ספר משל הקדמוני, מאת רבי יצחק אבן סהולה, עם איורים רבים (חיתוכי עץ). [ונציה], דפוס מאיר בן יעקב פרענצוני, [ש"ז, 1547?].

ספר משל הקדמוני, הספר העברי המאויר הראשון, נדפס לראשונה על ידי המדפיס גרשם שונצינו בברישה, בשנת רנ"א (1491) בקירוב; ולאחר מכן נדפס שוב על ידי שונצינו בשנת רנ"ז (1497) בקירוב (עותק של המהדורה השנייה הופיע ב"קדם" מכירה 83, פריט 16). לפנינו מהדורתו השלישית של החיבור שנדפס בוונציה.

המחבר,
רבי יצחק בן שלמה אבן סהולה, פילוסוף, רופא ומקובל. נולד בספרד בשנת 1244, ונפטר כפי הנראה בסוף המאה ה-13. חיבורו "משל הקדמוני" הוא מקאמה יהודית (פרוזה מחורזת), המשלבת אגדות, משלים ושירים, שמטרתם ללמד מוסר ומידות טובות. המחבר משתמש באגדות בעלי חיים שונות כאלגוריה מוסרית. בתוך החיבור מתנהל דו-שיח בין המחבר לבין ה"מקשה" – חכם יריב. השניים מתווכחים על חשיבותן וסגולתן של המידות המוסריות וכל צד משתמש באגדות ומשלים כאמצעי להביע את דעתו.

הספר כולל חיתוכי עץ רבים – איורי סצנות מתוך המשלים והסיפורים, עם דמויות בעלי חיים ובני אדם. מקורם של האיורים בכתב-היד של המחבר, רבי יצחק אבן סהולה, ששילב אותם בין קטעי הטקסט (כתב-יד זה אבד). איורים אלה הועתקו בכתבי-יד מאוחרים יותר, ומשם עברו אל הדפוס, לראשונה על ידי בני משפחת שונצינו. חיתוכי העץ במהדורה שלפנינו הוכנו במיוחד למהדורה זו, והם מפורטים יותר מהאיורים שבמהדורת שונצינו (כמו כן, במהדורה שלפנינו מוספרו האיורים, א-עט).

דגל המדפיס של מאיר בן יעקב איש פרענץ (פרענצוני) בדף השער: מנורה בת שבעה קנים עשויים כפתור ופרח, עם בסיס בן שלוש רגליים, ועם כיתובים משלושת צדיה הרומזים לשם המדפיס (ראו: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, מס' 14; הערה בעמוד 128).

בדף האחרון חתימות הצנזורים: Camillo Jaghel משנת 1613; Luigi da Bologna משנת 1601; Hippolitus Ferrarensis משנת 1594; Renatus a Mutina משנת 1620(?).

הוספה בכתב-יד בדף ג2 (העתקה של המשפטים הפותחים את הדף הבא). רישום נוסף בעברית בדף האחרון.

סד דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר בראש דף השער, עם פגיעה קלה בשם הכותר, משוקם במילוי נייר (חלקן העליון של מספר אותיות הושלם בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים. כריכת קלף חדשה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

על הספר ומהדורותיו, ראו: א"מ הברמן, קריית ספר, כט, תשי"ג, עמ' 199-203; A.J. Karp, From the Ends of the Earth: Judaic Treasures of the Library of Congress (1991), p. 125.

על המדפיס מאיר פרענצוני, ראו: הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העברים, עמ' 168-169.

ספר מחיר יין, ביאור על מגילת אסתר, מאת רבי משה איסרליש – הרמ"א. קרימונה, דפוס ויצינצו קונטי, שי"ט [1559]. מהדורה ראשונה.

"מחיר יין" הוא חיבורו הראשון של הרמ"א. הספר נכתב בעת שהותו של הרמ"א בעיירה שידלוב שבפולין, בעקבות מגיפה שפרצה באזור קרקוב סביב שנת שט"ז, ואילצה את משפחתו לעזוב את העיר. תנאי החיים של הפליטים בשידלוב היו קשים והם חיו בדחקות רבה, שהקשתה עליהם לקיים את מצוות הפורים.

הרמ"א הקדיש את החיבור שלפנינו לאביו, כמעין תחליף למשלוח מנות (שם החיבור, "מחיר יין", משמש כפרפרזה לדברי הנביא ישעיהו: "הוי כל צמא לכו למים... ולכו שברו בלא-כסף ובלוא מחיר, יין וחלב", והכוונה כמובן היא שהספר ישמש כתחליף למשלוח היין). בדברי הסיום שבסוף הספר רמוז שמו בראשי השורות, ושם כתב: "מה שראיתי לפרש בזו המגילה, בעזר נורא תהילה, יתעלה שמו לדור דורים; שלחתי בימי פורים למנה, לאבי ישראל ראש עדת מי מנה, הוא גבור בגבורים; הרוצה לבחון דברי צריך ללמוד טבעיות ואלהיות והמחקרי, הוא כדור בכדורים".

הספר הוגה בידי ויטוריו אליאנו, נכדו של רבי אליהו בחור.

כד דף. 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים (כתמים מעט כהים בדפים האחרונים). קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.

ספר סור מרע, דיאלוג בין שני רעים, בגנות המשחק בקלפים, מאת רבי יהודה אריה ממודינה. ונציה, דפוס זואן דגארה, שנ"ה [1595]. מהדורה ראשונה.

בדף השער: "שנים יחד מדברים על דבר הצחוק, זה יצדיק וזה ירשיע, ובכלל דבריהם כי אין טוב באדם כי אם להרחיק מעליו דרכו, מוסר נחמד לכל אדם בלשון צח ונעים".

הספר כתוב בצורת דיאלוג ספרותי בין שני רעים, אלדד ומידד (מכונים בקיצור בראש כל פסקה מדבריהם, בשתי האותיות הראשונות של שמותיהם), המשוחחים ביניהם אודות משחק בקלפים והימורים מסוגים שונים: האחד מהם רגיל להמר, והשני מנסה להניאו מכך.

בראש הספר הקדמת המביא לדפוס, רבי אברהם חבר טוב, המתאר את מאמציו הרבים להשיג את כתב-היד של החיבור מחכם אחד, "תורתו אומנותו, נבון דעת" – כוונתו היא למחבר, רבי יהודה אריה ממודינה, ששמו לא נזכר בספר. על פי עדותו של רבי יהודה אריה (ספר חיי יהודה לר' יהודה אריה ממודינא, מהדורת דניאל קארפי, תל-אביב תשמ"ה, עמ' 74), את החיבור שלפנינו חיבר בהיותו בן שלוש-עשרה בלבד. נושא הספר, משחקי קלפים והימורים, לא היה זר לו, שכן ידע סבל רב בחייו ואף התמודד עם התמכרות להימורים.

רבי יהודה אריה ממודינה (של"א-ת"ח 1571-1648), מרבני ונציה, מורה וחזן, מדקדק ומשורר, נואם מוכשר ודרשן בחסד עליון, ידען ובקי, פולמוסן מקורי ומרתק. חיבר ספרים נוספים, בהם ספר "צמח צדיק" (ונציה, ש"ס), חיבור אוטוביוגרפי בשם "חיי יהודה", ספר "מדבר יהודה" (ונציה, שס"ב) ובו מבחר דרשותיו, וספרים רבים נוספים, בהם כמה ספרי פולמוס.

בדף יא2 חתימת הצנזור Giovanni Domenico Carretto משנת 1618.

י
ב דף. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשוליהם הפנימיים של הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

נדיר במיוחד. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מאוסף פרטי (כפי הנראה העותק שלפנינו). נרשם בספריה הלאומית על פי צילומים מעותק שבאוסף Biblioteca Palatina, אך אין עותק מודפס בספריה.

ספר "השירים אשר לשלמה", קובץ תווי זמרה לתפילות ופרקי תהלים הנאמרים בתפילה, לקול "באסו", מאת שלמה מן האדומים (סלומונה רוסי, Salamone Rossi). ונציה, דפוס פייטרו ולורינצו בראגאדיני, בבית ייואני קאליאוני, שפ"ג [1622]. מהדורה ראשונה.

מהדורה ראשונה ונדירה במיוחד, של החיבור המוקדם ביותר העוסק בליטורגיה יהודית, וכולל תווי זמרה רב קוליים לתפילות וקטעים שונים בתפילה.

קובץ הלחנים נדפס בשמונה חוברות נפרדות, כל אחת מהן מיועדת לאחד משמונה סוגי קולות: קאנטו, אלטו, טינורי, באסו, קוינטו, סיסטו, סיטימו, ואוטאבו. לפנינו החוברת המיועדת לקול ה"באסו", הנמוך.

ששת הדפים הראשונים בכל החוברות זהים, לבד מהמילה הראשונה המתחלפת בדף השער, המציינת את סוג הקול אליו מתאימים התווים שבחוברת. דפים אלו כוללים הקדשה מודפסת מאת המחבר, אל רבי משה סלם; שני שירים (אנונימיים) בשבח הספר; דברי הקדמה מאת רבי יהודה אריה ממודינה, וכן שיר נוסף בשבח הספר ממנו; פסק בעניין שירה מרובת קולות בבית הכנסת, מאת רבי יהודה אריה ממודינה, והסכמות שקיבל לפסק זה ממספר רבנים (פסק זה עם ההסכמות גם צורף לספר תשובותיו "זקני יהודה"). לאחר מכן מופיעה אזהרה שלא להדפיס בשנית את החיבור, עקב הוצאותיו הרבות של המחבר, שהיה "אדם הראשון להדפיס מוסיקה עברי[ת]", עליה חתומים מספר רבנים.

לאחר דפי הפתיחה הזהים, מופיעים דפים שונים בכל אחת מן החוברות, המתאימים לסוגי הקולות, עם מספור עמודים משתנה מחוברת לחוברת. חלק מהשירים מיועדים למנעד קולות מצומצם, ואינם מופיעים בכל החוברות. בחוברת שלפנינו מופיעים עשרים ושבעה לחנים (כל שמונה החוברות כוללות שלושים ושלושה לחנים שונים).

כל הלחנים נכתבו לקטעים שונים בתפילה (מרביתם לפרקי תהלים), להרכבי שירה בני ארבעה עד שמונה קולות (רובם ככולם של השירים המיועדים לשלושה קולות, לא נכללו בחוברת שלפנינו). מילות השירים נדפסו בעברית מתחת לשורות התווים, משמאל לימין. בין הקטעים המולחנים: קדושה (כתר), אלהים השיבנו, על נהרות בבל, מזמור לתודה, השכיבנו, קדיש, שיר למעלות אשא עיני, מזמור לדוד הבו לה' בני אלים, אין כאלהינו, יגדל, אדון עולם, מזמור שיר ליום השבת, ורבים נוספים.

המחבר,
שלמה מן האדומים, המוכר יותר בשמו האיטלקי סלומונה רוסי (Salamone Rossi; 1570-1630, בקירוב), היה כנר ומלחין יהודי שפעל במנטובה בשלהי ימי הרנסאנס ובראשית תקופת הבארוק המוקדמת. רוסי נודע כבר מנערותו ככנר מחונן, והופיע בפני משפחת המלוכה ואישים נוספים רמי דרג. הוא נודע הן כמלחין של מוזיקה איטלקית בת דורו, והן כמלחין של מוזיקה יהודית. יצירתו הראשונה יצאה לאור בשנת 1589, וכללה לחנים קצרים וריקודיים לשלושה קולות, לטקסטים פשוטים. לצד מוזיקה קלה, חיבר רוסי גם יצירות רציניות כבדות משקל, ובתחום המוזיקה האינסטרומנטלית נודע כמלחין פורץ דרך. החיבור שלפנינו נחשב ליצירתו החשובה ביותר, והוא תיעוד מוקדם ורב חשיבות למוזיקה יהודית רב-קולית. יצירתו של רוסי כמעט ונשתכחה עם השנים, ורק בשנת 1876 הוציא לאור המלחין היהודי-צרפתי שמואל נומבורג, מהדורה שנייה של הספר, שכללה כשלושים מלחניו של רוסי.

בעמוד האחרון מופיע "לוח המזמורים והשירים".

ו דף; ז-לז, [1] עמ'. 25 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קרע חסר קטן בדף השני, עם פגיעה בטקסט. דפים וקונטרסים רופפים ומנותקים בחלקם. כריכת קרטון עתיקה, עם פגמים.

נדיר ביותר. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מעותק הספרייה הלאומית בפאריס (עותק יחיד בעולם, הכולל את כל שמונה החוברות בשלמותם).

על הספר ומחברו, ראו:

• Don Harrán, Salamone Rossi, Jewish Musician in Late Renaissance Mantua, Oxford: Oxford University Press, 1999 .

• שלמה סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ב, ירושלים תשכ"ה, עמ' 490-493 (בעמ' 492 מופיע צילום דף השער של הגרסה המיועדת לקול "קאנטו").

לתיאור מפורט של כל שמונת החוברות, על פי העותק השלם היחיד, ראו:

• Israel Adler, Le livre hébraïque, incunables, publications israéliennes: exposition organisée avec le concours de la Bibliothèque nationale, Paris, 1962, p. 111-113.

ספר סליחות וקינות, על גזרות ת"ח ות"ט, מאת הגאון רבי שבתי כ"ץ, בעל שפתי כהן. אמשטרדם, דפוס עמנואל בנבנשתי, תי"א [1651]. מהדורה ראשונה.

בדף השער: "סליחות וקינות על הגזרות רעות שארעו בעו"ה [בעוונותינו הרבים] בארץ אקריינא וואלין ופאדליי' וליטא, שנת ת"ח ות"ט לפ"ק, חברם המאור הגדול הגאון המפורסם מהר"ר שבתי כ"ץ, בעל שפתי כהן נר"ו".

בראש הספר מופיעה הקדמה פיוטית וארוכה מאת המחבר, בעל הש"ך, המתאר בפירוט וברגש את המאורעות בפולין וחורבן הקהילות היהודיות בפרעות ת"ח ות"ט, החל מראשית מרד הקוזאקים נגד השלטון הפולני בחודש ניסן שנת ת"ח, ההריגות בקהילות אוקראינה, וולין, פודוליה וגאליציה – כולל מספרי ההרוגים בכל עיירה ועיירה, וכן שמותיהם של תלמידי חכמים ידועי שם שנהרגו על קידוש השם, ותלאותיהם של הפליטים הרבים (הקדמה זו קיבלה לימים את השם "מגילת עיפה", ונדפסה בספר שבט יהודה, לרבי שלמה אבן וירגה, אמשטרדם תט"ו, וכן במקומות נוספים).

בהקדמה כותב הש"ך כי קבע לו ולזרעו את יום כ' בסיוון, כיום צום ואבל, מפני שבאותו יום נחרבה קהילת נמירוב, מהקהילות הראשונות שנטבחו בידי הקוזאקים, וכן מפני שביום זה התרחשה "גזירת תתקל"א" (הכוונה לעלילת הדם בעיר בלואה (Blois) שבצרפת, בשנת ד' תתקל"א (1171), בה הועלו על המוקד למעלה משלושים מיהודי העיר). סיבה נוספת לבחירתו של התאריך היא שיום זה מעולם לא חל בשבת.

בסופה של ההקדמה מופיע שיר, היוצר באקרוסטיכון את שם המחבר: "שבתי בן הגאון מהר"ר מאיר כהן" (אקרוסטיכון זה וכן גרסה מקוצרת שלו מופיע גם בשלוש מהסליחות והקינות שבגוף הספר).

חתימה (דהויה) בדף השער: "א' שלמה מדובנא".

רבי שלמה מדובנא (תצ"ט-תקע"ג), תלמיד רבי שלמה מחלם בעל "מרכבת המשנה". הוציא לאור ספרים רבים שלו ושל אחרים. מפורסם בידיעתו בחכמת המקרא, המסורה והדקדוק, התבקש ע"י הגר"א מווילנא לברר את מסורת ספרי נביאים וכתובים (פתוחות וסתומות חסרות ויתרות) – ראו אודות כך עדות רבי פסח פינפער מרבני וילנא (במאמרו בקובץ "בית ועד לחכמים", ליעדז תרס"ב, ובספרו "מסורת התורה והנביאים" וילנא, תרס"ו). היה מעורכי ה"ביאור" של משה מנדלסון לחומש בראשית, אך לאחר מכן נטש את העבודה עם מנדלסון והחליט להוציא לאור חומשים בעצמו. על הוצאת החומשים הללו קיבל הסכמות מגאוני הדור (רבי שמואל אב"ד ווילנא; רבי חיים מוולוז'ין ורבי זלמלה מוולוז'ין תלמידי הגר"א; גאוני ווילנא, שקלוב וסלוצק; גאוני הקלויז בבראד; רבני לבוב, ברלין ופרנקפורט ועוד. פנקס החתומים התפרסם במאסף "ישורון" כרכים ח-י, ע"י הרב דוד קמנצקי זכרונו לברכה, ראו שם).

כד דף. 13.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרע חסר קטן בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה עתיקה.

סדר הסליחות והקינות שלפנינו הופיע בשנית בידי המדפיס בנבנשתי באותה השנה, בסופה של מהדורת סליחות שהדפיס בפורמט גדול, אך המהדורה הנפרדת שלפנינו נדירה במיוחד. ידועים שני עותקים, באוספי הבודליאנה והרוזנטליאנה. עותק נוסף נמכר במכירת Sotheby's לפני כ-15 שנה. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מהעותק שבבודליאנה. גם בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום בלבד.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).