ספר מקור חיים, דרושים למועדים וזמנים, מאת הגאון המקובל רבי שמואל ויטאל מדמשק (מהרש"ו), בנו ותלמידו של רבי חיים ויטאל (מהרח"ו). ליוורנו, דפוס רבי יעקב נוניס-ואיס ורבי רפאל מילדולה, [תקנ"ב 1792]. מהדורה ראשונה.

העותק בו למד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדף הבטנה (של הכריכה החדשה) מודבק מכתב אישור מאת רבי מנחם מנדל גרינברג, ה"משמש בקודש" של האדמו"ר, המעיד כי השאיל את הספר "לכ"ק אדמו"ר מסטמר זי"ע בשנת תשי"ט, ומאד חבבו ולמד בו בעיון רב". בשער הספר חותמות בעלות של רבי "מענדל גרינבערג" הנ"ל.

האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

[2], פו דף. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים רבים. סימני עש וקרעים, עם פגיעות בטקסט. שיקומים רבים בהדבקות נייר. חותמת. כריכה חדשה.

בשער מצוין פרט השנה "קויתי ה'", כלומר תקל"א. למעשה נדפס הספר בשנת תקנ"ב ויש לחשב את שם ההויה במלואו (כלומר האות ה' נמנית כ-26), מאחר שבית דפוסם של רבי יעקב נוניס ואיס ורפאל מילדולה החל לפעול בסביבות שנת תק"ן.

מכתב (דף כתוב משני הצדדים; כ-14 שורות) בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק הנודע ר' יוסף אשכנזי. [ניו יורק, תש"ח בקירוב]. יידיש.

המכתב כתוב על גבי נייר חלק, ללא ציון מקום או תאריך, ונשלח כנראה בתקופת מגוריהם של הרבנית חיה רויזא ובעלה רבי חנניה יום טוב ליפא בניו יורק, אליה היגרו בשלהי שנת תש"ו, ובסמוך להקמת מדינת ישראל (כפי שנרמז באחת משורות המכתב).

המכתב מוען אל קרוב המשפחה, המשב"ק הנודע ר' יוסל אשכנזי, אשר שהה באותם ימים בנסיעה מחוץ לביתו. חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניני כספים: "...אודיע דאס דעם טשעק האב איך ערהאלטען אבער מיר האבען געהאט פאן איהם גרויס שוועריקייטען, ווייל דיא ממשלה האט איהם געשפארט, נאהר ר' חיים דוד ווילהעלם האט אינץ א טובה געטיען בזה – ע"כ אבקש אויף דעם נעכסטען חודש דאס געלד איינצו צאלען אויף דיא אדרעסע וואס שטייט אויף דיא צווייטע זייטע און דאן וועהט אונץ ר' חיים דוד אויס צאהלען אויפן טאג..." [="...אודיע בזה כי קיבלתי את הצ'ק, אך נתקלנו בקשיים גדולים בפדייתו, שכן הממשלה עיכבה אותו. ר' חיים דוד ווילהלם היטיב עמנו וסייע בנושא זה. אבקש על כן שבחודש הבא יישלח הכסף לכתובת המופיעה בצדו השני של הדף, ור' חיים דוד יעביר לנו את הסכום..."] – ר' חיים דוד וילהלם (תרס"ג-תשמ"ב), בנו של גבאי הצדקה ר' נחמן יוסף וילהלם וגיסו של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא.

בהמשך מתייחסת הרבנית לכמה עניינים אישיים: "זוג' היקרה תחי' שפירט זיך ב"ה גאנץ גוט, זיא איזט שאן זייער פערנאמען מיטין פוהרען. זאנסט היער קיין עקסטרעס. מען ווארט דיא מדינה יהודית וואס וועהט קוממען פון אמעריקא נאהר מען ווייסט ליידער ניכט וויא אזוי דאס פאסט פעקיל וועהט אויסזעהן" [="...זוגתו היקרה תחי' חשה ברוך ה' בטוב, והיא כבר עסוקה מאוד בעניני הנסיעה. מלבד זאת, אין חדשות מיוחדות מכאן. מצפים למדינה היהודית שעתידה לבוא מאמריקה, אך לצערנו אין יודעים כיצד תיראה חבילת הדואר..." – ייתכן שהרבנית רומזת לזהותה החילונית של המדינה העומדת לקום...], וחותמת באיחולים וברכות: "...פערבלייבע הערצליך גריססענד מיר ברכת כל טוב [=הדורשת בשלומכם בברכת כל טוב] – חי' רויזא".

בצדו השני של הדף, הרבנית הוסיפה (באנגלית) את הכתובת של ה. רוזנברג בברוקלין, ניו יורק, לשם משלוח הכספים, וכותבת: "בעת ביצוע התשלום לפי הכתובת, אבקש לשלוח לנו מברק. כל מאה דולר יכונה 'ספר אחד'" (תרגום מיידיש).

הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בחודש אלול תרפ"ד נישאה בעיר אורשיווא לבן דודה האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. לאחר החתונה התגוררו בסמיכות לאביהם האדמו"ר מסאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של האדמו"ר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגרו לארה"ב יחד עם אביהם-חותנם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.

[1] דף. כתוב משני צידיו. 10X21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים קטנים בשוליים.

אוסף גדול ומגוון של 300 מכתבים מאת רבנים ואדמו"רים, דיינים ושוחטים, עסקנים ומקורבים, חסידים ואנשי מעשה, שנשלחו מרחבי העולם אל האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ואל משמשו-בקודש רבי יוסף דוב אשכנזי. ארץ ישראל, אירופה, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ומרחבי תבל, שנות הת"ש-התש"ל [שנות ה-40-70]. רובם בלשון הקודש, ומיעוטם ביידיש ושפות אחרות (הונגרית, רומנית, גרמנית, ואנגלית).

האוסף כולל: מכתבים רבים מרבנים ועסקנים בחו"ל; ומכתבים מאנשי ארץ ישראל ונקיי-הדעת שבירושלים; אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד; תלמידים בוגרי ישיבות רבינו ברומניה, ומאנשי הקהילות ברומניה, ועוד.

רוב המכתבים בכתב-יד (אחדים מהם מודפסים במכונת כתיבה), עם חתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים.

המכתבים כוללים: הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; ו"הזכרות" לברכות לנישואין; ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; שאלות אישיות ובקשת עצה והדרכה; תרומות לטובת החזקת מוסדות סאטמר; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; הדפסת ספרים; בקשת סיוע ותמיכה כספית, קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה, ועוד.

בין הכותבים הרבים:

האדמו"ר מנדבורנה רבי אהרן לייפער, צפת; רבי אברהם משה באב"ד אב"ד גורא-הומורא, מרבני יפו; האדמו"ר מהוסאקוב רבי מרדכי דוד טייטלבוים, באר שבע; רבי אברהם שמחה הורביץ, בני ברק (2 מכתבים); רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס-גרין, לונדון; האדמו"ר מסטניסלב רבי משולם אשכנזי, לונדון (2 מכתבים); רבי יואל אשכנזי, טבריה (2 מכתבים); רבי אלכסנדר חיים אשכנזי, ירושלים; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן (3 מכתבים); רבי משה אהרן טייטלבוים; האדמו"ר מהעלמעץ רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש; ואחיו רבי יצחק צבי דייטש אב"ד סענדרא וווינה, דטרויט (שני מכתבים); רבי צבי הלברשטאם, בית המדרש עצי חיים, לוס אנג'לס; רבי שמואל טוביה שטרן, מיאמי; רבי יואל היילפרין אב"ד יאסלא וברגן בלזן (2 מכתבים); רבי חיים דווידוביץ, דנוור (2 מכתבים); רבי ישראל אונגער הלברשטאם הרב מקאשוי, מאנטרעאל; רבי חיים אליהו שטרנברג; רבי ליפא פרידמן (3 מכתבים); רבי חנניה יו"ט ליפא שווארץ, ישיבת ייטב לב ירושלים (4 מכתבים); רבי חיים יצחק שווארץ, ירושלים; רבי הלל שלזינגר, ירושלים; רבי יוסף שיינברגר, ירושלים; רבי ישעיה שיינברגר, ירושלים; רבי נתן ברסקי, ירושלים (מצאצאי רבי נחמן מברסלב); רבי נחמן בורשטיין, ירושלים; רבי מנחם מנדל פריימן (3 מכתבים); רבי יהודה לייביש דייטש (3 מכתבים); רבי חיים ישעיה אקער; רבי יחיאל בנדיקט, תל אביב; רבי בעריש זאלץ, מרבני צפת ומבני משפחתו; רבי אברהם ארטן, ירושלים (2 מכתבים); רבי דוד שרגא (מרבני פרס), ירושלים; רבי יהושע שרבאני, ירושלים; רבי משה לופוביץ, קרית מוצקין; רבי משה מרדכי דושינסקי, ירושלים; רבי אברהם יוסף חנוך קליינמן, כפר גדעון; רבי חיים מאיר ברוין, ירושלים; רבי אליהו זלוטניק, ירושלים; רבי יצחק דוד צוובנר-שאג, מנהל "איחוד הישיבות" ירושלים; רבי גרשון אריאלי בעל "תורת המלך", ירושלים; רבי יהודה קרויס, בני ברק; רבי יושע לויפער, לונדון (6 מכתבים); ועוד

בין המכתבים מופיעים מכתבי המלצה מרבני ירושלים, שנכתבו על גבי מכתבי בקשה של נצרכים מאנשי ירושלים – הרבנים: הגאון רבי פנחס עפשטיין ראב"ד ירושלים; המקובל רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, ירושלים; האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטראפקוב; רבי יוסף שיינברגר, מזכיר "העדה החרדית".

למעלה מ-300 מכתבים, רבים מהם באגרות דואר-אויר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.

מכתב על גבי גלוית דואר (יותר מ-4 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, תרצ"ו 1936].

נשלח אל הנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "הנני פב"ש [פורס בשלום] ידי"נ [ידיד נפשי] הנפלא והנעלה אין גומרי'[ם] עליו את ההלל מוהר"א שליט"א ושוכט"ס [ושלום וכל טוב סלה], חיים אלעזר שפירא". בשולי המכתב מופיעה חותמת האדמו"ר (באותיות לטיניות).

מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור... שהבורא רפואות ישלח לה רפואה שלימה במהרה מן השמים, ויוכל לבשר לנו ב"ט בכ"ע [בשורות טובות בכל עת]...".

הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

גלויית דואר. 10X 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בולים וחותמות דואר.

מכתב (15 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ רבי שלום מושקוביץ, על גבי כרטיס מודפס של ברכות "שנה טובה ומאירה" מהאדמו"ר. [לונדון, אלול ראשית שנות התש"י בקירוב].

מעברו השני של הכרטיס – ברכה מודפסת מהאדמו"ר, עם האקרוסטיכון "שלום": "שנה טובה ומאירה / לראש בית ישראל החל / ותיק יוציאנו מאפלה לאורה / מרום ישמחנו בביאת הגואל – אברך אתכם בכו"ט ושנה מבורכת בכל מיני ישועות ומילי דמיטב, ונשמר וננצל מכל מיני פרעניות ויתקבלו התפילות לרחמים ולרצון לפני אדון כל – המצפה להרמת קרן ישראל והתורה, שלום מאסקאוויטש (משאץ) בהרה"צ מהר"ם זצ"ל".

ברכת שנה טובה שנשלחה אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בפתיחת המכתב כותב האדמו"ר: "לתקופת השנה באתי לברכו עם ב"ב יחי'[ו] בכוח"ט ושנה טובה ומבורכת בכל מיני הטוב אכי"ר". בהמשך כותב לו האדמו"ר דברי תוכחה על כך שלא השיב לו ברכת "שנה טובה" בשנה שעברה: "האמת אגיד ולא אכחד, אני כותב לו רק מחמת שהאריכו חז"ל בשבח מעביר על מדותיו, כי בשנה העברה בזמן הזה כתבתי לו ברכת השנה ולא השיב לי... כת"ה הוא דוחה הרוצים להיות מאוהביו, ורק לעשות רצון התוה"ק, וכמאמר התפלה מרבינו הה"ק הגה"צ רבי ר' אלימלך מליזנסק ז"ל, שאמר בתפלתו הנדפסה 'ונראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם... כי מה לי ולו אם לא רק לאהבת האמת והיושר, ואבקש סליחה מגברא רבא דכוותי', אבל הוכרחתי לכתוב האמת הדו"ש...".

האדמו"ר מסיים בברכת: "וינוב בשיבה ויתחדש כנשר נעוריו ושנה טובה, ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים ושלותה, לא פרזותה בעו"ה [בעוונותינו הרבים], חיים ושלום" [בהרבה ממכתביו היה רגיל האדמו"ר משאץ לחתום את שמו "שלום" בהבלעה בברכת "חיים ושלום", עם סלסול קבוע באות האחרונה של המילה "ושלום"].

בשולי הכרטיס מכתב ברכה קצר מבן האדמו"ר: "ברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה לברכה, ישראל יעקב".

האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי".

משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית). האדמו"ר רבי שלום משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו הזהיר את מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.

בנו (כותב המכתב השני),
הרה"צ רבי ישראל יעקב מושקוביץ, נפטר בחיי אביו, בחודש טבת תשי"ד. לקט מדברי תורתו נדפס בספר שארית יעקב (לונדון, תשי"ז). בהקדמת הספר כותב עליו אביו האדמו"ר: "לזכר עולם יהיה צדיק, הוא בני הצדיק הר' יעקב ז"ל, תלמיד חכם וירא שמים, ושמר פיו ולשונו, ונתן עיניו ולבו לאל אמונה, שנפטר בנעוריו... שקיים פו"ר בקדושה יתירה... והניח אחריו זרע קודש ב"ה. ד' אבי יתומים יגדלם בנחת דקדושה ואת לב האלמנה ירנין...".

כרטיס 7.5X 11.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.