Sermoens de David Nunes Torres, pregador da celebre irmandade de Abi Yetomim [דרשות רבי דוד נוניש טוריס, דרשן האחווה הנודעת 'אבי היתומים']. אמשטרדם, בית הדפוס בביתו של Moseh Dias, 5450 [ת"נ, 1690]. פורטוגזית. שלושה חיבורים בכרך אחד (דף שער ראשי כללי בפתח הכרך, ושלושה דפי שער חלקיים, לכל חיבור בנפרד).

שלוש דרשות שנשא רבי דוד נוניש טוריס, דרשן נודע מקהילת יוצאי פורטוגל באמשטרדם. בפתח הכרך נדפסו הסכמה מאת רבו של המחבר, רבי יצחק אבוהב, רבה של הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם, והקדמה מאת ידיד המחבר, רבי שלמה יהודה לאון טמפלו, מחכמי יהדות אמשטרדם בראשית המאה ה-18 (בנו של רבי יעקב יהודה לאון טמפלו). הכרך כולל:

1. הספד על חייה ומעלותיה של הגבירה הנכבדה שרה דה פינטו, שנאמר ביום ב’ טבת תמ"ו (1685), מוקדש לבני משפחתה – יעקב ומשה דה פינטו.

2. הספד שנישא בהלווייתו של הנכבד מרדכי פרנקו מנדס, ביום י' כסלו תמ"ח (1687), מוקדש לרעייתו שרה פרנקו מנדס; ג. דרשה בשבח תורת ישראל, שנישאה בפני האחווה "אבי יתומים" בחג השבועות ת"נ (1690).

רבי דוד נוניש טוריס (נפטר 1728), דרשן והוגה דעות, מגיה ומביא לדפוס, מבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמשטרדם. מתלמידיו של רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, כיהן תחילה כדרשן באחווה "אבי יתומים" ובאגודת "כתר שם טוב" באמשטרדם, ובשלהי שנת 1690 מונה לרב הקהילה הפורטוגזית?ספרדית בעיר האג, בה כיהן עד לפטירתו. עבד בבית הדפוס של עמנואל עטיאש באמשטרדם, והגיה, בין היתר, את מהדורת התנ"ך ת"ס-תס"ה ואת מהדורת "יד חזקה" לרמב"ם שנת ת"ס-תס"א. בשנת תס"ז הדפיס השגות על חידושי הלכות מהרש"א. היה מעורב בכמה פולמוסים נודעים עם רבני אמשטרדם.

בדפי המגן שבראש הכרך מופיעים רישומים ביבליוגרפיים בכתב-יד ישן (עברית, פורטוגזית והולנדית), הכוללים תיאור תוכני של הדרשות, הפניות לכתבי-יד, חיבורים וקטלוגים, וציוני מקורות מקראיים.

[6] דף, 16 עמ'; [2] דף, 19 עמ'; [2] דף; 18, 23-28 עמ'. חסרים עמודים 19-22 מהספירה האחרונה. 20 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. רישומים ישנים בשולי הדפים. תו ספר. כריכת קלף מקורית, מוכתמת ובלויה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

Arbol de Vidas, en el qual se contienen los dinim mas necessarios que deve observar todo Yisrael, Sacados de Varios y Graves Authores [עץ חיים שבו נכללים הדינים ההכרחיים ביותר שעל כל ישראל לשמור], מאת החכם רבי אברהם ואעז (Abraham Vaez). [אמשטרדם], תנ"ב [1692]. מהדורה ראשונה. ספרדית.

סיכום דיני ההלכה היהודית בשפה הספרדית, מלוקטים מפי ספרים ומחברים שונים, מאת החכם רבי אברהם ואעז, רב קהילת "נפוצות יהודה" בעיר באיון (Bayonne; דרום-מערב צרפת, סמוך לגבול ספרד). החיבור נועד עבור צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל, ששבו בגלוי ליהדותם אך לשון הקודש לא היתה שגורה בפיהם.

בסוף הספר מופיעה דסימה (פיוט בן עשרה טורים) מאת אברהם רודריגז פארו (Abraham Rodriguez Faro).

88, 83-172, 179-186, [177]-204, [4] עמ'. פגינציה משובשת. חסרים 3 דפים (קונטרס Y). 14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים עם פגיעות בטקסט. קרעים קלים בשולי כמה דפים. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה בכותרות כמה דפים. תו-ספר. כריכת עור ישנה, בלויה מעט.

ספרות: Meyer Kayserling, Biblioteca Española-Portugueza-Judaica, עמ' 107-108.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר זבחי יהודה – Zibhe Jeudah Dinim de Sehita & Bedica, דיני שחיטות ובדיקות בפורטוגזית, מאת רבי יהודה פיזה (Jeudah Piza). אמשטרדם, ללא שם מדפיס, [ת"ק 1740]. פורטוגזית, עם מעט עברית.

בראש הספר הסכמה מאת רבי דוד ישראל עטיאש ורבי יצחק אבנדנה דה בריטו, והסכמת מאת רבי רפאל מלדולה, רבו של המחבר, ורב קהילת הספרדים "נפוצות יהודה" שבבאיון (Bayonne, צרפת).

בדף האחרון, שלושה שירים בפורטוגזית, לכבוד המחבר.

באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.

[8], 75, [5] עמ'. 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור ישנה, עם פגמים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר הרוקח, "אשר יסד הרב רבינו אלעזר [מגרמייזא] בן רבינו יהודה זצ"ל". [פאנו, דפוס גרשם שונצינו, ערב פסח רס"ה 1505]. מהדורה ראשונה.

מחשובי ספרי ההלכה והיראה. לדעת ביבליוגרפים רבים ספר זה הוא הספר העברי הראשון אשר נדפס עם דף שער. בשער נכתב, באותיות גדולות: "ספר הרוקח אשר יסד הרב רבינו אלעזר בן רבינו יהודה זצ"ל". באותיות קטנות יותר נכתב: "מוגה עם רוב הדיוק על יד האלוף מאור גלותינו מהר"ר יהודה יע"לה איש פיז"רו צ"בי".

המחבר,
רבינו אלעזר מגרמייזא (ד'תתק"כ-תתקצ"ד 1160-1234 בקירוב), מקובל ופוסק, מגדולי חסידי אשכנז ומבעלי התוספות. תלמידם של רבי יהודה החסיד, בן דודו של אביו, ושל אביו רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא (הריב"ק). הוא חיבר ספרים רבים, בהלכה, בפרשנות, במוסר ובקבלה, אך נודע יותר מכל על שם ספרו הגדול "הרוקח", אותו חיבר לאחר שנהרגו אשתו וילדיו לנגד עיניו ("רקח" בגימטריא של שמו אלעזר, כפי שכותב בהקדמתו לספר). ספר הרוקח מכיל בתוכו פסקי הלכות ומנהגים, והוא מהווה מקור חשוב לפסקים רבים של ראשוני בעלי התוספות וחכמי אשכנז במאה ה-12. הספר מקיף מגוון נושאים וסוגות – פלפולי הלכה, מסקנות תמציתיות, מנהגים, טעמי ההלכות, מוסר ופרפראות.

הספר הוכר כאחד מיסודי ההלכה והמנהג, הוא השפיע רבות על ספרי ההלכה, וכך התפשטו והתקבלו דבריו בכל תפוצות ישראל. בעל ה"פני יהושע" כותב ששמח מאוד כשכיוון "לדעת הגדול בעל הרוקח ז"ל שזכה לרוח הקודש" (מגילה טז ע"א). כמה אחרונים כותבים על הרוקח שדבריו "דברי קבלה" (שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא, או"ח סי' לה; שו"ת חתם סופר, ח"א אורח חיים, סי' קכז), וב"בני יששכר" מתארו כ"עיר וקדיש אשר דבריו דברי קבלה וקבל מאליהו ז"ל הלא הוא בעל הרוקח" (מאמרי חדשי כסלו טבת, מאמר ב, אות ב).

מחיקות צנזורה רבות (במספר דפים הושלמו המילים שנמחקו, בכתב-יד, מעל המילה המחוקה, או בשולי הדף).

רישומי בעלות בדף השער, בכתיבה איטלקית: "אשר חנן אלקים אל עבדו יואב בר ברוך מלפייאטילי יצ"ו" – רבי יואב ב"ר ברוך מלפיאטלי, מחכמי רומא בשנת תכ"ח. הביא לדפוס את הספר מרגליות טובות, לרבי יעקב צהלון, בוונציה תכ"ה; "קנין כספו ומלאכתו קניתיו אני יוחנן גירון באמצעות ר' בנימין..." – רבי יוחנן גירון, חכם ומקובל אב"ד פירנצה, נשא ונתן רבות עם רבי שמואל אבוהב; ותשובותיו מופיעות גם בשו"ת הרב"ך בספר פחד יצחק ובחיבורים נוספים של חכמי איטליה. רישומים נוספים על הנייר המודבק בראש דף השער.

בדף השני חתימה: "מה שקנה עבד הצעיר חיים מרדכי לבטון ס"ט" – רבי חיים מרדכי לבטון (תק"מ-תרכ"ט), מגדולי חכמי ארם-צובה ורבה הראשי של העיר. בעל "נכח השלחן" (ראו אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, עמ' סד).

הגהות קצרות בשולי הדפים מכותבים שונים. בגיליון דף [10א], הגהה ארוכה עם הערה על כך שענייני תשובה מסוימים המוזכרים ברוקח כאן, נדפסו גם ב"מחזור ספרדי, דפוס ויניציאה" (הכוונה ל"מחזור ספרדים מימים נוראים", ונציה, שמ"ד, דף קע), עם ציטוט המובא בראש המחזור, בה מיוחסים הדברים לרבי אליעזר מגרמיזא, שקבל מחכמים נוספים, עד "הלכה למשה מסיני".

רישומים בלטינית בגוף הטקסט ובשוליים, בחלק מהדפים.

[108] דף. חסר דף אחרון (עם הקולופון). 28.5 ס"מ. מצב בינוני, כעשרה מהדפים הראשונים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים במרבית הדפים. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובכשנים-עשר מהדפים הראשונים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (והשלמה של רוב הטקסט החסר בכתב-יד, בכתיבה איטלקית). סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכת קלף עתיקה, עם שדרה חדשה. פגמים בכריכה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר תהלים – Psalterium ex hebreo dilige[n]tissime ad verbu[m] fere tralatu[m], מתורגם ללטינית בידי פליקס פראטנסיס (Felix Pratensis). [ונציה], דפוס פיטר ליכטנשטיין ודניאל בומברג, [רע"ה] 1515. לטינית, עם מילים מעטות בעברית, בשולי הדפים.

הספר הראשון שנדפס על ידי דניאל בומברג, מגדולי המדפיסים בוונציה של המאה ה-16, שבבית דפוסו נדפסו לימים לראשונה מהדורות שלמות של התלמוד הבבלי והירושלמי, ומקראות גדולות. הספר שלפנינו נדפס ביוזמתו ובמימונו של בומברג, בבית דפוסו של פיטר ליכטנשטיין (Petrus Liechtenstein) מקלן, מפני שבומברג עדיין לא השיג באותה עת רשיון להדפסת ספרים.

המתרגם, פליקס פראטנסיס (Felix Pratensis, נפטר בשנת 1559), יהודי מומר ממוצא איטלקי. פראטנסיס המשיך בשיתוף הפעולה עם בומברג מספר שנים מאוחר יותר, כמהדיר של מהדורת המקראות גדולות הראשונה שהדפיס בומברג, בשנת רע"ח (1517).

הספר כולל מילים מעטות בעברית המופיעות בשולי הדפים (בפרק קיט מופיעות בשוליים אותיות האלף-בית העברי, על פי סדר הפסוקים במזמור).

הדפסה בדיו שחורה ואדומה (שם הכותר בדף השער וכן אות פתיחה בכל פרק, משפטים נוספים, וכן הקולופון, נדפסו בדיו אדומה).

קולופון בדף שלפני האחרון, מתוארך ל-5 בספטמבר, 1515.

[1], 64 דף. חסר דף אחד לאחר דף השער (עם המשך הקדמת המתרגם, איסור מטעם הרשויות על הדפסה בידי אחרים, ושיר קצר מאת בומברג). 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. קרעים. קרע חסר גדול בדף השער, של כמחצית מהדף, עם פגיעה רבה בטקסט משני הצדדים, משוקם במילוי נייר. סימני עש רבים (חלקם גדולים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.

ידוע על עותק מאוסף ולמדונה לשעבר, כפי הנראה יחיד בעולם, הכולל שינויים טיפוגרפיים בדף השער ובמקומות נוספים. לפנינו עותק מהסוג הרגיל.