מגלת אסתר מאוירת. [כנראה איטליה, המחצית השנייה של המאה ה-18].

דיו על קלף.

מגילת אסתר, כתובה על גבי 3 יריעות קלף התפורות זו לזו, 10 עמודות טקסט, 25-30 שורות בכל עמודה, עם תגים על אותיות שעטנ"ז ג"ץ.

שולי המגילה מעוטרים בעושר רב, באיורים בסגנון עממי-נאיבי, בדגם קבוע: כל עמודת טקסט תחומה משמאל ומימין בצמד דמויות גדולות – לבושות בלבוש תקופתי – המייצגות דמויות מסיפור המגילה (שמות הדמויות מופיעים באותיות מרובעות); מלמעלה במדליונים מעוטרים המציגים אף הם דמויות מסיפור המגילה (אם כי דמויות-משנה), צמד ציפורים וצמד כדים גדולים עם צמחים ופירות; ומלמטה במסגרות מלבניות המציגות תמונות מתוך סיפור המגילה (מתוארות אף הן באותיות מרובעות), ובשני מדליונים אובאליים עם אריות הרלדיים חורצי-לשון ומעוטרים בדגמים צמחיים.

האיורים

הדמויות הגדולות, המוצגות בלבוש מלכותי, כשהן עוטות גלימות מעוטרות, כתרים, תרבושים ומצנפות, ואוחזות שרביטים, מגילה או חרבות – מייצגות את המלך אחשורוש, ושתי, מרדכי, המן, זרש, ואחריהם שבעת שרי פרס ומדי (הנזכרים במגילה בפרק א', פסוק י"ד): כרשנא, שתר, אדמתא, תרשיש, מרס, מרסנא וממוכן. הדמויות המופיעות במדליונים העליונים, כאשר ראשיהם בפרופיל, מייצגות את סריסי המלך אחשורוש (הנזכרים בפרקים שונים במגילה): מהומן, בזתא, אבגתא, זתר וכרכס, וכן את בגתן ותרש, התך, הגי ושעשגז.

האיורים שבמסגרות התחתונות מתארים סצנות מתוך סיפור המגילה (ומלווים בכתוביות קצרות):

1. "ויעש משתה" – משתה המלך אחשורוש.

2. "נגזר עליה" – עריפת ראשה של ושתי (עפ"י המדרש).

3. "כסף אשקול" – עושי-המלאכה מביאים את ככרות הכסף אל המלך (אסתר ג', ט').

4. "נדדה שנת המלך".

5. "ויקרא לפניו" – המן מוליך את מרדכי על הסוס ובתו של המן שופכת על ראשו עביט שופכין (עפ"י המדרש).

6. "ויתלו את המן".

7. "ויכו היהודים" – היהודים מכים באויביהם.

8. "עשרת בני המן תלו" – בני המן תלויים על גרדום.

9. "שמחת פורים" – בהשתתפות נגנים.

10. "ותכתב אסתר" – אסתר ומרדכי כותבים את אגרת הפורים.

השוואות ומקורות

המערך האמנותי של מגילה זו מבוסס על קבוצת מגילות אסתר מאוירות ביד, שיצר אריה ליב בן דניאל מגוריי (Goraj, פולין) בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-18. אריה ליב, סופר-אומן מוכשר ופורה, פעל באיטליה משך שנים רבות ויצר שם עשרות מגילות מאוירות, אשר רבות מהן כוללות קולופון בו הוא חותם את שמו המלא, "אריה ליב בן דניאל", ומזכיר את מקום מוצאו, בעיירה הפולנית גוריי ("גורייא, פולין קטן"). באיוריו ובעיצוביו התבסס אריה ליב בדרך כלל על מגילות מוקדמות יותר, ובהן המגילות מעוטרות-התחריטים שיצר שלום איטליה בהולנד כמאה שנים קודם לכן ומגילות מעוטרות בתחריטים שנדפסו בהולנד במחצית הראשונה של המאה ה-18.

הכמות הגדולה – באופן יחסי – של עבודותיו שנשתמרו, מעידה על הפופולריות הרבה לה זכה בתקופת פעילותו, פופולריות אשר הביאה, כנראה, לביקוש מתגבר למגילות בסגנון זה, ומתוך כך גם לצמיחתם של אפיגונים אשר יצרו מגילות בהשראת יצירתו של אריה ליב.

מגילות מעשה ידי אריה ליב מגוריי נמצאות באוספים מוזיאליים רבים וכן באוספים פרטיים. מגילה דומה למגילה שלפנינו, שנעשתה אף היא על-פי אריה ליב, נמצאת באוסף מוזיאון יהדות איטליה על שם שלמה אומברטו נכון בירושלים (ON 0069; המרכז לאמנות יהודית, CJA, פריט 39458).

גובה הקלף: 17.5 ס"מ, אורך המגילה: 178 ס"מ. מצב כללי טוב. קמטים, בעיקר בתחילת היריעה הראשונה, עם פגיעות קלות בטקסט ובאיורים. דהיות דיו, עם פגיעות קלות באיורים ובטקסט. כמה נקבים ביריעה השנייה, משוקמים, עם השלמות של מילים ספורות.