כתב-יד, מדרש הגדול, על ספר שמות, מאת רבי דוד בן עמרם העדני. [תימן, המאה ה-16 בקירוב].

כרך עבה, בכתיבה תימנית עתיקה. הגהות בשולי עמודים, רובן הערות קצרות של ציוני מראי מקומות לפסוקים. מעט הערות עם פירושים. כתב-היד חסר כמה דפים בסופו (מסתיים באמצע פרשת פקודי, פרק מ, פסוק כ). בראשו מספר דפים בכתיבה שונה.

רישומי בעלות: "אני הצעיר... דוד בן סעדיא בן זכריא בן סעדיא עזירי מן ואדי אלסר" (14ב); "חק יחיא ן' סאלם אלנהארי..." (38א, 62א).

"מדרש הגדול" הוא חיבור מדרשי עתיק על התורה, שנתחבר על ידי רבי דוד בן עמרם העדני – מהעיר עדן שבתימן, אשר חי בתקופת "הראשונים" – כפי הנראה, במחצית הראשונה של המאה ה-14. החיבור מתבסס על מקורות רבים בספרות חז"ל והגאונים, ביניהם חיבורים שברבות הימים אבד זכרם או ששרדו באופן חלקי בלבד, כגון מכילתא, ספרא [תורת כהנים], ומדרשים קדומים אחרים. חלק מהמדרשים המופיעים בו אינם ידועים משום מקור אחר. בראשית כל פרשה מופיע פיוט "רשות" – פתיחה לדרשה, בסגנון פיוטי נאה, שכתב המחבר. מדרש הגדול היה מפורסם ונפוץ מאד בקרב יהודי תימן, רבים מחכמי תימן עסקו בו ואף כתבו עליו מספר פירושים.

[240] דף (לא שלם). 26 ס"מ. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. קרעים חסרים גדולים בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים בחלק מהדפים. קרעים. סימני עש. כריכת עור חדשה (משופשפת).

כתב-יד, "תיקון פסח" והגדה של פסח – עם ספר "קריאי מועד", הכולל: תיקון ליל שביעי של פסח; תיקון ליל שבועות; "האדרא רבא קדישא"; אזהרות לחג השבועות; סדר הושענות עם פירוש "עץ חיים" לרבי יחיא צאלח. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].

כתיבה תימנית נאה ומסודרת. חלקה מנוקדת.

ההושענות מופיעות כאן עם הפירוש הארוך, מתוך התכלאל עם פירוש "עץ חיים" שחיבר רבינו המהרי"ץ, המכונה בשם "פירוש גדול" [הפירוש הארוך]. הוא כולל פירושים וחידושים בדרך הפשט, הסוד וההלכה, וכן גם פירושים והוראות שנעתקו מספרי "תכאליל" קדמוניים, בהם פירושיו של מהר"י וונה בעל "פעמון זהב" ואחרים.

בסוף הפירוש על סדר ההושענות, מועתק קולופון המחבר הגאון מהרי"ץ: "...כה מעתיר צעיר ונדכה, מפיל תחנתו ובוכה, ומקוה חסדי אהי-ה, הצעיר יחיא ן' לא"א כה"ר יוסף ן' כמוהר"ר אדוני מורי צאלח תנצב"ה. תושלב"ע".

[138] דף. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים רבים ובלאי. סימני עש קלים בדפים האחרונים. נייר איכותי ועבה במרבית הדפים, מלבד ההגדה של פסח שבראש הכרך, שנכתבה על דפים יותר כהים ומעט קצרים משאר כתב-היד. תו-ספר. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.

כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית, ליקוטים מתורת חוגי המקובלים בספרד שלפני הגירוש. [ספרד או צפון אפריקה, ר"נ 1490 בקירוב].

כתיבה ספרדית בינונית ורהוטה, ממספר כותבים.

השבעות ותפילות קבליות, צירופי שמות קודש ושמות מלאכים וממונים, "שאלות חלום", קמיעות וסגולות לעניינים שונים, עם תרשימים ו"כתב מלאכים". הקובץ שלפנינו כולל ליקוטים מחוגי המקובלים בספרד שלפני הגירוש, כגון חוג "ספר המשיב", חכמי "קבלת הצירוף", ועוד.

חלקו הראשון של כתב-היד (דפים 1-24) מכותב אחד בכתיבה ספרדית בינונית, וחלקו השני (דפים 25-41) בכתיבות שונות ממספר כותבים.

החלק הראשון כולל בין היתר: תפילות לפי שמות וצירופים שונים; רשימות שמות מלאכים וממונים ("...אלה הם המלאכים המנהיגים את השמש... אלה שמות שנים עשר נשיאי כבוד... אלה שני המלאכים הקדושים המושלים בכל הרקיע הששי... אלה שמות ראשי המחנות אשר במערב... ואלו הם המלאכים המושלים בים..."); שמות קודש והשבעות לעניינים שונים, בהם "לקפיצה" (קפיצת הדרך), "לפתיחת לב", "לכל צרה ולבטל גזרה", למחלות וכאבים שונים, לשמירה, "לאשה שאינה יולדת", "להזכיר על חיה רעה ותעמוד ולא תזיק", להנצל "מאש ומאדם רע ומשטף מים", "לכל מיני ניצוח", "לפתוח בלי מפתח", "להכות בסנוירים", "להביא שדים", ועוד. בדף 14 קטעים מהחיבור "אוצר החיים" – יומנו המיסטי של המקובל רבי יצחק דמן עכו: "אני הצעיר יד"ע [=יצחק דמן עכו]...ישן במטתי ליל ו' א"י לחדש זה ובמשמרה שלישית הקיצותי משנתי... וראיתי פתאום...". בדף 10א: "זאת הקבלה אמר ר' יעקב הרופא ב"ר משה..."; בדף 15א: "ענין הסוס" – השבעה לרכיבה על סוס בדרך: "משביע אני עליך בשם אלהי האלהים... שתוליכני מזה המקום למקום פלו'... ואל תפחידוני ואל תבהלוני ולא תזיקני... ולא תפרד ממני לא ביום ולא בלילה עד שאני אומר לך, ואחר כך תרכב ולך לשלום ואמור... וכשתגיע למחוז חפצך תרד מן הסוס..."; בדף 23: "תפלת רב המנונא... שהוא קבל אותה מן... המלאך שר החכמה...".

בחלק השני קטעים מכותבים שונים, ובהם ליקוטים שונים. בדפים 25-26: "סודות על דרך הקבלה..."; "מספר סתרי התורה...", "לקוטות עוד מפי' סודות מורה הנבוכים...". בדפים 27-28: השבעת שדים כדי לדעת עתידות. דפים 29-30: תפילות ושמות מלאכים "לפתיחת הלב", "לדרוש ברבים", "לחנינות דעת", ל"קפיצה", ועוד. בדף 31א: "וכך קבלתי אותו אני שלמה בר כבוד החכם השלם בכל חכמה ר' יצחק אלנקאוה זלה"ה מפי אבא מארי כמו שקבל מהאשכנזי באשכנז וזהו...". בדפים 31-32 ליקוטים נוספים מיומנו של רבי יצחק דמן עכו ("אמ' יד"ע יום שלישי לספירת העומר ופתאום בא לפי ברכת אשר יצר האדם בחכמה...."; "אני הצעיר יצחק דמן עכו נפל בידי ספר...", ועוד). בדפים הבאים ליקוטים שונים על צירופי שמות, סודות שם המפורש, סגולות לעניינים שונים, ועוד. בדף 30א הוספה מאוחר יותר: "...וזה בדוק ומנוסה להר' יעקב דרדימאן זצ"ל".

בדף 17א מופיעה הגהה בשוליים, המתייחסת להוראה לשים שמות בפי כלב או בפי מת "ויאמרו לך כל מה שתשאל...": "וזה אסור מן התורה, משמי אני דוד ב"ר שמואל הלוי ז"ל". הגהה נוספת של כותב זה בדף 20א, החתומה: "מאמר דוד" [ייתכן שהוא המקובל רבי דוד ב"ר שמואל הלוי מסיביליה, הידוע בכינוי "מול דרעא", שהיה ממגורשי ספרד ומראשוני חוג המקובלים בעמק דרעא שבמרוקו].

בדף 25ב הגהה בשוליים, חתומה בסופה: "...נ"ל אי"ן".

לאורך כתב-היד מופיעים סימני מים בנייר, התואמים למפתח בריקה מס' 11159 ומס' 11162 (מתוארכים שם לשנים 1483 ו-1487 בהתאמה). סימני מים מסוג זה מופיעים במהדורה הראשונה של ספר "כל בו", שנדפסה בנאפולי ותוארכה (בין היתר על פי סימני המים) לשנת ר"ן 1490, ראו: A.K. Offenberg, A Choice of Corals: Facets of Fifteenth-Century Hebrew Printing, Nieuwkoop 1992, Chapter 3.

[41] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב (משתנה בין הדפים). כתמים (בחלק מהדפים כתמים כהים ורבים). קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

כתב-יד, פירוש פרקי אבות על פי קבלת האר"י. [מצרים, שנות הת"פ-ת"צ בקירוב – המחצית הראשונה של המאה ה-18].

כתיבה מזרחית בינונית נאה (נוסח המשנה נכתב בכתיבה מרובעת; חלק מהעמודים מעוצבים בטיפוגרפיה מיוחדת, בצורות גיאומטריות וצורות של עצים). בראש כתב-היד תיבת-פתיחה מוקפת מסגרת מלבנית, המעוטרת בדגם צמחי סימטרי, בצבעי אדום כחול וזהב.

סופר כתב-היד הוא רבי שמואל אבודרהם, שהעתיק כתבי-יד של קבלת האר"י בשנות הת"פ-ת"צ, כנראה במצרים (לרשימה חלקית של כתבי-יד שהעתיק, ראו: הרב משה הלל, אהל רא"ם, עמ' 194, ברשימת כתבי-היד – מס' 70, ובהערה 166 שם. כת"י בודפשט המצוין שם נכתב בשנת תפ"ט. כתבי יד נוספים שהעתיק ר"ש אבודרהם: כת"י סנקט פטרבורג, רוסיה Ms. Evr. Antonin A 7; כת"י קהילות ישראל, שתואר במבוא לסידור האר"י – חמדת ישראל, בהוצאת "אהבת שלום", ירושלים תשע"ו, תחת הכותרת "כתב יד שני").

לפנינו פירוש מסודר על סדר פרקי אבות, עם נוסח המשניות באותיות מרובעות מוגדלות. הפירוש מסודר פעמיים על סדר הפרקים: הפירוש בסדר הראשון נדפס בתוך שער מאמרי רז"ל לרבי חיים ויטאל, שאלוניקי תרכ"ב (דפים טז-כג בסוף הספר), על פי העתקה של רבי אברהם קאשטרו (על ייחוס המוטעה של פירוש זה למהרח"ו, ראו במהדורת עץ חיים למהרח"ו של מכון אהבת שלום, שער שלישי – שער המאמרים, ירושלים תשע"ז, במבוא – עמ' 10). בסדר השני פירושים מלוקטים בקבלת האר"י. בראשיתו מספר קטעים של רבי יעקב צמח (מסומנים "צמח"), בדפים 64-66 קטע "מהרב טבול זלה"ה", בדפים 66-69 קטעים "מהרב נשי"א ז"ל". חלק זה לא נדפס.

דף 27 הושלם מאוחר יותר בכתיבה שונה, אך ככל הנראה אף היא כתיבת רבי שמואל אבודרהם.

בצדו הפנימי של דף המגן הקדמי שרידי עיטורים צבעוניים וטקסט דהוי, ש"הוחתמו" כנראה מדף שער מעוטר שהיה בראש כתב-היד ובשלב כלשהו נחתך והוסר ממנו.

בסוף כתב-היד, בדפים שהסופר הראשון הותיר ריקים – מופיעים מספר עמודים בכתיבה אחרת [מזרחית רהוטה]: בדפים 71-72 מופיעים סגולות קבליות למגפה, תחת הכותרת: "סגולות והנהגות טובות לימי הדבר בר מינן". לאחר מכן, בדף 73ב, פירוש קבלי על המשנה באבות "אם אין אני לי מי לי..." (לשון המשנה באותיות מרובעות והפירוש בכתיבה רהוטה). הפירוש מתחיל: "נלע"ד שכך פירושו...", ובשוליו חתום: "הצעיר דוד בכ"ר משה ס"ט הי"ו כיר"א" [יתכן שהוא המקובל רבי דוד ב"ר משה דידיע מאג'אר בעל "חסדי דוד", תלמיד-חבר של הרש"ש ומגדולי המקובלים של מדרש החסידים "בית אל" בירושלים, נפטר תק"ס]. בעמודים אחרים בדפים האחרונים – נסיונות קולמוס רבים.

חותמות במספר דפים: "שלמה הלוי הורוויץ – זגיערז".

[75] דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. התכהות נייר. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט כתוצאה מחריכת הדיו במספר מקומות. קרעים בשולי מספר דפים, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. כריכת עור מקורית, עם פגמים קלים.

כתב-יד, חיבורים בקבלה לרבי אברהם אבולעפיה וליקוטים שונים בקבלה. [איטליה, המאה ה-16 בקירוב].

כתיבה איטלקית רהוטה.

בחלקו הראשון של כתב-היד (דפים 1א-44ב) מופיע החיבור "סתרי תורה" לרבי אברהם אבולעפיה. ההתחלה חסרה (יד מאוחרת כתבה בעמוד הראשון "ספר ינחמנו", ולאחר מכן בסיום החיבור: "ע"כ ספר ינחמנו", מפני שכתב-היד פותח – באמצע מאמר – "זה ינחמנו").

לאחר מכן (דפים 44ב-47א) הועתקו ליקוטים שונים בקבלה: "העוסק בספר יצירה צריך לטהר עצמו..." – הוראות ליצירת גולם (נדפס בפירוש הרוקח לספר יצירה, פרמישלא תרמ"ג, דף טז); "ניקוד האלפא ביתות וצירופם עם השם... זה מצאתי בספר מקובל וטוב"; "שהם המזוזות", בסופו: "לא מצאתי יותר" – מאמר קדום בקבלה, מופיע במספר כתבי-יד (ראו על קטע זה: גרשום שלום, כתבי-יד בקבלה, עמ' 72); "הא לך פי' מסוד הספירות" – נוסח לא ידוע של פירוש עשר ספירות המיוחס לרבי יעקב בן רבי יעקב הכהן (ראו: גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני יעקב הכהן, מדעי היהדות, ספר ב, תש"ל); "פי' בספר יצירה כיצד צרפן... גם מצאתי זה בספר מקובל וטוב" – מופיע בפירוש רבנו סעדיה גאון לספר יצירה; קטע המצוטט בספר מאירת עינים לרבי יצחק דמן עכו (ירושלים תשנ"ג, עמ' רמ-רמב) בשם "מקבלת ה"ר ברוך תוגרמי ז"ל" (הוא רבו של רבי אברהם אבולעפיה בקבלה).

לאחר מכן (דפים 47ב-56א) מופיע חלק ראשון מהחיבור "אמרי שפר" לרבי אברהם אבולעפיה (מופיע עד עמ' 45 בנדפס). בכתב-היד בסופו: "נשלמו השלשה חלקים... ועוד יש מזה הספר העיקר ואכתוב אותו במקום הידוע בה אשר קראו בהקדמה ידיעה כללית".

בדף 56ב – קטע בקבלה, לא מזוהה.

בדף 56ב-57ב – "ערוגת החכמה ופרדס המזמה" לרבי אברהם אבן עזרא. נקטע באמצע.

בדף 24ב רישום מכותב מאוחר יותר משנת תכ"ה (הכותב מתייחס אל זמן הכתיבה המוזכר בחיבורו של רבי אברהם אבולעפיה – שנת ה'מ' – ומחשב כי מאז עברו "שלוש מאות ופ"ו שנה").

[57] דף. חסר בתחילתו ובסופו. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. כריכה חדשה.