מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
מציג 1 - 12 of 52
![מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. ברלין, ד' ניסן תרמ"ח [1888].
נשלח אל רבי הלל טריזאן אב"](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/117.jpg "מכתב מאת רבי עזריאל הילדסהיימר – ברלין, תרמ\"ח")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. ברלין, ד' ניסן תרמ"ח [1888].
נשלח אל רבי הלל טריזאן אב"ד סטארידוב. אודות גט שנשלח מברלין ע"י שליח לאשה בעיר פוניבז' בליטא, ומסירתו התעכבה ולא הגיע לידי האשה. רבי עזריאל משיב לו על מכתבו ומתנצל על העיכובים שהיו שלא באשמתו: "ע"ד הגט הידוע, הנה מסרנו אז הגט ומינוי השליח... והשליח שכח לשלוח עיקר גמר הדבר דהיינ' כתב שליחות דלשם לפאניוועש, ועי"ז שלח חתן הרב דשם כל הלוטים לחזרה ודעתו הי' לתקן המעוות... אכן לדאבון לבבי חקרתי ודרשתי עד עתה אחר מקום דירת השליח ולא יכלתי עד עתה לדעת... עכ"פ אין שום מקום לדברי כבושין שכתב לי, בחשוב אותי כמתעצל בדבר נחוץ, ובאמת אינו כן, ועירנו אשר יש שם כמעט מיליאן וחצי דיורים איננו בקל כ"כ לדרוש אחר דירה – כבסטארידוב....".
רבי עזריאל מסיים בברכות לחג הפסח הקרב: "ואסיי'[ם] בברכ'[ת] ובאמיר'[ת] שמחת החג הבע"ל, ידידו, הק' עזריאל הילדעסהיימער"
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט) רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"), כן למד אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטאט, בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת איזנשטאט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית, בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל".
נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל המכתב, רבי הלל טרייזון אב"ד סטארידוב (רוסיה), מחבר הספר "דברי הלל" שני חלקים (פיעטרקוב, תרנ"ה-תרס"ב), שבהקדמותיהם הוא חותם "נכד הגאון ר' משה, אחיו של הגר"א זצ"ל".
[1] דף כפול. 14.5 ס"מ. כ-12 שורות בכתב-יד. מצב טוב. קרעים בשולי הדף.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $750
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב הלוי ליפשיץ, מזכירו ואיש-אמונו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. [קובנה, אחרי חודש אדר תרמ"ח].
מכתב ארוך ולא-ידוע השופך אור על עמדתו ופעילותו של ר"י ליפשיץ בפולמוס "היתר המכירה" שהיה בערב שנת השמיטה תרמ"ט. המכתב נפתח ללא שם הנמען, ובראשו נכתב "המשך", אך חתום בסופו בחתימתו "יעקב הלוי ליפשיץ". הייתה זו שיטה ידועה לשלוח מכתב ראשון ללא זיהוי הכותב, כאשר הכיל תוכן שהיה עלול ליפול בידיים לא רצויות, ולאחר מכן לשלוח מכתב המשך חתום. ואכן ר"י ליפשיץ פותח את המכתב שלפנינו: "במכתב הארוך העלמתי שמי כי חמירא סכנתא כו'...".
עיקרו של המכתב עוסק בפעילותו של ר"י ליפשיץ נגד תנועת "חובבי ציון", ובעיקר נגד הגביר אהרן יהושע שפירא מביאליסטוק (חתנו של רבי הלל בישקא מקיידאן) שתמך כספית ב"חובבי ציון".
לקראת סוף המכתב מתייחס ר"י ליפשיץ מפורשות למעורבותו בפולמוס "היתר המכירה", ומספר כיצד ניסה למנוע בכל מחיר מרבי יצחק אלחנן לחתום על כתב ההיתר: "תמול הראני הגאב"ד יחי' [=רבי יצחק אלחנן] המכתבים שהשיג מאה"ק [מארץ הקודש] בעסק השביעית וקראתיו לפניו בניגון וטעמים כראוי, אין פה המקום לבאר להדר"ג עמלי הרב והעצום כמעט במר"נ [במסירות נפש] בעסק השביעית לעצור בעד ההיתר, וכמעט עלתה בידי עצהי"ט [על צד היותר טוב], אפס כי עזרא הכוזב מביאליסטאק בתחבולותיו שצרף אליו את הרה"ג כו' מקוטנא (בטח ישנו ערמה ומזימה, ושגיאה עצומה מצד הקוטנער, כי חתנו ה"ג וואקס נ"י מכירו לעזרא הכוזב מביאליסטאק כראוי ושונאו בתכלית ולא לבו הלך אתו הפעם), ובעזרת הקוטנער הכריע הכף והנפיק היתר מהגאב"ד יחי' דפה, רבות לי לדבר אך בענין הזה ראוי וההכרחי לי להזהר ביותר...". לאחר מכן, משבח ר"י ליפשיץ את ה"קול קורא" שיצא נגד ההיתר (כנראה כרוז רבני ירושלים) ומסיים: "הוא אשר אמרתי כי רק ע"י וועד יקום דבר".
לקראת שנת השמיטה תרמ"ט, הועלה פתרון הלכתי של מכירת הקרקעות החקלאיים בארץ ישראל לנכרים, באופן שיאפשר עבודה בקרקע בשנת השמיטה. בחודש אדר תרמ"ח חתם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שהיה אז מגדולי דורו, על כתב ההיתר שהובא לפניו, ואשר עליו חתמו רבי ישראל יהושע מקוטנא (בעל "ישועות מלכו"), רבי שמואל מוהליבר מביאליסטוק ורבי שמואל זנוויל קלעפפיש מו"צ בוורשא. הדבר גרר פולמוס והתנגדות מצד רבני הישוב הישן בירושלים ורבנים אחרים באירופה. לאורך שנות השמיטה הבאות חזר הפולמוס והתעורר שוב ושוב, כשהמתירים מסתמכים בין היתר על פסקו של רבי יצחק אלחנן. ר' יעקב ליפשיץ, שהיה עוזרו ומזכירו הנודע של רבי יצחק אלחנן, היה מן המתנגדים הגדולים לתנועת "חובבי ציון", אשר קידמה את ההיתר לטובת חקלאי המושבות החדשות בארץ ישראל.
[1] דף (כתוב משני צידיו), 11X13 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי בנימין אייזנשטאט אב"ד אוטייאן, בן ה"פתחי תשובה". אוטיאן (אוטנה Utena, ליטא), תמוז תרנ"ב [1892].
נשלח אל הגאון רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל. מכתב המלצה על שוחט ובודק, רבי אברהם אלימלך שו"ב בק"ק אנטאלאפט, "אשר קיבל מכתב מאחד ממיודעיו כי העיר שאוויל צריכים לקבל למו שו"ב, לזאת הנני להכירהו לפני רום גאונו שליט"א, אשר אנכי מכירו היטיב והוא באמת שו"ב מומחה ואומן נפלא מפורסם באומנתו כאחד השו"ב הגדולים דפקיע שמייהו, וגם הוא יקר רוח ובעל מדות טובות...". הוא חותם את מכתבו בהכנעה ובכבוד: "...הכ"ד ידידו עוז המחוה קידה קמי'[ה] דמר ביראת הכבוד, בנימין אייזנשטאט בהגאון מו"ה אברהם צבי זצ"ל, חופ"ק הנ"ל".
הגאון רבי בנימין אייזנשטט בעל "משאת בנימין" (תר"ו-תר"פ), אב"ד אוטיאן משנת תרכ"ח, על מקום אביו הגאון רבי אברהם צבי בעל ה"פתחי תשובה" (תקע"ג-תרכ"ח). נודע בצדקותו ובגאונותו, ובשכלו הישר כמומחה בדיני ממונות. ראו עוד אודותיו: מ' זעירא, רבותינו שבגולה, ב, עמ' 356-362.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים, עם פגיעה בטקסט. מודבק על דף ישן. סימני קיפול וקרעים גם בדף המודבק.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים מרבנים וראשי ישיבות, תלמידי חכמים ואישי ציבור – חלקם על גבי ניירות מכתבים רשמיים. פולין, שנות התר"מ-תר"צ בקירוב.
בין הכותבים: רבי יצחק יהודה טרונק אב"ד קוטנא, תרפ"ו (1926); רבי חנוך דוד סגל דומ"ץ בנדין, תרצ"ו (1936); רבי אברהם נתן עלברג ראב"ד זגירז', תרפ"ה (1925); רבי שלום צבי גאלדבוים, אב"ד גלוסק פלך לובלין; רבי ישראל אלבעק אב"ד זאראמב, תרס"א (1901); רבי אביגדור מנחם מענדיל נייא אב"ד פולאב, תרע"א (1911); רבי צמח דוד טורנהיים אב"ד בעלכאטוב, (תרע"ב? 1912?); רבי חיים פויזנער מו"ץ דפה ווארשא, תרפ"ח (1928); רבי חיים מרדכי ברונרוט אב"ד טשכנוב; רבי נתן נטע מרגליות, ביאליסטוק, תרנ"ב (1892); רבי יוסף חיים ב"ר יצחק הכהן בראכמאן מ"ץ באוסטראוו, תרמ"ד (1884); מכתב בדברי תורה, מאת רבי משה געללערט, אל רבי שלמה מאוסטרווא. פלשן, תרמ"ה (1885); שני מכתבים מאת רבי דוד שלמה לנדא רב בפרבוזנא, תרצ"ה (1935) ותרצ"ט (1939).
22 מכתבים, ועוד כמה פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של מכתבים מרבנים, תלמידי חכמים, ואישים שונים. גליציה, פולין ואוקראינה, שנות התר"ס-תר"צ בקירוב.
בין הכותבים: רבי דוד הלוי איש הורביץ אב"ד סטניסלב; רבי דוד צבי אויערבאך אב"ד סוקולוב (אצל סטריא, גליציה); רבי אברהם פרידמן אב"ד ליגאנסק; רבי זאב וואלף גרסטל אב"ד יאריטשוב; רבי אשר זליג הכהן לויטרבך מדרוהוביץ'; רבי יעקב אביגדור אב"ד דרוהוביץ'-בוריסלב; ועוד כותבים רבים.
למעלה מ-30 מכתבים. מרביתם על גלויות דואר שנשלחו. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
![מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], י"א מנ"א תרצ"ג [1933]. יידיש](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/122.jpg "מכתב ברכה ותודה מהגאון רבי ברוך בער ליבוביץ – קמניץ, אב תרצ\"ג")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], י"א מנ"א תרצ"ג [1933]. יידיש.
נשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה (ארה"ב). רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיום הדף השני, כשמונה שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צו בענטשין, מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים, דער אויבערשטער זאל אייך בענטשין מיט אללע ברכות והצלחות און ער זאל דער ליינגערין אייערע יאהרין אין נחת און אייער פארמעגין זאל ער אויס היטין בזכות אויפ האלטין דיא הייליגע תורה, און דיא ברכה ברוך אשר יקים וגו'[מר] זאל אויפ אייך מקוים ווערין און אין גיכין זאלין מיר זוכה זיין צוא זעהען אין דער גאולה און קומונג פון משיח אמן. [=הנני לברך אתכם, יחד עם אשתך הגבירה הצדקנית שתחיה באריכות ימים ושנים, שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות וההצלחות, ויאריך ימיכם בנחת, וישמור על רכושכם בזכות שמירת התורה הקדושה, ותקויים בכם הברכה "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת", ושנזכה כולנו לראות במהרה את הגאולה ואת ביאת המשיח אמן] – דברי המברכו ומוקירו ומכבדו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, רבי ברוך בער עלה על מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
![מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. [קמניץ], ז' תשרי תרצ"ט](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/123.jpg "מכתב ברכות לשנה טובה – מרבי ברוך בער ליבוביץ – קמניץ, תשרי תרצ\"ט")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. [קמניץ], ז' תשרי תרצ"ט [1938].
נשלח ללונדון אל קרוב-משפחתו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל". מכתב ברכת שנה טובה, השופע ברכות רבות מעומק הלב:
"בימי הרצון והרחמים ישפיע הש"י ברכתו על כבוד בשב"ז [בעל שארת-בשר זוגתי] הגאון הגדול פאר הדור סוע"ה אוצר היראה כהדרגה"ר יחזקאל נרו יאיר שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן אברמסקי ראב"ד בלונדון ובעהמ"ס הנכבד חזון יחזקאל".
"ה' העליון ית"ש יברך את כ"ג שי' וזוגתו הרבנית הצדקנית שתחי' עם כל צאצאי'[הם] שי' לאוי"ט בברכתו להשנה החדשה הבעל"ט לכל הברכות והצלחות והאושר האמתי המאושר באור הש"י וירא"ש, ולשנת חיים ארוכים ומתוקנים בבריאות גופא לעסוק בתורתו הק' מתוך הנחת והרחבה, ולשנת גאולה וישועה לכלל ישראל והרמת קרן משיחנו...".
בהמשך המכתב מאשר רבי ברוך בער את קבלת הכסף שנשלח עבור הישיבה על ידי הרב אברמסקי, ומברכו על כך: "והנני לברכו כי יאריך הש"י ימיו ושנותיו עם כל בני ביתו וצאצאיו שי' בנחת ובנעימות, ונזכה במהרה לנחמות וגאולה שלמה, הנני בשב"ז הדושת"ה המברכו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק. ז' תשרי תרצ"ט".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), היה קרוב משפחתו של הגאון רבי ברוך בער, ע"י נשותיהם שהיו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג, חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כ-15 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרע חסר קטן באחד הקפלים.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, על ענין גזרת השחיטה בגרמניה וארצות נוספות באשכנז, שנשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. ווילנא, ניסן-אייר תרצ"ד [1934].
האוסף כולל 4 מכתבים שלמים, ועוד 3 דפי הוספה ("נ.ב.") למכתבים באותו נושא (כולם בכתב-ידו וחתימתו של הגרח"ע, למעט מכתב אחד בכתיבת סופר ובחתימת ידו של הגרח"ע). רוב המכתבים עוסקים בדיונים על צעדים שונים במאבק להצלת ה"שחיטה היהודית" הכשרה בארצות אשכנז (גרמניה ועוד ארצות), שהשלטונות בסיוע ארגונים אנטישמיים הצרו את צעדיה, בין היתר בחוקים המחייבים את "הימום הבהמות" במכות-חשמל קודם השחיטה, שיש בזה חשש פסול לשחיטה והטרפת הבשר. אל המכתבים מצורפת העתקה של הרצאה בנושא הנ"ל, בכתב-ידו של אחד מסופריו של הגרח"ע.
במכתב הראשון מתאריך ב' בניסן (בכתב-ידו וחתימתו), הוא פותח בשמועה הטובה כי בנו הבכור של הרב אברמסקי יצא לחפשי מעבודת הפרך ברוסיה: "ושמחתי מאד על זה, מי יתן ונשמע שמועות טובות בקרוב מבנו הצעיר שי'" [לאחר שהרב אברמסקי שוחרר בשנת תרצ"ב מהגלות ברוסיה עם אשתו ושניים מבניהם, נותרו שני בניהם הגדולים בגולת רוסיה הסובייטית. החשש העיקרי היה בעיקר לשלום בנו השני, יעקב דוד אברמסקי, שנשלח שם לגלות ע"י השלטונות הסובייטים, והיה בסכנת חיים].
בהמשך המכתב דן הגרח"ע בבירור משמעות ההימום החשמלי לגבי הלכות טריפות, וכותב על מכתב שקיבל בעניין מהרה"ג רבי יעקב ויינברג [בעל ה"שרידי אש"]. הגרח"ע מזהיר את הרב אברמסקי לא למהר להשיב על השאלה: "...ובודאי בל ימהר כת"ר להשיב שם בטרם שנתיעץ יחד". רבי חיים עוזר מספר שקיבל מכתבים מהרבנים בפרנקפורט דמיין ומברלין "מהקהלות הבלתי נפרדות ומצדדים להיתר, לעומת זה הרבנים מהקהילות הנפרדות מתנגדים לע"ע, והדבר צריך עיון וישוב רב מצד ההשקפה הכללית הנוגע ליסוד השחיטה לעם ישראל...".
באחד הדפים, שצורף כנראה למכתב זה, הוסיף הגרח"ע בכתב ידו: "נ. ב. בענין העלעקטרי לא הייתי חושש מפני היתר של הטשיף [=הרב הראשי באנגליה], כי לא יתחשבו עם דעתו, רק העיקר שלא יתלה א"ע בשם מעכ"ת, ולכמותו יספיק הקצור".
במכתב מתאריך ג' בניסן (בכתיבת סופרו, ובחתימת ידו) מכחיש הגרח"ע שמועה כי נתן את הסכמתו לפרסם תרגום-אנגלי למשניות "סדר נזיקין" וגמרא פרק חלק ממסכת סנהדרין: "הנני ממהר להודיעו, כי שקר הדבר ולא היו דברים מעולם, כי לא נשאלתי ולא נתבקשתי ע"ז כלל. מצאתי לנכון למהר להכחיש את השמועה...". למכתב זה צורף דף עם הוספה בכתב-ידו של רבי חיים עוזר, בענין הימום הבהמות: "נ. ב. ע"ד ענין העלעקטרי שהעירותיו, שנכון ונחוץ להיות זהיר בדבר מאד. כוונתי ג"כ לבלי לגלות להרב הכולל ה'[ערץ], טרם נבוא בדברים יחד, ולכשמותו יספיק הקיצור".
במכתב מתאריך י"א בניסן, הוא כותב (בכתב-ידו וחתימתו): "היום הגיעני הט"ג [=הטלגרמה, מברק] מכת"ר והשבתיו, ציויתי לשלוח העתקת תשובתי חזרה ללאנדאן וגם להרב מוהר"ע מונק בברלין כבקשתו...". בהמשך המכתב הוא מעיר שלא כדאי למהר להתיר ההימום, ואף שהרב ויינברג "העלה בדעתו להתיר, ותלה לדבריו בו", בכל זאת הדבר צריך זהירות מאד "אשר לבד ברור הענין, הלא זה נוגע לכלל ישראל בכל תפוצות הגולה, שתתפשט בכל מקום, בדבר שלא שערום רבותנו מדר דר בנוגע לעצם השחיטה". הגרח"ע מספר כי "באשכנז נחלקו הדיעות, כאשר הודעתי לכת"ר. גם הרבנים מהקהלות הכלליות הנוטים להתיר כתבו אלי. הקהלה בברלין שלחה הקונטרסים של הרה"ג מוהר"י ויינבערג נ"י לכמה גדולים. העירותי להרב ויינבערג לשלוח לגדולי הר"מים פה במדינתינו, כמו הגר"ש שקאפ ורב"ד לייבאוויץ ור"א וואסערמאן ור"א קאטלער שיחיו, שחושבים להתועד פה אחר חה"פ [חג הפסח]. בכל אופן אי איפשר למהר בענין כזה הנוגע ליסוד הכשרות". בחתימת מכתב זה הוא מסיים בברכות לרגל חג הפסח: "יחוגו את חג המצות בשמחה ובדיצות, וישמעו בשורות טובות מבניהם שיחיו, ובקרוב יהיו כשתילי זיתים סביב לשולחנו. ידידו רצוף אהבה הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
במכתב נוסף מתאריך ג' אייר (בכתב-ידו וחתימתו), פותח הגרח"ע בעניינים שונים: הוא כותב על הדפסת ה"חזון יחזקאל" על סדר מועד, ועל אסיפת הר"מים שהיתה "לטכס עצה ע"ד וועד הישיבות וע"ד המפעל של הס"ת" [על שם ה"חפץ חיים", המיועד להכניס כסף להצלת הישיבות]. בהמשך כותב רבי חיים עוזר על ענין גזירת השחיטה באשכנז: "ע"ד ענין ההמום ע"י עלעקטרי, קבלתי ט"ג [טלגרמה, מברק] מב' אגודות הרבנים של קהלות הכלליות והנפרדות, כי יתועדו ביום ט' אייר הבע"ל, ומבקשים לבלי להשיב לע"ע עד שיבררו לעצמם. באמת שאלה על הנוגע לכלל ישראל בכל תפוצות הגולה, קשה מאד לכל החושב על כלליות הענין". בהמשך המכתב כותב הגרח"ע על התקווה לשחרור בניו של הרב אברמסקי מן הגלות ברוסיה, ומוסיף כמה שורות בדברי תורה, במענה לדבריו.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו.
לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.
8 פריטים, על ניירות מכתבים רשמיים, מתוכם 5 דפים בחתימת רבי חיים עוזר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
שישה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, אודות החוק שעלה ב"סיים" הפולני לאסור את השחיטה היהודית. ווילנא, אדר-אייר תרצ"ח [1938].
המכתבים נשלחו ללונדון אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, ועוסקים בענינים שונים, בכל המכתבים כותב הגרח"ע על המאבק להצלת ה"שחיטה היהודית" הכשרה בפולין. כאשר באותה תקופה העלו המפלגות האנטישמיות ב"סיים" הפולני, הצעת חוק לאסור לחלוטין את השחיטה היהודית על מנת להצר את צעדי היהודים במדינתם.
במכתב הראשון, מתאריך אור ליום ה' כ"א אדר ב' תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע): "ע"ד גזירת השחיטה בטח שמע רומעכ"ת כי הקומיסיא ע"י הסיים החליטה לאסור את השחיטה, והיום ו' ימסרו הדבר להסיים, והמצב רציני מאד, אם כי הממשלה מתנגדת לזה, אך אם תצא החוק מבתי המחוקקים אזי באמת חלילה אין עצה בדבר...". רבי חיים עוזר מבקש מהרב אברמסקי לדבר הרב הראשי ד"ר הערץ ("הרב הכולל שליט"א") ורומז על הדרכים שאפשר להפעיל לחצים דיפלומטיים מארצות חוץ – "...ושומר ישראל ישמור את עמו ותורתו, והנני מחכה לתשובתו בענין זה".
בהמשך המכתב הנ"ל, מדווח לו רבי חיים עוזר על מצב בריאותו של ידידם הגרי"ז מבריסק: "אשמח להודיעו כי ב"ה הוטב ידידנו הרב הגאון מוהרי"ז סאלאווייציק שליט"א, וב"ה הבראנחיט עבר ובריאותו הכללית הוטבה, אולם האסטמא בכלל על מצב אחד, ע"פ עצת הרופאים עליו לנסוע לזאקאפאנע או לקריניצא. נכון הי' לנסוע לווין להתרפאות, אבל עתה לפי המצב שם אין ביכלתו לנסוע, והשי"ת ישלח דברו וירפאהו רפו"ש במהרה". רבי חיים עוזר ממשיך לכתוב אודות משלוחי המזון ליהדות רוסיה הסובייטית: "החבילות לרוסיא לצרכי חה"פ הבע"ל, הננו שולחים לכל המבקשים. מה נשמע ע"ד האפעל לטובת אחינו...". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי". בשולי המכתב: שתי שורות בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.
במכתב השני ממוצאי שבת, כ"ד אדר ב' (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע), כבר נכתב על אישור החוק האנטישמי בסיים הפולני, בערב שבת: "...בהמשך למכתבי הקודם אשר בקשתיו לבוא בדברים עם הרב הכולל שליט"א. בטח שמע כי אתמול נתקבלה בהסיים הצעת החוק לאסור לגמרי את השחיטה, אם כי הממשלה התנגדה לזה, החוק צריך להתקבל עוד בהסינט עד יום 1 אפריל, ואם לא יקובל לזמן הנועד יודחה לעונת החורף הבע"ל, וראוי מאד לקדם פני הרעה ע"י עסקנים אנשי שם, כאשר כן היו נכונים לעשות לפני שנתיים ימים, אבל ראוי להזדרז בהקדם האפשרי ובלי איחור אף יום אחד, ושומר ישראל ישמור את עמו ותורתו". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
במכתב השלישי, מתאריך אור ליום ה' כ"ח אדר ב' תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע), הוא מוסיף: "...לע"ע לא הוגש החוק לפני הסינט ונתבטל לפי שעה. יש אומרים כי אם יתאסף הסיים לרגל איזה ענינים ביחוד, יוכלו לדון שנית על זה. בעירנו הכרזנו תענית צבור ביום אתמול, שהי' נכון להתברר אצל הסינט, ובאספת הרבנים בווארשא החליטו לקבוע תענית צבור ביום ה'. לע"ע היתה הרוחה מעט אבל עוד סכנה גדולה מרחפת, והעיקר תלוי בדעת הממשלה, אשר אם כי התנגדה לזה, אבל לא כמו לפני שנתים ימים. ועל כן כעת השעה להשתדל בזה כאשר כתבתי אליו במכתבי הקודם, לבקש השפעות גדולות ע"י שרים גדולים אצל שר החיצון, ולא לפרסם הדבר, כי אם בחשאי. כתבתי מזה במוצש"ק להרב הכולל ד"ר הערץ שליט"א. לפני שנתים הי'[ה] הלארד ר"ש עומד הכן לדבר אדות זה. אקוה כי ישתדלו ויתאמצו בזה הנוגע ליסודי הדת וכלכלת עשיריות אלפים משפחות". בהמשך המכתב נכתב על ענייני הגזרות על השחיטה בגרמניה, שבדיה ודנמרק, והוא מציין כי החוק האנטישמי בפולין לא עוסק בכלל בשאלת צער בעלי חיים ודרישת הימום חשמלי "...וגם הנכרים אינם עושים שום הימום, ורק הכונה להכרית אוכל מאחינו ולהצר צעדיהם, וע"כ אחרי כל מיני הימום לא ירשו את השחיטה אם ח"ו יתקבל החוק...". רבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "יודיעני תוצאות השתדלותם ומעשיהם בזה, והמקום יהיה בעזרם, והנני ידידו רצוף אהבה הדושו"ט ומברכו בברכת החג המקודש, חיים עוזר גראדזענסקי". בשולי המכתב (בצד): שורה נוספת בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.
במכתב הרביעי, מיום המחרת, יום ה' כ"ח אדר ב' תרח"ץ, כותב רבי חיים עוזר (בכתב ידו וחתימתו), על תכנית הרב אברמסקי לנסוע מלונדון לווילנא לצורך המאבק: "...הלילה כתבתי להדר"ג ועתה הגיעני מכתבו מיום כ"ה אד"ש, ולא הבינותי כונת הדר"ג וחפצו הטוב לבוא הלום בדבר השחיטה. כאשר הודעתיו אתמול אין שום עצה ותקנה, וכל היתר של הימום לא יועיל כלפי אויבינו בנפש אשר רוצים להכרית אֹכל מרבבות אלפי ישראל ולהוציא מסחר הבשר, ושום נימוק מצער בע"ח לא ידובר כלל... כאשר הודעתיו היתה רוחה מעט אבל הסכנה מרחפת, וראוי להשתדל בזה ע"י בעלי השפעה שרים ונכבדים. אם מוצא כת"ר לטובת ההשתדלות לבוא הלום, יאבה נא להודיעני בהחוזר ואכתוב להרב הערץ שי'[חיה], והנני מחכה לתשובת בפרטיות בהחוזר". רבי חיים עוזר מסיים בברכות לרגל חג הפסח הקרב: "ואו"ש וברכה לרומעכ"ת [ואמר שלום וברכה לרום מעלת כבוד תורתו] ולביתו ולכל הנלוים אליו לאהבה אותו, יתברכו בברכת החג המקודש הבעל"ט, כנפשו הטהורה ונפש ידידו רצוף אהבה חיים עוזר גראדזענסקי".
במכתב החמישי מתאריך ה' אייר תרח"ץ נכתב (בכתב יד סופרו, עם שורה בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ע): "...בהמשך למכתבי הקודם, הנה ענין השחיטה רציני מאד ואין לדחות את ההשתדלות האפשרית ואין לעבור על 'בל תאחר'. מצאתי לנכון לזרזם והמקום יהי'[ה] בעזרם". בהמשך המכתב הוא עוסק בענייני העברות כספי תמיכות למוסדות התורה ע"י "קרן התורה", ורבי חיים עוזר מסיים בכתב-ידו וחתימתו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
במכתב השישי מתאריך כ"ג אייר כותב רבי חיים עוזר באריכות (בכתב ידו וחתימתו) על ענין השחיטה ועל עניינים שונים לטובת הכלל והפרט: "...יקרת מכתבו מיום י"ט אייר הגיעני. אין מי שיגיד בבירור שלא תתברר שאלת השחיטה בהסעסיע [=בישיבת הפרלמנט] המיוחדת הנועדה לתחלת חודש יוני, והננו שרוים בפחד, ואם תתברר השאלה הלא הזמן קצר שבועים או שלשה שבועות. בכל אופן אם יש באפשרי לחזק דעת הממשלה בזה טוב, כי זהו יוכל להיות לגרם לדחות את ההצעה עד חֹדש אקטיאבר, וזהו ג"כ הצעה לפי שעה, וע"כ לדעתי אין לדחות בשום אופן את ההשתדלות ע"י הרב הכולל שי'[חיה], והמקום יהי' בעזרו, ויאבה נא להודיעני מהנעשה בזה".
בהמשך המכתב הוא עוסק בענייני תקציבים והעברות כספים למוסדות התורה, ומציין כי רשת בתי הספר "חורב" הוצאה מרשימת התקציבים "...ומה יעשו בת"ס לבנים הרבים?". המכתב עוסק גם בהשתדלויות להצלת "הרב משקלוב" לעזור לו להגר מרוסיה הסובייטית: "ע"ד הרב משקלאוו כתבתי גם לאמריקא. אחשוב גם אני אשר ההשתדלות מפאריז טובה, אם כי מהדזאיינט מפאריז הגיעני מכתב שאין שום מקום להשתדלות וכי יוכלו להרע, אך בכ"ז לדעתי ראוי לעשות בכל האפשרות". רבי חיים מסיים את המכתב: "ואו"ש וברכה לכת"ר ולכל הנלוים אליו, כנפשו היקרה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי.
בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.
כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.
6 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
מכתב מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, אודות החוק שעלה ב"סיים" הפולני לאסור את השחיטה היהודית. ווילנא, ניסן תרצ"ח [1938].
המכתב נשלח ללונדון אל הרב ד"ר יוסף צבי הערץ, הרב הראשי למדינות הכתר הבריטי, בבקשה כי יפעיל גורמים בכירים באנגליה, שישפיעו על משרד החוץ הפולני והממשלה בפולין, למנוע את אישור הצעת החוק שהעלו המפלגות האנטישמיות ב"סיים" הפולני, לאסור את השחיטה היהודית על מנת להצר את צעדי היהודים במדינתם.
רבי חיים עוזר כותב לו (בכתב יד סופרו, עם שתי שורות בכתב ידו וחתימתו): "הוד כבוד הרה"ג המפורסם, חכם הכולל, עסקן ורב פעלים, כש"ת מוהר"י הערץ שליט"א, רב הכולל למדינות בריטניא... אם אמנם זה לא כבר כתבתי לרומעכ"ת, מצאתי לחובה לבא שנית במגילת ספר. הלא שמע בטח רומעכ"ת מגזרת איסור השחיטה שנתקבלה ע"י הסיים הפולני, אולם לע"ע [לעת עתה] טרם הוצע לפני הסינט, ובנתים נסגרו בתי המחוקקים לזמן, אבל הסכנה גדולה ומרחפת עלינו כאשר יפתחו שנית, ולא נודע עוד באיזה זמן יוצע הענין לפני הסינט, רק שהיתה לנו הרוחה מעט ונוכל לשאוף רוח ולהשתדל בעז"ה. הממשלה בכלל מתנגדת להחוק, אך לא בדעה תקיפה כמו לפני שנתיים, כי השנאה התגברה מאד ורוחות רעות מנשבות מכל עברים ממזרח וממערב [=הכוונה לרוסיה הסובייטית וגרמניה הנאצית], ד' ירחם".
הרב גרודז'נסקי מבקש מהרב הראשי לאנגליה ומתווה דרכי-פעולה למניעת הגזירה האנטישמית ע"י דיפלומטיה בינלאומית של ה"חלונות הגבוהים" באנגליה: "נכבד מאד שתהי'[ה] השפעה מן החוץ ע"י שרים גדולים ונכבדים שיעשו בהצנע ובהסתר לבא בדברים עם השר החיצון [=שר החוץ], כאשר היו מוכנים לעשות לפני שנתים, וכל השפעה וחזוק למנוע מגזרה זו יהי'[ה] לתועלת רבה, ולמותר לזרז בזה את הדר"ג בענין כללי כזה הנוגע ליותר משלשה מליון נפש מישראל בהעברה על דת קדשנו ובחורבן כלכלי של כמה עשריות אלפים נפש מישראל. רומעכ"ת בודאי יתייעץ עם יחידי סגולה שיש להם השפעה בחוגים הגבוהים, מה לעשות לקדם פני הרעה בעוד מועד. המקום יהי' בעזרם וזכות הרבים יהי' תלוי בהם".
רבי חיים עוזר מוסיף בעצם כתב ידו בחתימת המכתב, ברכות לרגל חג הפסח הקרב: "והנני חותם בברכה מרובה לרומעכ"ת [לרום מעלת כבוד תורתו] ולכל הנלוים אליו והחוסים בצלו, יתברכו בברכת החג המקודש ועיניהם תחזינה בשוב ד' את שבות ציון במהרה, כנפשו הטהורה ונפש מוקירו כרום ערכו, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.\
מקבל המכתב, הרב ד"ר יוסף צבי הרץ (תרל"ב-תש"ו, 1872-1946), נולד בהונגריה והיגר בילדותו לארה"ב בשנת 1884. מראשוני תלמידי "בית המדרש לרבנים" בניו יורק. כיהן ברבנות בעיר סירקיוז בארה"ב, ובשנת תרנ"ח (1898) עבר לדרום אפריקה, בה כיהן כרב קהילה וכמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת פרטוריה. בשנת 1911 חזר לניו יורק ובשנת 1913 עבר לאנגליה, עם הכתרתו לרב הראשי הרשמי (Chief Rabbi) של לונדון ומדינות האימפריה הבריטית.
הרב הרץ פעל בגאון למען העם היהודי בכל תפוצות ישראל, ולמען התנועה הציונית. נלחם בגילויי אנטישמיות ואפליית יהודים ברחבי העולם. הרב עסק בשיתוף רבני אנגליה בחיזוק שמירת הדת ונלחם נגד מגמות ריפורמה ביהדות. בכתביו ובפירושו לתנ"ך ולסידור התפילה (באנגלית), שלל את מבקרי המקרא והוכיח את האמונה באלוקים ובמתן תורה על-ידו.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. סימני קיפול. בלאי וקרעים קלים בסימני הקיפול ובשולי הדף.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
![שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ט [אוגוסט 1939].
כתיבת ידי סופריו של הגרח"ע (כתב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/127_1.jpg "שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה להוצאות הרפואה של הגרי\"ז א")
![שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ט [אוגוסט 1939].
כתיבת ידי סופריו של הגרח"ע (כתב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/127_2.jpg "שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה להוצאות הרפואה של הגרי\"ז א")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ט [אוגוסט 1939].
כתיבת ידי סופריו של הגרח"ע (כתב-ידו של אחד מהם דומה לכתיבת רבו), עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתבים כוללים עניינים שונים, ועוסקים בעיקר בהעברת כספים בשם הרב אברמסקי למימון הוצאות הרפואה של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק, בנסיעתו להבראה בקריניצה (עיירת המרפא קרעניץ Krynica-Zdrój דרום-פולין). [נסיעתו האחרונה של הגרי"ז לקריניצה – כאשר בדרכו חזרה לעירו בריסק פרצה המלחמה, והוא נאלץ לנסוע לוורשא ושהה בה בחג הסוכות, ולאחר מכן הצליח להמלט עם חלק ממשפחתו לעיר ווילנא, ומשם לארץ ישראל], ולמימון הוצאות ההבראה של זקני ראשי הישיבות הגאונים רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי שמעון שקופ.
במכתב הראשון מתאריך ח"י מנחם אב, כותב הגרח"ע בתוך הדברים: "מידידינו הרב הגאון מוהרי"ז סאלאווייציק שליט"א הגיעני מכתב משבתו בקריניצא, והנני ממציא לו הסך חמש מאות זהובים ע"ח רומעכ"ת. כן אמלא בקשתו ושלח על חשבונו מאתים ז' להרב"ד שליט"א [=רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ] ולהגר"ש שקאפ שליט"א מאתים זהובים, ויואיל נא להודיע לביתו שימציאו אלי סך תשע מאות זהובים".
בתחילת מכתב זה, הוא כותב אודות מכתב המחאה ששלח ללונדון נגד ההצעה של ועד הקהילה לשינוי זמן תפילת קבלת שבת בערבי שבתות (ראו פריט הבא), ועל הדרך בה ניסה לכתוב זאת מבלי לפגוע בכבוד הרב הראשי ד"ר הערץ: "...בדבר המכתב אודות קבלת ש"ק, אשר לדעתו ראוי לערכו בסגנון אחר חריף, לא ידעתי כונתו על נכון. לפי השערתי חשבתי שראוי לבלי לפגוע הרבה בכבודו של הרב הכולל, וע"כ דנתי אותו כשוגג, בדברי מכתבי, ויודיעני אפוא מה שיש להוסיף במכתב האחר, וגם יואיל נא להמציא אלי את המכתב הראשון, כי איני משאיר אצלי שם העתקה מהמכתבים שאני שולח, ואשלח למעכ"ת מכתב אחר כחפצו".
במכתב השני מתאריך כ"ו אב, הוא מתייחס בתחילה לנושא המחאה על שינוי זמן תפילת קבלת שבת בלונדון: "יקרת מכתבו... הגיעני היום. תיכף כתבתי מכתב בכתב ידי ללונדון בקצור [ראו פריט הבא], ואם ימציא לי מכתבי הקודם אעריך מכתב שני בארוכה".
בהמשך המכתב נכתב על העברת הכספים למימון הוצאות ההבראה של הגרי"ז מבריסק ושל זקני ראשי הישיבות הגרב"ד ליבוביץ והגר"ש שקופ: "הסך חמש מאות זהובים לידידנו הגרי"ז סולוביציק שליט"א שלחתי לקריניצא, וכן שלחתי להגאון ר' ברוך דב ליבוביץ שליט"א בדרוסקניק, וכן אשלח להגר"ש שקאפ שליט"א המתגורר ג"כ בדרוסקניק" [=עיירת מרפא ביערות מחוז גרודנא].
בסיום מכתב זה הוסיף רבי חיים עוזר ברכות, בכתב ידו וחתימתו: "וד' יחלימהו ויחזקהו ויאמצנו, וישוב לאיתן בריאותו ולעבודתו עבודת הקֹדש, והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי].
כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.
כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.
2 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 29 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
![מכתב בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, כ"ו אב תרצ"ט [1939].
נשלח ללונדון, אל מקורבו &](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/128.jpg "מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על זמן קבלת שבת בלונדון – ווילנא, תרצ\"")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, כ"ו אב תרצ"ט [1939].
נשלח ללונדון, אל מקורבו "הוד כבוד ידידי הרב הגאון הגדול" רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתב עוסק בהצעת ועד הקהילה לקבוע זמן אחיד בכל השנה לתפילת קבלת שבת בבית הכנסת. דבר שעלול להביא מכשולות של חילול שבת בימי החורף הקצרים (באנגליה בחורף היום קצר במיוחד, ובקיץ ארוך מאד).
"...וע"ד אשר הודיעני הצעת חברי ועד הקהלה, לסדר תפלת קבלת שבת וערבית בשעה אחת קבועה לתקופת השנה, ואשר על ידי זה תהי' קבלת שבת ותפלת ערבית בימות החורף כשלש שעות אחר כניסת שבת. זהו כנגד הדין בשולחן ערוך, ובודאי יתחזק כת"ר לעמוד בפרץ לבלי להניח להוציא אל הפועל קלקלה זו, שיש בה מעות לא יוכל להתקן, ואקוה כי יעשה את אשר ביכלתו למנוע מזה, ובודאי יהיו דבריו נשמעים, והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו.
לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ושאלות שונות בהיכלה של שמירת התורה וההלכה בארצות שונות.
1 דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value