חמישה מכתבים מהגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, שנשלחו ללונדון אל תלמידו ומקורבו, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. ווילנא, שבט, אדר וניסן תרצ"ז [1937].

המכתבים נכתבו בחלקם ע"י שניים מסופריו של רבי חיים עוזר, עם מספר שורות בכתב-ידו וחתימותיו של רבי חיים עוזר – החתום למעלה משש פעמים.

מצורפים גם העתקי שתי תשובות הלכתיות מהגאון רבי שמחה זליג ראב"ד בריסק (בכתב-ידם של סופרי רבי חיים עוזר).

המכתבים עוסקים בעניינים שונים – ענייני הלכה, ענייני ציבור, ועניינים פרטיים (בהם תנחומים על פטירת אביו רבי מרדכי זלמן אברמסקי – שהתגורר לעת זקנתו בזאלודוק, פולין, ונפטר בתחלת חודש שבט תרצ"ז).

במכתב מתאריך י"ב שבט, כותב רבי חיים עוזר כי ביום ה' העבר "כתבתי לכתר"ה מכתב תנחומין. גם הודעתי מה שהשבתי להרב פרבר בנוגע לנשואי ערכאות, והנה אתמול הגיעני טלגר' מהבי"ד להשיב חות דעתי על דבר השאלה מהגט שאין עדי החתימה והשליח זוכרים את המעשה... רק שבפנקס הבי"ד נמצא כתוב שהבעל מינה את השמש לשליח להולכה...". רבי חיים עוזר כותב כי לרגל חולשתו קשה עליו העיון בסוגיא זו.

במכתב מתאריך י"ב אדר, מוסיף רבי חיים עוזר לדון בסוגיא זו, של דיני עדות הדיין בפנקס בית הדין, אולם מתנצל שאין לו הכרעה בנדון והוא רוצה "לצרף לענין זה ולהתישב עם עוד גדול אחד, ונחליט יחד עם רומעכ"ת בזה". [כפי הנראה, התייעץ הגרח"ע בזה עם הגרי"ז סולובייציק אב"ד בריסק, ועם ראב"ד בריסק הגאון רבי שמחה זליג ריגר זקן ההוראה, ראו להלן].

בשולי המכתב, כותב רבי חיים עוזר על משלוחי מצות לרבני רוסיה לחג הפסח, ומבקש ממר קייזער "שישלח ישר להרבנים אשר אמציא להם אדריסותיהם [=כתובותיהם]...".

במכתב מתאריך ז' ניסן, כותב רבי חיים עוזר על גזירת "הימום הבהמות" לפני השחיטה, ועל הקלקול שנגרם מחוות דעתו של הד"ר עהרנפרייז משטאקהאלם, "שפנה לשרי הממשלה [בשבדיה] והודיע להם כי אין איסור בהימום ע"י עלעקטריע לפני השחיטה", ורבי חיים עוזר מבקש מהרב אברמסקי ש"יעמוד על המשמר, ואולי באפשרותו שהרב הכולל ד"ר הערץ, יפנה במכתב להד"ר עהרנפרייז שלא יעשה מעשה כזאת, אשר... יכול להביא נזק רב לעמנו בכל תפוצות ישראל...". בהמשך המכתב הוא כותב על העזרה לישיבת ראמיילעס בווילנא, ועל כך ש"ה' א"מ קייזער שלח עפ"י בקשתי לשבעים רבנים ברוסיא חבילות לצרכי החה"פ, גם ה' גודמן שלח שלשים חבילות, ב"ה כי עלתה בידי להשיב ולשלוח לכל הדורשים והמבקשים משם...". רבי חיים עוזר מסיים בברכות לרגל חג הפסח: "והנני חותם בברכה מרובה ברכת החג המקודש הבע"ל, כנפשו הטהורה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו, חיים עוזר גראדזענסקי".

מעבר לדף של המכתב מז' ניסן – מכתב נוסף בחתימת רבי חיים עוזר, בנידון הנ"ל של שליחות הגט: "בדבר שאלתו אדות הגט, הודעתי משאלה זאת ע"י הר"מ מבריסק להגאב"ד שם [=הגרי"ז סולובייציק] וגם להג"ר שמחה זעליג שליט"א, ורצוף בזה העתק תשובתו השנייה ומכתבו הראשון, אם כי דבריו לא נתחוורו אצלי והשבתי לו על זה, בכ"ז מצאתי לנכון לשלוח לכתר"ה את מכתביו...".

העתק התשובה הראשונה של רבי שמחה זליג, נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של רבי חיים עוזר. בתוך דבריו כותב לו רבי שמחה זליג: "לפי דעתי מהראוי שכבוד גאון ישראל כבוד גאונו נ"י יכתוב לזרז להגאון ר' יחזקאל למסור הגט לבל יהי' מעוות לא יוכל לתקון...".

בהמשך (בחודש ניסן) כתב רבי שמחה זליג מכתב נוסף בעניין, ובתוך הדברים הוא מביא מסורות שונות שקיבל בסוגיות דומות של נאמנות עפ"י כתב, בשם רבי עקיבא איגר, בשם הבית הלוי ובשם רבי רפאל שפירא, ועל שאלה שהתעוררה בגט שכיב-מרע שנתן על-תנאי "בחיי אדמו"ר הגאון ז"ל" [הגר"ח מבריסק]. בתוך הדברים הוא כותב לרבי חיים עוזר, כי לדעתו אפשר למסור את הגט הנ"ל "ולפי דעתי אין בזה שום שאלה, כיון דהאמת שהוא שליח, וע"כ אמרתי להרב ר' נפתלי בן הגאון ר' אלחנן [=ווסרמן] נ"י, כי אצלי אין בזה שום שאלה...". [שני מכתבים אלו של רבי שמחה זליג נתפרסמו בקובץ "מוריה", שנה ח, גליון ד-ה (פח-פט), אלול תשל"ח, עמ' יח-כא].

במכתב מתאריך ערב חג הפסח, כותב רבי חיים עוזר על ענייני החזקת הישיבות, מעשיו של ד"ר עהרנפרייז בעניין גזירת "הימום הבהמות", בשולי המכתב הוסיף רבי חיים עוזר בכתב-ידו את הכרעת דעתו בשאלת הגט הנ"ל [מכתבים אלו נדפסו ב"מוריה" הנ"ל, ומשם בשו"ת אחיעזר, חלק ד', בני ברק, תשמ"ו – סימנים נה-נו].

במכתב מתאריך ג' דחול המועד פסח, כותב רבי חיים עוזר להרב אברמסקי: "ע"ד הגט לדעתי אין מן הנכון להדפיס קונטרס מיוחד ביחוד ע"ד שאלה זו, כי ימצאו עוררים ומערערים, וגם לא נהגו עד עתה להדפיס על כל שאלה ושאלה, רק אם יהיה ביכלתו במשך הזמן להדפיס חבור מיוחד של שו"ת, או לספח איזו קונטרסים מחדושיו להתוספתא סדר נשים יעשה כן".

בסיומו של המכתב מג' דחול המועד, כותב הגרח"ע על הפעילות להצלת "הרה"ג הצ' ר' אברהם אלי' מייזוס נ"י מקרמנצוג שנאסר במוסקבה...".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתבים, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כמו כן, הם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת הימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בענייני הציבור.

בשולי שלשה מהמכתבים שלפנינו, נוספו כמה שורות בכתב-ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי, החותם "אד"א" – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי (נספה בשואה), מזכירו ונאמן-ביתו של רבי חיים עוזר, שהיה נעזר בו כסופר למכתביו הרבים. בשנת תרפ"ה הדפיס ר' אלתר את החלק הראשון מהחיבור "חזון יחזקאל" של בן-דודו הרב אברמסקי אב"ד סלוצק, מתוך כתב-היד שהוברח מרוסיה. אביו היה הגאון רבי יצחק יעקב וואראנאווסקי בעל "חלקת יעקב" (נפטר תרס"ד), שכיהן כאב"ד מוש במשך כ"ה שנה, על מקום חותנו הגה"צ רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש [סבה של אשת הרב אברמסקי].

5 מכתבים על נייר מכתבים רשמי (הכוללים 8 דף, ובהם 10 עמודים כתובים). גודל משתנה. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי.