"אנשי אמת שפעולתן אמת וצדק ומצדיקי הרבים...", מכתב שד"רות מודפס, עם קריאה לתמיכה בישיבת המקובלים "בית אל" – עם חתימות-יד של שישה מחכמי ומקובלי ירושלים, ושלוש חותמות. ירושלים, [דפוס יואל משה סלומון, תרכ"ח 1868].

כתב שד"רות ומכתב קריאה הממוען אל נדיבים, רבנים "וגבירי יחידי מעלת הכונסיסתואר... בעי"ת..." – עם מילוי בכתב-יד, לעיר "קצומטינא" (קונסטנטין Constantine, צפון-מזרח אלג'יריה), עבור השד"ר רבי אברהם חיים פינסו, היוצא לעירם במסע שד"רות עבור ישיבת המקובלים "בית אל" – "...זה מקום מקדש דכוין פתיחן לי'[ה] נגד שער המזרח, כותל המערבי כנגד בית קדש הקדשים תוב"ב...", בה לומדים "תורת אמת... מעשה מרכבה דסתרי סתרין... כאשר שמענו כן ראינו... פה קדוש מדבר רבינו מהרח"ו ז"ל אשר קבל מרבו הקדוש האריא"ל ז"ל...", ומתפללים בה בסדרי כוונות הקבלה עפ"י הרש"ש הקדוש: "לשמוע אל הרנה ואל התפלה על פי סדר הכוונות אשר תקן איש אלקים קדוש.... שר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה...".

חתומים בחתימות ידם: רבי חיים דוד חזן [ה"חכם באשי", בן ה"חקרי לב" עלה מאיזמיר בשנת תרט"ו, וכיהן כ"חכם באשי – ראשון לציון" עד פטירתו בשנת תרכ"ט]; רבי רחמים חיים דוד ענתבי [נפטר תרל"ד, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תשס"ט, אות תקח, עמ' 262]; רבי חנוך אנג'יל [רבי חנוך ב"ר משה אנג'יל, נפטר תרמ"ה, אביו של רבי וידאל חנוך אנג'יל, מראשי "בית אל" וראב"ד ירושלים, שנפטר בשנת תרס"ז]; רבי יוסף בכור ויטאל [הוציא לאור בשנת תרכ"ו כמה מספרי "שמונה שערים" לרבי חיים ויטאל], רבי יצחק קאלאמארו [שותפו של רבי יוסף בכור ויטאל בהוצאת ה"שמונה שערים" למהרח"ו]; רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה [מחבר "תולדות אהרן ומשה" ועוד ספרים; ראו אודותיו: פריט 420].

חותמות: ה"חכם באשי" רבי חיים דוד חזן; חותם הישיבה, וחותמת בדוגמת חתימת-יד של חותם נוסף.

ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד. מ"יחידי" הישיבה שפעלו לצד הרב היר"א היו המקובלים החתומים לפנינו.

[1] דף כפול. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.

ש' הלוי, מס' 139. ראה שם בעמ' 63 צילום של כרוז דומה, שנשלח ע"י השד"ר לעיר ציפרו בצפון אפריקה.

דף מודפס מטעם כוללות האשכנזים-פרושים בירושלים, דין וחשבון על הוצאות מסע השד"רים לערי רוסיה וסיביר לטובת חברת "בקור חולים – שלום ירושלם". ירושלים טבת תרכ"ט [שלהי 1868 או ראשית 1869].

העתק מתוך פנקסי החשבונות של חברת "בקור חולים – שלום ירושלם", עם פירוט ההוצאות הכספיות של מסעות השד"רים לערי רוסיה הפנימית ולסיביר, אשר: "כל מעינם לקמץ בהוצאות ולהרבות ההכנסה לטובת עניים המדוכאים בירושלם"

הדף מחולק לשתי עמודות: בעמודה הימנית מופיע פירוט ההוצאות ממסע השד"ר רבי יצחק מוואלאזין, "שנסע במלאכות ראשי הח"ק 'שלום ירושלם' דק"ק מינסק שנת העבר...", כולל תיאור מפורט של מסלול הנסיעה מוואלאזין לערי סיביר ובחזרה, עלויות המסע והסך הכולל של ההוצאות. בעמודה השמאלית מופיע פירוט ההוצאות ממסע השד"ר רבי זאב וואלף מסלוצק, "אשר נסע לסיביריא בש'[נת] תרכ"ו", ובו מסלול נסיעתו ממינסק לערי סיביר ובחזרה, עלויות המסע והסך הכולל של ההוצאות.

בשולי הדף נדפס "חותם הח"ק בקו"ח מכולל אשכנזים פרושים ה"יו".

חברת "שלום ירושלים" נוסדה במינסק בשנת תרכ"א (1861), על ידי שד"ר העדה הפרושית ר' משה חשין (חסלביצר), על מנת לגייס כספים בערי רוסיה לטובת חברת "בקור חולים" והקמתו של בית חולים יהודי בירושלים. מטרת החברה הייתה למנוע את תלותם של עניי ירושלים בשירותי בית החולים של המיסיון האנגלי בעיר, שבו נכשלו במאכלות אסורים ובאיסורי שבת. תקנות החברה נדפסו בשנת תרכ"ב (ראו פריט קודם). שערי בית החולים "ביקור חולים" נפתחו בפועל רק בי"ט תמוז תרכ"ז. בהמשך עמד בראש החברה בנו רבי יצחק חשין מוואלאזין, הנזכר כנראה בדף שלפנינו כשד"ר מטעם חברת "שלום ירושלים" במינסק (ראו: "'בקור חולים הפרושים' בירושלים, מחברה לבית-חולים", מאת ישראל פריידין, בתוך: קתדרה 27, (דצמבר 1982); ספר "אנשי אמונה", מאת שלום רוטמן (ירושלים, תשפ"ב), עמ' 35 ואילך.

26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמי דיו.

נדיר. לא נרשם אצל ש' הלוי, ואינו נמצא בקטלוג הספרייה הלאומית בירושלים.

"מה טובו אהליך יעקב – משכנתיך ישראל" – דף מכתבים מודפס, עליו מופיע מכתב שד"רות בכתב-יד, עבור השליח רבי דוד נתנאל רופא, עם חתימותיהם של רבני טבריה הספרדים. טבריה, [תר"ל, 1870].

דף מכתבים רשמי, שבראשו נדפס הפסוק "מה טובו אהליך...", ואיור "בית הכנסת ובית מדרשו של ר' מאיר בעה"נ [=בעל הנס] זיע"א", כשלפניהם "ים כנרת". המכתב עצמו נכתב בכתיבה מזרחית בינונית, עם הדגשות מילים בכתיבה מרובעת.

מכתב השד"רות ממוען אל "הגזבר המפואר... כמוה"ר סי' סי' ישראל איסתורה הי"ו...".

על מכתב השד"רות חתומים חכמי ורבני הספרדים בטבריה. בראש החותמים מופיעה חותמתו של רבי חיים שמואל הכהן (בצורת חתימת ידו), ואחריו חתמו בחתימות ידיהם (חתימות מסולסלות): רבי אברהם רפאל כלפון – מע"ט אכ"ל, רבי יוסף דוד אבואלעפיא, רבי יעקב אבועלפיא, רבי יצחק אבועלפיא, רבי שמעון עבאדי ורבי אברהם הכהן דוויך.

מתחת לחתימות – חותמת רשמית: "חותם בנין הק'[דוש] על ציון התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס...".

רבי דוד נתנאל רופא (נפטר תרס"ג), מחכמי טבריה. שימש כשד"ר בכמה קהילות בצפון אפריקה, ובזכות שליחויותיו הציל את קהילת טבריה מקריסה כלכלית. היה מפורסם בצדקותו וקדושתו. לפי המסופר, נהג לסיים את התלמוד בכל שנה מחדש, כאשר הוא לומד גם במהלך נסיעותיו הרבות. מכתב השד"רות שלפנינו הוא משליחותו בשנת תר"ל למרוקו. לאחר מכן, בשנים תרל"א-תרל"ב יצא בשליחות אל ערי תוניסיה ואלג'יריה. בשנת תרמ"ט שהה בשליחות בבומביי שבהודו. בשנים תרס"א-תרס"ג היה שוב שד"ר בתוניסיה, אז נפטר ונקבר שם. מאז, ביום השנה לפטירתו, היו המונים משתטחים על קברו. בערי צפון אפריקה וטבריה היו מספרים אחרי פטירתו על מעשי ניסים שנקשרו בשמו (יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 656; גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, כרך א, עמ' שיד; רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כד-כז).

[1] דף כפול. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, קרעים וסימני קיפול.

נייר מכתבים זה נדפס כנראה בירושלים בשנת תרכ"ז, בדפוס אברהם רוטנבורג וחתנו יואל משה סלומון – ראו אודות דף דומה: ש' הלוי, מס' 747.

דף מודפס, "מכתב גלוי", מאת הרב הראשי בירושלים רבי אברהם אשכנזי – ה"חכם באשי" ("הראשון לציון"), על תיקון והעמדת מוסדות העיר חברון. ירושלים, אדר תרל"ט [1879].

מכתב הממוען "לכל עדת ישראל אשר בכל קצוי ארץ" על מינויי הרבנים וגבאֵי הצדקה בעיר הקודש חברון, הממונים על חלוקת הכספים לתלמידי חכמים ולעניים והאביונים:

"הנני להודיעם על אחת מערי הקודש עיר בתי אבות היא חברון תוב"א, כי הושבה על כנה וסדרים נכונים נעשו בקרבה, למען תשב לבטח עד עולם... ע"כ באתי להודיעם אל מי ומי יפנו אליהם להריץ מכתבם וצדקתם לטובת כל עם הקדש, מהיום והלאה, ראש כל העדה אשר ישב על כסא הרבנות, נבחר מאת חו"ר ויחידי ורשומי העיר, והסכמתי על ידם למנותו עליהם לראש ולקצין בכח הממשלה האדירה יר"ה, אשר מסרה בידי גם על עה"ק הנ'[כרת] ת"ו, ה"ה הרב המובהק... כמוהר"ר רחמים יוסף פ'ראנקו... בלוית חן הועד הנחמד מאנשים יקרים ונכבדים... ה"ה ראש הועד הוא הרב המובהק... כמוהר"ר יצחק זאבי נ"י, והגביר המרומם הפקיד... סי'[ניור] חיים ישראל המכונה מירקאדו רומאנו נ"י, והח'[כם] השלם ר' רפאל הלוי נ"י, והחכם השלם ר' נסים מיכאל להבה נ"י, והגביר סי'[ניור] מרדכי חסון נ"י... וכל החפץ להריץ נדבתו להם, ישלחהו לשם הרב הנז'[כר] והועד הנזכר יצ"ו, ויגיעו בטח אל מקום הראוי להם... הלכ"ד החו'[תם] בעי"ק ירושלם ת"ו בחו' אדר משנת זאת התרל"ט, ברב עז ושלום, אברהם אשכנזי ס"ט".

מסמך לא-ידוע מהמחלוקת הגדולה בענייני מוסדות הצדקה בעיר חברון, שהתעוררה לאחר שה"חכם באשי" רבי אברהם אשכנזי (במכתב שלפנינו), מינה את הרב החרי"ף רבי רחמים פראנקו לרבנות העיר חברון, ואת סיניור מירקאדו רומאנו (מייסד "בית רומאנו") כחבר בועד העיר. בירושלים נדפס אז קונטרס "מנחת קנאות – מזכרת עון", מאת רבי אברהם חיים פינסו "סופר כוללות הספרדים בעה"ק ירושלם", ובו הוא תוקף את המינויים הנ"ל, עם מכתבים חריפים מאת רבנים אחרים בירושלים, נגד מינוי הרב פראנקו (במקומו של רבי אליהו מני, שהודח ממשרה זו), ונגד כל הסדרים החדשים במוסדות הקהילה בעיר חברון. הקונטרס של רא"ח פינסו נדפס קונטרסים-קונטרסים, החל מט' אדר תרל"ט ועד חודש אייר תרל"ט (ראה ש' הלוי, מס' 325).

כנגד הקונטרס הנ"ל, נדפס בירושלים בחודש אייר תרל"ט, הקונטרס "דמעת עשוקים – מאתנו חו"ר תושבי עה"ק בתי אבות היא עמק חברון תבבא"ס", ובו מוזכרת תמיכתו הנחרצת של ה"ראשון לציון" רבי אברהם אשכנזי, ברבנים והגבאים המוזכרים בכרוז שלפנינו.

[1] דף. 17.5X21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים.

אינו ידוע ביבליוגרפית, אינו מופיע ברשומות ש' הלוי, ואינו בקטלוג הספרייה הלאומית.

דף גדול מודפס, "גבאי קדש! נדיבי עם אלהי אברהם!" – מכתבים אל גבאי המוסד והנדיבים, מטעם המגבית המאוחדת של מוסדות התורה והחסד "ישיבת עץ חיים" ובית החולים "ביקור חולים האספיטאל". ירושלים "בחדש העשירי התר"ן" [טבת תר"נ דצמבר 1889]. עברית וביידיש (מנוקדת). נשלח במצורף לדו"ח השנתי לשנת תרמ"ט.

חותמות רבי שמואל סלאנט רבה הראשי של הקהילה האשכנזית בירושלים, "תלמוד תורה וישיבת עץ החיים", ובית החולים "בקור חולים". חתימות ידם של הגבאים רבי אבא יעקב סענדעראוויץ, רבי נתן גרינגארט רבי שלום שכנא גאטמאן ורבי שיימא מוואלקאוויסק.

[1] דף. 40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע חסר בפינה התחתונה של הדף, ללא פגיעה בטקסט.

נדיר. אינו רשום בספרה של ש' הלוי, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

מקור: לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן ("גנזי ישראל"), עם רישום בעיפרון בכתב ידו: "לא נרשם ביבליוגראפית".