שני מכתבים מעניינים בכתב יד וחתימת רבי שלמה זלמן אולמן. גרוסוורדיין, תרנ"ז/תרס"א [1897/1901].

נשלחו אל רבי מרדכי לוריא מירושלים, בעניני רכישת ספרים עתיקים. במכתב הראשון שנכתב עוד בחיי אביו רבי ישראל אולמאן ראש הקהל בגרוסוורדיין, חתום גם אחיו ר' יעקב אשר אולמן. במכתב השני הוא מספר על אירוסי אחיו עם בת למשפחה נכבדה מרוסלאנד [משפחת הגביר ר' ברוך זלדוביץ ממינסק], והוא מספר כי "על כתיבת התנאים היו הרב הגאון ר' רפאל שליט"א ראש הישיבה המפוארה בעיר וואלאזין, וחתנו הרב מבריסק [הגאון רבי חיים הלוי] בן ר' יוסף בער סאלאווייציק ז"ל שהיה ג"כ אב"ד בעיר בריסק".

רבי שלמה זלמן אולמן (תרל"ד-תרע"ה), בנו של רבי ישראל אולמאן (בנו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה"), שכיהן כ-20 שנה בראשות הקהל בגרוסוורדיין. לאחר פטירת אביו רבי ישראל בשנת תרנ"ט, נתמנה רבי שלמה זלמן הצעיר על מקומו כראש הקהל בעיר גרוסוורדיין, וכיהן במשרה זו כ-18 שנה. רבי שלמה זלמן מגרוסוורדיין שהיה תלמיד חכם מופלג, הדפיס יחד עם אחיו רבי יעקב אשר אולמן (תרמ"א-תרס"ח), את ספרו של סבם "שו"ת יריעות שלמה" (ווילנא, תרס"ה), עם "בני ישראל", חידושים והערות משני האחים המוציאים לאור.

שני ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנה.

אוסף מגוון של כרוזים, מודעות, קולות קורא, מכתבים ופריטי נייר מודפסים, העוסקים בעניני קהילה ומוסדות תורה וחסד, מרביתם בארצות הונגריה ופולין, בשנות התר"ס-הת"ש בקירוב:

• "אזהרה נוראה, מגאונים מובהקים ציס"ע שליט"א" – כרוז חיזוק לשמירת השבת, עם מכתבים מאת הרבנים: רבי בן ציון שטרנפלד אב"ד בילסק (בעל "שערי ציון"), רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים" והאדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאסטראווצע. מעבר לדף תרגום מקוצר של תוכן הכרוז ליידיש. יצא לאור על ידיד בית הכנסת "שומרי שבת" בווארשא, על ידי "הצדיק מווארשה" – הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג. ווארשא, דפוס אריה יהודה ליב ליפשיץ, [תרע"א בקירוב 1911].

• "זעהר געעהרטטער לאבליכער געמיינדעפארשטאנד!" – קול קורא למען בניית בית כנסת בעיירה דולפלו שבחבל מרמרוש (כיום באוקראינה: Dulovo), שנהרס ע"י הרשויות בשל מצבו הרעוע, עם מכתב ראש הקהילה רבי משולם זישא אויש ומכתב האדמו"ר רבי אליהו בצלאל טייטלבוים אב"ד טעטש (בן ה"ייטב לב" מסיגט). טעטש (Técső), דפוס Szabó Lipót, [תרע"ג בקירוב] 1913. יידיש וגרמנית.

• "ישיבת כתר תורה קראקא" – קול קורא לתמיכה בישיבה, עם מכתבי רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד קרקוב ומכתב ראשי הישיבה. קראקא, דפוס Ch. L. Fischer חורף תרצ"א [1931]. עברית ויידיש.

• לאפרושי מאיסורא! – כרוז ובו איסור על שחוטי חוץ; חתום (בדפוס) על ידי רבני בארדיוב רבי אביגדור צבי הלברשטאם ורבי יצחק טייטלבוים. בארדיוב, דפוס הורוויץ, סיון תרצ"ד [1934]. יידיש.

• "קול קורא לעזרה!" – תמיכה במשפחות שביתם נשרף בעיירה לוביטש קראלעווסקא (Lubycza Królewska, פרובינציית לובלין), עם חתימת-ידו וחותמתו של רבי "נפתלי הירץ באק ראבד"ק לוביטש", המוסיף בכתב-ידו "אבקש להשתדל" (הגה"צ רבי נפתלי הירץ באק מסטרי, ממקורביו של המהרי"ד מבעלזא). רווה-רוסקה, דפוס S. Tänzera, [תרצ"ה], ספטמבר 1934. יידיש.

• תעודת הכשר לפסח מטעם הבד"צ בבודפשט עבור "יין שרף סליבאוויטץ" (שליבוביץ); עם חתימות וחותמות (בדפוס) של הדיינים רבי יונתן שטייף ורבי פישל זוסמאן סופר. בודפשט, תרצ"ה [1935].

• תעודת הכשר לפסח עבור "יין שרף סליבאוויטץ" (שליבוביץ), המיוצר בפירמה של רודלוף ילינק בעיר וויזוביץ (צ'כיה), מאת רבי מרדכי לעבאוויטש "דיינא דקהל ארטהאדאקסען" בפרשבורג (בהמשך ראש ועד הרבנים בצ'כוסלובקיה ואב"ד קהילת "מחזיקי הדת" בבריסל). ברטיסלבה (פרשבורג), תש"ז [1947].

• חוזר מס' 1 של "איגוד חלוצים אגודתיים בפולניא", אודות מטרות ודרכי האגודה, וקריאה להקמת סניפים מקומיים והכשרת חברים לעליה וליישוב ארץ ישראל בדרך התורה והמצוות. ווארשא, דפוס E. Sitenberg, טבת תרצ"ו [1936]. יידיש.

• כרוז בחירות הקורא להצביע לרשימת "אגודת ישראל" בראשות רבי יהודה ליב צירלסון, רבה הראשי של חבל בסרביה ואב"ד קישינב. עם תמונת הרב צירלסון. קישינב, דפוס "טעכניק", [שנות ה-30 בקירוב]. יידיש.

• מודעה מטעם "אגודת שלומי-אמוני ישראל" בלודז, עם רשימת שמות המועמדים לבחירות לוועד האגודה. [לודז', בין מלחמות העולם].

• מודעה מודפסת – "דברי שלום לאחינו העומדים בצרה ובשביה", מאת רבי שלום ב"ר יהושע עוזר פולאק מזענטא, "רב דש"ס חברה דק"ק ערלוי והגליל", בענין החובה של כל ירא ה' להיות חבר ב"אגודת ישראל", והוראות הרבנים באספה שנערכה במישקולץ כי ההצעירים לא יגדלו את שער ראשם ובנות ישראל לא ילכו בשער גלוי. בודפשט, [לאחר השואה].

בגב המודעה, מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שלום פולאק, אל מחותנו רבי ישראל וועלץ ראב"ד בבודפשט, בבקשה לתת קדימות "לשאלת ובקשת ידידי המוביל כתב זה".

• "שטר מכירת חמץ", "בהוספות ותיקונים של הרה"ג המנוח וכו' מו"ה שמואל זנויל כהנא זצ"ל דומ"ץ דק"ק מונקאטש". מונקאטש, דפוס Kahan & Fried Buchhandlung, [שנות הת"ש].

• פתק בחירות (Voting paper), עם רשימת המועמדים להנהגת הקהילה היהודית בעיר דבלין, אירלנד. [דבלין, תרפ"ה 1925]. יידיש ואנגלית.

13 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה. קרעים חסרים בכרוז "אזהרה נוראה".

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], י"ח אייר תרצ"ב [1932].

מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה.

רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו שש שורות בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ, עם ברכות חמות ולבביות: "איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובים, דער באשעפער זאל אייך בענטשין מיט אריכות ימים ושנים טובים און עושר ואושר דער אייבישטער זאל געבין, אז דיין ברכה פון ברוך אשר יקים וגו' זאל אויף אייך מקוים ווערין אמן, ובזכות אויף שטעלין דיא תורה זאלין מיר זוכה זיין צוא דער גאולה אונד קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית תחי' לאורך ימים ושנים טובים, שהבורא יברך אתכם באריכות ימים ושנים טובים, עושר ואושר ייתן לכם הקב"ה, ושברכת "ברוך אשר יקים" וגו' תקוים בכם אמן, ובזכות העמדת התורה נזכה לגאולה ולשמוע פעמי משיח אמן], המברכו ומוקירו ומכבדו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

שני מכתבי תודה וברכה מאת נכדי ה"חפץ חיים" ומנהלי ישיבת ראדין, רבי "אליעזר זאב קאפלאן" ורבי "יהושע ליב בהגאון מוהר"צ זצ"ל לעווינסאן":

• מכתב תודה עבור "האשה הנכבדה מרת מירצי רחל תחי' בת פרומה", עם איחולי רפואה שלמה, בכתב-ידו, בחתימתו ובחותמתו של רבי אליעזר זאב קאפלאן, נכד ה"חפץ חיים" ומנהל הישיבה בראדין. ראדין, י"ג כסליו תרצ"ד [1933]. יידיש.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע קטן בשוליים.

• מכתב תודה (נדפס במכונת כתיבה) עבור "האשה הכבודה והחשובה המפורסמת לשם ולתהלה ביקרת ערכה ונדבת לבבה... מרת פעסיע מיללער-פייגין" מפילדלפיה, על תמיכתה בישיבה, בחתימתו של רבי יהושע לייב לעווינסון ובחותמת הישיבה. ראדין, כ"ג טבת תרצ"ח [1938]. יידיש.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים בשוליים.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, י"ב כסלו תרצ"ט [1938].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. מכתב המלצה לתלמידו הנוסע ללונדון, הרב מענדל פרידמן: "הנני בזה לבקשו עבור האי גברא יקירא הרב המצויין בתורה ויראת שמים מו"ה מענדל פרידמן נ"י שהוא במחנו שנסע מאה"ק [מארץ הקודש] מפני גודל דחקו ולחצו וטפלי דתליי בי'. והנה מזדמן לו איזה משרה בענין השגחה על כשרות, אלא שכמובן צריך הוא לאישור על כושר פעולתו במקצוע זה, לכן הנני להודיע טבעו וטיבו כי הוא בר סמכא ואיש ישר ונאמן". הרב מלצר מוסיף כמה מילים על ייחוסו: "והוא בן גדולים, כי הוא נכדו של הרב הגאון הצדיק המפורסם בעל לב העברי [הגאון רבי עקיבה יוסף שלזינגר]...".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

מקבל המכתב, בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק.

באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.