מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
מכתב מעניין מרבי יעקב ליפשיץ – פולמוס "היתר המכירה" – קובנא, תרמ"ח בקירוב
פתיחה: $750
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב הלוי ליפשיץ, מזכירו ואיש-אמונו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. [קובנה, אחרי חודש אדר תרמ"ח].
מכתב ארוך ולא-ידוע השופך אור על עמדתו ופעילותו של ר"י ליפשיץ בפולמוס "היתר המכירה" שהיה בערב שנת השמיטה תרמ"ט. המכתב נפתח ללא שם הנמען, ובראשו נכתב "המשך", אך חתום בסופו בחתימתו "יעקב הלוי ליפשיץ". הייתה זו שיטה ידועה לשלוח מכתב ראשון ללא זיהוי הכותב, כאשר הכיל תוכן שהיה עלול ליפול בידיים לא רצויות, ולאחר מכן לשלוח מכתב המשך חתום. ואכן ר"י ליפשיץ פותח את המכתב שלפנינו: "במכתב הארוך העלמתי שמי כי חמירא סכנתא כו'...".
עיקרו של המכתב עוסק בפעילותו של ר"י ליפשיץ נגד תנועת "חובבי ציון", ובעיקר נגד הגביר אהרן יהושע שפירא מביאליסטוק (חתנו של רבי הלל בישקא מקיידאן) שתמך כספית ב"חובבי ציון".
לקראת סוף המכתב מתייחס ר"י ליפשיץ מפורשות למעורבותו בפולמוס "היתר המכירה", ומספר כיצד ניסה למנוע בכל מחיר מרבי יצחק אלחנן לחתום על כתב ההיתר: "תמול הראני הגאב"ד יחי' [=רבי יצחק אלחנן] המכתבים שהשיג מאה"ק [מארץ הקודש] בעסק השביעית וקראתיו לפניו בניגון וטעמים כראוי, אין פה המקום לבאר להדר"ג עמלי הרב והעצום כמעט במר"נ [במסירות נפש] בעסק השביעית לעצור בעד ההיתר, וכמעט עלתה בידי עצהי"ט [על צד היותר טוב], אפס כי עזרא הכוזב מביאליסטאק בתחבולותיו שצרף אליו את הרה"ג כו' מקוטנא (בטח ישנו ערמה ומזימה, ושגיאה עצומה מצד הקוטנער, כי חתנו ה"ג וואקס נ"י מכירו לעזרא הכוזב מביאליסטאק כראוי ושונאו בתכלית ולא לבו הלך אתו הפעם), ובעזרת הקוטנער הכריע הכף והנפיק היתר מהגאב"ד יחי' דפה, רבות לי לדבר אך בענין הזה ראוי וההכרחי לי להזהר ביותר...". לאחר מכן, משבח ר"י ליפשיץ את ה"קול קורא" שיצא נגד ההיתר (כנראה כרוז רבני ירושלים) ומסיים: "הוא אשר אמרתי כי רק ע"י וועד יקום דבר".
לקראת שנת השמיטה תרמ"ט, הועלה פתרון הלכתי של מכירת הקרקעות החקלאיים בארץ ישראל לנכרים, באופן שיאפשר עבודה בקרקע בשנת השמיטה. בחודש אדר תרמ"ח חתם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שהיה אז מגדולי דורו, על כתב ההיתר שהובא לפניו, ואשר עליו חתמו רבי ישראל יהושע מקוטנא (בעל "ישועות מלכו"), רבי שמואל מוהליבר מביאליסטוק ורבי שמואל זנוויל קלעפפיש מו"צ בוורשא. הדבר גרר פולמוס והתנגדות מצד רבני הישוב הישן בירושלים ורבנים אחרים באירופה. לאורך שנות השמיטה הבאות חזר הפולמוס והתעורר שוב ושוב, כשהמתירים מסתמכים בין היתר על פסקו של רבי יצחק אלחנן. ר' יעקב ליפשיץ, שהיה עוזרו ומזכירו הנודע של רבי יצחק אלחנן, היה מן המתנגדים הגדולים לתנועת "חובבי ציון", אשר קידמה את ההיתר לטובת חקלאי המושבות החדשות בארץ ישראל.
[1] דף (כתוב משני צידיו), 11X13 ס"מ. מצב טוב.
מכתבים
מכתבים