שלשה מכתבים ארוכים מהגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, ג' כסלו, י"ב כסלו וכ"ז כסלו תרצ"ד [1933].

נשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. המכתבים עוסקים בענייני ציבור שונים, ובעיקר בעניינו הפרטי של הרב אברמסקי, אשר שני בניו הגדולים נשארו בגולת רוסיה הסובייטית, ובעיקר בנו השני יעקב דוד אברמסקי, שנשלח שם לגלות ע"י השלטונות הסובייטים, והיה בסכנת חיים.

שניים מהמכתבים הינם בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר, והמכתב השלישי בכתב-יד סופרו רבי אלטר ווארונובסקי, עם שורה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר. בשניים מהמכתבים כמה שורות נוספות מאת קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.

במכתב הראשון מתאריך ג' כסלו, פותח רבי חיים עוזר ומספר כי היה "טרוד בכל השבוע מאספת גדולי הרמי"ם והרבנים שנערכה בשבוע החולף, לטכס עצה ע"ד הישיבות התלויות על בלימה ועניני החינוך במדינתנו". בהמשך המכתב הוא מבקש לפעול לאישור תקציב מהועד באנגליה, לישיבת ראמאיילעס בווילנא – "עבור הישיבה העמוסה עלי". רבי חיים עוזר כותב לו כי קיבל פרישת-שלום ממנו "על ידי גיסי הגה"צ מוהר"א וואסערמאן נ"י", שסיפר לו גם על עגמת הנפש והדאגה לשלום בנו הגולה של הרב אברמסקי. רבי חיים עוזר מבקש כי יודיעהו את פרטי הדברים "אולי אוכל להשתדל לטובתו". בהמשך הוא מספר על פעולות שונות להצלת "האסירים מבני תורה" במדינת רוסיה, ע"י שליחים שונים וראשי אגודת הרבנים בארה"ב. הוא מבקש לעזור למר בן ציון קרינפוס ומשפחתו, שהשתתף במפעל משלוח חבילות-המזון לרבנים ברוסיה, ונכנס לסכנה מכיון ש"חברי ההיטלרסטים חושדים אותו בשייכות עם הקאמניסטען, לרגל השתדלותו לשלוח חבילות לרוסי'... והוא בסכנה גדולה... ועליו להמלט לאנגליא...". בשולי המכתב מבקש רבי חיים עוזר מהרב אברמסקי כי ישיג עוד כתובות של רבנים ברוסיה, על מנת לשלוח להם חבילות מזון.

במכתב השני, מתאריך י"ב כסלו (שנכתב ע"י סופרו, והגרח"ע הוסיף בשולי המכתב התנצלות בכתב-ידו, כי "מפני מיחוש גבי עיני הנני כותב בלילה ע"י אחר"), הוא מציין כי כתב לאגודת הרבנים בניו יורק "ובקשתי אותם להשתדל בזריזות עבור בנו מ' י"ד שי' [מר יעקב דוד שיחיה] ובודאי יכתוב גם רומעכ"ת אליהם ואל דודו הרה"ג ר' יוסף קאנוויץ נ"י שיעמוד על המשמר". בהמשך המכתב הוא עוסק בענייני העזרה לישיבת ראמיילעס, והעזרה למשפחת קרינפוס.

לקראת סיום המכתב מתייחס רבי חיים עוזר להערות בדברי תורה ששלח לו הרב אברמסקי, והוא מתנצל על כך שלא הספיק לעיין בחידושים על התוספתא, "...ואשיב לכתר"ה ע"י שארו [ר' אלטר ווארונובסקי] את הגליונות הנדפסים כבקשתו".

במכתב השלישי מתאריך "ג' חנוכה", פותח הגרח"ע ומספר על טרדותיו עקב אספת רבנים נוספת שהייתה בווילנא בשבוע שעבר, והחגיגה של התחלת כתיבת ספר התורה על שם ה"חפץ חיים" – "ס"ת כללית אשר פרי הריוח יהי' לטובת הישיבות...". "והנה בנוגע לבנו הגולה שי', אודיעו כאשר שמעתי נבחר כעת ליושב ראש אגודת הרבנים באמעריקא, דודו הרה"ג קאנוויץ שליט"א חתן הגאון הרידב"ז זצ"ל, ועלינו כעת לפנות במכתבים ולזרזו שיעשו כל טצדקי... להצילו מהגולה...", ובהמשך כותב הגרח"ע על פעולות להצלת בן ציון קרינפוס הנ"ל שעסק במשלוח החבילות, כי "הלא זהו פקוח נפש ממש".

בהמשך כותב רבי חיים עוזר כי הוא החזיר את הקארקטין [גליונות ההגהה הנדפסים] של התוספתא "חזון יחזקאל" לשארו הר"א וואראנאווסקי, והוא כותב: "עיינתי בהם ומצאתי הערות ישרות ונכונות". המכתב מסתיים בברכות: "והנני חותם בברכה מרובה לרומעכת"ר ולכב"ב היקרים שיחיו, המקום יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה, וכל בניו יהיו מסובים כשתילי זיתים על שולחנו, כנפשו הטהורה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

מעבר לדף של המכתב השלישי, מכתב נוסף בדברי תורה בכתב-ידו של רבי חיים עוזר, בענייני שחיטה וקדשים, בסוגיית "מחוסר אבר בין שחיטה לקבלה", ובתוך הדברים הוא מביא הערה בשם "הרה"ג מוהר"ר אייזיק קאסטיוקאווסקי נ"י" [הגאון ר' יהושע אייזיק קוסטיוקובסקי (תרס"ז-נספה בשואה תש"א), מגדולי ישיבת מיר בה נודע בשם ר' אייזיל ווילנר. כיהן כר"מ בישיבת לומז'ה של חותנו הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון. נספה בשואה עם כל משפחתו, בטבח ביער פונאר, הי"ד]. התשובה שלפנינו, נדפסה במעט שינויים, ע"י הגרח"ע, בשו"ת אחיעזר, חלק ג (ווילנא, תרצ"ט), בתוך תשובה ארוכה, סימן ל, בסוגיא זו, המורכבת ממספר מכתבים בנדון.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתבים, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כמו כן, הם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת הימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בענייני הציבור.

קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי, החותם "אד"א" – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי (נספה בשואה), מזכירו ונאמן-ביתו של רבי חיים עוזר, שהיה נעזר בו כסופר למכתביו הרבים. בשנת תרפ"ה הדפיס ר' אלתר את החלק הראשון מהחיבור "חזון יחזקאל" של בן-דודו הרב אברמסקי אב"ד סלוצק, מתוך כתב-היד שהוברח מרוסיה. אביו היה הגאון רבי יצחק יעקב וואראנאווסקי בעל "חלקת יעקב" (נפטר תרס"ד), שכיהן כאב"ד מוש במשך כ"ה שנה, על מקום חותנו הגה"צ רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש [סבה של אשת הרב אברמסקי].

3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים בקפלי הנייר ובשוליים.