כתב-יד, אוצרות חיים, תורת האר"י מפי רבי חיים ויטאל, בעריכה מערבית. [מרוקו, מחצית ראשונה של המאה ה-18 בקירוב].

כתיבה מערבית, מסופר אחד. הסופר שילב ב"חלונות" הגהות מקובלים, בהן הגהות רבי יעקב צמח, וכן כמה מהגהות מקובלי מראכש – רבי אברהם אזולאי ורבי אברהם ן' מוסא. רבי אברהם אזולאי מוזכר מספר פעמים בברכת החיים (ראו לדוגמה דף ז2; רבי אברהם אזולאי נפטר בשנת תק"א).

בשולי הדפים נוספו הגהות ממספר כותבים. סופר כתב-היד וכן המגיהים בשוליים לא זוהו על ידינו. בדף ד2 הגהה חתומה: "אברהם אצבאן" (ייתכן שהיא הגהה אוטוגרפית של רבי אברהם ב"ר יצחק אצבאן, מחכמי מכנאס, ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף יב, ב).

בדף לא1 חותמת רבי רפאל אבן צור האחרון, אב"ד פאס, שירש את כתבי אבותיו חכמי המשפחה, ונודע בספרייה העשירה שלו.

לאחר סיום ספר אוצרות חיים, בדף רז2: "את זה מצאתי תוספת בספר שהיה לפני בהעתקה והצגתיו לפניך...", ולאחר מכן: "הקדמה כוללת י"ס דאצילות..." (שער תלת רישין); ובדף ריב2: "שוב מצאתי זהו שער המקיפין...".

ספר אוצרות חיים נערך ע"י רבי יעקב צמח ובו סדר האצילות כפי ששמע רבי חיים ויטאל מרבו האריז"ל. מאחר והספר אינו כולל את סדר האצילות בשלמותו – ערכוהו מחדש המקובלים במרוקו ושילבו בו מספר שערים מספר מבוא שערים. לפנינו כתב-היד של החיבור בעריכה "מערבית" – הכוללת שילוב של ספר אוצרות חיים עם חלקים ממבוא שערים. נוסח זה מצוי רק בכתבי-יד שנעתקו בצפון אפריקה והוא נדפס לראשונה בליוורנו שנת הדר"ת (ראו: הרב יוסף אביב"י, בנין אריאל, עמ' נט, הערה 31).

ריד דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. נתון בכריכה חדשה (מנותקת), עם קופסה תואמת.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 5.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 23.