סדר תפלות, שבחות ושירים, "כפי מנהגי אנשי שינגילי יצ"ו, וקהל קדוש בקוג'ין". אמשטרדם, דפוס יוסף, יעקב ואברהם בני שלמה פרופס, תקי"ז [1757]. מהדורה ראשונה.

חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.

סידור כמנהג קהילת קוצ'ין שבהודו. על פי מסורת יהודי קוצ'ין, העיר קראנגנור, שנקראה בפי היהודים "שינגילי", היתה ראשית ההתיישבות היהודית באזור (קראנגנור היא עיר נמל השוכנת כ-18 ק"מ צפונית לעיר קוצ'ין).

בדף השער מפורט התוכן: "תפלות לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים, וסדר מילה וטבילת עבדים וגרים, ולשמחת ימי הפורים, ויום תרועה תקיעה ושברים, ולסליחת עון ביום הכפורים...".

לאחר דף השער מופיעים בדף השני פרטי מקום וזמן ההדפסה, ושמות המדפיסים, בפורטוגזית, תוך ציון מקום מושבם באמשטרדם, ומידע כללי על בית דפוסם.

מהדורה שנייה של הספר שלפנינו (עם הוספות ושינויים), נדפסה באמשטרדם תקכ"ט, תחת השם "סדר תפלות לימי שמחת תורה".

קוג'ין שבהודו הייתה מהקהילות היהודיות הבולטות אשר רבים מחבריהן היו עבדים, שפחות ו"משוחררים". עוד במאה ה-18 נהגו עדיין היהודים לקנות עבדים, למולם ולהטבילם לשם עבדות ולשלבם בחיי המשפחה והקהילה. בהמשך שוחררו עבדים רבים על ידי אדוניהם והפכו ליהודים מלאים (ראו על כך בהרחבה: נפתלי בר גיורא, מקורות לתולדות היחסים בין היהודים הלבנים והשחורים בקוג'ין, ספונות א, עמ' רמג ואילך). הסידור שלפנינו כולל תיעוד לתופעת העבדים והגרים המשוחררים בקהילה זו, ב"סדר מילת עבדים וגרים" שנדפס בו.

[2], עח דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, משוקם בנייר-דבק. כריכת עור ישנה, פגומה (רובה של השדרה קרוע וחסר).

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).