מכירה פומבית 102 חלק א' כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
- (-) Remove עתיקים filter עתיקים
- earli (58) Apply earli filter
- דפוסי (35) Apply דפוסי filter
- הר (35) Apply הר filter
- ודפוסים (35) Apply ודפוסים filter
- והש (35) Apply והש filter
- ערש (35) Apply ערש filter
- שנות (35) Apply שנות filter
- book (35) Apply book filter
- print (35) Apply print filter
- יד (23) Apply יד filter
- כתבי (23) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (23) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (23) Apply כתבייד filter
- manuscript (23) Apply manuscript filter
כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית, ליקוטים מתורת חוגי המקובלים בספרד שלפני הגירוש. [ספרד או צפון אפריקה, ר"נ 1490 בקירוב].
כתיבה ספרדית בינונית ורהוטה, ממספר כותבים.
השבעות ותפילות קבליות, צירופי שמות קודש ושמות מלאכים וממונים, "שאלות חלום", קמיעות וסגולות לעניינים שונים, עם תרשימים ו"כתב מלאכים". הקובץ שלפנינו כולל ליקוטים מחוגי המקובלים בספרד שלפני הגירוש, כגון חוג "ספר המשיב", חכמי "קבלת הצירוף", ועוד.
חלקו הראשון של כתב-היד (דפים 1-24) מכותב אחד בכתיבה ספרדית בינונית, וחלקו השני (דפים 25-41) בכתיבות שונות ממספר כותבים.
החלק הראשון כולל בין היתר: תפילות לפי שמות וצירופים שונים; רשימות שמות מלאכים וממונים ("...אלה הם המלאכים המנהיגים את השמש... אלה שמות שנים עשר נשיאי כבוד... אלה שני המלאכים הקדושים המושלים בכל הרקיע הששי... אלה שמות ראשי המחנות אשר במערב... ואלו הם המלאכים המושלים בים..."); שמות קודש והשבעות לעניינים שונים, בהם "לקפיצה" (קפיצת הדרך), "לפתיחת לב", "לכל צרה ולבטל גזרה", למחלות וכאבים שונים, לשמירה, "לאשה שאינה יולדת", "להזכיר על חיה רעה ותעמוד ולא תזיק", להנצל "מאש ומאדם רע ומשטף מים", "לכל מיני ניצוח", "לפתוח בלי מפתח", "להכות בסנוירים", "להביא שדים", ועוד. בדף 14 קטעים מהחיבור "אוצר החיים" – יומנו המיסטי של המקובל רבי יצחק דמן עכו: "אני הצעיר יד"ע [=יצחק דמן עכו]...ישן במטתי ליל ו' א"י לחדש זה ובמשמרה שלישית הקיצותי משנתי... וראיתי פתאום...". בדף 10א: "זאת הקבלה אמר ר' יעקב הרופא ב"ר משה..."; בדף 15א: "ענין הסוס" – השבעה לרכיבה על סוס בדרך: "משביע אני עליך בשם אלהי האלהים... שתוליכני מזה המקום למקום פלו'... ואל תפחידוני ואל תבהלוני ולא תזיקני... ולא תפרד ממני לא ביום ולא בלילה עד שאני אומר לך, ואחר כך תרכב ולך לשלום ואמור... וכשתגיע למחוז חפצך תרד מן הסוס..."; בדף 23: "תפלת רב המנונא... שהוא קבל אותה מן... המלאך שר החכמה...".
בחלק השני קטעים מכותבים שונים, ובהם ליקוטים שונים. בדפים 25-26: "סודות על דרך הקבלה..."; "מספר סתרי התורה...", "לקוטות עוד מפי' סודות מורה הנבוכים...". בדפים 27-28: השבעת שדים כדי לדעת עתידות. דפים 29-30: תפילות ושמות מלאכים "לפתיחת הלב", "לדרוש ברבים", "לחנינות דעת", ל"קפיצה", ועוד. בדף 31א: "וכך קבלתי אותו אני שלמה בר כבוד החכם השלם בכל חכמה ר' יצחק אלנקאוה זלה"ה מפי אבא מארי כמו שקבל מהאשכנזי באשכנז וזהו...". בדפים 31-32 ליקוטים נוספים מיומנו של רבי יצחק דמן עכו ("אמ' יד"ע יום שלישי לספירת העומר ופתאום בא לפי ברכת אשר יצר האדם בחכמה...."; "אני הצעיר יצחק דמן עכו נפל בידי ספר...", ועוד). בדפים הבאים ליקוטים שונים על צירופי שמות, סודות שם המפורש, סגולות לעניינים שונים, ועוד. בדף 30א הוספה מאוחר יותר: "...וזה בדוק ומנוסה להר' יעקב דרדימאן זצ"ל".
בדף 17א מופיעה הגהה בשוליים, המתייחסת להוראה לשים שמות בפי כלב או בפי מת "ויאמרו לך כל מה שתשאל...": "וזה אסור מן התורה, משמי אני דוד ב"ר שמואל הלוי ז"ל". הגהה נוספת של כותב זה בדף 20א, החתומה: "מאמר דוד" [ייתכן שהוא המקובל רבי דוד ב"ר שמואל הלוי מסיביליה, הידוע בכינוי "מול דרעא", שהיה ממגורשי ספרד ומראשוני חוג המקובלים בעמק דרעא שבמרוקו].
בדף 25ב הגהה בשוליים, חתומה בסופה: "...נ"ל אי"ן".
לאורך כתב-היד מופיעים סימני מים בנייר, התואמים למפתח בריקה מס' 11159 ומס' 11162 (מתוארכים שם לשנים 1483 ו-1487 בהתאמה). סימני מים מסוג זה מופיעים במהדורה הראשונה של ספר "כל בו", שנדפסה בנאפולי ותוארכה (בין היתר על פי סימני המים) לשנת ר"ן 1490, ראו: A.K. Offenberg, A Choice of Corals: Facets of Fifteenth-Century Hebrew Printing, Nieuwkoop 1992, Chapter 3.
[41] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב (משתנה בין הדפים). כתמים (בחלק מהדפים כתמים כהים ורבים). קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
כתב-יד, סידור האר"י – "חמדת ישראל", חלק שני, בעריכת רבי שמואל ויטאל (מהרש"ו). [מצרים, ת"פ 1720 בקירוב].
כתיבה מזרחית בינונית נאה, עם תיבות פתיחה באותיות מרובעות, חלקן חלולות. מכתבי היד המוקדמים של החיבור, נכתב בדור שאחרי המחבר, כנראה במצרים.
ידוע לנו על חלקו הראשון של החיבור, בכתיבת אותו סופר, שהיה שייך לרבי יצחק זרחיא אזולאי, וממנו הגיע לידי בנו החיד"א. כתב-יד זה הגיע לידו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, ועל פי כתב-יד זה נדפס החיבור במונאקטש בשנת תרס"א (ראו את דברי ההקדמה למהדורה זו). החלק הראשון הנ"ל נמצא כיום בגנזי האדמו"ר מצאנז בנתניה. בקולופון שבסופו מופיע תאריך סיום הכתיבה "שנת הת"פ ליצירה". מכאן שהחלק השני שלפנינו נכתב בזמן זה או סמוך לו.
החלק השני שלפנינו לא היה תחת ידם של מדפיסי מונקאטש, ותחתיו הדפיסו "חלק שני" אחר שחשבוהו כהמשך לחיבורו של מהרש"ו, בעוד למעשה מדובר בחיבור אחר. רק בשנת תשע"ו תוקן הדבר במהדורת "אהבת שלום" לחיבור זה, בו נדפס החיבור בצורה מתוקנת על פי מספר כתבי-יד מהתקופה, בהם גם כתב-היד שלפנינו (ראו בהרחבה במבוא למהדורה זו. כתב היד של החלק הראשון שהיה בידי החיד"א מכונה שם "כתב יד חמישי" וכתב-היד שלפנינו מכונה שם "כתב יד שישי").
כתב-היד שלפנינו חסר בתחילתו 11 דפים. הדף האחרון (עם קולופון המחבר על סיום כתיבת החיבור בשנת תכ"ג) היה אף הוא חסר, אך הושלם בכתיבה אחרת, סמוך יחסית לתקופת הכתיבה של כתב-היד.
בשולי כמה מן העמודים הגהות ותיקונים ממספר כותבים.
יב-קפד דף (חסרים יא דף בהתחלה). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני (רוב הדפים במצב טוב). כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי אוכל ויין רבים בחלק ההגדה של פסח). קרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר. מספר דפים משוקמים בציפוי נייר שקוף. כריכה חדשה.
כתב-יד, פירוש פרקי אבות על פי קבלת האר"י. [מצרים, שנות הת"פ-ת"צ בקירוב – המחצית הראשונה של המאה ה-18].
כתיבה מזרחית בינונית נאה (נוסח המשנה נכתב בכתיבה מרובעת; חלק מהעמודים מעוצבים בטיפוגרפיה מיוחדת, בצורות גיאומטריות וצורות של עצים). בראש כתב-היד תיבת-פתיחה מוקפת מסגרת מלבנית, המעוטרת בדגם צמחי סימטרי, בצבעי אדום כחול וזהב.
סופר כתב-היד הוא רבי שמואל אבודרהם, שהעתיק כתבי-יד של קבלת האר"י בשנות הת"פ-ת"צ, כנראה במצרים (לרשימה חלקית של כתבי-יד שהעתיק, ראו: הרב משה הלל, אהל רא"ם, עמ' 194, ברשימת כתבי-היד – מס' 70, ובהערה 166 שם. כת"י בודפשט המצוין שם נכתב בשנת תפ"ט. כתבי יד נוספים שהעתיק ר"ש אבודרהם: כת"י סנקט פטרבורג, רוסיה Ms. Evr. Antonin A 7; כת"י קהילות ישראל, שתואר במבוא לסידור האר"י – חמדת ישראל, בהוצאת "אהבת שלום", ירושלים תשע"ו, תחת הכותרת "כתב יד שני").
לפנינו פירוש מסודר על סדר פרקי אבות, עם נוסח המשניות באותיות מרובעות מוגדלות. הפירוש מסודר פעמיים על סדר הפרקים: הפירוש בסדר הראשון נדפס בתוך שער מאמרי רז"ל לרבי חיים ויטאל, שאלוניקי תרכ"ב (דפים טז-כג בסוף הספר), על פי העתקה של רבי אברהם קאשטרו (על ייחוס המוטעה של פירוש זה למהרח"ו, ראו במהדורת עץ חיים למהרח"ו של מכון אהבת שלום, שער שלישי – שער המאמרים, ירושלים תשע"ז, במבוא – עמ' 10). בסדר השני פירושים מלוקטים בקבלת האר"י. בראשיתו מספר קטעים של רבי יעקב צמח (מסומנים "צמח"), בדפים 64-66 קטע "מהרב טבול זלה"ה", בדפים 66-69 קטעים "מהרב נשי"א ז"ל". חלק זה לא נדפס.
דף 27 הושלם מאוחר יותר בכתיבה שונה, אך ככל הנראה אף היא כתיבת רבי שמואל אבודרהם.
בצדו הפנימי של דף המגן הקדמי שרידי עיטורים צבעוניים וטקסט דהוי, ש"הוחתמו" כנראה מדף שער מעוטר שהיה בראש כתב-היד ובשלב כלשהו נחתך והוסר ממנו.
בסוף כתב-היד, בדפים שהסופר הראשון הותיר ריקים – מופיעים מספר עמודים בכתיבה אחרת [מזרחית רהוטה]: בדפים 71-72 מופיעים סגולות קבליות למגפה, תחת הכותרת: "סגולות והנהגות טובות לימי הדבר בר מינן". לאחר מכן, בדף 73ב, פירוש קבלי על המשנה באבות "אם אין אני לי מי לי..." (לשון המשנה באותיות מרובעות והפירוש בכתיבה רהוטה). הפירוש מתחיל: "נלע"ד שכך פירושו...", ובשוליו חתום: "הצעיר דוד בכ"ר משה ס"ט הי"ו כיר"א" [יתכן שהוא המקובל רבי דוד ב"ר משה דידיע מאג'אר בעל "חסדי דוד", תלמיד-חבר של הרש"ש ומגדולי המקובלים של מדרש החסידים "בית אל" בירושלים, נפטר תק"ס]. בעמודים אחרים בדפים האחרונים – נסיונות קולמוס רבים.
חותמות במספר דפים: "שלמה הלוי הורוויץ – זגיערז".
[75] דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. התכהות נייר. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט כתוצאה מחריכת הדיו במספר מקומות. קרעים בשולי מספר דפים, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. כריכת עור מקורית, עם פגמים קלים.
כתב-יד, חיבורים וקטעי חיבורים מחוגי המקובלים הראשונים בספרד. [צפון אפריקה?, המאה ה-16/15 בקירוב].
כתיבה ספרדית בינונית.
הקובץ כולל את החיבורים או קטעי החיבורים הבאים (הדפים כרוכים בבלבול רב):
1. קטעים מתוך מאמר על האצילות השמאלית, מאת רבי יצחק בן יעקב הכהן (אחד מ"האחים הכהנים", ממקובלי ספרד במחצית השנייה של המאה ה-13, בשלהי תקופת הרמב"ן; פורסם לראשונה על ידי גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני יעקב הכהן, מדעי היהדות, ספר ב, תש"ל). דפים 1א, 8א-8ב.
2. סדרי שמושא רבא (מחוג המקובלים הנ"ל בספרד, ראו שלום שם, עמ' 190). מתחיל במלים: "תרין מתיבתי הוו בבבל ותרין סמוכין עלה". דפים 1א-2ב.
3. "סוד הקדיש מהזוהר", ואחריו חבור בקבלה (לא שלם), המתחיל "כתוב בסדר וירא בלק בספר הזוהר בשם רבן שמעון בן יוחאי על עינין[!] העגל" (חיבור זה מופיע בכת"י מוסקבה-גינצבורג 302, דפים 163א-165ב, גם שם אינו מופיע בשלמות). דפים 2ב-7ב (דף 4 צריך לבוא אחרי דף 2).
4. תשובות לשאלות על דרך הקבלה ששאל רבי יהודה חייט, מאת המקובל רבי יוסף אלקסטיל (ממגורשי ספרד. לא שלם. כולל תשובה לשאלה הג'-שאלה י"ח; עם שינויים מהנדפס על ידי גרשם שלום, לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש, תשובות ר' יוסף אלקאשטייל לר' יהודה חייט, תרביץ כד [תשט"ו], עמ' 167-207). דפים 9א-15ב, 41א-43ב.
5. עשרים וארבעה סודות, לרבי יוסף אנג'לט (ממקובלי ספרד במאה ה-14. החיבור מתחיל במילים: "אלו הם הסודות שצריך אדם לקבל מפה אל פה והם עשרים וארבע"). דפים 48א-54ב.
6. "שער הכונה למקובלים הראשונים ז"ל", לרבי עזריאל מגירונה (מגדולי המקובלים בספרד בשלהי המאה ה-12 בקירוב; החיבור פורסם על ידי גרשם שלום, ראשית הקבלה, ירושלים תש"ח, עמ' 143-144). דפים 54א-55א.
7. ספר מעין החכמה (ההתחלה חסרה; על החיבור ראו: גרשם שלום, ראשית הקבלה, עמ' 255-256). דפים 44א-47ב.
8. ליקוטים בקבלה: "ביאור דרישת שמות המפורשים של הקב"ה". דפים 56-59, 16-18, 19-24 (התחלת החיבור בדף 56א); "דרישת שבעים שמות הקדושים של שר הפנים הכתובי' באות אלף בדרשת התי"ו של ר' עקיבא". דפים 24-36 (התחלת החיבור בדף 24ב; נדפס על ידי רבי אברהם חמוי בסוף ספר בית דין, ליוורנו תרי"ח); "השם המפורש הזה הגדול והנורא היוצא משלשת הפסוקים הללו...". דפים 37-40 (התחלת החיבור בדף 37א).
59 דפים (כתב היד לא שלם וכרוך בבלבול רב). 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש רבים עם פגיעה בטקסט. כל הדפים שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר, ונכרכו בעטיפת קרטון.
כתב-יד, חיבורים בקבלה לרבי אברהם אבולעפיה וליקוטים שונים בקבלה. [איטליה, המאה ה-16 בקירוב].
כתיבה איטלקית רהוטה.
בחלקו הראשון של כתב-היד (דפים 1א-44ב) מופיע החיבור "סתרי תורה" לרבי אברהם אבולעפיה. ההתחלה חסרה (יד מאוחרת כתבה בעמוד הראשון "ספר ינחמנו", ולאחר מכן בסיום החיבור: "ע"כ ספר ינחמנו", מפני שכתב-היד פותח – באמצע מאמר – "זה ינחמנו").
לאחר מכן (דפים 44ב-47א) הועתקו ליקוטים שונים בקבלה: "העוסק בספר יצירה צריך לטהר עצמו..." – הוראות ליצירת גולם (נדפס בפירוש הרוקח לספר יצירה, פרמישלא תרמ"ג, דף טז); "ניקוד האלפא ביתות וצירופם עם השם... זה מצאתי בספר מקובל וטוב"; "שהם המזוזות", בסופו: "לא מצאתי יותר" – מאמר קדום בקבלה, מופיע במספר כתבי-יד (ראו על קטע זה: גרשום שלום, כתבי-יד בקבלה, עמ' 72); "הא לך פי' מסוד הספירות" – נוסח לא ידוע של פירוש עשר ספירות המיוחס לרבי יעקב בן רבי יעקב הכהן (ראו: גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני יעקב הכהן, מדעי היהדות, ספר ב, תש"ל); "פי' בספר יצירה כיצד צרפן... גם מצאתי זה בספר מקובל וטוב" – מופיע בפירוש רבנו סעדיה גאון לספר יצירה; קטע המצוטט בספר מאירת עינים לרבי יצחק דמן עכו (ירושלים תשנ"ג, עמ' רמ-רמב) בשם "מקבלת ה"ר ברוך תוגרמי ז"ל" (הוא רבו של רבי אברהם אבולעפיה בקבלה).
לאחר מכן (דפים 47ב-56א) מופיע חלק ראשון מהחיבור "אמרי שפר" לרבי אברהם אבולעפיה (מופיע עד עמ' 45 בנדפס). בכתב-היד בסופו: "נשלמו השלשה חלקים... ועוד יש מזה הספר העיקר ואכתוב אותו במקום הידוע בה אשר קראו בהקדמה ידיעה כללית".
בדף 56ב – קטע בקבלה, לא מזוהה.
בדף 56ב-57ב – "ערוגת החכמה ופרדס המזמה" לרבי אברהם אבן עזרא. נקטע באמצע.
בדף 24ב רישום מכותב מאוחר יותר משנת תכ"ה (הכותב מתייחס אל זמן הכתיבה המוזכר בחיבורו של רבי אברהם אבולעפיה – שנת ה'מ' – ומחשב כי מאז עברו "שלוש מאות ופ"ו שנה").
[57] דף. חסר בתחילתו ובסופו. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. כריכה חדשה.
כתב-יד, ספר שער הרזים, מאת רבי טודרוס הלוי אבולעפיה. [איטליה, המאה ה-16].
כתיבה איטלקית רהוטה (עם כותרות בכתיבה מרובעת). העתקה שלמה של החיבור. סימן המים בנייר מתאים ל-Briquet מס' 4835 משנת 1561.
ספר שער הרזים הוא פירוש קבלי על מזמור י"ט בתהלים. המחבר, רבי טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה, מחכמי ומקובלי ספרד במאה ה-13, רבה של קסיטליה, מחבר "אוצר הכבוד" וחיבורים נוספים. שער הרזים הוא מהחיבורים המשתייכים לקבלת ספרד. הוא מושפע מחוגי מקובלי גרונה, שבראשו עמד הרמב"ן, ומחוג מקובלי קסטיליה, רבותיו של המחבר. החיבור הוהדר לראשונה על ידי גרשום שלום (ירושלים, תר"ץ) ומאוחר יותר במהדורה מדעית מקיפה בידי מיכל אורון, ירושלים 1989. לפי החלוקה של אורון, הנוסח שלפנינו הוא נוסח ב' (ראו במהדורתה עמ' 36). כתב-היד שלפנינו לא נמצא ברשימתה.
[29] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. דף השער נגזר וחסר בחלקו התחתון (ללא פגיעה בטקסט), ושוקם בהדבקה על נייר אחר. כריכה חדשה.
כתב-יד, ספר אוצרות חיים וליקוטים בקבלה, עם הגהות "קול הרמ"ז", הרב"ך ומקובלים נוספים. [איטליה, המאה ה-18].
כתיבה איטלקית רהוטה, בסידור טיפוגרפי נאה. לפנינו העתקה נאה שמקורה בבית מדרשו של רבי משה זכות (הרמ"ז) ותלמידו רבי בנימין כהן (הרב"ך). בראש העמוד הראשון: "ספר אוצרות חיים – סולת נקיה וקבלה אמיתית מהרח"ו זלה"ה מפי הרב הנורא מהרי"א זצוק"ל" (על הביטוי "סולת נקיה" ראו: הרב יוסף אביב"י, סולת נקיה – נפתו של רבי משה זכות, פעמים 96 [תשס"ג], עמ' 71-106). הגהות הרמ"ז (רבות מהן מופיעות תחת הכותרת "קול הרמ"ז") והגהות המקובלים האחרים שולבו על ידי הסופר בכתיבה דקה קטנה יותר בתוך "חלונות". מלבד הגהות הרמ"ז מופיעות גם הגהות תלמידו הרב"ך, הגהות רבי נתן שפירא, רבי יהונתן סאגיס, ועוד.
הרב"ך נזכר בכמה מן ההגהות בברכת המתים (נפטר בשנת ת"צ). במספר הגהות הוא נזכר בכינוי "מורי" (לדוגמה: "הקשה מורי הרב"ך...", דף 7; "נראה למורי הרב"ך...", דף 23ב).
החיבור "אוצרות חיים" מופיע בדפים 1-95. בדפים 61-62 תרשימי "אילנות ספירות" בסיסיים, ובדפים 66-67 תרשימי "אילנות" מפורטים מאד.
בדפים 65-72: "כללים שנמצאו מכתיבת הרב כמוהר"ר ח"ו ז"ל" – עט כללים, הפותחים: "החילוק שיש בין העה"ב לעתיד לבא". בדפים 75-94 – דרושים נוספים מקבלת הרח"ו: דרוש המ"ב, שער מוחין דקטנות, שער הבירור, דרוש נשמת אדם, דרוש חטא אדם ותולדתו, וליקוטים נוספים.
החל מדף 96, עם דף שער נפרד: "דרוש חפצי בה... ממוהר"ר יוסף מערבי [אבן טבול]".
[106] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, עם מעט מריחת דיו ודהיה חלקית של האותיות. כריכת עור ישנה, עם פגמים.
כתב-יד, ספר שמן זית זך – חיבור בקבלה, הערות והשגות על ספר רחובות הנהר לרבי שלום שרעבי (הרש"ש), בכתיבת המחבר רבי שלמה ב"ר דוד מולכו. [אזמיר, תקל"ח-תקל"ט 1778-1779 בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות ובשוליים. חיבור זה נדפס בשאלוניקי בשנת תקל"ט. לפנינו מופיע החיבור בשינויי סדר ובשינויי נוסח רבים.
בראש דף 16ב כותב חידוש שהתגלה לו בחלום: "וכן נאמר לי בחלומי ליל כ"ו סיון שנת אמת מארץ תצמ"ח [=תקל"ח] בליל יום א'", ומכאן שהדברים נכתבו אחר תאריך זה ולפני הדפסת הספר בסוף שנת תקל"ט (בנדפס מופיעה שורה זו בדף לב1).
בין הדפים הממוספרים 11-12 (בספירה מאוחרת, בעפרון), נכרכו שני דף נוספים בכתיבת המחבר, שאינם חלק מהחיבור, ובהם עניינים שונים בקבלה (על הזוהר, ספר הכוונות ועוד). בקטע האחרון הוא כותב בין היתר "זה חידשתי בחלומי ליל י"ג טבת שנת תק"ל". קטעים אלה לא נדפסו, למיטב ידיעתנו.
רבי שלמה ב"ר דוד מולכו (נפטר ו' חשוון תקמ"ח), חכם ומקובל, מגזע הקדוש רבי שלמה מולכו שנשרף על קידוש השם. יליד שאלוניקי, בה התגורר והיה מראשי הקהילה. היה ממונה על כספי הצדקות של כוללי חברון וירושלים. עמד בקשרי ידידות והחליף מכתבים עם גדולי המקובלים בירושלים, חכמי מדרש החסידים "בית אל". משאלוניקי עבר לאזמיר, שם פגש אותו הגאון רבי שלמה מחעלמא בעל "מרכבת המשנה" הכותב עליו בין היתר: "מדי עברי פה ק"ק אזמיר לארץ הקדושה נתוודע לי ה"ה החכם השלם והכולל כי עצום הוא בשערי הנגלות ולו עשר ידות בנסתרות המקובל האלה"י המובהק כמוהר"ר שלמה מולכו..." (הסכמה מר"ח אב תקל"ט לספר "שמן זית זך"). שני שד"רי ירושלים, רבי יום טוב אלגאזי ורבי יעקב חזן כותבים עליו: "ה"ה החכם השלם... המקובל הנאמן אהוב למעלה... כמה"ר שלמה מולכו נר"ו" (בהסכמתם לספר "שמן משחת קדש"). שנים מחיבוריו בקבלה נדפסו בשאלוניקי, בשנת תקל"ט: "שמן זית זך" – השגות על רחובות הנהר לרש"ש, ו"שמן משחת קודש" – פירוש על שיר השירים על פי הקבלה, ובסופו "שושנת המלך" – פיוטים שחיבר לזמנים שונים. בשנת תק"ם (כשנה לאחר הדפסת ספריו הנ"ל), עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, שם הסתופף בחברתם של מקובלי ישיבת "בית אל", עד לפטירתו כעבור כ-6 שנים (ראו אודותיו: פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ירושלים תרפ"ט, חלק שלישי – פרק ג', עמ' 107-108).
[71] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים וגדולים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. סימני עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
כתב-יד, ספר הכוונות, לרבינו חיים ויטאל (מהרח"ו) מתורת רבו האריז"ל. [צפון אפריקה, המאה ה-17/18 בקירוב].
כתיבות מערביות, בכתיבה בינונית ורהוטה, ממספר כותבים שהתחלפו לסירוגין בכתיבה (כפי שמורים לעתים "שומרי הדף" המתייחסים להמשך שמעתיק הסופר הבא). הגהות רבות בשוליים. כותרות בראשי חלק מהעמודים: "ספר הכוונות", "ספר הכוונות מהאר"י זצוק"ל".
הכרך שלפנינו כולל את דרושי כוונות התפלות לימות החול ושבת, חגים וימים נוראים. תוכן הדברים מקביל ל"ספר הכוונות הישן", מכתבי ה"מהדורא קמא" של מהרח"ו, אך נראה כי יש בו לפחות קטע אחד שאינו מוכר מכתבי-יד מקבילים (וכן מספרי הכוונות הנדפסים), הוא הקטע המופיע בדפים 44-45, שכותרתו "סדר עשיית הציצית", ובסופו נכתב: "עכ"מ [=עד כאן מצאתי] בספר הכוונות אשכנזי שהביא החכם השלם והכולל כמוה"ר ישראל הכהן ישצ"ו". ייתכן שכתב-היד שלפנינו כולל קטעים לא מוכרים נוספים, אך הדבר צריך בדיקה.
[192] דף. לא שלם, חסרים דפים בתחילתו, באמצעו ובסופו. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות רבים. קרעים ובלאי. סימני עש. דפים מנותקים. ללא כריכה. נתון בקופסה חדשה.
כתב-יד, ספר אוצרות חיים, תורת האר"י מפי רבי חיים ויטאל, בעריכה "מערבית". [מרוקו, המאה ה-18 בקירוב].
מרבית הכרך בכתיבה ספרדית-מערבית בינונית נאה. לקראת סוף הכרך (מדף 174) ממשיכה ההעתקה על ידי סופר אחר, בכתיבה רהוטה (ושלושה דפים שהושלמו בתקופה מאוחרת יותר, במאה ה-19 בקירוב).
בשולי חלק מהדפים הגהות מקובלים בכתיבה אחרת. הגהות אלה מקורן בחוג המקובלים במראכש, ובהן הגהות המקובל רבי אברהם אזולאי (נפטר תק"א, מראשי המקובלים במראכש; רבו של רבי שלום בוזאגלו בעל "מקדש מלך"). בדף 33ב מוזכר רבי אברהם אזולאי בברכת החיים: "...עד כאן לשון הרב אברהם אזולי[!] נר"ו". בהגהות אחרות הוא מוזכר בראשי התיבות "א"א" (לדוגמה, בדף 15א: "כן פר' הר' א"א"), ולעתים בברכת המתים ("א"א ז"ל").
ספר אוצרות חיים נערך על ידי רבי יעקב צמח ובו סדר האצילות כפי ששמע רבי חיים ויטאל מרבו האריז"ל. מאחר שהספר אינו כולל את סדר האצילות בשלמותו – ערכוהו מחדש המקובלים במרוקו ושילבו בו מספר שערים מספר מבוא שערים. לפנינו כתב-היד של החיבור בעריכה "מערבית" – הכוללת שילוב של ספר אוצרות חיים עם חלקים ממבוא שערים. נוסח זה מצוי רק בכתבי-יד שנעתקו בצפון אפריקה והוא נדפס לראשונה בליוורנו בשנת הדר"ת (ראו: הרב יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים, תשמ"ז, עמ' נט, הערה 31). בנוסף, נדפסו במהדורה זו כמה מהגהות מקובלי מראכש. חלק מההגהות שלפנינו לא נדפסו שם.
[201] דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. מרביתו על נייר עבה, בכתיבה השנייה דפים דקים ובלויים יותר. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (בדפים האחרונים התכהות נייר ודהיית דיו). קרעים ובלאי בשוליים (במספר מקומות פגיעה קלה בהגהות). קרעים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
כתב-יד, אוצרות חיים, תורת האר"י מפי רבי חיים ויטאל, בעריכה מערבית. [מרוקו, מחצית ראשונה של המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה מערבית, מסופר אחד. הסופר שילב ב"חלונות" הגהות מקובלים, בהן הגהות רבי יעקב צמח, וכן כמה מהגהות מקובלי מראכש – רבי אברהם אזולאי ורבי אברהם ן' מוסא. רבי אברהם אזולאי מוזכר מספר פעמים בברכת החיים (ראו לדוגמה דף ז2; רבי אברהם אזולאי נפטר בשנת תק"א).
בשולי הדפים נוספו הגהות ממספר כותבים. סופר כתב-היד וכן המגיהים בשוליים לא זוהו על ידינו. בדף ד2 הגהה חתומה: "אברהם אצבאן" (ייתכן שהיא הגהה אוטוגרפית של רבי אברהם ב"ר יצחק אצבאן, מחכמי מכנאס, ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף יב, ב).
בדף לא1 חותמת רבי רפאל אבן צור האחרון, אב"ד פאס, שירש את כתבי אבותיו חכמי המשפחה, ונודע בספרייה העשירה שלו.
לאחר סיום ספר אוצרות חיים, בדף רז2: "את זה מצאתי תוספת בספר שהיה לפני בהעתקה והצגתיו לפניך...", ולאחר מכן: "הקדמה כוללת י"ס דאצילות..." (שער תלת רישין); ובדף ריב2: "שוב מצאתי זהו שער המקיפין...".
ספר אוצרות חיים נערך ע"י רבי יעקב צמח ובו סדר האצילות כפי ששמע רבי חיים ויטאל מרבו האריז"ל. מאחר והספר אינו כולל את סדר האצילות בשלמותו – ערכוהו מחדש המקובלים במרוקו ושילבו בו מספר שערים מספר מבוא שערים. לפנינו כתב-היד של החיבור בעריכה "מערבית" – הכוללת שילוב של ספר אוצרות חיים עם חלקים ממבוא שערים. נוסח זה מצוי רק בכתבי-יד שנעתקו בצפון אפריקה והוא נדפס לראשונה בליוורנו שנת הדר"ת (ראו: הרב יוסף אביב"י, בנין אריאל, עמ' נט, הערה 31).
ריד דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. נתון בכריכה חדשה (מנותקת), עם קופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 5.
ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 23.
כתב-יד, קובץ דרושים בקבלת האר"י, סגולות וקמיעות. [מרוקו, שנות הת"ק; שלהי המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19 בקירוב].
כתיבות מערביות, ממספר כותבים המתחלפים במלאכת ההעתקה.
הקובץ כולל דרושים המקבילים ברובם לתוכן שמופיע בספר "אוצרות חיים", עם שינויי סדר ונוסח: דרושי אדם קדמון (מקביל לסדר שב"אוצרות חיים" מתחילתו עד תחילת שער רפ"ח ניצוצין), שער דרוש מוחין דצלם, שער דרוש ארון וכפורת, שער דרוש האונאה, שער דרוש תלת רישין, שער דרוש האבי"ע ומקיפיהם, דרוש מיעוט הירח ודרוש כסא הכבוד, שער דרוש רפ"ח ניצוצין, שער אורות ניצוצין וכלים, דרוש המוחין דקטנות ויניקה וגדלותם דזעיר אנפין.
בדף 116: "פדיון נפש מקובל מכתבי האר"י".
החל מדף 121: "גלוי לאדרת האזינו מהרב ז"ל" [פירוש האדרא זוטא מהאר"י].
בדפים 145-163 – "ספר דרך ישרה", ליקוטי סגולות, רפואות וקמיעות מכתבי האר"י ומקורות נוספים (בראש דף 145: "בעזר אל... אתחיל לכתוב ספר דרך ישרה"; בדף 149 פתיחה נוספת: "ובסייעתא דשמיא נתחיל לכתוב ספר דרך ישרה ובו תמצא כמה סגולות נפלאות..."). כולל שמות קודש ושמות מלאכים, השבעות ונוסחי קמיעות (בעמוד האחרון סמל מגן דוד). חיבור זה חסר בסופו.
בדף הריק שבראש כתב-היד רישום בעלות: "נאם הצעיר נרצע להצור שלמה בלא"א החכם השלם והכולל הדיין המצויין הרב כמוהר"ר יעקב אבן צור נרו יאיר יזהיר ויבהיר עד אין קץ כי"ר" – רישום זה הוא בכתב-ידו של רבי שלמה אליהו אבן צור, בנו של רבי יעקב אבן צור השני (נכדו של היעב"ץ), בבחרותו, בחיי אביו (שנפטר בשנת ת"ר, בהיותו כבן 18).
ייתכן שאחד המעתיקים (או יותר) הוא מחכמי משפחת אבן צור או מסביבתם, אך זיהוי הכתיבות דורש עיון נוסף.
[158] דף (חסר בסופו). 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש, בעיקר בשוליים הפנימיים, עם פגיעות קלות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה (מנותקת), עם קופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 4.
ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 22-23.
