ספר שאלות ותשובות נאמן שמואל, מאת רבי שמואל יצחק [מודיליאנו]. שאלוניקי, דפוס אברהם בן דוד נחמן ויום טוב קאנפילייאש, תפ"ג, 1723. מהדורה ראשונה.

עותק מיוחס. בדף השער חתימת הגאון בעל "סדר משנה": "הוא הק' וואלף הלוי באסקאויץ". עותק זה הגיע אח"כ לידיו של הגאון הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.

בדף ב ובדף קכח מופיעות חותמותיו של האדמו"ר מסאטמר, מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" (החותמות בזמן מגוריו בבית משפחתו בסיגט, לאחר פטירת אביו בעל ה"קדושת יו"ט" בשבט תרס"ד, וקודם שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה). בשער ובעמוד האחרון מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו "קדם", מכירה 99, 5 בנובמבר 2024, פריט 185. בשער הספר מופיעים גם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.

האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

הגאון רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ בעל ה"סדר מִשְׁנֶה" (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה. בנו ותלמידו של בעל ה"מחצית שקל" הגאון רבי שמואל הלוי מקעלין אב"ד בוסקוביץ (תפ"ד-תקס"ו). כיהן ברבנות והרביץ תורה בקהילות אסאד, פרוסטיץ (שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר", ראו "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג), פעסט, יארמאט, קעלין ובאניהאד (באנהרט). העמיד מאות תלמידים גדולי תורה. נודע בגאונותו ובחריפותו הרבה ורבים מגדולי דורו הוקירוהו והעריכוהו ביותר, כולל בעל ה"נודע ביהודה", רבי בצלאל רנשבורג, רבי מרדכי בנעט, ה"חתם סופר", רבי עקיבא איגר, ועוד. הגהותיו על הש"ס נקראו בשם "אגודת אזוב" [נדפסו במהדורת הש"ס, וינה תק"ץ-תקצ"ג, עם הסכמת ה"חתם סופר"]. בין חיבוריו שבדפוס ובכת"י בולט חיבורו רחב היריעה "סדר מִשְׁנֶה" על כל חלקי הי"ד החזקה להרמב"ם, שטרם נדפס במלואו.

[1], קצ דף. 29 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וסימני שימוש רב. סימני עש בשער וסימני עש קלים בדפים ראשונים ואחרונים. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.