אוסף ספרים מספרי אדמו"רי סיגט, האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל "קדושת יום טוב", ובנו האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל "עצי חיים":

• ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני "קדושת יום טוב – קדושה שניה" על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר הגה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט. מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד; שער נפרד לחלק השני. חותמת "מנחם מענדל שווארטץ מסאטמאר", וחתימתו: "ר' מנחם שווארץ".

עם הקדמה קצרה מאת בני המחבר (האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט ואחיו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר), בה הם מספרים על הצוואה שהותיר אביהם קודם הסתלקותו להדפיס את חידושי תורתו. הם מוסיפים וכותבים על מעלת וסגולת הספר: "ולאשר אמרו חז"ל גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ובקבר דובבת שפתותיהם, וידוע גודל אהבת ישראל מאאמ"ו זצוקללה"ה שמסר נפשו עליהם... להיטיב עמהם בנפשם ומאודם, לסוכך בעדם ולהגדיל כבודם, נקוה שכן ימליץ בעדינו גם בגנזי מרומים, לעורר עלינו ישועה ורחמים, ולהשפיע עלינו ישועות טובות...".

• ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני – "קדושה שניה" על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט. ברוקלין, ניו יורק, "שרגא", תש"ז [1947]. שני חלקים בכרך אחד; קדם-שער לחלק א ושער נפרד לחלק השני. דפוס צילום של מהדורת סיגט תרס"ה.

הספר נדפס מחדש על ידי בן המחבר, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר: "היות כי ספרי קדושת יום טוב הראשונים... ספו תמו ורצון כ"ק אבא מארי... היה להפיצם על פני תבל, לכן לעשות רצונו חפצתי, והדפסתים מחדש" (מנוסח קדם-שער).

בראש הספר מופיעה הקדמת בני המחבר (מהמהדורה הראשונה), בה הם מספרים על הצוואה שהותיר אביהם קודם הסתלקותו להדפיס את חידושי תורתו. הם כותבים שבזכות הלימוד בספרו של אביהם המחבר, הוא "ימליץ בעדינו גם בגנזי מרומים, לעורר עלינו ישועה ורחמים, ולהשפיע עלינו ישועות טובות...".

• ספר עצי חיים, חלק א – שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, עם חלק ב על הלכות מקוואות. סיגט, יעקב גרינוואלד, [תרצ"ט 1939]. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לכל חלק. בראש חלק א הקדמת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב- נספה בשואה תש"ד), שבה מספר מקצת משבחי אביו המחבר.

באלול תרצ"ט (שנת הדפסת הספר), הוענק העותק שלפנינו במתנה לגאון רבי מנחם מענדיל עקשטיין, מאת מנהלי המשרד בניו-יורק של ישיבת "עצי חיים". בדף המגן, הקדשת מנהלי הישיבה: "פ' תצא תרצ"ט, למזכרת נצח, מאת לשכת הישיבה הקדושה עצי חיים, סיגעט, בעיר רבתי ניו יארק, להרה"ג... מרנא ורבנא מנחם מענדיל עקשטיין שליט"א, רב בקליוולענד אהייא [קליבלנד אוהיו], אשר היה ידיד נפשו ואוהבו הנאמן לאדמו"ר הרה"ג ה"צ בעל המחבר של ספר הזה זצלה"ה"; תחת ההקדשה מופיעות שתי חותמות רשמיות של הישיבה.

מקבל הספר, הגאון רבי מנחם מענדל עקשטיין (תרמ"ד-תש"ו), תלמיד בעל "ערוגת הבושם" מחוסט, וממקורבי האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" מסיגט. היה נכד-אחותו של בעל ה"בני יששכר" מדינוב. בשנת תרס"ד נתמנה למגיד שיעור בבית-המדרש של התלמוד-תורה בסיגט, ובהמשך מונה למגיד מישרים בעיר קראסנא. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית, שם נתקבל לרב "חברת עץ החיים אנשי אונגארן" בניו-יורק, ושימש כמזכיר "חברת תומכי תורה" שתמכה בישיבות הונגריה, טרנסילבניה וסלובקיה. בשנת תרפ"ו עבר לקליבלנד אוהיו ושימש כרב "קהל בני יעקב אנשי מארמארוש". בקונטרס "בכי תמרורים" (טארנא, תרפ"ט), הספדים על גדולי וצדיקי הדור, הוא מספר על יחסיו עם האדמו"ר המחבר: "בל אוכל התאפק מלהזכיר פה את פטירת הגאון הצדיק מרן חיים צבי טייטעלבוים זצ"ל האבדק"ק סיגעט במדינת רומעניען החדשה, אשר הייתי אחד מידידיו ומבאי ביתו ואף גם פה בארצות הברית קבלתי ממנו מכתבים מלא ידידות ואהבה – אשר נפטר פתאום בן מ"ו שנה...".

• ספר עצי חיים, על מסכת גיטין, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס א. קויפמאן ובנו, [ת"ש] 1939-[1940]. בראש הספר הקדמה קצרה מאת בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שנכתבה בסיגט בערב שבת קודש פרשת בלק (ו' תמוז) ת"ש, בה הוא מזכיר את מאורעות הזמן ערב השואה: "צוק העתים הללו אשר הפחד והבהלה מרחפת על כל העולם רח"ל [רחמנא ליצלן], וזכות המחבר הקדוש... יעמוד לנו ויצילנו מכל מכשול ועוון ח"ו... ותפלה לאל מרום ונורא, שיעזור לנו במהרה, להקם מעפר דלותינו ולהרים כבודינו, ולהשב שבותינו כבראשונה, ונזכה לראות בשובו אל נוהו בנחמות ציון וירושלים...". חותמות רבות של רבי "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער, אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".

• ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.

• ספר עצי חיים על המועדים, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.

• ספר אמרי חיים, שלושה חלקים, על התורה, מועדים וסוגיות הש"ס, מאת רבי חיים אריה לערנר, עם קונטרס "עצי חיים" עם דברים ששמע מפיו של האדמו"ר מסיגט (ולא נדפסו בספרו). ירושלים-ניו יורק, הוצאת מעין החכמה, דפוס התחיה, תשי"ח [1958].

• מצורף: דף מודפס, מכתב מאת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ברך משה", לרגל החדשה של ספר אביו "עצי חיים" על מסכת גיטין וסוגיות הש"ס, בארצות הברית. מצורפת גם המעטפה המודפסת למשוב, שנשלחה יחד עם הדף הנ"ל.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.

המחבר,
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אצל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו.

לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מארמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

מכתב (דף כתוב משני הצדדים; כ-14 שורות) בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק הנודע ר' יוסף אשכנזי. [ניו יורק, תש"ח בקירוב]. יידיש.

המכתב כתוב על גבי נייר חלק, ללא ציון מקום או תאריך, ונשלח כנראה בתקופת מגוריהם של הרבנית חיה רויזא ובעלה רבי חנניה יום טוב ליפא בניו יורק, אליה היגרו בשלהי שנת תש"ו, ובסמוך להקמת מדינת ישראל (כפי שנרמז באחת משורות המכתב).

המכתב מוען אל קרוב המשפחה, המשב"ק הנודע ר' יוסל אשכנזי, אשר שהה באותם ימים בנסיעה מחוץ לביתו. חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניני כספים: "...אודיע דאס דעם טשעק האב איך ערהאלטען אבער מיר האבען געהאט פאן איהם גרויס שוועריקייטען, ווייל דיא ממשלה האט איהם געשפארט, נאהר ר' חיים דוד ווילהעלם האט אינץ א טובה געטיען בזה – ע"כ אבקש אויף דעם נעכסטען חודש דאס געלד איינצו צאלען אויף דיא אדרעסע וואס שטייט אויף דיא צווייטע זייטע און דאן וועהט אונץ ר' חיים דוד אויס צאהלען אויפן טאג..." [="...אודיע בזה כי קיבלתי את הצ'ק, אך נתקלנו בקשיים גדולים בפדייתו, שכן הממשלה עיכבה אותו. ר' חיים דוד ווילהלם היטיב עמנו וסייע בנושא זה. אבקש על כן שבחודש הבא יישלח הכסף לכתובת המופיעה בצדו השני של הדף, ור' חיים דוד יעביר לנו את הסכום..."] – ר' חיים דוד וילהלם (תרס"ג-תשמ"ב), בנו של גבאי הצדקה ר' נחמן יוסף וילהלם וגיסו של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא.

בהמשך מתייחסת הרבנית לכמה עניינים אישיים: "זוג' היקרה תחי' שפירט זיך ב"ה גאנץ גוט, זיא איזט שאן זייער פערנאמען מיטין פוהרען. זאנסט היער קיין עקסטרעס. מען ווארט דיא מדינה יהודית וואס וועהט קוממען פון אמעריקא נאהר מען ווייסט ליידער ניכט וויא אזוי דאס פאסט פעקיל וועהט אויסזעהן" [="...זוגתו היקרה תחי' חשה ברוך ה' בטוב, והיא כבר עסוקה מאוד בעניני הנסיעה. מלבד זאת, אין חדשות מיוחדות מכאן. מצפים למדינה היהודית שעתידה לבוא מאמריקה, אך לצערנו אין יודעים כיצד תיראה חבילת הדואר..." – ייתכן שהרבנית רומזת לזהותה החילונית של המדינה העומדת לקום...], וחותמת באיחולים וברכות: "...פערבלייבע הערצליך גריססענד מיר ברכת כל טוב [=הדורשת בשלומכם בברכת כל טוב] – חי' רויזא".

בצדו השני של הדף, הרבנית הוסיפה (באנגלית) את הכתובת של ה. רוזנברג בברוקלין, ניו יורק, לשם משלוח הכספים, וכותבת: "בעת ביצוע התשלום לפי הכתובת, אבקש לשלוח לנו מברק. כל מאה דולר יכונה 'ספר אחד'" (תרגום מיידיש).

הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בחודש אלול תרפ"ד נישאה בעיר אורשיווא לבן דודה האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. לאחר החתונה התגוררו בסמיכות לאביהם האדמו"ר מסאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של האדמו"ר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגרו לארה"ב יחד עם אביהם-חותנם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.

[1] דף. כתוב משני צידיו. 10X21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים קטנים בשוליים.

אוסף גדול ומגוון של 300 מכתבים מאת רבנים ואדמו"רים, דיינים ושוחטים, עסקנים ומקורבים, חסידים ואנשי מעשה, שנשלחו מרחבי העולם אל האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ואל משמשו-בקודש רבי יוסף דוב אשכנזי. ארץ ישראל, אירופה, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ומרחבי תבל, שנות הת"ש-התש"ל [שנות ה-40-70]. רובם בלשון הקודש, ומיעוטם ביידיש ושפות אחרות (הונגרית, רומנית, גרמנית, ואנגלית).

האוסף כולל: מכתבים רבים מרבנים ועסקנים בחו"ל; ומכתבים מאנשי ארץ ישראל ונקיי-הדעת שבירושלים; אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד; תלמידים בוגרי ישיבות רבינו ברומניה, ומאנשי הקהילות ברומניה, ועוד.

רוב המכתבים בכתב-יד (אחדים מהם מודפסים במכונת כתיבה), עם חתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים.

המכתבים כוללים: הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; ו"הזכרות" לברכות לנישואין; ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; שאלות אישיות ובקשת עצה והדרכה; תרומות לטובת החזקת מוסדות סאטמר; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; הדפסת ספרים; בקשת סיוע ותמיכה כספית, קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה, ועוד.

בין הכותבים הרבים:

האדמו"ר מנדבורנה רבי אהרן לייפער, צפת; רבי אברהם משה באב"ד אב"ד גורא-הומורא, מרבני יפו; האדמו"ר מהוסאקוב רבי מרדכי דוד טייטלבוים, באר שבע; רבי אברהם שמחה הורביץ, בני ברק (2 מכתבים); רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס-גרין, לונדון; האדמו"ר מסטניסלב רבי משולם אשכנזי, לונדון (2 מכתבים); רבי יואל אשכנזי, טבריה (2 מכתבים); רבי אלכסנדר חיים אשכנזי, ירושלים; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן (3 מכתבים); רבי משה אהרן טייטלבוים; האדמו"ר מהעלמעץ רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש; ואחיו רבי יצחק צבי דייטש אב"ד סענדרא וווינה, דטרויט (שני מכתבים); רבי צבי הלברשטאם, בית המדרש עצי חיים, לוס אנג'לס; רבי שמואל טוביה שטרן, מיאמי; רבי יואל היילפרין אב"ד יאסלא וברגן בלזן (2 מכתבים); רבי חיים דווידוביץ, דנוור (2 מכתבים); רבי ישראל אונגער הלברשטאם הרב מקאשוי, מאנטרעאל; רבי חיים אליהו שטרנברג; רבי ליפא פרידמן (3 מכתבים); רבי חנניה יו"ט ליפא שווארץ, ישיבת ייטב לב ירושלים (4 מכתבים); רבי חיים יצחק שווארץ, ירושלים; רבי הלל שלזינגר, ירושלים; רבי יוסף שיינברגר, ירושלים; רבי ישעיה שיינברגר, ירושלים; רבי נתן ברסקי, ירושלים (מצאצאי רבי נחמן מברסלב); רבי נחמן בורשטיין, ירושלים; רבי מנחם מנדל פריימן (3 מכתבים); רבי יהודה לייביש דייטש (3 מכתבים); רבי חיים ישעיה אקער; רבי יחיאל בנדיקט, תל אביב; רבי בעריש זאלץ, מרבני צפת ומבני משפחתו; רבי אברהם ארטן, ירושלים (2 מכתבים); רבי דוד שרגא (מרבני פרס), ירושלים; רבי יהושע שרבאני, ירושלים; רבי משה לופוביץ, קרית מוצקין; רבי משה מרדכי דושינסקי, ירושלים; רבי אברהם יוסף חנוך קליינמן, כפר גדעון; רבי חיים מאיר ברוין, ירושלים; רבי אליהו זלוטניק, ירושלים; רבי יצחק דוד צוובנר-שאג, מנהל "איחוד הישיבות" ירושלים; רבי גרשון אריאלי בעל "תורת המלך", ירושלים; רבי יהודה קרויס, בני ברק; רבי יושע לויפער, לונדון (6 מכתבים); ועוד

בין המכתבים מופיעים מכתבי המלצה מרבני ירושלים, שנכתבו על גבי מכתבי בקשה של נצרכים מאנשי ירושלים – הרבנים: הגאון רבי פנחס עפשטיין ראב"ד ירושלים; המקובל רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, ירושלים; האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטראפקוב; רבי יוסף שיינברגר, מזכיר "העדה החרדית".

למעלה מ-300 מכתבים, רבים מהם באגרות דואר-אויר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.