ארבעה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, חשוון-טבת תרצ"ד [1933-1934].

שלושה מהם בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים עוזר, ומכתב רביעי (מי"ד טבת) בכתיבת ידי סופרו, עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתבים עוסקים בנושאים רבים של עסקי ציבור ופסקי הלכה, ובכולם מדובר על המגביות למען הישיבות בפולין, פעולותיו של הג"ר אלחנן וסרמן בענין תמיכת הפעדעריישן בישיבות, וכתיבת ספר תורה ע"ש החפץ חיים זצ"ל לצורך מגבית עולמית למען "ועד הישיבות".

במכתב הראשון, מתאריך ד' חשוון, נוספו גם דברי שו"ת הלכתי על עניני גזירת השחיטה: "בנידון שחיטת עופות ע"י חתיכת כל המפרקת", ובסיום המכתב הוא כותב לגבי הימום חשמלי: "על דבר מה שעוסק בבירור הענין של עלקטעריזענציע, אבקשו לבלי לפרסם כל דבר בענין זה טרם יודיעני, באשר הרבה יש לחוש בזה, ועוד אבוא אתו בכתובים, והנני ידידו רצוף אהבה, הדוש"ת חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב השני, מתאריך י"ד טבת, פותח הגרח"ע אודות הדפסת הספר "חזון יחזקאל", ואודות הדפסת חידושי רבם הגר"ח מבריסק: "...שמחתי לשמוע כי הוא ממשיך את הדפסת התוספתא, ושמקבל בכל שבוע גיליון נדפס מספרו של הגאון מאור הגולה רח"ס זצ"ל". בהמשך הוא מדבר על גזירת השחיטה: "בנוגע לענין השחיטה, כאשר יקבל תשובה מהד"ר ליבען מפראג ויברר את הענין, ייטיב נא ידידי להודיעני את אשר אתו בזה מתחלה...". הגרח"ע כותב במכתב זה גם אודות הספר תורה על שם החפץ חיים: "ע"פ עצת כבוד גיסי הרה"ג מוה"ר אלחנן ווסרמן שליט"א נכון לעשות תעמולה בלאנדאן ע"ד מכירת אותיות בהס"ת שע"ש מרן החפץ חיים זצוק"ל ופניתי אודות זה למר דוד ששון ועוד לאיזה נכבדים...". בהמשך הוא כותב אודות נסיעתו ללונדון של הגאון ר' יחיאל מיכל גורדון לטובת ישיבת לומז'ה "הנני לבקשו מאד בגללו, לא ישוער ולא יאומן מצבו המדוכא כי הנהו ב"ח יותר מעשרים אלף דולר. הוא בכלל איש מצוין ונעים אשר קשה לו להכביד על אחרים, אך ההכרח לא יגונה, ואקוה אשר יעשה ידידי את אשר ביכלתו לטובתו ולהציל אותו ואת הישיבה מהמשבר הנורא...".

במכתב השלישי, מהתאריך כ"ו טבת, כותב הגרח"ע: "שמחתי לשמוע מא[ס]יפת חובבי תורה בהשתתפות הטשיף רבי ורומעכת"ה והרב פעלדמאן שיחיו, אדות השתתפות בכתיבת ס"ת ע"ש הגה"צ חפץ חיים זצ"ל...". בהמשך המכתב הוא עוסק בעניני מגבית לישיבת ראמיילעס בווילנא, ובענין השתדלות רבני ארה"ב לטובת בנו של הרב אברמסקי שעדיין לא יצא אז מרוסיה הסוביטית. בשולי המכתב לאחר החתימה, נוספו שלוש שורות בדברי תורה בעניני שחיטה בקדשים.

במכתב הרביעי, מהתאריך ז"ך טבת, כותב הגרח"ע "בהמשך למכתבי הקודם", כי עיין בקונטרסים של הספר "חזון יחזקאל" על פסחים, והוא מבקש כי ישלח לו גם את הקונטרסים על תוספתא קדשים. "יחד עם זה אבקשו להודיעני תוצאות האסיפות להתעמולה בהשתתפות הס"ת ע"ש הגה"צ חפץ חיים זצ"ל, אשר פריו יהיה קדש להישיבות...". בהמשך המכתב הוא עוסק בעניני מגבית לישיבת ראמייילעס בווילנא.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתבים,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים.

את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הכלל והפרט, ועזרה לישיבות הקדושות בליטא ופולין.

4 מכתבים. נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקמטים. סימני קיפול וקרעים, עם חסרונות קלים בשולי חלק מהמכתבים.