מכתב (15 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ רבי שלום מושקוביץ, על גבי כרטיס מודפס של ברכות "שנה טובה ומאירה" מהאדמו"ר. [לונדון, אלול ראשית שנות התש"י בקירוב].

מעברו השני של הכרטיס – ברכה מודפסת מהאדמו"ר, עם האקרוסטיכון "שלום": "שנה טובה ומאירה / לראש בית ישראל החל / ותיק יוציאנו מאפלה לאורה / מרום ישמחנו בביאת הגואל – אברך אתכם בכו"ט ושנה מבורכת בכל מיני ישועות ומילי דמיטב, ונשמר וננצל מכל מיני פרעניות ויתקבלו התפילות לרחמים ולרצון לפני אדון כל – המצפה להרמת קרן ישראל והתורה, שלום מאסקאוויטש (משאץ) בהרה"צ מהר"ם זצ"ל".

ברכת שנה טובה שנשלחה אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בפתיחת המכתב כותב האדמו"ר: "לתקופת השנה באתי לברכו עם ב"ב יחי'[ו] בכוח"ט ושנה טובה ומבורכת בכל מיני הטוב אכי"ר". בהמשך כותב לו האדמו"ר דברי תוכחה על כך שלא השיב לו ברכת "שנה טובה" בשנה שעברה: "האמת אגיד ולא אכחד, אני כותב לו רק מחמת שהאריכו חז"ל בשבח מעביר על מדותיו, כי בשנה העברה בזמן הזה כתבתי לו ברכת השנה ולא השיב לי... כת"ה הוא דוחה הרוצים להיות מאוהביו, ורק לעשות רצון התוה"ק, וכמאמר התפלה מרבינו הה"ק הגה"צ רבי ר' אלימלך מליזנסק ז"ל, שאמר בתפלתו הנדפסה 'ונראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם... כי מה לי ולו אם לא רק לאהבת האמת והיושר, ואבקש סליחה מגברא רבא דכוותי', אבל הוכרחתי לכתוב האמת הדו"ש...".

האדמו"ר מסיים בברכת: "וינוב בשיבה ויתחדש כנשר נעוריו ושנה טובה, ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים ושלותה, לא פרזותה בעו"ה [בעוונותינו הרבים], חיים ושלום" [בהרבה ממכתביו היה רגיל האדמו"ר משאץ לחתום את שמו "שלום" בהבלעה בברכת "חיים ושלום", עם סלסול קבוע באות האחרונה של המילה "ושלום"].

בשולי הכרטיס מכתב ברכה קצר מבן האדמו"ר: "ברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה לברכה, ישראל יעקב".

האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי".

משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית). האדמו"ר רבי שלום משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו הזהיר את מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.

בנו (כותב המכתב השני),
הרה"צ רבי ישראל יעקב מושקוביץ, נפטר בחיי אביו, בחודש טבת תשי"ד. לקט מדברי תורתו נדפס בספר שארית יעקב (לונדון, תשי"ז). בהקדמת הספר כותב עליו אביו האדמו"ר: "לזכר עולם יהיה צדיק, הוא בני הצדיק הר' יעקב ז"ל, תלמיד חכם וירא שמים, ושמר פיו ולשונו, ונתן עיניו ולבו לאל אמונה, שנפטר בנעוריו... שקיים פו"ר בקדושה יתירה... והניח אחריו זרע קודש ב"ה. ד' אבי יתומים יגדלם בנחת דקדושה ואת לב האלמנה ירנין...".

כרטיס 7.5X 11.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.