ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ; עם ספר ווי העמודים מבנו רבי שעפטיל סג"ל. אמשטרדם, דפוס עמנואל בנבנישתי, ת"ח ות"ט [1648]. מהדורה ראשונה.

ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.

ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור הנ"ל: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".

מד דף האחרונים: ספר ווי העמודים, עם דף שער נפרד.

רישום בכתב-יד בדף השער (מחוק בהעברת דיו): "אני שמואל אב"ץ".

הגהות קצרות במספר מקומות.

[2], תכא, [1]; מד דף. דף [2], עם השירים, נכרך שלא במקומו, לאחר דף ד. 31.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים, במיוחד בחלק ווי העמודים, ועקבות רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בדפים האחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש קלים. כריכה מודרנית, עץ מחופה עור, מעוצבת בסגנון כריכה עתיקה, עם הטבעות מוזהבות (כולל השם "Iahacob Querido", יתכן כי זהו שם בעלים שהופיע על הכריכה המקורית), עם שמונה עיטורי פינה ושני עיטורים בדוגמת פרח בחזית ובגב הכריכה, עשויים מפליז, ושרידי אבזמים. פגמים קלים בכריכה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר פחד יצחק, תיאור סיפור הנס בקהילת פדובה בשנת תמ"ד, במהלך המלחמה העות'מאנית, מאת רבי יצחק חיים קאנטאריני – יחכ"ם. אמשטרדם, דפוס דוד תרתאס, תמ"ה-תמ"ו [1685]. מהדורה ראשונה.

קדם-שער עם איור בתחריט נחושת, של עקידת יצחק.

ספרו הראשון של יחכ"ם – רבי יצחק חיים קאנטאריני, הכולל תיאור מפורט בשפה מליצית, של ההתקפה הנוצרית על הגטו היהודי בפדובה, ב-20 באוגוסט 1684.

כחלק מהקרבות בין האימפריה העות'מאנית לממלכה ההבסבורגית, התנהל קרב על השליטה בעיר בודה (בודפשט). באותם ימים נפוצה עלילת כזב, על פיה היהודים סייעו לאויב הטורקי, וכן רצחו אסירים נוצרים בעיר. בעקבות השמועות ניסה המון מוסת להתפרץ אל הגטו היהודי בפאדובה, ביום י' באלול תמ"ד.

הטבח ביהודי העיר נמנע ברגע האחרון על ידי חיל המלך, והקהילה היהודית קבעה לדורות חג "פורים" בתאריך זה, המכונה "פורים בודה". המחבר היה עד למרבית האירועים המתוארים בספר, והוא מתאר אותם בהרחבה ובפירוט הכולל מידע היסטורי רב, תוך שילוב של מסמכים מטעם הממשל בפדובה והרפובליקה של ונציה, ששלטה בפדובה (המסמכים תורגמו לעברית ושולבו בגוף החיבור).

רבי יצחק חיים קאנטאריני – יחכ"ם (1644-1723), רופא, משורר, רב ודרשן בפדובה. סיים לימודי רפואה באוניברסיטת פדובה בשנת 1664 ונסמך לרבנות בשנת 1669. היה רבו של רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) בתורת הלשון, הדקדוק והמליצה. דרש באופן קבוע בבתי הכנסת בפדובה, ובדרשותיו השתתפו לא פעם גם נוצרים. לצד הספר שלפנינו, חיבר חיבורים נוספים, בעברית ובלטינית, וכן גם שירים. ספרו "עת קץ", שעוסק בחישובי הקץ ובזמן הופעת המשיח, נדפס באמשטרדם, ת"ע (קדם שער עם תחריט הדומה מאוד לתחריט בספר שלפנינו, מופיע גם בספר זה).

רישומים בעפרון מעבר לדף התחריט ובשולי מספר דפים.

[1], נג, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קונטרס ראשון רופף. כריכת עור מזרחית, עם דף פורזץ צבעוני. עיטורים מוזהבים בשדרה. סימני עש ופגמים קלים בכריכה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

נדיר.

ספר מסילת ישרים, כולל כל ענייני מוסר ויראת ה', מאת רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [אמשטרדם], דפוס נפתלי הירץ רופא, [ת"ק, 1740]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי הרמח"ל בעת שהותו באמשטרדם (קודם שעלה לארץ ישראל).

עותק נאה, כרוך בכריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים.

הקדשה נאה בכתב-יד בדף המגן, חלקה העליון נכתב בצורת שני עיגולים, זה בתוך זה (מניין כל האותיות בשני העיגולים יוצר בגימטריה את השנה, לפרט גדול), וחלקה התחתון נכתב בצורת שיר קצר: "מתנה להב"ח הנחמד יעקב יוסף בן לאהובי ידידי ש"ב [=שאר בשרי] השלם כ"ה אברהם שלמה זלמן רובענס יצ"ו, לעת היותו בן שלש עשרה שנה לפ"ג [=תרי"ד]... ממני הק' זלמן רובענס" (רבי זלמן רובענס שימש כאחד מה"פקידים והאמרכלים" באמשטרדם, ומוזכר באגרות שונות שנדפסו מטעמם).

לפי המקובל, הספר "מסלת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים – עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א, עמ' רמט).

בהקדמת המחבר נתבאר כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר העיקרי ללימוד המוסר.

כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רענדיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'" ששמע מגדולים, בשם הגר"א, שאמר כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.

גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כיוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש ובראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמ' קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "...עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מתקו דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רבי יעקב יוסף מאוסטראה (רב ייב"י) כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"י, בשם המגיד ממזריטש, שאמר כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".

הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מנהלך".

מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות, והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.

[6], סג דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. נקב עש בדפים הראשונים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור עתיקה, עם פגמים קלים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

סדר תפלות, שבחות ושירים, "כפי מנהגי אנשי שינגילי יצ"ו, וקהל קדוש בקוג'ין". אמשטרדם, דפוס יוסף, יעקב ואברהם בני שלמה פרופס, תקי"ז [1757]. מהדורה ראשונה.

חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.

סידור כמנהג קהילת קוצ'ין שבהודו. על פי מסורת יהודי קוצ'ין, העיר קראנגנור, שנקראה בפי היהודים "שינגילי", היתה ראשית ההתיישבות היהודית באזור (קראנגנור היא עיר נמל השוכנת כ-18 ק"מ צפונית לעיר קוצ'ין).

בדף השער מפורט התוכן: "תפלות לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים, וסדר מילה וטבילת עבדים וגרים, ולשמחת ימי הפורים, ויום תרועה תקיעה ושברים, ולסליחת עון ביום הכפורים...".

לאחר דף השער מופיעים בדף השני פרטי מקום וזמן ההדפסה, ושמות המדפיסים, בפורטוגזית, תוך ציון מקום מושבם באמשטרדם, ומידע כללי על בית דפוסם.

מהדורה שנייה של הספר שלפנינו (עם הוספות ושינויים), נדפסה באמשטרדם תקכ"ט, תחת השם "סדר תפלות לימי שמחת תורה".

קוג'ין שבהודו הייתה מהקהילות היהודיות הבולטות אשר רבים מחבריהן היו עבדים, שפחות ו"משוחררים". עוד במאה ה-18 נהגו עדיין היהודים לקנות עבדים, למולם ולהטבילם לשם עבדות ולשלבם בחיי המשפחה והקהילה. בהמשך שוחררו עבדים רבים על ידי אדוניהם והפכו ליהודים מלאים (ראו על כך בהרחבה: נפתלי בר גיורא, מקורות לתולדות היחסים בין היהודים הלבנים והשחורים בקוג'ין, ספונות א, עמ' רמג ואילך). הסידור שלפנינו כולל תיעוד לתופעת העבדים והגרים המשוחררים בקהילה זו, ב"סדר מילת עבדים וגרים" שנדפס בו.

[2], עח דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, משוקם בנייר-דבק. כריכת עור ישנה, פגומה (רובה של השדרה קרוע וחסר).

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

כתב-יד, פירוש הכתובה, מאת רבי אברהם ב"ר שבתי דילוקיו – אוטוגרף המחבר. [איטליה, שנות הש"ע-ש"צ, 1610-1630 בקירוב].

חיבור הלכתי המפרש את נוסח הכתובה, משפט אחר משפט, עם הוראות דינים ומנהגים ועוד.

גוף כתב-היד שלפנינו נכתב בכתיבת סופר, ובשוליים ובין השורות הוספות רבות, מחיקות ותיקונים בכתיבת ידו של המחבר. בראש כתב-היד ובסופו כשני עמודים בכתיבת המחבר.

מלבד האוטוגרף שלפנינו, ידוע לנו כתב-יד נוסף – כת"י אוניברסיטת לידס (אנגליה) מס' 302 – הכתוב כולו בכתיבת יד המחבר, עם תיקונים רבים, והוא כנראה גרסה מוקדמת יותר לכתב-היד שלפנינו.

חיבור זה מופיע בכתבי-יד נוספים מאיטליה, בהעתקות סופרים.

החיבור נדפס לאחרונה על ידי הרב יצחק הערשקאוויטש (פירוש הכתובה, מכון הררי קדם, ברוקלין תשס"ג), אך הוא לא הכיר את האוטוגרף שלפנינו ואף לא את האוטוגרף השני הנ"ל (מהדורתו מבוססת על שתי העתקות: כת"י גינצבורג-מוסקבה מס' 434 וכת"י גינצבורג-מוסקבה מס' 278).

רבי אברהם ב"ר שבתי מהזקנים – דלויקיו (Del Vecchio; נפטר תי"ד), תלמיד הגאון רבי משה פרובינצאלו. רבי אברהם כיהן תחילה כרב בסאסולו, שם החל לחבר את פירוש הכתובה שלפנינו. בהמשך, בסביבות שנת שצ"ג, עבר לכהן במנטובה, והוא חתום על פסקים, הסכמות וחרמות עם רבני מנטובה בתקופה זו (ראו: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, עמ' 515, ועל פי המפתחות). רוב חיבוריו נותרו בכת"י: לקוטי אורות (נזכר אצל החיד"א בספר שם הגדולים, מערכת ספרים ל: "לקוטי אורות – חבר הרב אברהם דיל ויקייו, חידושי דינים וכללים מלוקט מהראשונים, וראיתיו כ"י"); זרע אברהם – לוח מאמרים לספר עין יעקב; קונטרס על דרך המיגו; קונטרס על דבר התרות נדרים; פירוש י"ג מידות של רחמים; פירוש שטר בירורים; פירוש מילים זרות בזוהר; ועוד.

בנוסח הכתובה שהמחבר מפרש בחיבור זה מופיע שם עירו: סאסולו, ושנת הכתיבה היא שע"ה, אך נראה שהמחבר הוסיף ותיקן ושכלל את חיבורו גם אחרי שנה זו, ואולי אפילו אחרי שעבר מסאסולו למנטובה.

[24] דף (מתוכם שלושה דפים ריקים). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכת קרטון מקורית, עם פגמים קלים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).