אוסף ספרים מספרי אדמו"רי סיגט, האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל "קדושת יום טוב", ובנו האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל "עצי חיים":

• ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני "קדושת יום טוב – קדושה שניה" על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר הגה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט. מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד; שער נפרד לחלק השני. חותמת "מנחם מענדל שווארטץ מסאטמאר", וחתימתו: "ר' מנחם שווארץ".

עם הקדמה קצרה מאת בני המחבר (האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט ואחיו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר), בה הם מספרים על הצוואה שהותיר אביהם קודם הסתלקותו להדפיס את חידושי תורתו. הם מוסיפים וכותבים על מעלת וסגולת הספר: "ולאשר אמרו חז"ל גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ובקבר דובבת שפתותיהם, וידוע גודל אהבת ישראל מאאמ"ו זצוקללה"ה שמסר נפשו עליהם... להיטיב עמהם בנפשם ומאודם, לסוכך בעדם ולהגדיל כבודם, נקוה שכן ימליץ בעדינו גם בגנזי מרומים, לעורר עלינו ישועה ורחמים, ולהשפיע עלינו ישועות טובות...".

• ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני – "קדושה שניה" על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט. ברוקלין, ניו יורק, "שרגא", תש"ז [1947]. שני חלקים בכרך אחד; קדם-שער לחלק א ושער נפרד לחלק השני. דפוס צילום של מהדורת סיגט תרס"ה.

הספר נדפס מחדש על ידי בן המחבר, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר: "היות כי ספרי קדושת יום טוב הראשונים... ספו תמו ורצון כ"ק אבא מארי... היה להפיצם על פני תבל, לכן לעשות רצונו חפצתי, והדפסתים מחדש" (מנוסח קדם-שער).

בראש הספר מופיעה הקדמת בני המחבר (מהמהדורה הראשונה), בה הם מספרים על הצוואה שהותיר אביהם קודם הסתלקותו להדפיס את חידושי תורתו. הם כותבים שבזכות הלימוד בספרו של אביהם המחבר, הוא "ימליץ בעדינו גם בגנזי מרומים, לעורר עלינו ישועה ורחמים, ולהשפיע עלינו ישועות טובות...".

• ספר עצי חיים, חלק א – שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, עם חלק ב על הלכות מקוואות. סיגט, יעקב גרינוואלד, [תרצ"ט 1939]. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לכל חלק. בראש חלק א הקדמת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב- נספה בשואה תש"ד), שבה מספר מקצת משבחי אביו המחבר.

באלול תרצ"ט (שנת הדפסת הספר), הוענק העותק שלפנינו במתנה לגאון רבי מנחם מענדיל עקשטיין, מאת מנהלי המשרד בניו-יורק של ישיבת "עצי חיים". בדף המגן, הקדשת מנהלי הישיבה: "פ' תצא תרצ"ט, למזכרת נצח, מאת לשכת הישיבה הקדושה עצי חיים, סיגעט, בעיר רבתי ניו יארק, להרה"ג... מרנא ורבנא מנחם מענדיל עקשטיין שליט"א, רב בקליוולענד אהייא [קליבלנד אוהיו], אשר היה ידיד נפשו ואוהבו הנאמן לאדמו"ר הרה"ג ה"צ בעל המחבר של ספר הזה זצלה"ה"; תחת ההקדשה מופיעות שתי חותמות רשמיות של הישיבה.

מקבל הספר, הגאון רבי מנחם מענדל עקשטיין (תרמ"ד-תש"ו), תלמיד בעל "ערוגת הבושם" מחוסט, וממקורבי האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" מסיגט. היה נכד-אחותו של בעל ה"בני יששכר" מדינוב. בשנת תרס"ד נתמנה למגיד שיעור בבית-המדרש של התלמוד-תורה בסיגט, ובהמשך מונה למגיד מישרים בעיר קראסנא. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית, שם נתקבל לרב "חברת עץ החיים אנשי אונגארן" בניו-יורק, ושימש כמזכיר "חברת תומכי תורה" שתמכה בישיבות הונגריה, טרנסילבניה וסלובקיה. בשנת תרפ"ו עבר לקליבלנד אוהיו ושימש כרב "קהל בני יעקב אנשי מארמארוש". בקונטרס "בכי תמרורים" (טארנא, תרפ"ט), הספדים על גדולי וצדיקי הדור, הוא מספר על יחסיו עם האדמו"ר המחבר: "בל אוכל התאפק מלהזכיר פה את פטירת הגאון הצדיק מרן חיים צבי טייטעלבוים זצ"ל האבדק"ק סיגעט במדינת רומעניען החדשה, אשר הייתי אחד מידידיו ומבאי ביתו ואף גם פה בארצות הברית קבלתי ממנו מכתבים מלא ידידות ואהבה – אשר נפטר פתאום בן מ"ו שנה...".

• ספר עצי חיים, על מסכת גיטין, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס א. קויפמאן ובנו, [ת"ש] 1939-[1940]. בראש הספר הקדמה קצרה מאת בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שנכתבה בסיגט בערב שבת קודש פרשת בלק (ו' תמוז) ת"ש, בה הוא מזכיר את מאורעות הזמן ערב השואה: "צוק העתים הללו אשר הפחד והבהלה מרחפת על כל העולם רח"ל [רחמנא ליצלן], וזכות המחבר הקדוש... יעמוד לנו ויצילנו מכל מכשול ועוון ח"ו... ותפלה לאל מרום ונורא, שיעזור לנו במהרה, להקם מעפר דלותינו ולהרים כבודינו, ולהשב שבותינו כבראשונה, ונזכה לראות בשובו אל נוהו בנחמות ציון וירושלים...". חותמות רבות של רבי "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער, אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".

• ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.

• ספר עצי חיים על המועדים, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.

• ספר אמרי חיים, שלושה חלקים, על התורה, מועדים וסוגיות הש"ס, מאת רבי חיים אריה לערנר, עם קונטרס "עצי חיים" עם דברים ששמע מפיו של האדמו"ר מסיגט (ולא נדפסו בספרו). ירושלים-ניו יורק, הוצאת מעין החכמה, דפוס התחיה, תשי"ח [1958].

• מצורף: דף מודפס, מכתב מאת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ברך משה", לרגל החדשה של ספר אביו "עצי חיים" על מסכת גיטין וסוגיות הש"ס, בארצות הברית. מצורפת גם המעטפה המודפסת למשוב, שנשלחה יחד עם הדף הנ"ל.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.

המחבר,
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אצל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו.

לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מארמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.