כתב-יד, ספר לחם שלמה, חיבור קבלי מאת רבי שלמה ב"ר דוד הכהן, מראשוני המקובלים בתימן. [תימן, שנות הת' בקירוב, המאה ה-17/18 בקירוב].

כתיבה תימנית. כותרות מעוטרות. מספר "הגהות" ו"פירושים" שולבו בתוך "חלונות". מספר הגהות נכתבו בשולי העמודים.

בשער הספר נכתב: "ספר לחם שלמה – נתחיל בעזרת ה'". בראש העמוד השני (דף [2ב]), דברי פתיחה עם פרטים על המחבר, תאריך כתיבת החיבור, ופרטי המעתיק הראשון – תלמיד המחבר – רבי יצחק ונה: "ספר לחם שלמה – שחבר הרב ר' שלמה הכהן בי רבי דוד הכהן תהא מנוחתו כבוד, במאתא דאיאן, על יד המספיק הנעלה אברהם בן שלמה אלאביץ... בסוף חודש אלול שנת וירכב אתו במרכבת המשנה ליצירה [=שצ"ה 1635], על ידי המעתיק החכם הנבון והנעלה הרב רבי יצחק בן אברהם ונה זצו"ל..." (פתיחה זו מופיעה בכתבי-יד נוספים של החיבור).

בדף שלפני השער רישום של "אילן ספירות", ורישומים שונים, בהם רישום בעלות של "דוד בן כבוד אבא מ"ו סעדיא אלקבאלי..." [אולי הוא בנו של הסופר רבי סעדיה בן שלום אל קבאלי, שבשנת תכ"ב (1662) העתיק את "מדרש מגילת אסתר", ביישוב אלנאבאת, במחוז חימה ממערב לצנעא (ראו: גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 555)].

החיבור כולל פרקים בחכמת הקבלה, והוא מבוסס על מגוון רחב של חיבורים, בהם ספרי הזוהר והתיקונים, ספרי הקבלה הקדומה, קבלת הרמ"ק והאר"י, ועוד. החיבור אף כולל מספר קטעים בקבלה מעשית. הוא כולל י"ג שערים [פרקים]: "שער היחוד" ושערים ב"סוד האצילות" ובצירופים, ב"סוד המרכבה", "סוד המצוות" ו"סדר היום", "סוד הגלגול", ועוד. בפתיחת השער הי"ג "שער ההריסה" (דף [66ב]), השמיט המעתיק כעמוד שלם מהחיבור, החל מהמילים בהמשך הכותרת: "רצונו לומר, הריסת חכמה חיצונית וסברות כוזבות...", ובמקומם נכתב: "כאקצ"[?].

בהקדמתו כותב המחבר מבוא ארוך על חשיבות לימוד חכמת הקבלה והזוהר הקדוש, ופותח בסיפור מעשה הויכוח של רבי משה באסולה ורבי יצחק די לאטאש נגד "אחד מהכתות האלה חברת פועלי און מבני נבל...", ש"בימי הדפסת הזוהר עמד במחלוקת עם אבירי הרועים... והכניס ראשו בין ההרים לרצץ את מוחו... באומרו שאין אנו צריכים לספר הזוהר, ואין החכמה הזאת הכרחית אלינו בקיום המצוות, והושיבו עליו הגאונים לכבוד התורה משה בסולה ויצחק דלטש ואמרו עליו... הרסו ראיותיו נטשו חבלו נתקו מוסרותיו בל יחזקו...".

יתכן שחלק מהגהות שנכתבו ב"חלונות" הן מאת מהר"י ונה תלמיד המחבר. בדף 17ב שולבה הגהה ב"חלון", עם כותרת מעוטרת: "אגרת", ובתחילתה נכתב: "אגרת ששלח הרב המחבר ז"ל אל המעתיק, לפי שהיה המעתיק כותב...". בסופה: "ע"כ לשון האגרת".

החיבור מסתיים בדף [69א], ובדף [70] מופיע "תשלום מאמר הענן": "...בשעה שעלה משה למרום פגע בו גליצור המלאך...".

המחבר, רבי שלמה הכהן (נולד ש"י-ש"כ בערך 1550-1560 – עפ"י גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 268-269), מראשוני המקובלים בתימן, בן-דורו וסיעתו של המקובל רבי שלום בן יוסף הקרחי. ספרו "לחם שלמה", שנתחבר בשנת שצ"ה (1635), הוא החיבור הקבלי השני שחובר בתימן. קדם לו "ספר סגולות" של חברו רבי שלום הקרחי שהועתק ונערך על ידי רבי שלמה הכהן, ושני החיבורים יחד זכו לתפוצה רחבה בתימן (בהקדמתו כותב רבי שלמה כי חשב בתחילה לכתוב רק השלמה לספר סגולות, אבל לבסוף חזר בו והחליט לחבר ספר נפרד, אך במקביל הוא מעתיק יחד עמו את ספר סגולות, כדי ש"לאחדים יהיו בידו"). הם נדפסו לראשונה על ידי משה חלמיש, בספר 'לתולדות הקבלה בתימן – בראשית המאה הי"ז', אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ד (ראו שם מבוא נרחב על שני החיבורים הנ"ל), ולאחר מכן נדפסו שוב בהוצאת הרב יאיר מה טוב (בני ברק, תשע"ח). גם בכתבי-היד האחרים של החיבור מופיעה הפתיחה הנ"ל, על העתקת החיבור על-ידי תלמידו רבי יצחק ונה – הגאון הנודע רבי יצחק ונה ראב"ד מַעְבַּר (ש"ל-תט"ו בערך), מגדולי חכמי תימן, מחבר הסידור "פעמון זהב". בסידורו ובפירושיו הוא מביא פעמים רבות דברים בשם מורו ורבו רבי שלמה הכהן. גם בחיבור שלפנינו הוסיף מהר"י ונה נופך משלו, במספר מקומות.

[70] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. בלאי וקרעים (משוקמים). כריכת עור חדשה.

כתב-יד, סידור האר"י – "חמדת ישראל", חלק שני, בעריכת רבי שמואל ויטאל (מהרש"ו). [מצרים, ת"פ 1720 בקירוב].

כתיבה מזרחית בינונית נאה, עם תיבות פתיחה באותיות מרובעות, חלקן חלולות. מכתבי היד המוקדמים של החיבור, נכתב בדור שאחרי המחבר, כנראה במצרים.

ידוע לנו על חלקו הראשון של החיבור, בכתיבת אותו סופר, שהיה שייך לרבי יצחק זרחיא אזולאי, וממנו הגיע לידי בנו החיד"א. כתב-יד זה הגיע לידו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, ועל פי כתב-יד זה נדפס החיבור במונאקטש בשנת תרס"א (ראו את דברי ההקדמה למהדורה זו). החלק הראשון הנ"ל נמצא כיום בגנזי האדמו"ר מצאנז בנתניה. בקולופון שבסופו מופיע תאריך סיום הכתיבה "שנת הת"פ ליצירה". מכאן שהחלק השני שלפנינו נכתב בזמן זה או סמוך לו.

החלק השני שלפנינו לא היה תחת ידם של מדפיסי מונקאטש, ותחתיו הדפיסו "חלק שני" אחר שחשבוהו כהמשך לחיבורו של מהרש"ו, בעוד למעשה מדובר בחיבור אחר. רק בשנת תשע"ו תוקן הדבר במהדורת "אהבת שלום" לחיבור זה, בו נדפס החיבור בצורה מתוקנת על פי מספר כתבי-יד מהתקופה, בהם גם כתב-היד שלפנינו (ראו בהרחבה במבוא למהדורה זו. כתב היד של החלק הראשון שהיה בידי החיד"א מכונה שם "כתב יד חמישי" וכתב-היד שלפנינו מכונה שם "כתב יד שישי").

כתב-היד שלפנינו חסר בתחילתו 11 דפים. הדף האחרון (עם קולופון המחבר על סיום כתיבת החיבור בשנת תכ"ג) היה אף הוא חסר, אך הושלם בכתיבה אחרת, סמוך יחסית לתקופת הכתיבה של כתב-היד.

בשולי כמה מן העמודים הגהות ותיקונים ממספר כותבים.

יב-קפד דף (חסרים יא דף בהתחלה). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני (רוב הדפים במצב טוב). כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי אוכל ויין רבים בחלק ההגדה של פסח). קרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר. מספר דפים משוקמים בציפוי נייר שקוף. כריכה חדשה.

כתב-יד, חיבורים וקטעי חיבורים מחוגי המקובלים הראשונים בספרד. [צפון אפריקה?, המאה ה-16/15 בקירוב].

כתיבה ספרדית בינונית.

הקובץ כולל את החיבורים או קטעי החיבורים הבאים (הדפים כרוכים בבלבול רב):

1. קטעים מתוך מאמר על האצילות השמאלית, מאת רבי יצחק בן יעקב הכהן (אחד מ"האחים הכהנים", ממקובלי ספרד במחצית השנייה של המאה ה-13, בשלהי תקופת הרמב"ן; פורסם לראשונה על ידי גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני יעקב הכהן, מדעי היהדות, ספר ב, תש"ל). דפים 1א, 8א-8ב.

2. סדרי שמושא רבא (מחוג המקובלים הנ"ל בספרד, ראו שלום שם, עמ' 190). מתחיל במלים: "תרין מתיבתי הוו בבבל ותרין סמוכין עלה". דפים 1א-2ב.

3. "סוד הקדיש מהזוהר", ואחריו חבור בקבלה (לא שלם), המתחיל "כתוב בסדר וירא בלק בספר הזוהר בשם רבן שמעון בן יוחאי על עינין[!] העגל" (חיבור זה מופיע בכת"י מוסקבה-גינצבורג 302, דפים 163א-165ב, גם שם אינו מופיע בשלמות). דפים 2ב-7ב (דף 4 צריך לבוא אחרי דף 2).

4. תשובות לשאלות על דרך הקבלה ששאל רבי יהודה חייט, מאת המקובל רבי יוסף אלקסטיל (ממגורשי ספרד. לא שלם. כולל תשובה לשאלה הג'-שאלה י"ח; עם שינויים מהנדפס על ידי גרשם שלום, לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש, תשובות ר' יוסף אלקאשטייל לר' יהודה חייט, תרביץ כד [תשט"ו], עמ' 167-207). דפים 9א-15ב, 41א-43ב.

5. עשרים וארבעה סודות, לרבי יוסף אנג'לט (ממקובלי ספרד במאה ה-14. החיבור מתחיל במילים: "אלו הם הסודות שצריך אדם לקבל מפה אל פה והם עשרים וארבע"). דפים 48א-54ב.

6. "שער הכונה למקובלים הראשונים ז"ל", לרבי עזריאל מגירונה (מגדולי המקובלים בספרד בשלהי המאה ה-12 בקירוב; החיבור פורסם על ידי גרשם שלום, ראשית הקבלה, ירושלים תש"ח, עמ' 143-144). דפים 54א-55א.

7. ספר מעין החכמה (ההתחלה חסרה; על החיבור ראו: גרשם שלום, ראשית הקבלה, עמ' 255-256). דפים 44א-47ב.

8. ליקוטים בקבלה: "ביאור דרישת שמות המפורשים של הקב"ה". דפים 56-59, 16-18, 19-24 (התחלת החיבור בדף 56א); "דרישת שבעים שמות הקדושים של שר הפנים הכתובי' באות אלף בדרשת התי"ו של ר' עקיבא". דפים 24-36 (התחלת החיבור בדף 24ב; נדפס על ידי רבי אברהם חמוי בסוף ספר בית דין, ליוורנו תרי"ח); "השם המפורש הזה הגדול והנורא היוצא משלשת הפסוקים הללו...". דפים 37-40 (התחלת החיבור בדף 37א).

59 דפים (כתב היד לא שלם וכרוך בבלבול רב). 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש רבים עם פגיעה בטקסט. כל הדפים שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר, ונכרכו בעטיפת קרטון.

כתב-יד, ספר שער הרזים, מאת רבי טודרוס הלוי אבולעפיה. [איטליה, המאה ה-16].

כתיבה איטלקית רהוטה (עם כותרות בכתיבה מרובעת). העתקה שלמה של החיבור. סימן המים בנייר מתאים ל-Briquet מס' 4835 משנת 1561.

ספר שער הרזים הוא פירוש קבלי על מזמור י"ט בתהלים. המחבר, רבי טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה, מחכמי ומקובלי ספרד במאה ה-13, רבה של קסיטליה, מחבר "אוצר הכבוד" וחיבורים נוספים. שער הרזים הוא מהחיבורים המשתייכים לקבלת ספרד. הוא מושפע מחוגי מקובלי גרונה, שבראשו עמד הרמב"ן, ומחוג מקובלי קסטיליה, רבותיו של המחבר. החיבור הוהדר לראשונה על ידי גרשום שלום (ירושלים, תר"ץ) ומאוחר יותר במהדורה מדעית מקיפה בידי מיכל אורון, ירושלים 1989. לפי החלוקה של אורון, הנוסח שלפנינו הוא נוסח ב' (ראו במהדורתה עמ' 36). כתב-היד שלפנינו לא נמצא ברשימתה.

[29] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. דף השער נגזר וחסר בחלקו התחתון (ללא פגיעה בטקסט), ושוקם בהדבקה על נייר אחר. כריכה חדשה.

כתב-יד, ספר שמן זית זך – חיבור בקבלה, הערות והשגות על ספר רחובות הנהר לרבי שלום שרעבי (הרש"ש), בכתיבת המחבר רבי שלמה ב"ר דוד מולכו. [אזמיר, תקל"ח-תקל"ט 1778-1779 בקירוב].

כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות ובשוליים. חיבור זה נדפס בשאלוניקי בשנת תקל"ט. לפנינו מופיע החיבור בשינויי סדר ובשינויי נוסח רבים.

בראש דף 16ב כותב חידוש שהתגלה לו בחלום: "וכן נאמר לי בחלומי ליל כ"ו סיון שנת אמת מארץ תצמ"ח [=תקל"ח] בליל יום א'", ומכאן שהדברים נכתבו אחר תאריך זה ולפני הדפסת הספר בסוף שנת תקל"ט (בנדפס מופיעה שורה זו בדף לב1).

בין הדפים הממוספרים 11-12 (בספירה מאוחרת, בעפרון), נכרכו שני דף נוספים בכתיבת המחבר, שאינם חלק מהחיבור, ובהם עניינים שונים בקבלה (על הזוהר, ספר הכוונות ועוד). בקטע האחרון הוא כותב בין היתר "זה חידשתי בחלומי ליל י"ג טבת שנת תק"ל". קטעים אלה לא נדפסו, למיטב ידיעתנו.

רבי שלמה ב"ר דוד מולכו (נפטר ו' חשוון תקמ"ח), חכם ומקובל, מגזע הקדוש רבי שלמה מולכו שנשרף על קידוש השם. יליד שאלוניקי, בה התגורר והיה מראשי הקהילה. היה ממונה על כספי הצדקות של כוללי חברון וירושלים. עמד בקשרי ידידות והחליף מכתבים עם גדולי המקובלים בירושלים, חכמי מדרש החסידים "בית אל". משאלוניקי עבר לאזמיר, שם פגש אותו הגאון רבי שלמה מחעלמא בעל "מרכבת המשנה" הכותב עליו בין היתר: "מדי עברי פה ק"ק אזמיר לארץ הקדושה נתוודע לי ה"ה החכם השלם והכולל כי עצום הוא בשערי הנגלות ולו עשר ידות בנסתרות המקובל האלה"י המובהק כמוהר"ר שלמה מולכו..." (הסכמה מר"ח אב תקל"ט לספר "שמן זית זך"). שני שד"רי ירושלים, רבי יום טוב אלגאזי ורבי יעקב חזן כותבים עליו: "ה"ה החכם השלם... המקובל הנאמן אהוב למעלה... כמה"ר שלמה מולכו נר"ו" (בהסכמתם לספר "שמן משחת קדש"). שנים מחיבוריו בקבלה נדפסו בשאלוניקי, בשנת תקל"ט: "שמן זית זך" – השגות על רחובות הנהר לרש"ש, ו"שמן משחת קודש" – פירוש על שיר השירים על פי הקבלה, ובסופו "שושנת המלך" – פיוטים שחיבר לזמנים שונים. בשנת תק"ם (כשנה לאחר הדפסת ספריו הנ"ל), עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, שם הסתופף בחברתם של מקובלי ישיבת "בית אל", עד לפטירתו כעבור כ-6 שנים (ראו אודותיו: פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ירושלים תרפ"ט, חלק שלישי – פרק ג', עמ' 107-108).

[71] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים וגדולים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. סימני עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.