מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, י"ב כסלו תרצ"ט [1938].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. מכתב המלצה לתלמידו הנוסע ללונדון, הרב מענדל פרידמן: "הנני בזה לבקשו עבור האי גברא יקירא הרב המצויין בתורה ויראת שמים מו"ה מענדל פרידמן נ"י שהוא במחנו שנסע מאה"ק [מארץ הקודש] מפני גודל דחקו ולחצו וטפלי דתליי בי'. והנה מזדמן לו איזה משרה בענין השגחה על כשרות, אלא שכמובן צריך הוא לאישור על כושר פעולתו במקצוע זה, לכן הנני להודיע טבעו וטיבו כי הוא בר סמכא ואיש ישר ונאמן". הרב מלצר מוסיף כמה מילים על ייחוסו: "והוא בן גדולים, כי הוא נכדו של הרב הגאון הצדיק המפורסם בעל לב העברי [הגאון רבי עקיבה יוסף שלזינגר]...".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

מקבל המכתב, בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק.

באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.