אוסף ענק ומגוון, כרזות מודפסות בענייני ארץ ישראל וענייני ציבור שונים, שנדפסו בירושלים בשלהי המאה ה-19 והמאה ה-20, בשנים תרמ"ח-תש"ח בקירוב.

בין הכרזות:

1. "בית יעקב לכו ונלכה... ישיבת 'בית מאיר ובית יעקב' שנתיסדה למזכרת עולם לכבוד הגאון האמיתי שר התורה רבינו מאיר אויערבאך זצללה"ה שהי' אב"ד דק"ק קאליש וראב"ד דכל מקהלות האשכנזים". מכתב קריאה מודפס לתמיכה בישיבה, עם חתימות (בדפוס) של חמשת גבאי ורבני הישיבה. [ירושלים, תרמ"ח 1888 בקירוב]. יידיש.

ישיבת 'בית מאיר' לזכר בעל ה"אמרי בינה" נוסדה בשנת תרמ"ו, ובשנת תרמ"ח התאחדה עם ישיבת "בית יעקב" של רבי יעקב יהודה ליב לעווי ראב"ד ירושלים (שנפטר באלול תרמ"ט). המכתב שלפנינו נדפס בשנת תרמ"ח או תרמ"ט, שכן המהריי"ל לעווי מוזכר בו בברכת החיים, בחתימות שניים מבניו על מכתב זה.

אינו רשום בש' הלוי ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית. ספר התקנות של ישיבת "בית מאיר ובית יעקב" מופיע בש' הלוי, מס' 634.

2. "בהמ"ד הרשב"י" – דף מודפס, "פזמון נאה מאת המקובל... שמעון בן לביא זצ"ל, שהיה רב והרביץ תורה בטריפולי". ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרמ"ט [1889].

כולל הפזמון "בר יוחאי נמשחת אשריך..." מאת רבי שמעון בן לביא, והפזמון "בר יוחאי כנהורא דשמשא" מאת רבי דוד די מדינה. בראש הדף איור (תחריט), של "בהמ"ד הרשב"י – בית המדרש על ציון התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי..." [בקדמת האיור קבר התנא רבי יוחנן הסנדלר עם עמוד ההדלקה שהיה על גביו, בימינו נשבר ראש העמוד].

ש' הלוי, מס' 641.

3-5. "גזירת עירין – פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט 1889]. 3 עותקים.

מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלאז'ין, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מוורשא, רבי משה זאב מביאליסטוק, ועוד רבנים – נגד שינויי מטרה בכספי צדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס" המיועדות לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוואלאז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".

כנראה נכתב בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מלפני כמה דורות, שבשעתם הם אסרו "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ" שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לכל ענין אחר, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".

אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים". כרוזים נוספים באותו פולמוס נדפסו בירושלים בשנת תרמ"ז (ראה ש' הלוי, מס' 572; 602), ובהם הופיעו מכתבי רבני בריסק דליטא באותו נושא. כרוז נוסף נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט בשם "גזירת עירין", ובו העתקת שלשה מכתבים מהאדמו"ר הזקן מחב"ד רבי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך" בעל התניא, אודות קופות ארץ ישראל (ראו: "קדם", מכירה מקוונת 20, פריט 8).

6. "אל תתנו דמי לכם!", קריאה לעזרה לקהילת טבריה "אחרי אסון הקשה לרגל השטפון שהחריד והחריב עיר...", מטעם "מחלקת העזרה לטבריא, שעל יד מרכז אגדת ישראל בא"י, ירושלם". ירושלים, דפוס פ' עניו ובניו, בהנהלת א. ח. ברנשטיין, [תרצ"ד 1934].

אינו ידוע ביבליוגרפית ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

7. מכתבי אזהרה מאת רבי יוסף חיים זוננפלד והראי"ה קוק, שלא לעשות שינוי או הפסקה של התרומות לקופות ארץ ישראל. כל מכתב מופיע בעברית וביידיש, ומעבר לדף באנגלית (4 עמודים על דף אחד כפול). ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"א [1931].

8. "הודעה לקהל", מאת "ועד הכללי כנסת ישראל", על חלוקת "לחם ותבשיל לנצרכים". ירושלים, דפוס סלומון, אלול תרצ"ח [1938].

9. "אזהרה חמורה – איסור גמור עפ"י דין התורה הקדושה לשלם בעד 'כפר הישוב' שע"י ועד לאומי...". ירושלים, דפוס גרינפעלד, [תרצ"ח בקירוב 1938]. עברית ויידיש.

10. "החישו לעזרת אחים", קריאה למגבית בשבת פרשת קורח, לעזרת "תושבי העיר העתיקה ואלפי הפליטים הנמצאים במצורה גדולה", מטעם "ועדת העזרה והסיוע לטובת פליטי ירושלים, שע"י אגדת ישראל והעדה החרדית", עם מכתב מודפס מהמהרי"צ דושינסקי. ירושלים, דפוס חורב, [תש"ח בקירוב 1948].

אינו ידוע ביבליוגרפית ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

11-33. כרזות בעניינים שונים: דרשות וקבלות פנים, הלוויות ואזכרות, כשרות ושחיטה, כשרות עירובין וכשרות תפילין וסת"ם, הכנסת ספר תורה, מגביות צדקה וחלוקת צדקה, פולמוסים ומחאות ציבוריות, ועוד.

33 כרזות. גודל ומצב משתנה.

מכתב (דף כתוב משני הצדדים; כ-14 שורות) בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק הנודע ר' יוסף אשכנזי. [ניו יורק, תש"ח בקירוב]. יידיש.

המכתב כתוב על גבי נייר חלק, ללא ציון מקום או תאריך, ונשלח כנראה בתקופת מגוריהם של הרבנית חיה רויזא ובעלה רבי חנניה יום טוב ליפא בניו יורק, אליה היגרו בשלהי שנת תש"ו, ובסמוך להקמת מדינת ישראל (כפי שנרמז באחת משורות המכתב).

המכתב מוען אל קרוב המשפחה, המשב"ק הנודע ר' יוסל אשכנזי, אשר שהה באותם ימים בנסיעה מחוץ לביתו. חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניני כספים: "...אודיע דאס דעם טשעק האב איך ערהאלטען אבער מיר האבען געהאט פאן איהם גרויס שוועריקייטען, ווייל דיא ממשלה האט איהם געשפארט, נאהר ר' חיים דוד ווילהעלם האט אינץ א טובה געטיען בזה – ע"כ אבקש אויף דעם נעכסטען חודש דאס געלד איינצו צאלען אויף דיא אדרעסע וואס שטייט אויף דיא צווייטע זייטע און דאן וועהט אונץ ר' חיים דוד אויס צאהלען אויפן טאג..." [="...אודיע בזה כי קיבלתי את הצ'ק, אך נתקלנו בקשיים גדולים בפדייתו, שכן הממשלה עיכבה אותו. ר' חיים דוד ווילהלם היטיב עמנו וסייע בנושא זה. אבקש על כן שבחודש הבא יישלח הכסף לכתובת המופיעה בצדו השני של הדף, ור' חיים דוד יעביר לנו את הסכום..."] – ר' חיים דוד וילהלם (תרס"ג-תשמ"ב), בנו של גבאי הצדקה ר' נחמן יוסף וילהלם וגיסו של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא.

בהמשך מתייחסת הרבנית לכמה עניינים אישיים: "זוג' היקרה תחי' שפירט זיך ב"ה גאנץ גוט, זיא איזט שאן זייער פערנאמען מיטין פוהרען. זאנסט היער קיין עקסטרעס. מען ווארט דיא מדינה יהודית וואס וועהט קוממען פון אמעריקא נאהר מען ווייסט ליידער ניכט וויא אזוי דאס פאסט פעקיל וועהט אויסזעהן" [="...זוגתו היקרה תחי' חשה ברוך ה' בטוב, והיא כבר עסוקה מאוד בעניני הנסיעה. מלבד זאת, אין חדשות מיוחדות מכאן. מצפים למדינה היהודית שעתידה לבוא מאמריקה, אך לצערנו אין יודעים כיצד תיראה חבילת הדואר..." – ייתכן שהרבנית רומזת לזהותה החילונית של המדינה העומדת לקום...], וחותמת באיחולים וברכות: "...פערבלייבע הערצליך גריססענד מיר ברכת כל טוב [=הדורשת בשלומכם בברכת כל טוב] – חי' רויזא".

בצדו השני של הדף, הרבנית הוסיפה (באנגלית) את הכתובת של ה. רוזנברג בברוקלין, ניו יורק, לשם משלוח הכספים, וכותבת: "בעת ביצוע התשלום לפי הכתובת, אבקש לשלוח לנו מברק. כל מאה דולר יכונה 'ספר אחד'" (תרגום מיידיש).

הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בחודש אלול תרפ"ד נישאה בעיר אורשיווא לבן דודה האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. לאחר החתונה התגוררו בסמיכות לאביהם האדמו"ר מסאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של האדמו"ר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגרו לארה"ב יחד עם אביהם-חותנם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.

[1] דף. כתוב משני צידיו. 10X21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים קטנים בשוליים.

אוסף גדול ומגוון של 300 מכתבים מאת רבנים ואדמו"רים, דיינים ושוחטים, עסקנים ומקורבים, חסידים ואנשי מעשה, שנשלחו מרחבי העולם אל האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ואל משמשו-בקודש רבי יוסף דוב אשכנזי. ארץ ישראל, אירופה, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ומרחבי תבל, שנות הת"ש-התש"ל [שנות ה-40-70]. רובם בלשון הקודש, ומיעוטם ביידיש ושפות אחרות (הונגרית, רומנית, גרמנית, ואנגלית).

האוסף כולל: מכתבים רבים מרבנים ועסקנים בחו"ל; ומכתבים מאנשי ארץ ישראל ונקיי-הדעת שבירושלים; אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד; תלמידים בוגרי ישיבות רבינו ברומניה, ומאנשי הקהילות ברומניה, ועוד.

רוב המכתבים בכתב-יד (אחדים מהם מודפסים במכונת כתיבה), עם חתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים.

המכתבים כוללים: הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; ו"הזכרות" לברכות לנישואין; ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; שאלות אישיות ובקשת עצה והדרכה; תרומות לטובת החזקת מוסדות סאטמר; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; הדפסת ספרים; בקשת סיוע ותמיכה כספית, קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה, ועוד.

בין הכותבים הרבים:

האדמו"ר מנדבורנה רבי אהרן לייפער, צפת; רבי אברהם משה באב"ד אב"ד גורא-הומורא, מרבני יפו; האדמו"ר מהוסאקוב רבי מרדכי דוד טייטלבוים, באר שבע; רבי אברהם שמחה הורביץ, בני ברק (2 מכתבים); רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס-גרין, לונדון; האדמו"ר מסטניסלב רבי משולם אשכנזי, לונדון (2 מכתבים); רבי יואל אשכנזי, טבריה (2 מכתבים); רבי אלכסנדר חיים אשכנזי, ירושלים; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן (3 מכתבים); רבי משה אהרן טייטלבוים; האדמו"ר מהעלמעץ רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש; ואחיו רבי יצחק צבי דייטש אב"ד סענדרא וווינה, דטרויט (שני מכתבים); רבי צבי הלברשטאם, בית המדרש עצי חיים, לוס אנג'לס; רבי שמואל טוביה שטרן, מיאמי; רבי יואל היילפרין אב"ד יאסלא וברגן בלזן (2 מכתבים); רבי חיים דווידוביץ, דנוור (2 מכתבים); רבי ישראל אונגער הלברשטאם הרב מקאשוי, מאנטרעאל; רבי חיים אליהו שטרנברג; רבי ליפא פרידמן (3 מכתבים); רבי חנניה יו"ט ליפא שווארץ, ישיבת ייטב לב ירושלים (4 מכתבים); רבי חיים יצחק שווארץ, ירושלים; רבי הלל שלזינגר, ירושלים; רבי יוסף שיינברגר, ירושלים; רבי ישעיה שיינברגר, ירושלים; רבי נתן ברסקי, ירושלים (מצאצאי רבי נחמן מברסלב); רבי נחמן בורשטיין, ירושלים; רבי מנחם מנדל פריימן (3 מכתבים); רבי יהודה לייביש דייטש (3 מכתבים); רבי חיים ישעיה אקער; רבי יחיאל בנדיקט, תל אביב; רבי בעריש זאלץ, מרבני צפת ומבני משפחתו; רבי אברהם ארטן, ירושלים (2 מכתבים); רבי דוד שרגא (מרבני פרס), ירושלים; רבי יהושע שרבאני, ירושלים; רבי משה לופוביץ, קרית מוצקין; רבי משה מרדכי דושינסקי, ירושלים; רבי אברהם יוסף חנוך קליינמן, כפר גדעון; רבי חיים מאיר ברוין, ירושלים; רבי אליהו זלוטניק, ירושלים; רבי יצחק דוד צוובנר-שאג, מנהל "איחוד הישיבות" ירושלים; רבי גרשון אריאלי בעל "תורת המלך", ירושלים; רבי יהודה קרויס, בני ברק; רבי יושע לויפער, לונדון (6 מכתבים); ועוד

בין המכתבים מופיעים מכתבי המלצה מרבני ירושלים, שנכתבו על גבי מכתבי בקשה של נצרכים מאנשי ירושלים – הרבנים: הגאון רבי פנחס עפשטיין ראב"ד ירושלים; המקובל רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, ירושלים; האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטראפקוב; רבי יוסף שיינברגר, מזכיר "העדה החרדית".

למעלה מ-300 מכתבים, רבים מהם באגרות דואר-אויר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.

מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ח"י אלול תש"ח [1948].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי הריי"צ, וחתום בחתימת יד קדשו: "יוסף יצחק"; עם הוספות בכתב-ידו (בסוף המכתב הוסיף הרבי בגוף כתב-יד-קדשו את המילים: "בגשמיות וברוחניות").

נשלח ללונדון אל "ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות",
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. הריי"צ מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה לברך את ידידי כת"ר [כבוד תורתו] וב"ב [בני ביתו] יחיו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות – ידידו הדו"ש [דורש שלומו] ומברכו".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי; נייר דק. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.