שני ספרים מדפוסי ירושלים, מחיבורי "פרישת יצחק אהרן" של המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין:

• ספר עולם קטן, מאת הגאון המקובל רבי רפאל עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים", עם ביאור "פרישת יצחק אהרן", מאת המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין. ירושלים, דפוס ניסן ב"ק, תרל"ז [1877]. בסוף ההקדמה איור "קבר רחל אמנו".

יח דף. 19.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 298.

• ספר שיר השירים, עם פירוש רש"י ופירוש "פרישת יצחק אהרן", מאת המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין. ירושלים, דפוס יצחק בן צבי [גאשצינני] ושותפו ריד"ס [יעקב דוד סלוטקי], תרל"ד [1874]. לאחר הקדמת המחבר נדפסה דוגמה מספרו "פני יצחק אהרן" על מסכת פסחים, כשבסוף הדוגמא, נדפס: "ורציתי להדפיס עוד ואפס כסף". בסוף ההקדמה הזו, איור "קבר רחל אמנו".

[1], א, [1], כה דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 225.

מחברם של שני הספרים – הגאון המקובל רבי יצחק אהרן ממעזריטש (תקנ"ט-כסלו תרמ"א), בן רבי מאיר מלובלין, מצאצאי רבי נחום מבריסק בן השר רבי שאול וואהל. תלמיד חכם מופלג שעלה לירושלים בראשית שנות הת"ר בקירוב, בה ישב עשרות שנים על התורה ועל העבודה, כשהוא מותיר אחריו יבול תורני מבורך של חיבורי פרשנות בנגלה ובנסתר – על התלמוד ירושלמי והתוספתא, על הזוהר וספרי קבלה, על שולחן ערוך, על הש"ס ועל התנ"ך. מכל יבולו התורני הספיק בחייו להדפיס רק את חיבוריו: "פרישת יצחק אהרן" על ספר "עולם קטן" לבעל "משנת חסידים"; "פרישת יצחק אהרן" על שיר השירים, עם דוגמא מחיבורו "פני יצחק אהרן" על מסכת פסחים.

בספר "חלקת מחוקק" על מצבות העיר ירושלים (מחברת ג, דף לה, שורה יז, קבר יא), מצוטט מפנקס החברה קדישא בירושלים: "הרב המפורסם בתורה בעהמ"ח סה"ק, זקן ושבע ימים", ונכתב על כתבי היד שנותרו מחיבוריו: "והניח בכתובים חבילות חבילות, והם על כל הירושלמי, תוספתא, ספרי, מרדכי, שו"ע אה"ע, זוהר, זוהר חדש, תקוני זוהר, משנת חסידים... ונפטר בן פ"א שנה". ר' מנשה רפאל ליהמן, בהקדמה לקטלוג כתבי היד שבאוספו (אהל חיים, ב, ניו יורק, תשנ"א), מספר על כתבי היד של המחבר שהתגלו בשנים האחרונות, בהם עשרה כרכים של החיבור "פרישת יצחק אהרן" על הירושלמי, ולמעלה מאלף דף של חיבור מקיף על הזוהר ותיקוני זוהר.

שלושה ספרים שנדפסו בירושלים, במחצית הראשונה של שנות הת"ר:

• ספר חקרי לב, שו"ת וחידושים, מאת הגאון רבי רפאל יוסף חזן, חלק י"ב. ירושלים, דפוס צבי הירש הכהן ושותפיו, תרל"ה [1875].

ש' הלוי, מס' 236.

חותמות ורישום בעלות: "חנני ד' בזה, הק' אברהם שמואל צבי הירש זילבערשטיין מראדאמסק יצ"ו, מלפנים אבד"ק ביידעטשין יצ"ו וויערזבניק בפולין מתגורר כעת בטאראנטא מצפה לעלות שנית לעיה"ק ירושלים תובב"א".

הגאון החסיד רבי אברהם שמואל צבי הירש זילברשטיין (תרמ"ה-תשי"א), נולד בעיר ראדומסק. אמו הייתה נכדת האדמו"ר מראדומסק בעל ה"תפארת שלמה". גאון מופלא וחריף. כיהן ברבנות בפולין, בביידעטשין ווירזבניק. בשנת תרפ"ה עבר לקנדה, וכיהן ברבנות קהילה בעיר טורונטו. בהמשך כיהן כיו"ר ועד הרבנים בטורנטו. בסביבות שנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל ולאחר כשנתיים חזר לקנדה. בשער ספרו "קרבן שמואל", שנדפס בשנת תש"ד, הוא רושם: "שהייתי יותר משתי שנים בעיר הקודש ירושלים תובב"א וכעת מתגורר כגר בפה טאראנטא קנדה". השתוקק כל ימיו לעלות שוב לירושלים. הגאון המופלא רבי אברהם שמואל חיבר ספרים רבים, בהם: "נפלאות התפארת שלמה", "קרנות המזבח"; שו"ת "קרבן שמואל"; "שבעה שבועות"; "תורה והלכה"; ועוד.

• חדושי וכללות הרז"ה, חלק ראשון, חידושים בהלכה, מאת רבי זאב הלוי אולסקר. ירושלים, דפוס משה פרץ ונחמן בטיטו ע"י שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ה 1885]. מהדורה יחידה.

חתימה וחותמת: "איזיק בר"ג לעווענזאהן, הרב בדרויא רייסן"; "הרב יצחק אייזיק בהרב גבריאל לעווענסאן, הרב חב"ד בניו יארק".

ש' הלוי, מס' 496.

• ספר אהל מועד, מאת רבי שמואל ירונדי, עם פירושי רבי חיים אברהם גאגין ורבי שלום משה חי גאגין, חלק א: ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ו [1886]; חלק ב: ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי ושותפיו, תרס"ד [1904]. שני החלקים בכרך אחד.

ש' הלוי, מס' 541.

3 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרים, ביאורים ופירושים על ספר הזהר, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, בעל ה"חסד לאברהם" (זקנו של החיד"א). הספרים נדפסו מכתב-יד ביוזמתו ובתמיכתו של האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינאווא:

1. ספר אור החמה, והוא החלק השני מספר קרית ארבע, חלק ראשון – בראשית. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ו 1876].

2-3. ספר אור החמה, והוא החלק השני מספר קרית ארבע, חלק שני – שמות. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ט 1879].

כרוך עם: ספר אור החמה, והוא החלק השני מספר קרית ארבע, חלק שלישי – ויקרא. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ט 1879].

4. ספר מחזה אברהם, על פרשת ואתה תחזה [פרשת יתרו], עם פירוש 'אור החמה'. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תר"מ 1880].

החיבור "קרית ארבע" לביאור ספר הזוהר – כולל את הספרים "אור החמה" ו"אור הלבנה", מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון (ש"ל-ת"ד, 1570-1643), בעל ה"חסד לאברהם" (מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). החיבור נותר שנים רבות גנוז בכתב-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה".

4 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, ובלאי. סימני עש בחלקם. חותמות, חתימות ורישומים שונים. שניים מהם בכריכה חדשה וחלקי שמות-ויקרא בכריכה ישנה, עם שדרת עור. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ש' הלוי, מס' 265; מס' 347.

ספר דברי חכמה, אמרי מוסר מאת רבי חיים זאב וואלף מאסמינא (אושמינא). ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן [תר"מ 1880].

בדף השער, חתימה באותיות מרובעות ונאות: "הצעיר שם טוב גאגין צ"ו". בדף השער משני צדיו ובדף המגן האחורי רישומים וחתימותיו באנגלית: "S.T. Gaguine".

רבי שם טוב גאגין (תרמ"ה-תשי"ג), רבה הראשי של קהילת הספרדים בלונדון ובמנצ'סטר, וראש ישיבת אהל משה ויהודית מונטיפיורי בראמסגייט. נולד בשנת תרמ"ה בירושלים, לאביו הדיין רבי יצחק בן הרב שמ"ח (שלום משה חי) גאגין בעל "שמח נפש", בן הגאון הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין (חתנו של רבי רפאל אברהם שלום מזרחי – נכד הרש"ש) בעל "מנחה טהורה", "חוקי חיים" ו"חיים מירושלם". כיהן כדיין בקהיר, ומשם עלה לכהן כרבה של היהדות הספרדית-פורטגזית באנגליה ובלונדון. נפטר בשנת תשי"ד. ספרו "כתר שם טוב" הוא אחד המקורות החשובים ביותר למנהגי הספרדים בירושלים, במצרים ובשאר הקהלות.

בימי בחרותו, נתבקש רבי שם טוב גאגין, ע"י אביו המקובל רבי יצחק גאגין (מיחידי בית המדרש "בית אל" ומצאצאי הרש"ש) להעתיק בכתב ידו הנאה, העתקים מכתב-יד של סידור זקנם הרש"ש, עבור האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת".

רבי יצחק גאגין עסק למחייתו במסחר ספרים וכתבי-יד, ואף פרסם רשימות כתבי-יד שהציע למכירה מספריית זקנו הרש"ש, והרבי מגור עמד עמו בקשרי ידידות ונעזר בו לרכישת ספרים לספרייתו החשובה. מן המכתבים הנ"ל אנו למדים כי בעקבות בקשת הרבי מגור, הטיל רבי יצחק גאגין על בנו רבי שם טוב גאגין את מלאכת העתקת סידורי הרש"ש, במפעל העתקה שנתמשך על פני כשבע שנים, החל משנת תרס"ה ועד לשנת תרע"א. הסידורים נשלחו לאחר מכן לגור, וכפי שכותב רבי יצחק גאגין לבנו באחד ממכתביו, משנת תרפ"א: "בטח תזכור מזה כי"ב שנים ששלחנו הח' שערים והסידורים שכתבת להרבי מגור ר' מוטאלי, בא הנה היום יום תמול לעת ערב, והיום בקש אחרי..." (מן הגנזים שם, עמ' רחצ). במכתב אחר מאותה שנה חוזר רבי יצחק גאגין ומזכיר לבנו: "עוד אספר לך דבר מעניין, והוא אם תזכור כשמכרנו להרב הצדיק מגור הח' שערים וגם כתבת לו הסידורים, זה האיש בא לירושלים..." (שם, עמ' ש). כמה שנים קודם לכן, במכתב משנת תרע"ט, מזכיר לו אביו את מלאכת העתקת הסידורים: "כי בעת שמחתך יעלו בזכרונך את הבטחותי אשר הבטחתיך בהיותך שוקד על למודך והיית כותב הסידורים של מ"ז ז"ל [=הרש"ש] ותדבר עלי קשות באמרך... מה הנאה מגיעיני הסופרות ואני יושב בקרן זוית. ואני מפייסך בדברים, דום לה' והתחולל לו..." (שם, עמ' רעז). כמה מכתבי-היד של סידורי הכוונות שהעתיק רש"ט גאגין עבור ה"אמרי אמת" ונשלחו לספרייתו בחו"ל, נשתמרו עד ימינו, בהם: חלק יום הכיפורים של סידור הרש"ש הנמצא בספריית הגרי"מ הלל שליט"א; חלק קריאת שמע על המטה – כת"י ניו יורק אוניברסיטת קולומביה SH 893 x 2 (בו מופיע תאריך הכתיבה: טבת תרע"א); לאחרונה התגלה חלק נוסף של סידור הרש"ש לראש השנה וסוכות, שנשלח אל האדמו"ר מגור – ראו: קדם, קטלוג 92, פריט 152. 

[1], ב-כ דף. 13 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, רישומים ושרבוטים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 337.

ספר מנחה חדשה, פירוש הגדה של פסח, מאת האדמו"ר רבי נפתלי חיים הורוביץ מדז'יקוב. ירושלים, דפוס גאשצינני [ודפוס ניסן ב"ק], תרמ"ג [1883].

מעבר לשער נדפסו הסכמות מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, חותנו של המחבר, ומאת רבי יוסף שאול הלוי נתנזון אב"ד לבוב (ההסכמות נתנו בשנת תרכ"ז, ובראש הדף נדפס כי למראה עיני המסכימים היה רק ספרו של המחבר "מנחה חדשה" על הש"ס).

המחבר,
הגה"ק רבי נפתלי חיים הלוי הורביץ (ת"ר-תשרי תרנ"ה), בנו של האדמו"ר רבי מאיר מדז'יקוב וחתנו של רבי מאיר אונגר חתן ה"דברי חיים" מצאנז. נודע בצדקותו ובקדושתו הרבה, וסבו רבי אלעזר מדז'יקוב העיד עליו שלא טעם טעם חטא. היה אמור למלא את מקום אביו הקדוש, אולם הוא פרש ובחר לו דרך של הסתגרות מוחלטת, ובכדי שלא ילחצו עליו קהל החסידים עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. לאחר שחסידי צאנז בצפת קיבלו אותו כאדמו"ר לראשם, קם ועבר לירושלים כדי להמשיך בדרך הסתגרותו ופרישותו.

חיבור זה נדפס לראשונה בשנת תרל"ט בירושלים, עם הפנים של נוסח ההגדה (ראה ש' הלוי מס' 324, אוצר ההגדות מס' 1521). לפנינו המהדורה השניה שנדפסה בשני ואריאנטים. באחד מהן נוסח ההסכמות מופיע בתוך השער ולא מעבר לשער. בעותק שלפנינו נדפסה הקדשה מהמחבר בשולי השער: "מנחה שלוחה אחת לו ואחת לבהמ"ד שבעירו, ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל...". בוואריאנט השני נדפסה הקדשה בנוסח שונה וקצר יותר: "מנחה שלוחה אחת לו ואחת לבהמ"ד הגדול שבעירו, ולזמ"ה".

בשער הספר נדפס: "(השער הזה נדפס בדפוסי יצחק גאשצינני)". (ש' הלוי, מס' 427 כותבת, כי שאר הספר נדפס בדפוס רבי ניסן בק).

[1], ד, [2] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהשלמות נייר (בחלקם על הטקסט). כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 427; אוצר ההגדות 1618.