מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 25 - 36 of 165
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $2,000
לא נמכר
"אלקא דמאיר יעננו ביום קראינו" - כתב שליחות עבור קופת רבי מאיר בעל הנס בעיה"ק טבריה, לשד"ר רבי בנימין נחמד שנסע לערי בגדאד, ערביסתאן וכורדיסתאן, "כלכותא ובומבאי וכל ערי הודו", "פרס גדול ופרס קטן והעיר הגדולה בוכארא", עם חתימות עשרים ותשעה מרבני טבריה. טבריה, שנת "לצדקה קצרו" [תרכ"ה 1865].
כתב-יד על דף קלף בפורמט גדול, גזור בצורת מבנה בעל כיפה. כתוב בכתיבה ספרדית בינונית (רש"י), והדגשות מילים בכתיבה מרובעת גדולה. כותרת בראש הדף: "אלקא דמאיר יעננו ביום קראינו, זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות". המשפט "אלקא דמאיר יעננו ביום קראינו" נכתב גם משני צדי הדף באותיות גדולות.
בשולי הדף חתימותיהם של עשרים ותשעה מרבני טבריה, בחתימות מסולסלות בקליגרפיה מזרחית. בין החתומים: הרב ה"סיניור" רבי חיים שמואל הכהן (קונוורטי); רבי יעקב אבועלפיא; רבי שמעון עבאדי; רבי חיים יוסף דוד אבועלפיא; רבי מרדכי קרסנטי; רבי מנשה ארזי הכהן; רבי ידידיה הכהן; רבי חיים אסמאגא; רבי דוד אסודרי; רבי דוד נתנאל רופא; רבי אברהם אלחדיף; רבי ברוך טולדאנו; ועוד חותמים רבים.
דף קלף, 64X49 ס"מ, ממוסגר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים בקלף. לא נבדק מחוץ למסגרת.
כתב-יד על דף קלף בפורמט גדול, גזור בצורת מבנה בעל כיפה. כתוב בכתיבה ספרדית בינונית (רש"י), והדגשות מילים בכתיבה מרובעת גדולה. כותרת בראש הדף: "אלקא דמאיר יעננו ביום קראינו, זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות". המשפט "אלקא דמאיר יעננו ביום קראינו" נכתב גם משני צדי הדף באותיות גדולות.
בשולי הדף חתימותיהם של עשרים ותשעה מרבני טבריה, בחתימות מסולסלות בקליגרפיה מזרחית. בין החתומים: הרב ה"סיניור" רבי חיים שמואל הכהן (קונוורטי); רבי יעקב אבועלפיא; רבי שמעון עבאדי; רבי חיים יוסף דוד אבועלפיא; רבי מרדכי קרסנטי; רבי מנשה ארזי הכהן; רבי ידידיה הכהן; רבי חיים אסמאגא; רבי דוד אסודרי; רבי דוד נתנאל רופא; רבי אברהם אלחדיף; רבי ברוך טולדאנו; ועוד חותמים רבים.
דף קלף, 64X49 ס"מ, ממוסגר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים בקלף. לא נבדק מחוץ למסגרת.
Catalogue Value
![מגילת קלף הכוללת שני סיפורי הצלה שאירעו ליהודי צפון אפריקה. [טנג'יר, מרוקו, המחצית השניה של המאה ה-19].
דיו על קלף; עץ חרוט.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale58-public/26_1.jpg "מגילת קלף - \"פורים סבסטיאן\" ו\"פורים די לאס בובמאס\" - טנג'יר, המאה ה-19")
![מגילת קלף הכוללת שני סיפורי הצלה שאירעו ליהודי צפון אפריקה. [טנג'יר, מרוקו, המחצית השניה של המאה ה-19].
דיו על קלף; עץ חרוט.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale58-public/26_2.jpg "מגילת קלף - \"פורים סבסטיאן\" ו\"פורים די לאס בובמאס\" - טנג'יר, המאה ה-19")
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
מגילת קלף הכוללת שני סיפורי הצלה שאירעו ליהודי צפון אפריקה. [טנג'יר, מרוקו, המחצית השניה של המאה ה-19].
דיו על קלף; עץ חרוט.
כתיבה מרובעת נאה, על גבי שתי יריעות קלף. 10 עמודות, עם מסגרות-קו בצבע סגול. גלולה על ידית עץ מקורית.
במגילה נכתבו בזו אחר זו שתי "מגילות" שהיו נקראות בשני ימי "פורים קטן" שנחגגו בטנג'יר ובערי מרוקו. הראשונה - מגילת ההצלה של "פורים די לאס בומבאס", ואחריה - מגילת ההצלה של "פורים סבסטיאן".
"פורים די לאס בומבאס" (=פורים של הפצצות) נקבע כחג לדורות בקרב יהודי טנג'יר לאחר נס ההצלה של יהודי העיר בשנת תר"ט (1849), כאשר אניות צרפתיות הפציצו את העיר טנג'יר מהים, ושכונת היהודים לא נפגעה. לזכר הנס תקנו חכמי טנג'יר לחגוג "פורים קטן" בכל שנה ביום כ"א באב. סיפור ההצלה נכתב לזכרון והיה נקרא מדי שנה בציבור, כדוגמת מגילת אסתר, ויום ההצלה היה נחגג בשירות ובתשבחות.
"נעשו לנו נסים ונפלאות... כי בימים ההם ובעת ההיא, הנה המלכים נועדו, מלך צרפת עם גדול אדוננו הוא מלכנו ועל ריב יעמדו למשפט... ויהי היום... ואנחנו שקטים ושאננים... והנה על שפת הים, לחוף אניות ובורניות גדולות, כתרונו הקיפונו, הרבה שלוחים ממלך צרפת, לשלוח סוללות על מחננו... ונשמע וימס לבבנו... ונצעק אל ה' אלדי[!] אבותינו... וכמו דגים במצודה נלכדנו... והנה קול רעש גדול רתת ושברים, קול פחדים, באזננו שמענו אבנים גדולות מכור הברזל הנקראים בומבאס...".
"פורים סבסטיאן" נקבע בעקבות נס הצלה של יהודי מרוקו בשנת של"ח (1578), כשסבסטיאן מלך פורטוגל ניסה לכבוש את ערי מרוקו מידי המלך מולאי עבד אל מליק. אליו חבר המלך מולאי מוחמד, שכיהן קודם לכן כמלך מרוקו אך הודח ע"י אל מליק. מלך פורטוגל שלח למרוקו צבא אדיר של כ-17,000 חיילים בצי של כ-500 אניות. בתרגיל מבריק "משך" הצבא המרוקאי את צבא פורטוגל לפנים הארץ. צבא פורטוגל צעד חמישה ימים בקיץ הלוהט של מרוקו על ציודו הכבד, ולבסוף נערך הקרב בקרבת העיירה אל קסר אל כביר. תוך ארבע שעות הוכרע הצבא הפורטוגזי. שמונת אלפים חיילים נותרו הרוגים בשדה הקרב, 15,000 איש נישבו. בין ההרוגים היו גם מלך פורטוגל סבסטיאן ומלך מרוקו אל מליק. המלך השלישי - מולאי מוחמד הטביע את עצמו בעקבות המפלה, וכך מתו שלושת המלכים ביום אחד. מאז נודע הקרב כ"קרב שלושת המלכים". למלחמה זו היתה השלכה ישירה על עתידם של יהודי מרוקו: לפי המסופר - הגיעו שני אנוסים מצבא פורטוגל אל יהודי מרוקו וסיפרו להם שבכוונתו של מלך פורטוגל לנצר את היהודים לאחר שיכבוש את ערי מרוקו. לזכר נס ההצלה קבעו יהודי מרוקו לחגוג "פורים קטן" בכל שנה ביום ב' של ראש חודש אלול, בשירים ותשבחות ובביטול מלאכה. חג זה מכונה בפי יהודי מרוקו "פורים סבסטיאן", או "פורים די לוס קריסטיאנוס" (=פורים של הנוצרים). השמועה על נפילתו של סבסטיאן מלך פורטוגל נפוצה גם בקרב קהילות ישראל הרחוקות, והמהרי"ט - שישב בצפת - כותב על כך: "שנת השל"ט, נראה כוכב יוצא זנב במערב ארבעים יום... והיה סי'[מן] לאיבוד מלך פורטוגאל שמו באסטייאן בהלחמו באפריקה..." (תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים, ירושלים תשל"ח, עמ' כב). פורים זה נחגג בקרב יהודי מרוקו עד הדורות האחרונים, ולזכרו נקבעה מגילה שנקראה בציבור, כדוגמת מגילת אסתר.
"נעשה נס גדול עם כל היאודים היושבים בארצות המערב, ותוקף הנס היה שמלך פורטוגל סאבאצטיין שמו יש"ו בא בזדון ויעץ תחבולות... ועלה בדעתו לכבוש ארצות המערב, ואסף חיל גדול, ועם כבד כחול הים, וסוסים ופרשים... מלומדי מלחמה קשת ורומחים עם כל כלי מלחמה, ויעבור עם כל המחנה ההוא ארחות ימים תוך ספינות ובורניות גדולות... ובצאתו ליבשה לעיר טאנג'ה... שם ערך על מחנהו... ערך מלחמתו עם כל צבאותיו להלחם עם מלך המערב... והעת ההיא היתה עת צרה ליעקב, יען שהרשע בזדון לבו נדר בבית אלדיו [!] של עץ ואבן שאם יכבוש ערי המערב שיעבור לכל אשר בשם ישראל יכונה במי בַאוּטִיזְמוֹ (=טבילה), וכל מי שלא ירצה לעבור יהרג בחרב, וזה הוגד לנו על ידי שני אנשים יאודים אנוסים שבאו עם חיילותיו, ואמרו לנו בקשו מאלדיכם אולי יחנן עליכם...".
ידועות מגילות בודדות דוגמת זו שלפנינו, שנכתבו בצורת מגילה (ולא כקונטרס). לא ידוע לנו על עותקי קלף נוספים בצורת מגילה (בספריה הלאומית קיימת סריקה של מגילה דומה, מאוסף ביל גרוס, הכתובה על גבי נייר).
גובה הקלף: 13.5 ס"מ, ידית העץ: 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבים בתחילת היריעה הראשונה. מספר שברים בידית העץ. ללא השרוך לקשירה.
דיו על קלף; עץ חרוט.
כתיבה מרובעת נאה, על גבי שתי יריעות קלף. 10 עמודות, עם מסגרות-קו בצבע סגול. גלולה על ידית עץ מקורית.
במגילה נכתבו בזו אחר זו שתי "מגילות" שהיו נקראות בשני ימי "פורים קטן" שנחגגו בטנג'יר ובערי מרוקו. הראשונה - מגילת ההצלה של "פורים די לאס בומבאס", ואחריה - מגילת ההצלה של "פורים סבסטיאן".
"פורים די לאס בומבאס" (=פורים של הפצצות) נקבע כחג לדורות בקרב יהודי טנג'יר לאחר נס ההצלה של יהודי העיר בשנת תר"ט (1849), כאשר אניות צרפתיות הפציצו את העיר טנג'יר מהים, ושכונת היהודים לא נפגעה. לזכר הנס תקנו חכמי טנג'יר לחגוג "פורים קטן" בכל שנה ביום כ"א באב. סיפור ההצלה נכתב לזכרון והיה נקרא מדי שנה בציבור, כדוגמת מגילת אסתר, ויום ההצלה היה נחגג בשירות ובתשבחות.
"נעשו לנו נסים ונפלאות... כי בימים ההם ובעת ההיא, הנה המלכים נועדו, מלך צרפת עם גדול אדוננו הוא מלכנו ועל ריב יעמדו למשפט... ויהי היום... ואנחנו שקטים ושאננים... והנה על שפת הים, לחוף אניות ובורניות גדולות, כתרונו הקיפונו, הרבה שלוחים ממלך צרפת, לשלוח סוללות על מחננו... ונשמע וימס לבבנו... ונצעק אל ה' אלדי[!] אבותינו... וכמו דגים במצודה נלכדנו... והנה קול רעש גדול רתת ושברים, קול פחדים, באזננו שמענו אבנים גדולות מכור הברזל הנקראים בומבאס...".
"פורים סבסטיאן" נקבע בעקבות נס הצלה של יהודי מרוקו בשנת של"ח (1578), כשסבסטיאן מלך פורטוגל ניסה לכבוש את ערי מרוקו מידי המלך מולאי עבד אל מליק. אליו חבר המלך מולאי מוחמד, שכיהן קודם לכן כמלך מרוקו אך הודח ע"י אל מליק. מלך פורטוגל שלח למרוקו צבא אדיר של כ-17,000 חיילים בצי של כ-500 אניות. בתרגיל מבריק "משך" הצבא המרוקאי את צבא פורטוגל לפנים הארץ. צבא פורטוגל צעד חמישה ימים בקיץ הלוהט של מרוקו על ציודו הכבד, ולבסוף נערך הקרב בקרבת העיירה אל קסר אל כביר. תוך ארבע שעות הוכרע הצבא הפורטוגזי. שמונת אלפים חיילים נותרו הרוגים בשדה הקרב, 15,000 איש נישבו. בין ההרוגים היו גם מלך פורטוגל סבסטיאן ומלך מרוקו אל מליק. המלך השלישי - מולאי מוחמד הטביע את עצמו בעקבות המפלה, וכך מתו שלושת המלכים ביום אחד. מאז נודע הקרב כ"קרב שלושת המלכים". למלחמה זו היתה השלכה ישירה על עתידם של יהודי מרוקו: לפי המסופר - הגיעו שני אנוסים מצבא פורטוגל אל יהודי מרוקו וסיפרו להם שבכוונתו של מלך פורטוגל לנצר את היהודים לאחר שיכבוש את ערי מרוקו. לזכר נס ההצלה קבעו יהודי מרוקו לחגוג "פורים קטן" בכל שנה ביום ב' של ראש חודש אלול, בשירים ותשבחות ובביטול מלאכה. חג זה מכונה בפי יהודי מרוקו "פורים סבסטיאן", או "פורים די לוס קריסטיאנוס" (=פורים של הנוצרים). השמועה על נפילתו של סבסטיאן מלך פורטוגל נפוצה גם בקרב קהילות ישראל הרחוקות, והמהרי"ט - שישב בצפת - כותב על כך: "שנת השל"ט, נראה כוכב יוצא זנב במערב ארבעים יום... והיה סי'[מן] לאיבוד מלך פורטוגאל שמו באסטייאן בהלחמו באפריקה..." (תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים, ירושלים תשל"ח, עמ' כב). פורים זה נחגג בקרב יהודי מרוקו עד הדורות האחרונים, ולזכרו נקבעה מגילה שנקראה בציבור, כדוגמת מגילת אסתר.
"נעשה נס גדול עם כל היאודים היושבים בארצות המערב, ותוקף הנס היה שמלך פורטוגל סאבאצטיין שמו יש"ו בא בזדון ויעץ תחבולות... ועלה בדעתו לכבוש ארצות המערב, ואסף חיל גדול, ועם כבד כחול הים, וסוסים ופרשים... מלומדי מלחמה קשת ורומחים עם כל כלי מלחמה, ויעבור עם כל המחנה ההוא ארחות ימים תוך ספינות ובורניות גדולות... ובצאתו ליבשה לעיר טאנג'ה... שם ערך על מחנהו... ערך מלחמתו עם כל צבאותיו להלחם עם מלך המערב... והעת ההיא היתה עת צרה ליעקב, יען שהרשע בזדון לבו נדר בבית אלדיו [!] של עץ ואבן שאם יכבוש ערי המערב שיעבור לכל אשר בשם ישראל יכונה במי בַאוּטִיזְמוֹ (=טבילה), וכל מי שלא ירצה לעבור יהרג בחרב, וזה הוגד לנו על ידי שני אנשים יאודים אנוסים שבאו עם חיילותיו, ואמרו לנו בקשו מאלדיכם אולי יחנן עליכם...".
ידועות מגילות בודדות דוגמת זו שלפנינו, שנכתבו בצורת מגילה (ולא כקונטרס). לא ידוע לנו על עותקי קלף נוספים בצורת מגילה (בספריה הלאומית קיימת סריקה של מגילה דומה, מאוסף ביל גרוס, הכתובה על גבי נייר).
גובה הקלף: 13.5 ס"מ, ידית העץ: 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבים בתחילת היריעה הראשונה. מספר שברים בידית העץ. ללא השרוך לקשירה.
Catalogue Value
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
דף (שני עמודים כתובים) בכתב-יד קדשו של הגאון רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל ה"הפלאה", מחידושיו למסכת נדה.
הדף כולל חידושים למסכת נדה, מדף ה' ע"א, עד דף ו' ע"ב. חידושים אלה לא נדפסו.
הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש [אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקה מניקלשבורג]. כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. באותה תקופה למד אצלו הגאון בעל ה"חתם סופר". מחבר ספרים חשובים, ביניהם ספר "המקנה" - על מסכת קידושין, ספר "כתובה" - על מסכת כתובות, וספר "הפלאה" - על מספר מסכתות ושולחן ערוך. על שם ספרו האחרון נקרא לדורות: "בעל ההפלאה".
[1] דף (2 עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקמטים, בלאי וקרעים בשוליים.
מצורפת חוות דעת מומחה, על זיהוי כתב-היד ככתב ידו של בעל ה"הפלאה".
הדף כולל חידושים למסכת נדה, מדף ה' ע"א, עד דף ו' ע"ב. חידושים אלה לא נדפסו.
הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש [אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקה מניקלשבורג]. כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. באותה תקופה למד אצלו הגאון בעל ה"חתם סופר". מחבר ספרים חשובים, ביניהם ספר "המקנה" - על מסכת קידושין, ספר "כתובה" - על מסכת כתובות, וספר "הפלאה" - על מספר מסכתות ושולחן ערוך. על שם ספרו האחרון נקרא לדורות: "בעל ההפלאה".
[1] דף (2 עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקמטים, בלאי וקרעים בשוליים.
מצורפת חוות דעת מומחה, על זיהוי כתב-היד ככתב ידו של בעל ה"הפלאה".
Catalogue Value
![מכתב בכתיבת ידי סופר ובחתימת יד קדשו המלאה של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מטשרנוביל, "נא'[ם] אהרן בהרב המפורסם מו"ה](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale58-public/28.jpg "מכתב האדמו\"ר רבי אהרן מטשרנוביל, אל חתנו האדמו\"ר רבי דוד משה מטשורטקוב")
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $10,000
לא נמכר
מכתב בכתיבת ידי סופר ובחתימת יד קדשו המלאה של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מטשרנוביל, "נא'[ם] אהרן בהרב המפורסם מו"ה מרדכי זצוקללה"ה". י' אלול [סוף שנות התר"כ בקירוב].
אגרת שלומים משפחתית שנשלחה לחתנו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב ולבתו הרבנית פיגא, ולנכדיו רבי מנחם [נחום] מרדכי ואשתו מרת שבע, ו"החתן היקר ישראל שי'". בסוף האגרת ברכת שנה טובה: "הריני מברכם שייטיב ה' להם באחרית שנה זאת, ויכתבם ויחתמם בספר חיים טובים ברכה ושלום וכו' לשנה הבאה, תוך כלל ישראל, ומהם יתברכו כל תושבי קהילתם וכל המקושרים בחבלי עבותות האהבה לאור קדושת חתני הק'[דוש] וטהור שי'[חיה]...".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו בו הוא כותב: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים".
רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. האדמו"ר החשוב מצאצאיו היה מקבל המכתב - חתנו הרב הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903), שחותנו העריצו ביותר, וכמו שכתב עליו במכתב שלפנינו, בו מוזכרים לברכה קהל חסידיו של חתנו "כל המקושרים בחבלי עבותות האהבה לאור קדושת חתני הקדוש וטהור שיחיה". בתו מקבלת המכתב הרבנית פיגא, מצד אמה היתה נכדת הרב הקדוש רבי אהרן מטיטיוב, מצאצאי הבעל שם טוב. נכדו רבי מנחם נחום מרדכי המוזכר במכתב זה נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ל, ואלמנתו הרבנית שבע נישאה בזיווג שני להאדמו"ר רבי ישראל מסדיגורא. נכדו הבחור ישראל המוזכר במכתב הוא האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מטשורטקוב (תרי"ד-תרצ"ג), מגדולי האדמו"רים ומנהיגי היהדות החרדית בשנות התר"ס-תר"צ.
דף כ-26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בשולי הדף (ללא פגיעה בטקסט), בלאי וכתמים.
אגרת שלומים משפחתית שנשלחה לחתנו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב ולבתו הרבנית פיגא, ולנכדיו רבי מנחם [נחום] מרדכי ואשתו מרת שבע, ו"החתן היקר ישראל שי'". בסוף האגרת ברכת שנה טובה: "הריני מברכם שייטיב ה' להם באחרית שנה זאת, ויכתבם ויחתמם בספר חיים טובים ברכה ושלום וכו' לשנה הבאה, תוך כלל ישראל, ומהם יתברכו כל תושבי קהילתם וכל המקושרים בחבלי עבותות האהבה לאור קדושת חתני הק'[דוש] וטהור שי'[חיה]...".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו בו הוא כותב: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים".
רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. האדמו"ר החשוב מצאצאיו היה מקבל המכתב - חתנו הרב הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903), שחותנו העריצו ביותר, וכמו שכתב עליו במכתב שלפנינו, בו מוזכרים לברכה קהל חסידיו של חתנו "כל המקושרים בחבלי עבותות האהבה לאור קדושת חתני הקדוש וטהור שיחיה". בתו מקבלת המכתב הרבנית פיגא, מצד אמה היתה נכדת הרב הקדוש רבי אהרן מטיטיוב, מצאצאי הבעל שם טוב. נכדו רבי מנחם נחום מרדכי המוזכר במכתב זה נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ל, ואלמנתו הרבנית שבע נישאה בזיווג שני להאדמו"ר רבי ישראל מסדיגורא. נכדו הבחור ישראל המוזכר במכתב הוא האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מטשורטקוב (תרי"ד-תרצ"ג), מגדולי האדמו"רים ומנהיגי היהדות החרדית בשנות התר"ס-תר"צ.
דף כ-26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בשולי הדף (ללא פגיעה בטקסט), בלאי וכתמים.
Catalogue Value
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $8,000
לא נמכר
מכתב בחתימת ידו המליאה של האדמו"ר רבי "אברהם יעקב במוהר"ר ישראל" מסדיגורה, שנשלח אל בנו. ללא תאריך [כנראה נכתב בקיץ תרכ"ד 1864, אל בנו הרה"ק רבי שלמה'ניו, בעת שהותו בוינה לדרוש ברופאים].
חציו העליון של המכתב חסר, ונותרו רק חמשת השורות האחרונות (בכתב יד סופר) של ברכות ואיחולים, ובחתימת יד קדשו של האדמו"ר: "...והנני כפעם בפעם להאציל ברכתי אליך כי ישלח לעזרתך מקודש ויחיש ה' ישועתו אליך, ואזכה לראותך בקרוב בשלימות בריאותך נכונה וקיימא ותתענג את נפשך על רוב טוב בחיי נחת וברכה ושלום מאדה"ש [מאדון השלום]. כנפש אביך הדורש שלומך בלונ"ח תכה"י [בלב ונפש חפיצה תמיד כל הימים] ומעתיר בעדך לכל טוב - אברהם יעקב במוהר"ר ישראל".
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורה (תק"פ-תרמ"ג 1819-1883), מגדולי האדמו"רים בדורו ומנהיגי היהדות החרדית. בנו וממלא מקומו של אביו הקדוש רבי ישראל מרוז'ין, בבית מדרשו בעיר סדיגורה. חתנו של האדמו"ר רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן", ובזיווג שני חתן אחיו רבי מנחם נחום משטפנשט. בצילו הסתופפו אלפי חסידים ורבים נהרו לקבל את ברכותיו, הדרכתו ועצתו. איש קדוש ונסתר, אשר באקראי נודע כי עסק רבות בתיקון נשמות נפטרים אשר הגיעו אליו מן השמים בבקשת תיקון נשמותיהם. נודע בהנהגתו המלכותית כדרך אדמו"רי בית רוז'ין ברוב עושר והרחבה, אך הוא כשלעצמו היה קדוש ופרוש הממעט באכילה, עד כדי שמעיו הצטמקו לגמרי. עמד בהנהגת היהדות החרדית בדורו, והצטרף אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז בהתארגנות "מחזיקי הדת" בגליציה. ביוזמתו הושלם בית הכנסת המפואר "תפארת ישראל" בירושלים. סבל מרדיפות השלטון הרוסי את בית רוז'ין, ולאחר שפנה אל מונטיפיורי במכתב בו ביקש את הצלת יהודי רוסיה מידי הצאר הרוסי, פנו השלטונות הרוסיים אל שלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית בעלילה על זיוף כספים, שבעקבותיה נאסר למשך כשנתיים (בין השנים תרט"ז-תרי"ח).
בנו מקבל המכתב רבי שלמה'ניו היה ידוע חולי ונפטר בחיי אביו. מצאצאיו האחרים הסתעפו שושלות אדמו"רים מפוארות, אשר הנהיגו את העולם היהודי במדינות שונות: בניו האדמו"רים רבי ישראל מסדיגורא ורבי יצחק מבויאן, ושושלות אדמו"רי בויאן, סדיגורה, בוהוש, שטפנשט, הוסיאטין, דרוהוביץ, קופיטשניץ ועוד.
דף כ-8X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי. חציו העליון של המכתב חסר.
מכתב זה נדפס בספר "אגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו", חלק ב', אגרת קיד, עמ' רנה.
חציו העליון של המכתב חסר, ונותרו רק חמשת השורות האחרונות (בכתב יד סופר) של ברכות ואיחולים, ובחתימת יד קדשו של האדמו"ר: "...והנני כפעם בפעם להאציל ברכתי אליך כי ישלח לעזרתך מקודש ויחיש ה' ישועתו אליך, ואזכה לראותך בקרוב בשלימות בריאותך נכונה וקיימא ותתענג את נפשך על רוב טוב בחיי נחת וברכה ושלום מאדה"ש [מאדון השלום]. כנפש אביך הדורש שלומך בלונ"ח תכה"י [בלב ונפש חפיצה תמיד כל הימים] ומעתיר בעדך לכל טוב - אברהם יעקב במוהר"ר ישראל".
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורה (תק"פ-תרמ"ג 1819-1883), מגדולי האדמו"רים בדורו ומנהיגי היהדות החרדית. בנו וממלא מקומו של אביו הקדוש רבי ישראל מרוז'ין, בבית מדרשו בעיר סדיגורה. חתנו של האדמו"ר רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן", ובזיווג שני חתן אחיו רבי מנחם נחום משטפנשט. בצילו הסתופפו אלפי חסידים ורבים נהרו לקבל את ברכותיו, הדרכתו ועצתו. איש קדוש ונסתר, אשר באקראי נודע כי עסק רבות בתיקון נשמות נפטרים אשר הגיעו אליו מן השמים בבקשת תיקון נשמותיהם. נודע בהנהגתו המלכותית כדרך אדמו"רי בית רוז'ין ברוב עושר והרחבה, אך הוא כשלעצמו היה קדוש ופרוש הממעט באכילה, עד כדי שמעיו הצטמקו לגמרי. עמד בהנהגת היהדות החרדית בדורו, והצטרף אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז בהתארגנות "מחזיקי הדת" בגליציה. ביוזמתו הושלם בית הכנסת המפואר "תפארת ישראל" בירושלים. סבל מרדיפות השלטון הרוסי את בית רוז'ין, ולאחר שפנה אל מונטיפיורי במכתב בו ביקש את הצלת יהודי רוסיה מידי הצאר הרוסי, פנו השלטונות הרוסיים אל שלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית בעלילה על זיוף כספים, שבעקבותיה נאסר למשך כשנתיים (בין השנים תרט"ז-תרי"ח).
בנו מקבל המכתב רבי שלמה'ניו היה ידוע חולי ונפטר בחיי אביו. מצאצאיו האחרים הסתעפו שושלות אדמו"רים מפוארות, אשר הנהיגו את העולם היהודי במדינות שונות: בניו האדמו"רים רבי ישראל מסדיגורא ורבי יצחק מבויאן, ושושלות אדמו"רי בויאן, סדיגורה, בוהוש, שטפנשט, הוסיאטין, דרוהוביץ, קופיטשניץ ועוד.
דף כ-8X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי. חציו העליון של המכתב חסר.
מכתב זה נדפס בספר "אגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו", חלק ב', אגרת קיד, עמ' רנה.
Catalogue Value
![מכתב הגאון החסיד רבי מרדכי אב"ד קוריץ ולוצק, בכתב ידו וחתימתו "הק' מרדכי". [קוריץ, שנות התק"ס בערך].
שאל](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale58-public/30.jpg "מכתב תשובה הלכתית - רבי מרדכי אב\"ד קוריץ, מְחוּתָּנוֹ של \"החוזה מלובלי")
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $18,000
לא נמכר
מכתב הגאון החסיד רבי מרדכי אב"ד קוריץ ולוצק, בכתב ידו וחתימתו "הק' מרדכי". [קוריץ, שנות התק"ס בערך].
שאלה הלכתית בענייני כתיבת שמות בגיטין, שנשלחה אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, בעל "בית אפרים" [תשובה לשאלה זו נדפסה בשו"ת בית אפרים, על הלכות גיטין, סימן קט. כאשר במפתח התשובות נכתב כי היא נשלחה לק"ק קוריץ]. במכתב שלפנינו מזכיר רבי מרדכי בתוך הדברים את הרב הקודם בעיר, הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק הכהן מחבר הספר "ברית כהונת עולם" שהיה אב"ד בקוריץ: "ובבואי לפה מצאתי המנהג אצל המסדרי גיטין שהיו גם בימי הרב הגאון המפו[רסם] מ'[ורינו] אייזיק הכהן".
הגאון החסיד רבי מרדכי [מרגליות] אב"ד קוריץ (נפטר אחרי תקפ"ב 1822, אנציקלופדיה לחסידות, ג', עמ' ריח), בנו של רבי פנחס אב"ד קאלק, וקרוב משפחה של מקבל המכתב רבי אפרים זלמן מרגליות. כיהן כרב בקוריץ משנת תקנ"ח בערך. חתום בהסכמות על ספרים רבים שנדפסו בימיו בין השנים תקנ"ח-תקפ"ב, ובכולם הוא מוזכר בתוארים מופלגים המלמדים על מעמדו הרם בדורו דור דעה ("הגאון הגדול המפורסם", "הגאון האמיתי", "איש אלקי", "בוצינא קדישא", "חסידא ופרישא", "אספקלריא המאירה מופת הדור", "המפורסם בכל קצוי תבל"). רוב הסכמותיו הינן על ספרי קבלה וספרי גדולי החסידות כגון: אור תורה להמגיד ממעזריטש (עליו הוא כותב: "לאורו נלך"), אור המאיר לרבי זאב מזיטומיר, קדושת לוי לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, ועוד. בשנים תקע"ו-תקע"ח בערך כיהן גם כאב"ד לוצק, אם כי נראה שנשאר לכהן כאב"ד קוריץ. על קברו הקדוש בבית החיים בקוריץ הוקם ה"אוהל" מחדש בשנים האחרונות ע"י אגודת "אהלי צדיקים" (ראה חומר מצורף).
בתו היחידה נישאה להרב הקדוש רבי יוסף מלובלין וטורטשין, בנו וממלא מקומו של ה"חוזה מלובלין" (בהסכמה לספר אור פני משה מזכיר רבי מרדכי את ביקורו אצל החוזה מלובלין: "בבואי הנה ללובלין אל בית המדרש הרב האלקי קדוש ישראל מורינו הרב יעקב יצחק הלוי, ויחי עוד לנצח"). חתנו האדמו"ר רבי יוסף לא האריך ימים ונפטר בשנת תקע"ח, כשהוא מותיר אחריו שתי בנות. אחת מהן נישאה להאדמו"ר רבי מנחם נחום ממאקרוב-טשרנוביל, ומצאצאיה הסתעפו שושלות חשובות של אדמו"רים.
דף 22 ס"מ. נייר ירקרק. 25 שורות בכתב ידו. מצב טוב. פגיעות קלות בשולי הנייר וקמטים קלים. אחת המילים בשורה האחרונה נכתבה במקור על גבי קיפול הנייר.
מצורף מכתב חוות דעת ממומחה לכתבי יד רבניים, הכותב על הרב הכותב ועל מכתבו.
שאלה הלכתית בענייני כתיבת שמות בגיטין, שנשלחה אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, בעל "בית אפרים" [תשובה לשאלה זו נדפסה בשו"ת בית אפרים, על הלכות גיטין, סימן קט. כאשר במפתח התשובות נכתב כי היא נשלחה לק"ק קוריץ]. במכתב שלפנינו מזכיר רבי מרדכי בתוך הדברים את הרב הקודם בעיר, הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק הכהן מחבר הספר "ברית כהונת עולם" שהיה אב"ד בקוריץ: "ובבואי לפה מצאתי המנהג אצל המסדרי גיטין שהיו גם בימי הרב הגאון המפו[רסם] מ'[ורינו] אייזיק הכהן".
הגאון החסיד רבי מרדכי [מרגליות] אב"ד קוריץ (נפטר אחרי תקפ"ב 1822, אנציקלופדיה לחסידות, ג', עמ' ריח), בנו של רבי פנחס אב"ד קאלק, וקרוב משפחה של מקבל המכתב רבי אפרים זלמן מרגליות. כיהן כרב בקוריץ משנת תקנ"ח בערך. חתום בהסכמות על ספרים רבים שנדפסו בימיו בין השנים תקנ"ח-תקפ"ב, ובכולם הוא מוזכר בתוארים מופלגים המלמדים על מעמדו הרם בדורו דור דעה ("הגאון הגדול המפורסם", "הגאון האמיתי", "איש אלקי", "בוצינא קדישא", "חסידא ופרישא", "אספקלריא המאירה מופת הדור", "המפורסם בכל קצוי תבל"). רוב הסכמותיו הינן על ספרי קבלה וספרי גדולי החסידות כגון: אור תורה להמגיד ממעזריטש (עליו הוא כותב: "לאורו נלך"), אור המאיר לרבי זאב מזיטומיר, קדושת לוי לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, ועוד. בשנים תקע"ו-תקע"ח בערך כיהן גם כאב"ד לוצק, אם כי נראה שנשאר לכהן כאב"ד קוריץ. על קברו הקדוש בבית החיים בקוריץ הוקם ה"אוהל" מחדש בשנים האחרונות ע"י אגודת "אהלי צדיקים" (ראה חומר מצורף).
בתו היחידה נישאה להרב הקדוש רבי יוסף מלובלין וטורטשין, בנו וממלא מקומו של ה"חוזה מלובלין" (בהסכמה לספר אור פני משה מזכיר רבי מרדכי את ביקורו אצל החוזה מלובלין: "בבואי הנה ללובלין אל בית המדרש הרב האלקי קדוש ישראל מורינו הרב יעקב יצחק הלוי, ויחי עוד לנצח"). חתנו האדמו"ר רבי יוסף לא האריך ימים ונפטר בשנת תקע"ח, כשהוא מותיר אחריו שתי בנות. אחת מהן נישאה להאדמו"ר רבי מנחם נחום ממאקרוב-טשרנוביל, ומצאצאיה הסתעפו שושלות חשובות של אדמו"רים.
דף 22 ס"מ. נייר ירקרק. 25 שורות בכתב ידו. מצב טוב. פגיעות קלות בשולי הנייר וקמטים קלים. אחת המילים בשורה האחרונה נכתבה במקור על גבי קיפול הנייר.
מצורף מכתב חוות דעת ממומחה לכתבי יד רבניים, הכותב על הרב הכותב ועל מכתבו.
Catalogue Value
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $7,000
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יוסף דוד הכהן מזוואלוב, מגדולי החסידות בדורו וממלא מקומו ברבנות של הרב מאפטא. יאס, תקפ"ו [1826].
מכתב ושטר ראיה "ביד המופלג החסיד מ"ו ישראל נרו... בהרב הגדול החסיד מ"ו יעקב... ממעזבוז", על סכום כסף שמגיע לו "ע"פ חשבון צדק מכספי העזבון" של המנוח מ"ו חיים. "...ולאות וראי'[ה] מהימנא באתי עה"ח יום ה' ער"ח מנחם אב תקפ"ו פה יאס. הק' יוסף דוד הכהן".
הרב הקדוש רבי יוסף דוד הכהן (נפטר תקפ"ח), מגדולי תנועת החסידות הראשונים. תלמידו של רבי משולם פייביש מזברז (שהיה גם רבם של ה"ערבי נחל", ה"אהבת שלום" ורבי צבי מנדבורנה). ישב בטיסמניץ (גליציה) וכפי שהעיד עליו רבי ישעיה שור מיאסי (בעל "כליל תפארת") כבר מאז נודע ב"גודל קדושתו ופרישותו בטהרה, ומסירות נפשו בתורה ותפילה", כאשר חסידים ואנשי מעשה הסתופפו בצילו "ולימד לאנשי שלומו ובריתו". משם עבר לכהן כרבה של העיירה זוואלוב (Zawalow הסמוכה לפודהייצא). לעת זקנותו בשנת תקע"ד עבר מגליציה לרומניה, לכהן כרבה של יאסי על מקום הרב הקדוש מאפטא שעזב את יאסי ועבר לכהן במזיבוז. בעיר יאסי הקים את בית מדרשו (אשר נודע לדורות כ"בית מדרשו של הרב מזוואלוב") אשר בו נתאספו תלמידיו הקדושים לעבוד את ה' עפ"י הדרכתו. עסק רבות בעניני האמונה, ואף ספרו אשר נדפס כשלושים שנה לאחר פטירתו נקרא בשם "דרכי האמונה".
דף 19X24.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי בשולי הדף.
מכתב ושטר ראיה "ביד המופלג החסיד מ"ו ישראל נרו... בהרב הגדול החסיד מ"ו יעקב... ממעזבוז", על סכום כסף שמגיע לו "ע"פ חשבון צדק מכספי העזבון" של המנוח מ"ו חיים. "...ולאות וראי'[ה] מהימנא באתי עה"ח יום ה' ער"ח מנחם אב תקפ"ו פה יאס. הק' יוסף דוד הכהן".
הרב הקדוש רבי יוסף דוד הכהן (נפטר תקפ"ח), מגדולי תנועת החסידות הראשונים. תלמידו של רבי משולם פייביש מזברז (שהיה גם רבם של ה"ערבי נחל", ה"אהבת שלום" ורבי צבי מנדבורנה). ישב בטיסמניץ (גליציה) וכפי שהעיד עליו רבי ישעיה שור מיאסי (בעל "כליל תפארת") כבר מאז נודע ב"גודל קדושתו ופרישותו בטהרה, ומסירות נפשו בתורה ותפילה", כאשר חסידים ואנשי מעשה הסתופפו בצילו "ולימד לאנשי שלומו ובריתו". משם עבר לכהן כרבה של העיירה זוואלוב (Zawalow הסמוכה לפודהייצא). לעת זקנותו בשנת תקע"ד עבר מגליציה לרומניה, לכהן כרבה של יאסי על מקום הרב הקדוש מאפטא שעזב את יאסי ועבר לכהן במזיבוז. בעיר יאסי הקים את בית מדרשו (אשר נודע לדורות כ"בית מדרשו של הרב מזוואלוב") אשר בו נתאספו תלמידיו הקדושים לעבוד את ה' עפ"י הדרכתו. עסק רבות בעניני האמונה, ואף ספרו אשר נדפס כשלושים שנה לאחר פטירתו נקרא בשם "דרכי האמונה".
דף 19X24.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי בשולי הדף.
Catalogue Value
![דף כת"י עם חידושים על מסכת מגילה, בכתב-יד קדשו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", [ראשית המאה ה-19].
ש](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale58-public/32.jpg "חידושי מסכת מגילה בכתב-יד-קדשו של האדמו\"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל \"ב")
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $28,000
לא נמכר
דף כת"י עם חידושים על מסכת מגילה, בכתב-יד קדשו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", [ראשית המאה ה-19].
שני עמודים כתובים בכתב-יד קדשו. לפנינו החידושים על דפים יח-כ וחלק מהחידושים על דף כא ממסכת מגילה. חידושים אלה נדפסו ע"י נכדו רבי מאיר משולם שפירא מלנצהוט בספר "ריח דודאים" (מונקאטש תרל"ט).
בין החידושים גם ביאור מאמר אגדה בדרך החסידות: "...ולמה עשה הש"י ככה שבקצת זמנים פועל ישועות לעמו ישראל בניסים נגלים ובקצת זמנים נסתרים... הכל כפי המקבלים כי הנס הוא מחמת התגלות איזה אור בגבהי מרומי', וכשאין בדור מקבלים שיוכלו לקבל אור הנס הנגלה, הנה הש"י מכסהו בכדי שלא יתבטלו הנבראים מרוב הטובה וההארה...".
הגאון הקדוש רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה אך בעיקר נודע ע"ש רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר" [קרא את שמו עפ"י הגילוי שגילה לו רבו "החוזה" כי הוא משבט יששכר]. מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
דף, כתוב משני צדיו. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי בשוליים.
שני עמודים כתובים בכתב-יד קדשו. לפנינו החידושים על דפים יח-כ וחלק מהחידושים על דף כא ממסכת מגילה. חידושים אלה נדפסו ע"י נכדו רבי מאיר משולם שפירא מלנצהוט בספר "ריח דודאים" (מונקאטש תרל"ט).
בין החידושים גם ביאור מאמר אגדה בדרך החסידות: "...ולמה עשה הש"י ככה שבקצת זמנים פועל ישועות לעמו ישראל בניסים נגלים ובקצת זמנים נסתרים... הכל כפי המקבלים כי הנס הוא מחמת התגלות איזה אור בגבהי מרומי', וכשאין בדור מקבלים שיוכלו לקבל אור הנס הנגלה, הנה הש"י מכסהו בכדי שלא יתבטלו הנבראים מרוב הטובה וההארה...".
הגאון הקדוש רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה אך בעיקר נודע ע"ש רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר" [קרא את שמו עפ"י הגילוי שגילה לו רבו "החוזה" כי הוא משבט יששכר]. מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
דף, כתוב משני צדיו. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי בשוליים.
Catalogue Value
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $40,000
נמכר ב: $50,000
כולל עמלת קונה
מכתב המלצה (5 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר "הק' יצחק אייזיק מזודטשוב". נכתב בשולי מכתב בנו רבי אליהו אייכנשטיין, הכותב בפקודת אביו האדמו"ר מהרי"א מזידיטשוב, להמליץ טוב ותכנית התארגנות לאיסוף צדקה עבור רבי זושא "נכד הרב הצדיק הקדוש מאור הגולה רבי ר' אלימלך מליזענסק זצוק"ל". [זידיטשוב, שנות התר"כ-תר"ל בקירוב].
מכתב האדמו"ר מוהרי"א נכתב כהמשך למכתב בנו רבי אליהו (בו הופיעה תכנית מסודרת לאסיפת הכספים הנצרכים, עם שמות הגבאים מחסידי זידיטשוב בקהילות השונות), וכה כותב האדמו"ר, בעצם כתב ידו: "פורס אני לשלום ידידינו הנזכרים לטובה בכל מקום שהם, השם ית'[ברך] יברכם בהצלחה לעד, בשביל שידוע שבזכות הצדיקים אנו קיימים בגלותינו, ע"כ בקשתי מהמשתדלים והנותנים לפזר בנדבת לבם עבור הרב החסיד מו"ה זיסע ני"ו מוכ"ז [נרו יאיר ויזרח, מוציא כתב זה], וידוע דברי רז"ל גדול המְעַשֶֹה יותר מן העושה, ויקיימו זה. דברי המעתיר, הק' יצחק אייזיק מזודטשוב".
במכתב בנו רבי אליהו שבתחילת הדף: "...לכן מבקש כבוד אאמ"ו שיחי' לעשות זאת למען כבוד אבותיו הקדושים, וביחוד מבקש מאנשי דו"ש [דורשי שלומו] האגודים באהב, היינו בק'[הלת] שטערוץ ישתדלו ר' שמעון ור' צבי זאב ני"ו, בק'[הלת] לבוב ר' מענדיל בודק ור' משה זאב ני"ו, בק'[הלת] רודיק הרב ור' אלימלך ני"ו, בק'[הלת] סאמבור ר' איצי טרויא ור' זושא ב"ר זאב ני"ו, בק'[הלת] עיר ישן ר' ליביש ור' שמואל שאול ני"ו, בק'[הלת] ליטיוואסק ר' צבי חזן ור' קלמן ליב, בק'[הלת] דאברימיל ר' משה חזן ור' בעריש בר"י ני"ו, ואאמ"ו שיחי' מבקש מהמשתדלים ומהנותנים שיעשו על צד היותר טוב, וזכות אבותיו הקדושים יעמוד להם בזה ובבא. דברי הכותב בפקודת אאמ"ו שיחי' - הק' אליהו בהרב אאמו"ר שי' מזודיטשוב".
האדמו"ר מוהרי"א - רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (תקס"ה-תרל"ג), בעל "ליקוטי מוהרי"א", מגדולי האדמו"רים והמקובלים בדורו. בן אחיהם ותלמידם של האדמו"ר רבי צבי הירש אייכנשטיין ה"עטרת צבי" מזידיטשוב והאדמו"ר רבי משה אייכנשטיין מסאמבור. מילדותו ניכר בהנהגתו הקדושה ומגיל 14 לא עבר עליו חצות לילה בלא לימוד תורה. דודו הגדול רבי צבי מזידיטשוב אמר עליו כי נשמה קדושה כשלו כבר לא היתה בעולם כמה מאות שנים. מנערותו נסע להכיר את כל צדיקי דורו: רבי מנחם מנדל מרימנוב (שהתבטא עליו בראותו: "הוא יהיה לאור עולם"), רבי נפתלי מרופשיץ, רבי מאיר מפרימישלן, רבי שלום מבעלז, ועוד. הרחיק גם לנסוע אל רבי ישראל מרוז'ין, והגיע עד למזיבוז הרחוקה כדי להכיר את זקן צדיקי הדור הקודם, רבי אברהם יהושע העשיל - הרב מאפטא. כשביקש לכהן כרב בעיירה קטנה סירבו רבותיו רבי שלום מבעלז ורבי מאיר מפרימישלן לתת לו סמיכה, מאחר ודעתם הייתה שתפקידו להיות אדמו"ר שינהיג אלפי חסידים. עם פטירתו בשנת תר"ח של האדמו"ר רבי יהודה צבי מראזדיל (רוזדול), עברו הקהל הגדול של חסידי זידיטשוב להסתופף בצילו הגדול של רבי יצחק אייזיק. בין קהל תלמידיו ומשחרי פניו נודעו האדמו"רים הגדולים: בעל "ייטב לב" אב"ד סיגט, רבי יהושע מבעלז, רבי צבי הירש מליסקא, רבי יחזקאל שרגא משיניווא, ועוד. מפליאה במיוחד היתה ההכנעה כלפיו של בן-דודו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא בעל "היכל הברכה", שהחל לכהן באדמו"רות כמה שנים לפניו. מבין תלמידיו הגדולים נודעו רבי יוסף מאיר האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף", רבי אליעזר צבי מקומרנא בעל "בן ביתי", רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון - המהרש"ם אב"ד בערזאן, ועוד.
כדודו מהרצ"ה מזידיטשוב נהג אף מהרי"א לצטט בדבריו קטעים שלמים מספרי הזוהר והקבלה, כשהוא מדבר בהתלהבות עד שהשומעים הרגישו "שהקדושה היתה נתפסת ממש בידיים". חסידיו נמנו לאלפים רבים, ואע"פ כן הכיר כל אחד בשמו ושמות ילדיו, כשהוא מעתיר ומשפיע עליהם שפע ישועה ורחמים, ואף דואג להם באופן מעשי, כפי הנראה במכתב שלפנינו.
בנו האדמו"ר רבי אליהו אייכנשטיין - בעל "זכרון אליהו" (תקצ"ז-תרל"ח), תלמידו הנאמן ויד ימינו של אביו הקדוש. ניהל את כל עניני ה"חצר" של אלפי החסידים בזידיטשוב. בעת פטירתו על אביו נשא רבי אליהו הספד מלא בבקיאות ובחריפות, בנגלה ובנסתר. רוב חסידי זידיטשוב קיבלו את מרותו כממלא מקום אביו. חלה בגיל צעיר, ולפני פטירתו בגיל 41 ביקש בצוואתו מחסידיו שידבקו בדרכו והנהגתו של אחיו האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מדולינא.
דף, כ-21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים בקפלי הנייר. מספר קרעים מחוזקים בנייר דבק חומצי בצדו האחורי. כתמים כתוצאה מנייר הדבק.
מכתב האדמו"ר מוהרי"א נכתב כהמשך למכתב בנו רבי אליהו (בו הופיעה תכנית מסודרת לאסיפת הכספים הנצרכים, עם שמות הגבאים מחסידי זידיטשוב בקהילות השונות), וכה כותב האדמו"ר, בעצם כתב ידו: "פורס אני לשלום ידידינו הנזכרים לטובה בכל מקום שהם, השם ית'[ברך] יברכם בהצלחה לעד, בשביל שידוע שבזכות הצדיקים אנו קיימים בגלותינו, ע"כ בקשתי מהמשתדלים והנותנים לפזר בנדבת לבם עבור הרב החסיד מו"ה זיסע ני"ו מוכ"ז [נרו יאיר ויזרח, מוציא כתב זה], וידוע דברי רז"ל גדול המְעַשֶֹה יותר מן העושה, ויקיימו זה. דברי המעתיר, הק' יצחק אייזיק מזודטשוב".
במכתב בנו רבי אליהו שבתחילת הדף: "...לכן מבקש כבוד אאמ"ו שיחי' לעשות זאת למען כבוד אבותיו הקדושים, וביחוד מבקש מאנשי דו"ש [דורשי שלומו] האגודים באהב, היינו בק'[הלת] שטערוץ ישתדלו ר' שמעון ור' צבי זאב ני"ו, בק'[הלת] לבוב ר' מענדיל בודק ור' משה זאב ני"ו, בק'[הלת] רודיק הרב ור' אלימלך ני"ו, בק'[הלת] סאמבור ר' איצי טרויא ור' זושא ב"ר זאב ני"ו, בק'[הלת] עיר ישן ר' ליביש ור' שמואל שאול ני"ו, בק'[הלת] ליטיוואסק ר' צבי חזן ור' קלמן ליב, בק'[הלת] דאברימיל ר' משה חזן ור' בעריש בר"י ני"ו, ואאמ"ו שיחי' מבקש מהמשתדלים ומהנותנים שיעשו על צד היותר טוב, וזכות אבותיו הקדושים יעמוד להם בזה ובבא. דברי הכותב בפקודת אאמ"ו שיחי' - הק' אליהו בהרב אאמו"ר שי' מזודיטשוב".
האדמו"ר מוהרי"א - רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (תקס"ה-תרל"ג), בעל "ליקוטי מוהרי"א", מגדולי האדמו"רים והמקובלים בדורו. בן אחיהם ותלמידם של האדמו"ר רבי צבי הירש אייכנשטיין ה"עטרת צבי" מזידיטשוב והאדמו"ר רבי משה אייכנשטיין מסאמבור. מילדותו ניכר בהנהגתו הקדושה ומגיל 14 לא עבר עליו חצות לילה בלא לימוד תורה. דודו הגדול רבי צבי מזידיטשוב אמר עליו כי נשמה קדושה כשלו כבר לא היתה בעולם כמה מאות שנים. מנערותו נסע להכיר את כל צדיקי דורו: רבי מנחם מנדל מרימנוב (שהתבטא עליו בראותו: "הוא יהיה לאור עולם"), רבי נפתלי מרופשיץ, רבי מאיר מפרימישלן, רבי שלום מבעלז, ועוד. הרחיק גם לנסוע אל רבי ישראל מרוז'ין, והגיע עד למזיבוז הרחוקה כדי להכיר את זקן צדיקי הדור הקודם, רבי אברהם יהושע העשיל - הרב מאפטא. כשביקש לכהן כרב בעיירה קטנה סירבו רבותיו רבי שלום מבעלז ורבי מאיר מפרימישלן לתת לו סמיכה, מאחר ודעתם הייתה שתפקידו להיות אדמו"ר שינהיג אלפי חסידים. עם פטירתו בשנת תר"ח של האדמו"ר רבי יהודה צבי מראזדיל (רוזדול), עברו הקהל הגדול של חסידי זידיטשוב להסתופף בצילו הגדול של רבי יצחק אייזיק. בין קהל תלמידיו ומשחרי פניו נודעו האדמו"רים הגדולים: בעל "ייטב לב" אב"ד סיגט, רבי יהושע מבעלז, רבי צבי הירש מליסקא, רבי יחזקאל שרגא משיניווא, ועוד. מפליאה במיוחד היתה ההכנעה כלפיו של בן-דודו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא בעל "היכל הברכה", שהחל לכהן באדמו"רות כמה שנים לפניו. מבין תלמידיו הגדולים נודעו רבי יוסף מאיר האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף", רבי אליעזר צבי מקומרנא בעל "בן ביתי", רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון - המהרש"ם אב"ד בערזאן, ועוד.
כדודו מהרצ"ה מזידיטשוב נהג אף מהרי"א לצטט בדבריו קטעים שלמים מספרי הזוהר והקבלה, כשהוא מדבר בהתלהבות עד שהשומעים הרגישו "שהקדושה היתה נתפסת ממש בידיים". חסידיו נמנו לאלפים רבים, ואע"פ כן הכיר כל אחד בשמו ושמות ילדיו, כשהוא מעתיר ומשפיע עליהם שפע ישועה ורחמים, ואף דואג להם באופן מעשי, כפי הנראה במכתב שלפנינו.
בנו האדמו"ר רבי אליהו אייכנשטיין - בעל "זכרון אליהו" (תקצ"ז-תרל"ח), תלמידו הנאמן ויד ימינו של אביו הקדוש. ניהל את כל עניני ה"חצר" של אלפי החסידים בזידיטשוב. בעת פטירתו על אביו נשא רבי אליהו הספד מלא בבקיאות ובחריפות, בנגלה ובנסתר. רוב חסידי זידיטשוב קיבלו את מרותו כממלא מקום אביו. חלה בגיל צעיר, ולפני פטירתו בגיל 41 ביקש בצוואתו מחסידיו שידבקו בדרכו והנהגתו של אחיו האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מדולינא.
דף, כ-21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים בקפלי הנייר. מספר קרעים מחוזקים בנייר דבק חומצי בצדו האחורי. כתמים כתוצאה מנייר הדבק.
Catalogue Value
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא - קטע מספרו "היכל הברכה".
דף שלם מתוך החיבור "היכל הברכה" לספר במדבר. לפנינו סיום פרשת במדבר והתחלת פרשת נשא (במדבר ד, טו-במדבר ה, ז) בכתיבת יד קדשו של האדמו"ר המחבר. בקטע האחרון בדף, על הפסוק "וחמישיתו יוסף עליו", כותב על "ענין השפעת מזון וטרף וחיים... ותוספת ברכה לדגן ותירוש ויצהר ופרנסה לעליונים ותחתונים...".
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל (סאפרין) אב"ד דק"ק קאמרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, בן-אחיו ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי צבי מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת נודעה להם בקרב אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, הרש"ב מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו. ידועה הברכה שכתב רבינו המחבר במכתבו לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, ובה הבטיח את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים". דף זה ניתן כ"סגולה" לשמירה ולהצלחה, ע"י האדמו"ר רבי יששכר דוב סאפרין, מצאצאי המחבר.
דף, 20 ס"מ. כתיבה צפופה, שני טורים בכל עמוד. כ-160 שורות בכת"י קדשו של האדמו"ר בעל "היכל הברכה". מעט כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים.
דף שלם מתוך החיבור "היכל הברכה" לספר במדבר. לפנינו סיום פרשת במדבר והתחלת פרשת נשא (במדבר ד, טו-במדבר ה, ז) בכתיבת יד קדשו של האדמו"ר המחבר. בקטע האחרון בדף, על הפסוק "וחמישיתו יוסף עליו", כותב על "ענין השפעת מזון וטרף וחיים... ותוספת ברכה לדגן ותירוש ויצהר ופרנסה לעליונים ותחתונים...".
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל (סאפרין) אב"ד דק"ק קאמרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, בן-אחיו ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי צבי מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת נודעה להם בקרב אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, הרש"ב מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו. ידועה הברכה שכתב רבינו המחבר במכתבו לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, ובה הבטיח את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים". דף זה ניתן כ"סגולה" לשמירה ולהצלחה, ע"י האדמו"ר רבי יששכר דוב סאפרין, מצאצאי המחבר.
דף, 20 ס"מ. כתיבה צפופה, שני טורים בכל עמוד. כ-160 שורות בכת"י קדשו של האדמו"ר בעל "היכל הברכה". מעט כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים.
Catalogue Value
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
קטע דף בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי אליעזר צבי סאפרין מקומרנא - שריד שלא נדפס מחיבורו "זקן ביתו" לפרקי אבות (פרק חמישי), אוטוגרף המחבר. [המאה ה-19].
האדמו"ר הקדוש רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא - בעל "בן ביתי" (תק"צ-תרנ"ח), בנו של האדמו"ר הראשון מקומרנא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין בעל "היכל הברכה". איש קדוש מורם מעם, מגדולי המקובלים שבאדמו"רי בית זידיטשוב וקומרנא. בשנת תרל"ד הוכתר לאדמו"ר עפ"י צוואת אביו [יש מספרים שאביו רבי יצחק אייזיק הכתירו בעצמו והלבישו בבגדיו שלו, לפני שנסתלק]. נודע בחיבוריו הרבים בתורת החסידות והקבלה: "בן ביתי" על התורה ועל תהילים. "דמשק אליעזר" ביאור על הזוהר, ועוד. ספרו "זקן ביתו" על פרקי אבות, נדפס חלקית על פרק ראשון ופרק שני. לפנינו שריד מהחיבור על פרק חמישי. ידועה הסגולה הרבה ל"שמירה" שייחסו אדמו"רי בית קומרנא לכתבי יד קדשו. השריד שלפנינו ניתן בשעתו כ"סגולה" לשמירה, ע"י האדמו"ר רבי יששכר דוב סאפרין, מצאצאי המחבר.
קטע מתוך דף גדול, כ-16X10 ס"מ. מצב בינוני, קרעים וקמטים.
האדמו"ר הקדוש רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא - בעל "בן ביתי" (תק"צ-תרנ"ח), בנו של האדמו"ר הראשון מקומרנא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין בעל "היכל הברכה". איש קדוש מורם מעם, מגדולי המקובלים שבאדמו"רי בית זידיטשוב וקומרנא. בשנת תרל"ד הוכתר לאדמו"ר עפ"י צוואת אביו [יש מספרים שאביו רבי יצחק אייזיק הכתירו בעצמו והלבישו בבגדיו שלו, לפני שנסתלק]. נודע בחיבוריו הרבים בתורת החסידות והקבלה: "בן ביתי" על התורה ועל תהילים. "דמשק אליעזר" ביאור על הזוהר, ועוד. ספרו "זקן ביתו" על פרקי אבות, נדפס חלקית על פרק ראשון ופרק שני. לפנינו שריד מהחיבור על פרק חמישי. ידועה הסגולה הרבה ל"שמירה" שייחסו אדמו"רי בית קומרנא לכתבי יד קדשו. השריד שלפנינו ניתן בשעתו כ"סגולה" לשמירה, ע"י האדמו"ר רבי יששכר דוב סאפרין, מצאצאי המחבר.
קטע מתוך דף גדול, כ-16X10 ס"מ. מצב בינוני, קרעים וקמטים.
Catalogue Value
מכירה 58 - פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.2017
פתיחה: $10,000
לא נמכר
דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), דרשה לראש השנה, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא.
בראש העמוד הראשון, כותרת: "בעז"ה מה שאמרתי בראש השנה שנת תרכ"ו". קטע דרוש שלם, ואחריו תחילתו של קטע נוסף. דרוש זה נדפס בספרו "אך פרי תבואה" (חלק שני, מונקאטש תרל"ו, דף פ/2), אך ללא הכותרת.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חותמותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
דף, כתוב משני צדיו. 25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים ובלאי.
בראש העמוד הראשון, כותרת: "בעז"ה מה שאמרתי בראש השנה שנת תרכ"ו". קטע דרוש שלם, ואחריו תחילתו של קטע נוסף. דרוש זה נדפס בספרו "אך פרי תבואה" (חלק שני, מונקאטש תרל"ו, דף פ/2), אך ללא הכותרת.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חותמותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
דף, כתוב משני צדיו. 25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים ובלאי.
Catalogue Value