מכתב ארוך (15 שורות) בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ, ראש ישיבת "שער התורה" בגרודנה. "א' נח תרצ"ו" [חשוון 1935].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן באותה העת כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, בבקשה להמליץ על העזרה לישיבת "שער התורה" בגרודנא, בעת אשר "תתכונן החלוקה לעזרת הישיבות", והוא כותב לו: "הנני בזה להודיע במעט את ערך מצב הישיבה 'שער התורה' שאנכי עומד בראשה, למען שימת לב לתמכה ולסעדה כפי האפשרות". בהמשך כותב על מעלת הישיבה: "...אשר ת"ל ישיבתנו פה תופסת מקום חשוב להרבצת תורה, הנני לעורר חנינה עלי ועל עמידת הישיבה המביאה תועלת לרבים הנוהרים אחרי'[ה]...". רבי שמעון שקופ מספר על הדוחק הגדול והחובות הגדולים המוטלים על קופת הישיבה, ועל "ההכנסה הרגילה שאינה מספקת גם על הכלכלה המצומצמת ע"פ דרכה של תורה...". "ודבר זה... לפעמים גורם גם לגזול אוכל מפי היושבים באהל התורה...".

רבי שמעון מסיים את המכתב בברכות למחזיקי התורה: "וד' הטוב יהי' בעזרת העוזרים והתומכים להקים את התורה, ויתברכו בכל הברכות האמורות למחזיקי עץ חיים, כברכת המצפה לישועה, דוש"ת מכבדו כערכו הרם, שמעון יהודא הכהן שקאפ".

הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), מגדולי גאוני דורו, וגדול מוסרי התורה מדור לדור בישיבות ליטא. תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש – השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. כיהן ברבנות בריינסק ומאלטש. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה, ובאותה תקופה נתמנה לרבנות בפרבר העיר גרודנה (בשכונת אחה"נ = אחורי הנהר). חיבוריו: "שערי יושר", "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן", מהווים עד היום מורי הדרך וספרי היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים וסימני קיפול.