"ע נתקבל לרב באמשטרדם, שם הדפיס את ספרו שו"ת חכם צבי (אמשטרדם, תע"ב). בשנת תע"ד, בעקבות מלחמתו בנחמיה חיון השבתאי, נאלץ לעזוב את אמשטרדם ולברוח ללונדון. קהילת הספרדים בלונדון ביקשה להכתירו כרב ראשי, אך הוא העדיף לעבור לפולין, אליה נדד דרך הערים הנובר, ברלין, ברסלוי ואפטא. בשנת תע"ז נמנה לרב העיר למברג (לבוב). תולדות ימי חייו נתפרסמו בספר "מגילת ספר" שחיבר בנו היעב"ץ (=יעקב בן צבי).

מצאצאיו: בנו הגאון רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, שהקדיש את חייו להמשיך את מלחמת אביו בשבתאות; חתנו הגאון רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם; בנו רבי אפרים מבראד; בנו רבי משולם זלמן מאוסטראה (בעל "דברי רב משולם"); ועוד. רבים מגדולי התורה והחסידות התייחסו כצאצאיו של ה"חכם צבי", ורבים מהם ציינו זאת בספריהם: רבי יוסף שאול נתנזון (המזכיר בעשרות מקומות בשו"ת "שואל ומשיב" את "זקני החכם צבי"), רבי שמחה זיסל זיו-ברוידא "הסבא מקלם" (ראה: חכמה ומוסר, א, עמ' נז), האדמו"ר רבי חיים מצאנז (סבו ה"חכם צבי" מוזכר במקומות רבים בכתבי ה"דברי חיים"). על מצבת ה"דברי חיים" מוזכר יחוסו: "ממחצבת קודש גאון מהרש"ל והגאון חכם צבי זצלה"ה" (לפי מסורת חסידי צאנז – סגולה גדולה לצאצאיו להזכיר את שם סבם ה"חכם צבי" על גבי מצבת קבורתם).

[1], קכז דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדף השער). קרעים חסרים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר (על חלק מהטקסט בצידו השני של הדף). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי חלק מהדפים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף יוסף ווינמן.