שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, ערב ראש השנה תרצ"ט וח' תשרי תרצ"ט [ספטמבר-אוקטובר 1938].

כתיבת ידי סופרו, עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתבים עוסקים במגביות עבור הוצאות הרפואה של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק, שנסע להבראה בקריניצא (עיירת המרפא קרעניץ Krynica-Zdrój דרום-פולין), וכוללים ברכות "שנה טובה" ועניינים נוספים.

במכתב הראשון כותב הגרח"ע על מצב בריאות "ידידנו הגרי"ז שליט"א" הנמצא בהבראה בקריניצא, והוא כותב על הכספים שהרב אברמסקי כבר העביר לצורך הענין: "אודיע לידידנו הגרי"ז שליט"א, כי זהו בהשתדלות מצד מעכ"ת". הגרח"ע גם כותב על מצב בריאותו האישי, ועל נסיעתו לציריך של "ידידנו" הגאב"ד קובנא (רבי אברהם דובער כהנא שפירא בעל ה"דבר אברהם") לצורך ניתוח רפואי.

רבי חיים עוזר גם כותב על הדיונים להכריז על תענית ציבור כללית, בעקבות הצרות והרדיפות של הנאצים בגרמניה: "ע"ד התענית... נתאספנו והחלטנו לקבוע את התענית בכל גלילותינו, וכן שלחתי קול קורא לכל המקומות, וגם הודעתי ע"י טלגרמות למרכזים חשובים, וד' ישמע לאנקת ושוועת עמנו למהר לחלצנו מן המצר".

בחתימת המכתב הוסיף הגרח"ע שתי שורות של ברכות, בכתב-ידו וחתימתו: "דבר גדול עשה ידידי בהתמיכה ששלח עבור הגרי"ז נ"י, אלקי הגמולות ישלם פעלו ומשכורתו שלימה, ויתברך רומעכ"ת וביתו וכל הנלוים אליו לאהבה אותו, בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] לאלתר לחיים טובים ארוכים ומתוקנים, כנפשו היקרה וכנפש ידידו רצוף אהבה חיים עוזר גראדזענסקי".

גם במכתב השני הוסיף הגרח"ע שתי שורות של ברכות בכתב-ידו וחתימתו: "אשמח עוד הפעם לדרוש א"ש [את שלומו] הטוב, ושלו'[ם] ב"ב היקרים, כי יתברכו בגח"ט [בגמר חתימה טובה] לאלתר לחיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיניהם תחזינה בישועת עמנו במהרה, כמשאלות ידידם מוקירם ומכבדם המתפלל לשלומם ומחכה לישועת ד'. חיים עוזר גראדזענסקי".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.

2 מכתבים. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. באחד המכתבים קרעים קטנים בסימני הקיפול.