"קול ברמה" – עלון מודפס, עם מכתבי רבני ירושלים וממוני ה"כוללים", ומכתב רבי שמואל סלאנט. [ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ח 1888].

קול קורא ומחאה נגד הרוצים להחריב את "החלוקה" של מוסדות החסד של הישוב הישן בארץ ישראל וקופות רבי מאיר בעל הנס, כדי לבנות את המגביות של "חובבי ציון. חתומים (בדפוס) י"ג רבני ירושלים וממוני המוסדות: רבי יעקב יהודה לעווי (ראב"ד בית הדין); רבי ניסן ב"ק; רבי משה אליעזר דן הרלב"ג, רבי זיסקינד שחור; רבי אבא מהוראדנא; ועוד.

בהמשך הדף מכתב רבי שמואל סלאנט, הכותב בתוך דבריו: "...וכל אלו שיחשבו בלבבם כי על ידי חורבן החלוקה תבנה ותכונן חברתם ואגודתם אשר לישוב הארץ יסודתן, לפי דעתי וכל דעת ישרה, טועין הם... והם בעצמם חובה עליהם להחזיק עמודי בית חיי יושבי אה"ק הראשונים, כי אך אז אולי יש תקוה גם לאחרית פעולתם ואגודתם...".

בשולי העמוד השני, נדפס: "להדביק בבתי הכניסיות וובהמ"ד".

דף כפול, 30 ס"מ. הכולל שני עמודים מודפסים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, סימני קיפול וקרעים. רישומים בכתב-יד.

ש' הלוי, מס' 630.

דף מודפס "מכתב מזכרת", אנונימי [מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "הלב העיברי"]. ירושלים, [תרמ"ז 1887].

בראש הדף כותרת, מודפסת בצורת קשת (מטושטשת בחלקה): "מציון יבורך גבר מחזיק בעוז ה' כשמו תהלתו הי"ו". תחתיתה כותרת נוספת "מכתב מזכרת".

מכתב תזכורת לבקשת תרומות שהובטחו, עבור המגבית "לחבר אנשי מעמד עם אנשי מעמד", בחתימת "המזכיר" [כפי הנראה הוא הענין ציבורי נחוץ ונסתר, שרבי עקיבא יוסף שלזינגר שלח בשנת תרמ"ז "מכתב בקשה" עבורו, בהדפסה דומה, בה מוזכר שמו בפירוש (הופיע בקטלוג "קדם", מכירה 101, פריט 236).

בשולי המכתב נדפסה הכתובת למשלוח אליו: "אדרעס לי לשמי כחתימתי, לירושלים ת"ו".

הגאון המופלא רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח-תרפ"ב), חתן הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייא. נולד בפרשבורג לאביו רבי יחיאל שלזינגר ונימול ע"י ה"חתם סופר". תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תרכ"ד הדפיס בלבוב את ספרו "לב העיבר"י". בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מתחדשים", ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. פרסם ספרים רבים, כתבי עת וכתבי פולמוס, שחלקם נדירים במיוחד. פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, היה ממייסדי פתח תקווה, והיה מעורב בעוד מפעלי יישוב חלוציים של "הישוב הישן". על שמו נקרא היישוב "בני עי"ש".

[1] דף כפול. 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי פטריה. בלאי וקרעים. סימני קיפול וקמטים. רישומים בעפרון.

לא-ידוע ביבליוגרפית, אינו מופיע בש' הלוי ולא בקטלוג הספרייה הלאומית.

קונטרס אופל ובחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" מאת רבי שלמה גנצפריד, מאת הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר אב"ד אדא. [ירושלים, תר"נ בקירוב 1890].

הגאון רבי שלמה גאנצפריד מחבר "קיצור שולחן ערוך" השיג בספרו "אהלי שם" על האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב, תלמיד ה"דברי חיים", רב באדא ועוד, ובסוף ימיו בירושלים) "הרב מאדא", יצא בפולמוס כנגדו בחוברת בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (נדפס תרמ"ד) ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך "מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים, שהדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט), הפיצוהו ואף הדביקוהו על קירות בתי ירושלים. הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס שלפנינו, בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי "מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן".

בקונטרס זה מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השנייה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בקירוב (ראו גם ש' הלוי, מס' 637-638).

גיליון כפול, [4] עמ' מודפסים. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי קל. קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. נקבים זעירים בשולי הדף.

ש' הלוי, מס' 637.

דף מודפס, טופס הצהרה נגד עלילת הדם במשפט בייליס – "אנחנו הרבנים, אבות בתי הדינים, מורי הוראות, תופשי ישיבות, וראשי מתיבתות, ראשי קהלות המכונים והמקובלים, שבעיר הקודש ירושלם ת"ו...". [ירושלים], ז' תשרי תרע"ד [1913].

"...הננו בתור גדולי הרבנים התורנים והמקובלים בארצנו הקדושה, שהיא ערשה של כל היהדות המסורה והמקובלת, ואשר בה משתמרות בעצם טהרתן כל המסורות והמנהגים הדתיים, הננו עונים ואומרים... כי עלילת-הדם היא עלילה בדויה ובשקר יסודה, לא ראינו ולא מצינו בשום ספר מספרי תורתנו הקדושה שבכתב ושבעל פה, מספרי התורה והתלמוד, המדרשים והזוהר וספרי הקבלה, ספרי הדינים ההלכות והמנהגים והמסורות ספרי הראשונים והאחרונים בלי שום יוצא מן הכלל – שום דבר חוק ומשפט, או אפילו איזה מנהג או רמז רמיזא, ע"ד מעשה מכוער ומגונה כזה... לא קבלנו ולא שמענו מהם שם מצוה או מנהג נתעב כזה מצד מי ומי מאחינו אשר בשם ישראל יכונה, ותמיד שמענו את הדבר הזה רק בשם עלילה נמבזה, שהורו והוגו אנשי זדון ומרמה על אחניו בני ישראל..."

בחודש אפריל 1911 נמצאה בקרבת העיר קייב גופת נער נוצרי בשם אנדריי יושיצ'ינסקי שנרצח בדקירות סכין. כיווני החקירה על זהותו האמיתית של הרוצח טושטשו במכוון על ידי השלטונות הרוסיים, שמצאו הזדמנות מתאימה לעלילת דם על היהודים. על סמך עדות שקר נעצר יהודי בשם מנחם מנדל בייליס, שהואשם ברצח הנער במטרה להשתמש בדמו להכנת מצות לחג הפסח. עד מהרה הפך משפטו של בייליס למשפט ראווה נגד היהדות כולה. על רקע מאסרו ומשפטו של בייליס, אורגן ברוסיה מסע הסתה כנגד היהודים, מלובה ע"י ארגונים קיצוניים ריאקציונריים שכונו "המאות השחורות". מערכת המשפט הרוסית התגייסה ל"הוכחת" העלילה העתיקה כי יהודים משתמשים בדם נוצרים לצורך אפיית מצות, ובמהלך המשפט עסקו רוב הדיונים בבירור השאלה האם אכן משתמשים היהודים בדם לצרכים דתיים. במהלך הדברים נשמעה הטענה כי גם אם היהודים ברוב הקהילות אינם משתמשים בדם, אבל ישנן כתות שונות של "חסידים" ו"מקובלים", שלדבריהם נהגו להשתמש בדם נוצרי למטרות פולחן. העולם החופשי ובעיקר יהודי העולם נרעשו לגלות כי עלילת הדם עדיין חיה וקיימת במאה העשרים. עצרות מחאה אורגנו במקומות רבים בעולם ולחצים הופעלו על ממשלת רוסיה. לאחר קרוב לשלוש שנות מאסר, ב-10 בנובמבר 1913, זוכה בייליס ע"י חבר המושבעים. ב-1917, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה לפרשה. ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את הנסיבות האמיתיות של הרצח ובכל זאת ביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים.

כפי הנראה, נדפס הדף שלפנינו, כחלק מהתארגנות הרבנים והאינטליגנציה היהודית ברוסיה ורחבי העולם היהודי, כנגד עלילת הדם [ראה על כך: קטלוג קדם, מכירה 35, פריט 26].

[1] דף, 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ונקבי תיוק.

אוסף גדול ומגוון של מודעות וקולות קורא, קבלות, ניירות מכתבים רשמיים, מסמכים ופריטי נייר ודפוס שונים, הקשורים בעיר צפת, רבניה ומוסדות התורה והחסד שבה, במחצית הראשונה של המאה העשרים בקירוב. עברית, ומעט יידיש וגרמנית.

בין הפריטים באוסף:

• מסמכים שונים, ובהם: חוזה בין גבאי ומנהלי ביהמ"ד הגדול צאנז ובין הרב יהודה טייטלבוים, בענין מינויו לרב בית המדרש (דף מודפס במכונת כתיבה, לא חתום); חשבון ההכנסה וההוצאה ממעות רמבעה"נ שהתקבלו מאדמו"רים מגאלאץ, פאקשאן ובאהוש – בשנים תרפ"א-תרפ"ד, עבור בני כולל רומניה בצפת (שני דפים מודפסים; עם קרעים גסים); מכתב קבלה מטעם כולל קוסוב בצפת, עם "תפלה פאר ליכט בענטשין" (תפילה קודם הדלקת נרות); "שטר מקנה" למקום בבית מדרש האר"י הגדול בצפת; שטר קבלה מטעם "ישיבת בר יוחאי ומושב זקנים במירון", עם תיאור מטרת המוסד ותקנותיו, ותמונות (עברית, יידיש ואנגלית); ועוד.

• מודעות, כרוזים וקולות קורא שונים: "תעודת המלצה מרבני ארץ הקדושה", לבוא לעזרת רבי שלום העליר (נכדו של רבי שמואל העליר רבה ומנהיגה של צפת), חתומה (בדפוס) בידי רבני צפת, ומכתבי-הסכמה מאת רבני טבריה וירושלים, הראי"ה קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד; כרוז מאת רבי נחום אתרוג, בבקשה לסייעו בהדפסת ספר נתיבות המשפט לגאון מליסא, עם מכתבי הסכמה מאת רבי משה קליערס אב"ד טבריה, רבי יוסף חיים זוננפלד, ועוד (תרפ"ד); "קול קורא לעזרה בעת צרה, מצפת העזובה!", לעזרת משפחות תלמידי החכמים הלומדים בישיבת בר יוחאי ובישיבת מרן הקדוש בית יוסף, חתום (בדפוס) ע"י שבעה מחברי ועד רבני עדת הספרדים; מודעה דו-לשונית (ערבית-יהודית וצרפתית; נדפסה כנראה במדינות צפון-אפריקה) מטעם ישיבת בר יוחאי, לשיקום קבר רשב"י, חתומה בידי כמה מרבני הקהילה הספרדית בצפת; מודעה גדולה (מודפסת בעברית, יידיש וגרמנית) מטעם ועד ישיבת בר יוחאי ומושב זקנים במירון, לתמיכה במוסדות, עם "לוח לשנת תרצ"ב"; מכתב המלצה מטעם הקונסוליה הגרמנית בחיפה, תרס"ז, לטובת בית התבשיל הכללי בצפת; קול קורא מברלין (בגרמנית) לתמיכה בבית התבשיל הכללי בצפת; מכתב מודפס (בגרמנית) מטעם בית מושב זקנים וזקנות הכללי בצפת, לתמיכה כספית במוסד; כרזה דו-לשונית (יידיש ואנגלית) מטעם "בית התבשיל הכללי" בצפת (שנות ה-40); מכתב מודפס (יידיש ואנגלית) מטעם הנהלת "קרן התורה להצלת הישיבות המאוחדות" בצפת, לתמיכה בקרן לקראת חג השבועות, עם חותמות "ועד העיר" ו"משרד הרבנות בתי דין הצדק הכלליים" בצפת; מכתב (מודפס מכתב-יד) מאת רבי נחום אתרוג אב"ד צפת – הכחשת חתימתו שפורסמה בקול קורא של ר' בעריש זאלץ ור' בן ציון גולדצוויג עבור ישיבת תורת ארץ ישראל; מודעה מטעם "חברת גמילות חסדים – אגודת בני ארץ ישראל השיקאגית" בצפת, בענין הגדלת קרן ההלוואות (תש"ז); "אחינו כל בית ישראל", מודעה מטעם הרבנות בצפת המזמינה את הציבור לאמירת תהילים בבית הכנסת ולדרשת התעוררות מאת רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד העיר (אלול תש"ז); "מודעה נחוצה ואזהרה רבה", מודעה מטעם הרבנות המזהירה מפני מלונות ומסעדות לא כשרות.

• ניירות מכתבים רשמיים (ריקים): רבי נחום אתרוג ראב"ד עדת האשכנזים בצפת (עם חתימת ידו בשולי הדף); רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת והמושבות (3); רבי אלעזר יעקב פודהייצר, מראשי היישוב היהודי בצפת; "בית דין צדק לכל מקהלות אשכנזים בעיה"ק צפת"; "הקדש מירון לעדת האשכנזים"; "מלון מרכזי" של י. מירברג בצפת.

• לוח לשנת תרצ"ב – "מנחה שלוחה מאגודת עזרת הגליל באמעריקא", עם תפילות שונות ורשימות ימי הזכרה. 95 עמ'. 8 ס"מ.

• ועוד.

סה"כ: 36 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.