מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
מציג 13 - 24 of 52
![שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אדר ב' ת"ש [מרץ-אפריל 1940].
נשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזק](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/129_1.jpg "שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – בתקופת השואה – ווילנא, אדר ב' ת")
![שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אדר ב' ת"ש [מרץ-אפריל 1940].
נשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזק](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/129_2.jpg "שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – בתקופת השואה – ווילנא, אדר ב' ת")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אדר ב' ת"ש [מרץ-אפריל 1940].
נשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. המכתבים עוסקים בהצלת והחזקת הישיבות והרבנים שגלו לווילנא ולליטא העצמאית עם פרוץ מלחמת העולם השניה. רבות מן הישיבות, שברחו מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים, הגיעו על פי הוראת רבי חיים עוזר אל ווילנא וערי ליטא העצמאית. באותה תקופה היה רבי חיים עוזר קברניטם של הישיבות המיטלטלות, כשהוא מנווט אותן בים הסוער, תוך שהוא דואג לכלכלתן ומפעיל עולם ומלואו להצלתן. בין הגולים לווילנא (שחלקם מוזכרים באחד המכתבים שלפנינו), היו: הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק [הגיע לווילנא עם חלק מבני משפחתו ותלמידיו, שניצלו ועלו עמו לירושלים בשנת תש"א]; ישיבת קמניץ והגרב"ד ליבוביץ [נפטר בווילנא בה' בכסלו ת"ש, ובני משפחתו ניצלו עם חלק מתלמידיו והיגרו בהמשך לארה"ב ולא"י], ישיבת מיר; ישיבת ראדין; ישיבת ברנוביץ והגרא"ב ווסרמן; ישיבת קלצק והגר"א קוטלר; ועוד.
במכתב הראשון מהתאריך י"ב אדר ב', כותב הגרח"ע על שיבושי הדואר בזמן המלחמה, ועל כך שחלק מהמכתבים שנשלחו לא הגיעו ליעדיהם. רבי חיים עוזר מאשר קבלת כספים שנשלחו ע"י רא"מ קייזער עבור הישיבות והרבנים הגולים, ועל כך שהכספים הועברו לוועד הישיבות, להגאב"ד מבריסק, לישיבות מיר וקלצק ולמשפחת הגאון ר' ברוך בער זצ"ל. מעבר לדף מכתב בן כמה שורות בכתב ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם "אד"א" – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר.
במכתב השני מהתאריך כ"ב אדר ב' כותב הגרח"ע בתוך הדברים: "...כמובן הדבר שצריך חזוק הרבה והתאמצות כל הכוחות להחזקת מוסדות התורה לימים הבאים, ועתה הלא ימי הפסח ממשמשים ובאים וההוצאות מרובות. גם מהפליטים הרבנים ראוי הי'[ה] שבלונדון יתענינו הרבה בזה, וביחוד ידידי רומעכ"ת שי'[חיה]". בהמשך מכתב זה הוא מזכיר את גיסו הרב מגלאזגוי [רבי בנימין בינוש אטלס] ואת הרב אונטרמן מליברפול. הוא גם מעודד את הרב אברמסקי בהדפסת ספרו "חזון יחזקאל" על התוספתא למסכת זבחים: "ד' יזכהו להוציא לאור בקרוב וכן את יתר החלקים על התוספתא, כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור...".
כפי הנראה חלק מהמכתבים שלפנינו נכתבו בידי אחד מסופריו של רבי חיים עוזר (שכתב-ידו דומה לכתיבת רבו), אולם החתימה ודברי הסיום נכתבו בעצם כתב ידו של הגרח"ע.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו.
לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענין זה של הצלת הרבנים והישיבות פליטי המלחמה העולמית.
2 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 22X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים מגוון, מראשי ישיבות, רבני קהילות, מנהלי ישיבות, והנהלת "ועד הישיבות" בווילנא, ליטא ופולין, [שנות התר"פ-התר"צ בקירוב].
• מכתב (מוקלד במכונת כתיבה וללא חתימה), מאת הנהלת ישיבת ברנוביץ של הגאון רבי אלחנן וסרמן, נשלח לאנגליה אל רבי ישראל יעקב יפה מרבני מנצ'סטר. שבט תרצ"ג [1933]. עמוד ראשון של המכתב; ללא עמוד הסיום והחתימה.
• מכתב קבלה (באנגלית) מאת הנהלת ישיבת "אור תורה" בקלם, אל משפחת מילר-יגן, בחתימות בעברית של רבני הישיבה רבי "שלמה פיאנקא ר"מ דהישיה"ק" ורבי "יצחק סאדאווסקיא ר"מ ומשגיח". קלם, [תרצ"ו] 1936.
רבי שלמה פיאנקו (נרצח בשואה) היה מחשובי תלמידי קלם. בשנת תרס"ד הוקמה בקלם ישיבה לצעירים "אור תורה" (המכינה ל"תלמוד תורה" הגדול בקלם), בראשה עמד רבי אליהו לופיאן, ורבי שלמה פיאנקה כיהן בה כמגיד-שיעור, יחד עם רבי יצחק סדובסקי ורבי אליהו קרמרמן.
• מכתב רבי חיים וואלקין, ר"מ בישיבת וולוז'ין, אודות מגביות למען הישיבה. וולאזין, ניסן תרצ"ב [1932]. קרע חסר בצד הדף.
רבי חיים וואלקין, ראש הישיבה האחרון בעיר וולוזין (תרנ"ח-נרצח בשואה עם כל משפחתו), מגדולי גידולי הישיבות בליטא, תלמיד ישיבות מיר וקלם. בנו של רבי אהרן וולקין אב"ד פינסק. חתנו של רבי יעקב שפירא ראש ישיבת וולוז'ין, ומשנת תרצ"ו כיהן כממלא מקומו בראשות הישיבה בוולוזין.
• מכתב רבי יהודה ליב אנאליק אב"ד מישעניץ, מטעם ישיבת "בית אברהם" בעיר, אל הנהלת ועד הישיבות בווילנא. מישעניץ, תר"צ [1930].
הגאון רבי יהודה אריה ליב אנאליק אב"ד מישניץ (תרמ"ד-תרצ"ז), בנו של הגאון רבי שמעון דוב אנאליק אב"ד שעדליץ (תר"ח-תרס"ז) בעל "אורח משפט" ו"אמרי רש"ד", ואחי-אמו של הגאון רבי אברהם יעקב פאם ראש ישיבת "תורה ודעת" בארה"ב.
• מכתב רבי אהרן שמואל תמרת אב"ד מילייציץ (פלך ביאלסטוק), אל הנהלת "ועד הישיבות", בעניני מגביות למען הישיבות. מילייציץ, תרפ"ט [1929].
• מכתב רבי יצחק שלמה גארדין אב"ד מעזיריטש מחוז רובנה, אל הנהלת "ועד הישיבות", בעניני מגביות למען הישיבות. מזריטש (מזריטש גדול Międzyrzecz Korecki, עירו של "המגיד ממזריטש"), תר"צ [1930].
• מכתב רבי דוד פאיאנס מרבני ביאלסטוק, אל הנהלת הרעליף, בענין תקציבים ל"מדרש גבוה – תחכמוני" בעיר. ביאליסטוק, תשרי תרפ"ד [1923].
• מכתב רבי יוסף שו"ב מווילנא (מנהל "ועד הישיבות" ומנאמני ביתו של רבי חיים עוזר), נשלח לארץ ישראל, אל מר זאב וואלף פישר-שיין. ווילנא אייר תרח"ץ [1938].
כנראה נכתב בשליחות הגרח"ע, ששלח אותו להתייעץ עם "בעל החזון איש שליט"א היודע כל מהלך הענינים", בענייני ארגון הפועלים בארץ ישראל, וענייני שמירת השמיטה.
• שש גלויות דואר שנשלחו אל ועד הישיבות ממקומות שונים, בהם מכתב מאת רבי שלמה מטות מקוברין (חתן רבי פסח מקוברין, ומרמ"י הישיבה); ומכתב מאת רבי יצחק דוב בארקאווסקי, ר"מ בישיבת פינסק בשנת תרצ"ז.
14 מכתבים (8 מהם על נייר מכתבים רשמי, ו-6 גלויות דואר). גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-14 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, כ"ח אייר תרצ"ו [1936].
נשלח ללונדון, אל ידידו "הרב הגאון הגדול המפורסם פאר הדור... מ' ר' יחזקאל נ"י אבראמסקי, רב לעדת מחזיקי הדת בלאנדאן". בתחילת המכתב הוא משיב להרב אברמסקי שהתעניין אצלו על כשרות שחיטת שוחט מאורגוואי, שלמד את מלאכת השו"ב בעיר בריסק. הרב מבריסק מסביר בתוך דבריו מדוע נמנע מלתת בעצמו סמיכות לשוחטים: "מכתב הדר"ג הגיעני, ואת האיש ר' יוסף ליבערמאן הנני מכיר מכבר לאיש ישר ויקר ויר"ש, ובשביל דוחק מצבו למד מלאכת השו"ב אצל השו"ב דפה, וקיבל מהם תעודה ונסע לארגענטינא, ומשם נתמנה לשו"ב תיכף במאנטאווידעא, על מקומו שהוא שם עתה. אנכי לא נתתי בידו תעודה על השתלמותו במלאכת השו"ב, כי כן דרכי עם כל המשתלמים פה במלאכה זו, שלא לתת בידם שום תעודה ע"ז, יען כי אנכי בעצמי אינני בקי ומבין בהשחזת סכין ועל כן הנני מונע את עצמי מלהתערב בתעודות כאלו, אבל קבל תעודה על אומנתו מהשו"ב המובהקים דפה".
בהמשך המכתב הוא כותב על השלמת הדפסת ספרו החשוב של אביו הגר"ח "חידושי רבנו חיים הלוי" על הרמב"ם (שנסתיימה הדפסתו באותה שנה): "ואשר ישאלני אדות הדפסת ספרו של אאמו"ר הגאון החסיד זצוקללה"ה, כמדומה לי שכבר סר אבן הנגף שהתייצב על הדרך, וברצות ד' נברך על המוגמר". בהמשך הוא כותב על הדפסת ה"חזון יחזקאל" על תוספתא קדשים: "מאד שמחתי כי ידפיס הדר"ג את חבורו על סדר קדשים, ואבקש את הדר"ג להמציאו לי בזמנו. הנני ממציא בזה להדר"ג את העלים בענין סימני טהרה, כאשר ביקש במכתבו".
המכתב מסתיים בדברי ידידות וברכה: "ואשאר בזה ידידו מלו"נ [מלב ונפש] הרוחש לו תמיד תודה וברכה בלי מצרים, מוקירו ומכבדו כערכו, יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".
הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95).
באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.
בשנות התר"צ היה הרב אברמסקי מן הדוחפים ומעודדים את בני משפחת מורו ורבו הגר"ח מבריסק, למהר את הדפסת ספרו "חדושי רבנו חיים הלוי". כמפורסם, בעת שגורש מרוסיה ללטביה ע"י השלטונות הבולשביקים, שיחת הטלפון הראשונה שקיים מתחנת הגבול היתה לברר אם התקדמה הדפסת הספר (ראו: מלך ביפיו, עמ' 219-221).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
מכתב זה צולם ונדפס בספר "אגרות מרן רי"ז הלוי", ירושלים תשס"ח, אגרת 67, עמ' 165-167.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, ט' חשון תש"ח [נובמבר 1947].
נשלח ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל", גאב"ד סלוצק ולונדון (ממלא מקומו של רבי איסר זלמן ברבנות העיר סלוצק). רבי איסר זלמן כותב לו על נסיעתו לאנגליה של מקורבו רבי יצחק עפשטיין, בשליחות מכון "אוצר הפוסקים".
בתוך הדברים מספר הגרא"ז על יזמתו להקים מפעל חשוב זה של ליקוט דברי הפוסקים על הלכות אבן העזר, בעקבות הספרייה העשירה של הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, הנמצאת בדירתו בירושלים, ואשר ממנה למד רבי איסר זלמן על חשיבות פרסום דברי הפוסקים מספרים לא מצויים: "בענין אוצר הפוסקים, אשר ביסוד הענין יצא ע"י זה שהרבה שנים חשבתי בזה, בהיות בביתי שהיתה דירת הגאון ר' חיים ברלין זצ"ל והניח אחריו אוצר הספרים שיהיו לצורך צבור הלומדים מי שירצה לעיין בהבית ולמי שאפשר להשאיל על זמן, וראיתי שיש הרבה ספרים גדולים בערכם ואינם מצויים כלל, וביחוד שיש הרבה ספרים שהם גם גדולים בכמותם וכמעט מן הנמנע שימצאו מו"לים שידפיסו אותם, ע"כ חשבתי שכדאי להושיב חבר ת"ח שילקטו לפחות קיצורי התשובות, וכאשר הצעתי זה להגאון מוהרי"א הרצוג שליט"א, עלה בדעתו לסדר זה על השו"ע ושיהי' כמו הדרכי תשובה...".
בהמשך כותב רבי איסר זלמן על חשיבות העסקת הרבנים פליטי החרב, במלאכה זו של חיבור ספרי "אוצר הפוסקים": "...הנה עסוקים בענין הגדול הזה ליקוט התשובות ועריכתם וסדורם כמה עשרות ת"ח גדולי תורה, רבים מבין פליטי הגולה החרבה שנצולו מחמת הצורר, שמשפחותיהם וקרוביהם נהרגו ע"י הצורר ימ"ש ד' ינקום דמם, ועי"ז הם מוצאים את סיפוקם בדרך כבוד ותורתם אומנותם...".
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה גם לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").
מקבל המכתב, בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק. באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא.
את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי], נאמן-ביתו וסופרו של רבי חיים עוזר. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צידיו. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קטנים.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (31 שורות) בכתב ידו וחתימתו של מרן הגאון רבי "אלעזר מנחם מַן שך" ראש ישיבת פוניבז'. בני ברק, מוצש"ק ויגש ליל י' בטבת תשי"ט [דצמבר 1958].
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בתודה וברכה על קבלת ספרו "חזון יחזקאל" על מסכת נדרים ששלח לו, כשהוא מאריך לפלפל בדברי תורתו, בהערות על הספר.
בתחילת המכתב פונה הרב שך אליו בתארי כבוד והכנעה: "להוד כבוד הגאון האמיתי שר התורה מופה"ד עה"י [מופת הדור עמוד הימיני] וכו' וכו' מהור"ר יחזקאל אברמסקי שליט"א. שלו' וברכה עד העולם. את ספרו חזון יחזקאל על תוספתא נדרים קבלתי, ותשואות חן חן להדר"ג שליט"א על אשר כבדני בספרו, ויהי רצון מה' שיזכה עוד להפיץ מעינותיו עד ביאת הגואל. והנני להעיר על דבריו...".
בחתימת המכתב כותב הגרא"מ שך: "את זה מה שעלתה בידי כעת להעיר בדרך עיוני בספרו היקר, ואגמור בברכה מרובה ובהוקרה רבה, המוקירו ומכבדו אלעזר מנחם מן שך".
לא ידוע לנו אם תוכן המכתב נדפס.
הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך (תרנ"ח-תשס"ב), בעל ה"אבי עזרי", מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון. נולד בליטא ולמד בבחרותו בישיבות פוניבז', סלבודקה וסלוצק. לאחר נישואיו לבת-אחותו של מורו ורבו הגאון רבי איסר זלמן מלצר, כיהן כר"מ בישיבת קלצק בפולין וכראש הישיבה בישיבת קרלין בלוניניץ. בשנות השואה עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים, והיה תלמידו הקרוב של הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייציק (הגרי"ז מבריסק). כיהן כר"מ בישיבת קלצק ברחובות, ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה (באותה תקופה למד אצלו הבחור חיים קניבסקי, שנודע לימים כ"שר התורה" בגאונות בכל חלקי התורה). לאחר מכן נתמנה לר"מ וראש ישיבה בישיבת פוניבז' בבני ברק. חבר וראש "מועצת גדולי התורה", ובמשך עשרות שנים הנהיג את עולם התורה בארץ ישראל וברחבי העולם.
[2] דף כתובים. 24.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
מכתב (18 שורות) בכתב-יד-קדשו וחתימתו המלאה של הגאון רבי "יעקב ישראל קניבסקי" (הסטייפלר), אל מחותנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. בני ברק, אייר תשל"ה [1975].
מחיקות ותיקונים במקור (בכתב-ידו של הסטייפלר). פניה בשם מנהלי אחת הישיבות בארץ ישראל (שם הישיבה נמחק ביד אחרת), החוששים מהתפרקות פנימית של הישיבה, עקב מעבר אחד הר"מים לכהן בישיבה בירושלים, "ואיזה מתלמידיו קשורים בו ורוצים לעבור עמו, והן הם עשו תעמולה גדולה בין החברים לעבור לשם, באופן שח"ו כשלשים [או קרוב למספר זה] עומדים לעבור לירושלים, וע"י זה תסגר הישיבה ותחרב לגמרי... ונתבקשתי להיות להם לפה לבקש מהדר"ג לפשר בזה באופן שלא תחרוב ח"ו הישיבה...".
הגרי"י קניבסקי כותב כי הוא אינו יודע מעצמו את כל פרטי העניין באופן אובייקטיבי: "ולא אדע מאומה זולת מה ששמעתי הלילה ממנהלי הישיבה כנ"ל", ועל כן הוא מבקש מהגרי"ש אלישיב כי יכנס לבירור העניין, וידון ויפשר בין שני הצדדים: "והדר"ג שליט"א בודאי ישמע את שני הצדדין וישתדל לסדר ולפשר, ע"מ [על מנת] לבנות בלי חורבן ומפולת לצד השני ח"ו, והמקום ב"ה יהא בעזרו...".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק.
במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש (כולל חזון איש) ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
מקבל המכתב, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), חותנו של בן הסטייפלר, הגאון רבי חיים קניבסקי (תרפ"ח-תשפ"ב). קשרי ידידות עמוקים שררו בין הסטייפלער ומחותנו הגרי"ש אלישיב. אגרות רבות הוחלפו ביניהם אם בדברי תורה ואם בדברי ברכה וריעות. ה"סטייפלר" – העריץ מאד את גדלותו של מחותנו הגרי"ש אלישיב, והיה מפנה אליו שאלות הלכתיות (לעתים רבות היה מתבטא כי "הרב אלישיב הוא פוסק אמיתי") והזכרת שמות לתפלה ולברכה.
1 דף (מתוך מחברת). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול, עם קרע קטן במרכז אחד הקפלים. דהיית דיו של כמה מילים.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים הנוגעים לישיבת "כנסת ישראל – חברון" בירושלים, מכתבים מראשי הישיבה וחברי ההנהלה, ומכתבים אליהם.
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב יד וחתימת הגה"צ רבי אברהם שמואל פינקל (בן "הסבא מסלבודקה" וממשפיעי המוסר בישיבה, בעל "נתיבות המוסר"), ברכות לשנה טובה, נשלח לארה"ב אל "מרן הגרי"ס שליט"א" [ראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא, שנסע לחו"ל עבור הישיבה]. ירושלים, [שנות התר"צ-ת"ש בקירוב].
• מכתב ארוך על גבי אגרת דואר-אויר, בכתב-יד וחתימת ראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא, עם תכניותיו לגבי הרחבת בניני הישיבה. נשלח לשוויץ אל ידידו רבי זאב וולף רוזנגרטן. ירושלים, כסלו תשי"ג [1952].
• מכתב ארוך על גבי אגרת דואר-אויר, בכתב יד וחתימת הגאון רבי משה חברוני מראשי הישיבה [בעת שנסע לאנגליה עבור הישיבה]. נשלח אל גיסו ראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא. לונדון, ניסן תשכ"א [1961].
• מכתב על גבי גלויית דואר, מאת רבי שלמה זלמן פינס, אל רעו רבי יחזקאל סרנא. ציריך, טבת תשי"ד [1953].
• מכתב על גבי גלויית דואר, מאת רבי יהושע סרנא, נשלחה לחברון אל בן-אחיו רבי יחזקאל סרנא. חורוז'ק (רוסיה), תרפ"ו, 1926.
• מכתב רבי שמעון מורדכוביץ מרבני ניו יורק, אל רבי יחזקאל סרנא. ברונקס ניו יורק, כסלו תרצ"ז [1936].
• מכתב מודפס מ"אוצר הספרים" של הישיבה, בבקשה להחזרת ספרים שהושאלו, עם מילוי אל הרב מאיר חדש. ירושלים, אדר תרצ"ג [1933]. מעבר לדף רישומים בכתב-יד של שיחה מוסרית נוקבת, על הרעיון ההיטלראי.
• מכתב מאת רבי אליהו שחור, אל קרובו רבי יהודה ליב זלצר מרבני ארה"ב. ירושלים, אלול תש"י [1951]. במכתב הוא מתאר את חתונת בתו [היחידה, עם הגה"צ רבי מרדכי רימר, מתלמידי ישיבת חברון] "...זכינו לחוג את חג החתונה... באו אלינו רוב חשובי גאוני ורבני ירושלים ואנשי מעשה וכל בני הישיבות, גם סעודת נישואין הראשונה סדרנו באולם יפה שכלל בתוכו כל בני ישיבת חברון וראשי הישיבות...".
• ועוד מכתבים.
10 מכתבים. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של למעלה מחמישים מכתבים ומסמכים שונים, מאת רבנים וראשי קהילות שונות בהונגריה, אשר נשלחו אל מוסדות הקהילה והרבנות בבודפשט. מרבית המכתבים נכתבו בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. [הונגריה והסביבה, תרצ"ח-תשי"א בקירוב]. עברית, יידיש והונגרית.
המכתבים עוסקים בענייני קהילה שונים, ובענייני הצלה ושחרור משירות בכפייה בפלוגות העבודה ההונגריות. המכתבים לאחר תום המלחמה עוסקים בענייני הקמת הקהילות לאחר השואה, בתי כנסת ומקוואות, כשרות ושחיטה, בתי דין והתרת עגונות השואה.
רבים מהמכתבים נשלחו אל "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות" בבודפשט (Orth. Izr. Központi Iroda), ומכתבי תשובה מאת רבני וראשי הלשכה. מכתבים אחרים נשלחו אל מוסדות ורבנים שונים בבודפסט, ואל רבני בית הדין המרכזי לעניני עגונות השואה.
בין הפריטים:
• מכתב רבי מרדכי נאכאמאוויטש (נחומוביץ), אל רבי יצחק אייזיק ריינער, מזכיר הלשכה המרכזית בבודפשט, בענין הצלתו והשגת המסמכים הפוטרים אותו משירות בפלוגות העבודה. [סעליש], חשוון תש"א [1940]. מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של ארגון עזרה ליהודי הונגריה בחבל מרמרוש ובמחוז אוגוצ'ה (פירזארגעאמט דער יודען אין אונגארן, קרייצענטראלע אין מאראמאראש און אגאטשא).
• שני מכתבים (גלויות דואר) מאת הגה"צ רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא (תרנ"ה-תש"ה; בן הגה"ק בעל "ארחות חיים" מספינקא ונכד האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). ביסטרא, חבל מרמרוש (Bisztra, Maramureș), תש"ב [1942].
המכתב הראשון נשלח אל הלשכה בבודפשט, ובו הוא מספר על כוונת השלטונות לגייס בכפייה חמש מאות יהודים ל"שירות העבודה", ומבקש להשיג עבורו תעודת שחרור, "שאוכל להציל אותי ביום זעם, וכמו ששלחו הלשכה להרב מסיגעט שליט"א [כנראה האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" מסיגט]". המכתב השני נשלח אל ועד הסיוע ליוצאי צבא יהודים בהונגריה ("פארטפאגא"; Orsz. izr. Hadviseltek bizottság), ובו בקשה להשיג עבורו תעודת שחרור מעבודת הכפייה ב"שירות העבודה" ההונגרי, וחותם בתפילה: "כה דברי המצפה להרמת קרן התורה והרמת קרן ישראל, ברגשי כבוד ועוז, הק' אהרן כהנא אב"ד דפה".
• מצורף מכתב-תשובה מאת רבי שמואל זאנוויל כהנא-פראנקל, נשיא הלשכה המרכזית בבודפשט. תש"ב (1942). מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו.
• שלושה מכתבים (בהדפסה ליטוגרפית) חתומים בידי נשיא הלשכה בבודפשט רבי שמואל זאנוויל כהנא-פראנקל, ובידי מזכיר הלשכה רבי יצחק אייזיק ריינער – מכתבי-הזמנה לישיבות והתייעצויות שונות בענייני עסקנות והצלה. שמות הרבנים-הנמענים לא מולאו. בודפשט, אב תש"ב / טבת תש"ג / סיוון תש"ג (1942-1943).
• מכתב מאת רבי דוד גרויס אב"ד טאב, אל הלשכה המרכזית בבודפשט, בענין המסמכים הדרושים להצלתו ושחרורו מפלוגות העבודה בכפייה. טאב, תש"ב [1942].
רבי דוד גרוס (נפ' תש"ט), לאחר השואה כיהן כדיין בבודפשט ובפרשבורג, ובהמשך ראש ישיבת נייטרא במאונט קיסקו ואב"ד קהילת "אורחות חיים" בברוקלין. מח"ס "זהב שב"א".
• שני מכתבים מאת רבי יקותיאל יהודה היילפרין-האלפרט אב"ד נאנאש (תרמ"ד-תשל"א): מכתב אל נשיא הלשכה בבודפשט רבי שמואל זאנוויל כהנא-פראנקל, בענין התעודות והמסמכים הדרושים להצלתו והצלת בנו רבי בנציון דומ"ץ נאנאש. [נאנאש], תש"ב (1942) / מכתב אל רבני הבד"צ המיוחד בבודפשט להתרת עגונות השואה, בענין הוצאה מחדש של היתר נישואין שאבד. [נאנאש, תש"ז בקירוב].
• ארבעה מכתבים מאת רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש דומ"ץ קאפיש (תרנ"ו-תש"מ; ראב"ד לעניני עגונות בבודפשט לאחר השואה, ובהמשך רב בברוקלין. בעל "משנת יעקב"), אל ראש הלשכה בבודפשט רבי שמואל זאנוויל כהנא-פראנקל. בודפשט, אייר-אב תש"ג.
המכתבים נשלחו זמן קצר לאחר פטירת הגה"צ רבי חיים צבי פריעד – שכיהן לצד שני אחיו ברבנות העיר קאפיש – ובהם מבקש הרב לעבאוויטש לפעול למינויו הרשמי למשרת הרבנות בעיר, כדי שיקבל פטור משירות כפוי בפלוגות העבודה.
• מכתב מאת רבי מרדכי לעבאוויטש דומ"ץ בפרשבורג (בהמשך ראש ועד הרבנים בצ'כוסלובקיה ואב"ד קהילת "מחזיקי הדת" בבריסל), אל הבד"צ בבודפשט, בענין הוצאה מחדש של היתר נישואין שאבד. [פרשבורג, לאחר השואה].
• מכתב בענין עגונה, מאת רבי חיים יואל דאהאן אב"ד האלאש (תרמ"א-תשל"א), אל רבי יצחק פאנט (כנראה רבי יצחק צבי אייזיק פאנעט אב"ד קונסטמיקלוש, מזכיר בית הדין לעגונות בבודפשט לאחר השואה). האלאש (Kiskunhalas), [לאחר השואה].
• ועוד מכתבים ומסמכים רבים.
55 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
למעלה מ-180 גלויות-משוב חתומות בידי רבנים מרחבי ארה"ב וקנדה, חברי "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". [תשי"ט, 1959].
גלויות משוב מודפסות מטעם "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", לקביעת לימוד הש"ס בבלי וירושלמי ע"י רבנים חברי האגודה, ולעריכת סיום הש"ס בוועידה השנתית הקרובה: "בתשובה לגלויתכם הנני להודיעכם שבדעתי ללמוד מסכת__ בש"ס__".
הגלויות מולאו בכתב-יד ונחתמו בידי רבני "אגודת הרבנים". בשולי חלק מהגלויות נכתבו הערות שונות ומכתבים קצרים.
בין החתומים:
רבי יוסף אליהו הענקין,
רבי יהודה ליב הכהן קאגאן (מראשי ישיבת רבינו יעקב יוסף),
רבי מנחם מענדל קראוויעץ (ראש ישיבת רבינו יעקב יוסף בניו יורק),
רבי יעקב חיים יפה'ן (ראש ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בניו יורק),
רבי יצחק ארליאנסקי (מרבני ישיבות "בית יוסף" נובהרדוק),
רבי אליעזר זאב קירזנער (רב באנגליה ובדרום אפריקה, ואח"כ בבורו פארק),
רבי אליעזר מנחם פינקעל (נכד הסבא מסלבודקה),
רבי אפרים אשרי (רב במנהטן),
רבי מנשה קליין (רב בברוקלין),
רבי אפרים עפשטיין (רב בשיקגו),
רבי שמואל קלמן מירסקי,
רבי יחיאל מיכל חרל"פ,
רבי ישראל פורת,
רבי אברהם יצחק פייוועלזאהן (מנהל וועד הרבנים בניו יורק),
רבי צבי הירש אייזנשטאט (רב בברוקלין),
רבי שמואל פליסקין,
רבי אהרן דוד בוראק,
רבי בן ציון גולדצווייג (רב במונטריאול),
רבי משה גרשון גולדצווייג (רב בשיקגו),
רבי יעקב מאיר פומרנץ,
רבי משה בונם פירוטינסקי,
רבי יחיאל עלבוים,
רבי שמעון פדרבוש,
רבי צבי יהודה לנדא (רב בשיקגו),
רבי יהודה הכהן מונק,
רבי חיים צימרמן,
רבי חיים אייזיק ריטער (מרבני ברוקלין),
רבי אריה ליב הכהן קאפלאן (מרבני שיקגו),
רבי מנחם מרדכי פרנקל-תאומים (מרבני ברוקלין ופילדלפיה),
רבי אהרן ראובן טשארני (מרבני ניו ג'רסי),
רבי שלמה יוסף טשיל (מרבני ברוקלין),
רבי מאיר פינסקי (מרבני ברוקלין),
רבי אהרן ישעי' שפירא (מרבני ישיבת "תורה ודעת" בברוקלין),
רבי זלמן שמואל שפירא (מרבני דנוור),
רבי אריה ליב באראן (רב במונטריאול),
רבי מרדכי מנחם מענדל בורשטיין (מרבני קנזס סיטי),
רבי משה שפירא (אב"ד אטלנטיק סיטי),
רבי יהודה ברסקין (מרבני פנסילבניה),
רבי אלכסנדר בלומאוו (מרבני שיקגו),
רבי אברהם אהרן מלינוביץ (מרבני ניו יורק),
רבי מאיר פרץ הלוי לעווין (מרבני ברוקלין),
רבי נתן נטע זובער (מרבני ניו ג'רסי),
רבי ניסן וואקסמאן (מרבני בולטימור),
רבי אלי' פאלאנסקי (מרבני ברוקלין),
רבי מנחם מענדל הכהן בעסקין (רב בברונקס),
רבי שמואל באסקין (מרבני ניו יורק),
רבי יעקב ווייסענבערג (רב בווסטר),
רבי צבי הירש עדעלמאן (מרבני ברוקלין),
רבי אריה ליב רודענסקי (מרבני ניו יורק),
רבי בן ציון רוזנטאל (מרבני שיקגו),
רבי שמעון רם (מראשי ישיבת רבינו יצחק אלחנן),
רבי מרדכי רובין (מרבני ברוקלין),
רבי שמעון ווינאגראד (רב בברוקלין),
רבי דוד שמואל ורשבצ'יק (מראשי ישיבת רבינו יעקב יוסף; לימים, מראשי ישיבת "כנסת חזקיהו" בכפר חסידים),
רבי יקותיאל פוקס (רב בברונקס),
רבי יהודה דוב גאז (מרבני ניו יורק),
רבי אברהם מרדכוביץ (מרבני שיקגו),
רבי זיידל לשינסקי,
רבי דוד לשינסקי,
רבי אלחנן עוזר לאנדעס (מרבני מסצ'וסטס),
רבי ברוך לייזרובסקי (גאב"ד בפילדלפיה),
רבי אריה ליב חייט (רב בפרובידנס, רוד איילנד),
רבי דוב בער שפיצער (רב בברוקלין),
רבי יעקב אלי' הכהן רובין (רב בברוקלין),
רבי יואל אליעזר ראזען (ר"מ בישיבת מיר בברוקלין),
רבי אליעזר כהן (רב בברוקלין),
רבי אברהם הלוי ראז (רב בבוסטון),
רבי אלטר הכהן ווילאמאווסקי (רב בברונקס),
רבי יצחק קריסלאוו (רב בקליבלנד),
רבי ליפמאן לעווין (רב בברוקלין),
רבי אברהם ישראל קאפלינסקי (מרבני ניו יורק),
רבי שלום לייבאוויץ (רב בברוקלין),
רבי פסח זכריה הלוי לבוביץ (רב בלייקווד),
רבי יעקב דנישבסקי (רב בבאיון ניו ג'רסי וסגן נשיא אגודת הרבנים),
רבי ישראל לייטער (רב בברוקלין),
רבי משה לייטר (רב בברוקלין),
רבי יהושע משה מערמינסקי (רב בניו יורק),
רבי גרשון ינקלביץ (מראשי ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק),
רבי יעקב הלוי גרוסמאן (רב בברוקלין),
רבי אברהם הפטרמאן (רב בניו הייבן),
רבי שלמה פופקא (רב בג'קסונוויל),
רבי אברהם משה קרפל (רב בבורו פארק),
רבי יעקב קרעט (רב בברוקלין),
רבי חיים דוד וועליטשאנסקי (רב בברונקס),
רבי נחום קארנמעהל (רב באולבני),
רבי שמואל קאוויאר (רב בסילבר ספרינג, מרילנד),
רבי אלתר אברהם אידל פופלק,
רבי אלימלך אלעזר ערנבערג,
רבי יוסף פעלדמאן (רב בבולטימור),
רבי יצחק אייזיק ליעבעס (רב בברוקלין),
רבי מאיר באגנער (רב בוושינגטון),
רבי משה צבי אריה ביק (רב בברונקס),
רבי ישעיה מאלאטין (רב בברונקס),
רבי ברוך שפירא (רב בסיאטל),
רבי מאיר ליבערמאן (רב בריצ'מונד ווירג'יניה),
רבי גדליה אריה שטיינבערג (רב בברוקלין),
רבי בנימין הכהן בק (רב בבולטימור),
רבי חיים ליב באלגלי (רב בניו יורק),
רבי חיים פאהרילע (רב בברוקלין),
רבי גדליה דוב שווארץ (רב בניו ג'רסי),
רבי מרדכי צבי שווארץ (רב בקליבלנד),
רבי מאיר שווארצמאן (רב בוויניפיג),
רבי יהושע ליב שיינקער (רב בבולטימור),
רבי יצחק אייזיק הלוי שמואל (רב בשיקגו),
רבי יחיאל נתן וואסער (רב בברונקס),
רבי מרדכי וויליגער (מרבני ישיבת תורה ודעת בברוקלין),
רבי יהודה צבי גלזנר (רב בלוס אנג'לס),
רבי שלמה חיים גרוסקין (רב בדטרויט),
רבי מרדכי יעקב גולינקין (רב בווסטר),
רבי דוד אריה גענוט (רב בקליבלנד),
רבי נחמן יוסף גאלדשטיין (רב בניו יורק),
רבי חיים אלעזרי (רב בקנטון),
רבי טוביה גפן (רב באטלנטה),
רבי אהרן דוב דאכאוויץ (רב בניו יורק וסגן נשיא אגודת הרבנים),
רבי שמואל יאלוב (רב בסיראקוז),
רבי מיכאל שאי (רב בניו יורק),
רבי חיים פורטנוי (רב בברוקלין),
רבי בצלאל פרידמאן (רב בניו יורק),
רבי יצחק פריעד (רב בניו יורק),
רבי מרדכי אשר הלוי ספרינגער (רב בניו יורק),
רבי קלמן אברהם גולדברג (רב "עדת ישראל" בניו יורק),
רבי חיים דוידוביץ (רב בדנוור),
רבי שמואל חיים גוטמאן (רב בבוסטון),
רבי שמעון בראדסקי (רב בברונקס),
רבי חיים יעקב בולקא (רב בברונקס),
רבי יוסף פאפאוויץ (רב בברוקלין),
רבי אברהם אבא הלוי זיונס (רב בברונקס),
רבי יונתן זילבערבערג (רב בקליבלנד),
רבי דוד שלמה ספקטור (רב בברונקס),
רבי משה סאלאדאווניק (רב ביהמ"ד הגדול בברונקס),
רבי אברהם שמואל סעמיועלס (רב בניו יורק), רבי שמואל סאלניצע (רב בברונקס),
רבי יואל זאליסקי (רב בברוקלין),
רבי שלמה דוב ווידער (רב בניו יורק),
רבי חיים בן ציון נאטעלעוויץ (רב בברוקלין),
רבי מנחם מענדל רבינוביץ (רב במיניאפוליס),
רבי חיים שטערן (רב בברוקלין),
רבי אברהם חיניץ (רב בניו יורק),
רבי יחזקאל הלוי חומסקי (רב בברונקס),
רבי אהרן זלטאוויץ (רב בברוקלין),
רבי משה חיים לעווינזאהן (רב בוושינגטון),
רבי ישראל מאיר הכהן לעסין (רב בניו יורק),
רבי שלום פאדאלעווסקי (רב בניו יורק),
רבי ירמי' שפיץ (רב בברוקלין),
רבי ישעיה שפיגל (רב בברוקלין),
רבי נחמיה כץ (רב בטולדו, אוהיו),
רבי אפרים צבי מינזבערג (רב בניו יורק),
ורבנים נוספים.
183 גלויות. 14X8.5 ס"מ. חותמות דואר. מצב טוב. פגמים קלים.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
למעלה מ-150 גלויות-משוב חתומות בידי רבנים חברי "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". [תש"ט-תשכ"ד, 1949-1964].
גלויות מודפסות של שאלונים מטעם "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה". הגלויות מולאו בכתב-יד ונחתמו בידי רבני "אגודת הרבנים". בשולי חלקן נוספו הערות ומכתבים קצרים.
הגלויות בחמישה נושאים:
• עשר גלויות משנת תש"ט (1949) – מקוואות טהרה: "א) האם יש מקוה כשרה בקהלתו או בעירו? ב) אם לאו, מה היא דעתו בדבר בנין מקוה במחנו בפרט ובנוגע לתעמולה לחזוק טהרת המשפחה בכלל?".
• שמונה גלויות משנת תש"ט (1949) – פרטי בית הכנסת: "שם בית הכנסת", "הכתובת", שם הנשיא" ו"כתובתו".
• חמישים ושתיים גלויות משנת תש"י (1950) – התחייבויות כספיות: "אני הח"מ מתחייב בל"נ להשיג בשביל אגודת הרבנים__$ לשנה זו מלבד (מס החבר שלי)".
• שישים ושש גלויות משנת תשכ"ב (1962) – השתתפות בוועידה השנתית: "בע"ה אבוא לועידה ביום__ בשעה__ בבקשה להזמין חדר... הייתי רוצה להיות חבר... בעת הועידה: ועד השבת, ועד הכשרות, ועד טהרת המשפחה, ועד הטבת מצב הרבנים והרבנות, ועד לעניני א"י".
• שמונה עשרה גלויות משנת תשכ"ד (1964) – השתתפות במסיבה חגיגית לכבוד רבי מאיר כהן, לרגל חמש-עשרה שנות כהונתו כמנהל "אגודת הרבנים" והופעת ספרו "חלקת מאיר": "בע"ה אשתתף במשתה החגיגי לכבוד חברנו הרב הגאון מוהר"מ כהן שליט"א, ביום א' י"ד אייר (פסח שני). נא להזמין__ מנ(ות) בשבילי".
בין החתומים:
רבי יהושע קלעוואן (רב בוושינגטון, בעל ה"דברי יהושע"),
רבי אשר ניסן הלוי לעוויטאן (רב בברוקלין),
רבי יהודה ליב הכהן קאגאן (מראשי ישיבת רבינו יעקב יוסף),
רבי לוי קרופני (ראש ישיבת קמניץ בברוקלין),
רבי מנחם מענדל קראוויעץ (ראש ישיבת רבינו יעקב יוסף בניו יורק),
רבי מנשה קליין (רב בברוקלין),
רבי אליעזר מנחם פינקעל (נכד הסבא מסלבודקה),
רבי יהודה אלטוסקי (רב בברונקס),
רבי ניסן טעלושקין (סגן נשיא אגוה"ר),
רבי יצחק בונין (רב בברוקלין),
רבי יצחק הלוי סגל (רב בניו ג'רסי),
רבי זלמן רייכמאן (יו"ר ועד הפועל של אגוה"ר),
רבי שמחה עלברג (לימים יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית),
רבי משה סאלאדאווניק (רב ביהמ"ד הגדול בברונקס),
רבי יעקב משה הכהן לעסין (רב בניו יורק),
רבי זאב וואלף ראגין (רב בברוקלין),
רבי חיים קארלינסקי (רב בברוקלין וסגן נשיא אגודת הרבנים),
רבי נחום דוב הערמאן (רב בברוקלין),
רבי ראובן ליוואוויץ (רב בברוקלין),
רבי אריה ליב וועלער (רב בנוארק, ניו ג'רסי),
רבי יעקב דאנישעווסקי (סגן נשיא עזרת תורה ורב בניו ג'רסי),
רבי טוביה גפן (רב באטלנטה),
רבי אהרן יהודה אראק (רב בברונקס, בן-אחיו ותלמידו של הגאון רבי מאיר אריק),
רבי ישראל לייטער (רב ברוקלין),
רבי אפרים צבי מינזבערג (רב בניו יורק),
רבי אברהם הפטרמאן (רב במנצ'סטר, ניו המפשייר),
רבי ברוך אהרן פופקא (רב בפיטסבורג),
רבי אברהם משה קרפל (רב בבורו פארק),
רבי שמואל חיים קליבאנסקי (רב בסט. לואיס),
רבי שמואל אלטער (בעל "לקוטי בתר לקוטי" ורב בברוקלין),
רבי שמואל גערשטענפעלד (ר"מ בישיבת "רבינו יצחק אלחנן" בניו יורק),
רבי אברהם שלמה בלומנקראנץ (רב בברוקלין),
רבי ישעיה מאלאטין (רב בברונקס),
רבי משה מרדכי טאבאצניק (רב בברונקס),
רבי יצחק יעקב שעוועלאוויטץ (רב בניו יורק),
רבי מרדכי שיף (רב בסינסינטי),
רבי אברהם מתתי' הכהן קאגאן (רב בלונג איילנד),
רבי יצחק שמידמן (ראש ישיבת "תורת חיים" בברוקלין),
רבי אבא זלקא געווירץ (רב בווטרברי, קונטיקט),
רבי מנחם מענדל הוכשטיין (רב בברוקלין),
רבי אברהם שמואל סעמיועלס (רב בניו יורק),
רבי אהרן זלטאוויץ (רב בברוקלין),
רבי יעקב לעווינזאן (רב בברוקלין),
רבי נחמיה כץ (רב בטולדו, אוהיו),
רבי אפרים פעלקאוויץ (רב בברידג'פורט),
רבי חיים יעקב ישראל בערגער אב"ד קליבלנד,
רבי שמעון ברענער (רב בברוקלין),
רבי יוסף שאפירא רב קהילת "פועלי צדק" בפיטסבורג,
רבי מנחם מענדל הכהן בעסקין (רב בברונקס),
רבי שמואל באסקין (רב בניו יורק),
רבי ישראל לעוו (רב בטרנטון),
רבי יצחק סאדין (רב בברוקלין),
רבי ישראל לעבאוויטש,
רבי יחיאל מיכל חרל"פ (רב בברונקס, בעל ה"חוף ימים"),
רבי קלמן אברהם גולדברג (רב "עדת ישראל" בניו יורק),
רבי חיים ביק (רב בברוקלין),
רבי אליעזר לעווין (רב בדטרויט),
רבי משה דן שיינקאפ (רב בספרינגפילד),
רבי ישראל שלמה רוזנברג (רב בהרטפורד),
רבי יוסף דוב הורוויץ (רב בסט. פאול, מיניסוטה),
רבי יחיאל אריה מונק (רב בניו יורק),
רבי צבי זאב שורין (רב בניו ג'רסי),
רבי נחמן יוסף גאלדשטיין (רב בניו יורק),
רבי גדליה אריה שטיינבערג (רב בברוקלין),
רבי דוד אפלמן (רב בברוקלין),
רבי יעקב צבי קופיעצקי (רב בברוקלין),
רבי אלטר הכהן ווילאמאווסקי (רב בברונקס),
רבי אביגדור ציפערשטיין (ראש ישיבת "רבינו יצחק אלחנן"),
רבי שמואל יאלוב (רב בסיראקוז),
רבי אהרן בן ציון שורין (רב בברוקלין),
רבי יעקב אליעזר בייקער (רב בברונקס),
רבי שמואל פליסקין (רב בבולטימור),
רבי עובדיה דוד פארביאש,
רבי יחיאל עלבוים (רב בניו יורק),
רבי נתן תאומים (רב בברוקלין),
רבי ירמי' שפיץ (רב בברוקלין),
רבי יוסף צבי אהרנזון (רב בניו יורק),
רבי חיים בן ציון נאטעלעוויץ (רב בברוקלין),
רבי אלי' פאלאנסקי (רב בברוקלין),
רבי ברוך הלוי לייזרובסקי (גאב"ד בפילדלפיה),
רבי מרדכי רובין (רב בברוקלין),
רבי נפתלי קאהלער (רב בברוקלין),
רבי אפרים בערמאן (רב בברוקלין),
רבי חיים אייזיק רייטער (רב בברוקלין),
רבי יצחק פופקא (רב בניו יורק),
רבי צבי הירש אייזנשטאט (רב בברוקלין),
רבי מנשה פרענקל (רב בברוקלין),
רבי יוסף פעלדמאן (רב בבולטימור),
רבי יצחק אייזיק ליעבעס (רב בברוקלין),
רבי מאירים ברניקר (רב בברוקלין),
רבי בן ציון רוזנטאל (רב בשיקגו),
רבי חיים ליב באלגלי (רב בניו יורק),
רבי יקותיאל פוקס (רב בברונקס),
רבי משה אריה שווארץ (רב בברונקס),
רבי שלמה הלוי שוסטער ("העילוי מסאקאלע", רב בברוקלין),
רבי יהודה דוב גאז (רב בניו יורק),
רבי חיים דוד וועליטשאנסקי (רב בברונקס),
רבי חיים אלעזרי (רב בקנטון),
רבי משה הלוי שולמאן (רב בברוקלין),
רבי בצלאל פריעדמאן (רב בברוקלין),
רבי חיים יעקב בולקא (רב בברונקס),
רבי רפאל שמואל סאלניצע (רב בברונקס),
רבי שמואל טוביה שטערן (רב במיאמי ביטש),
רבי אלחנן זאב טייץ (רב בברוקלין),
רבי נח חדש (רב בברונקס),
רבי שלום פאדאלעווסקי (רב בניו יורק),
ועוד רבנים.
154 גלויות. 8.5X14 ס"מ. חותמות דואר. מצב טוב. פגמים קלים.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
![מכתב ארוך (למעלה מ-24 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגה"צ רבי שלמה וולבה. ירושלים, אייר תשנ"ח [1998].
נשלח אל הגא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/139.jpg "מכתב הרב שלמה וולבה – פיקוח על הקורסים להשתלמויות של המורות – ירושלים,")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (למעלה מ-24 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגה"צ רבי שלמה וולבה. ירושלים, אייר תשנ"ח [1998].
נשלח אל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, בעקבות דברים ששמע מהמפקחת הרבנית רוטברג [בת-אחיו של ה"חזון איש"], אודות המכשולות בקורסים למורות מטעם "משרד החינוך" להשתלמות אקדמית, בהם מביאים מרצים שאינם ראויים, עם תכנים פסולים ואף דברי כפירה. הרב וולבה מבקש מהרב אלישיב להתערב בעניין ולהעמיד פיקוח רבני על מכוני ההשתלמויות ועל תכני הלימודים:
"...אין פיקוח של רבנים בעלי סמכות על כל עניין ההשתלמויות. לכאורה ההכרח הוא שיהי' פיקוח בזה על כל מה שלומדים בקורסים אלו ועל סוג המרצים. בזה הנני פונה אל מרן שליט"א, כי נראה שרק פסק-דין המחייב את מארגני ההשתלמות יכול להציל את המצב. אחרי פסק-דין כזה יהי' צורך לבחור ועד של רבנים לפיקוח על כל קורסי ההשתלמות, ולחייב את המארגנים לקבל על עצמם סמכות זאת".
הרב וולבה בענוותנותו, מסיים בדברי הכנעה אל הגרי"ש אלישיב: "על זה הנני פונה אל כב' מרן הגאון שליט"א שיואיל נא לתת דעתו על עניין חשוב זה, וכאשר יחליט כן יקום. והנני ברוב הדרת כבוד והכנעה, שלמה וולבה".
הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה (תרע"ד-תשס"ה), המשגיח והמייסד של ישיבת "באר יעקב". מגדולי המוסר בדורנו. נולד בגרמניה ובגיל צעיר הגיע לליטא ללמוד בישיבת מיר. שם התוודע אל רבו "המשגיח" רבי ירוחם ותלמידיו, וכל ימיו היה מתלמידיו המובהקים. בתקופת השואה שהה בשבדיה ועסק בעניני הצלה של ישיבת מיר בשנחאיי והצלת בנות ישראל.
לאחר השואה נשא את בתו של הגה"צ רבי אברהם גרודזינסקי המשגיח מישיבת סלבודקה (שנרצח בגטו קובנה), שהייתה בין ניצולות השואה בלידינגה, שבדיה. מחבר "עלי שור" שני חלקים ועוד ספרים רבים במחשבת המוסר והדרכה בעבודת השם. העמיד תלמידים רבים, שהשפיעו תורה ויראה בישיבות גדולות ברחבי העולם.
1 דף ארוך. 32.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
Catalogue Value
![מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ד' כסלו תש"ח [1947].
מודפס במ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/140.jpg "מכתב הרבי הריי\"צ מליובאוויטש – כסלו תש\"ח – ברכות לרגל כניסה לדירה חדשה")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ד' כסלו תש"ח [1947].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי הריי"צ, ובסופו שורה בכתב-ידו וחתימת-יד-קדשו: "יוסף יצחק".
המכתב נשלח אל מזכירו האישי ר' ניסן מינדל. בראש המכתב מברכו הריי"צ לרגל מעבר דירה: "...במענה על כתבו שהחליפו בית דירתם הנני מברכם בברכות נעימות כי יחזק השי"ת את בריאותו ובריאות זוגתו הכבודה תחי' וישמח את לבבכם בחיים נעימים ובהצלחה גדולה בעבודתכם בגשמיות וברוחניות".
בהמשך המכתב מעודדו הרבי הריי"צ להעלות על הכתב ולהדפיס סדרת הרצאות שמסר בעניינה של תורת החסידות: "אודות הרצאתו על הנושא 'תולדות החסידות וערכה' טוב הדבר ונכון אשר יעריכו בכתב... נכון הוא וחשוב מאד... וחתני הרה"ח הרה"ג הרממ"ש שליט"א [=חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון, ולימים הרבי מליובאוויטש] וידידי בודאי ימלאו חפצי בזה לסדר החומר כדרוש".
בסוף המכתב, לאחר המילים "והנני ידידו", הוסיף הריי"צ בכתב-יד קדשו את המילים:
"הדו"ש [דורש שלומם] ומברכם בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
"הדו"ש [דורש שלומם] ומברכם בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. רישום בגב.
המכתב נדפס באגה"ק של הרבי (כרך יג, אגרת ד'תתקמג).
קטגוריה
מכתבים – חסידות חב"ד
Catalogue Value