מגלת אסתר מעוטרת בתחריטים. [אמשטרדם, הולנד, ראשית המאה ה-18].

תחריט ודיו על קלף; עץ.

מגילת אסתר, כתובה על גבי 4 יריעות קלף התפורות זו לזו, 16 עמודות טקסט + עמודת-פתיחה, 23-26 שורות בכל עמודה. בעמודת-הפתיחה כתובות ברכות המגילה בכתב אשכנזי חצי-רהוט (Vaybertaytsh).

המגילה מעוטרת בשפע תחריטים איכותיים: שמונה תחריטים המתארים אירועים מסיפור המגילה משולבים בעמודת-הפתיחה, שישה-עשר תחריטים הממוקמים בשוליים התחתונים של עמודות-הטקסט מתארים אף הם את סיפור המגילה (חלקם מבוססים על מדרשים), ושישה-עשר תחריטים הממוקמים בראשי העמודות כוללים תיאורי נופים (למעשה זהו רצף של ארבעה איורי-נוף, אשר חוזרים ארבע פעמים). בין עמודות הטקסט מפרידים עמודים ארכיטקטוניים גדולים ומקושטים, אשר חלקם מעוטרים במלאכי פוטי הנושאים סלי-פרחים על ראשיהם; תחת כל עמוד – בשוליים התחתונים – ממוקם כד גדול עם פרחים ופירות, ואלו מפרידים בין הסצנות המתארות את סיפור המגילה.

מגילה זו משתייכת לקבוצה של מגילות אסתר מעוטרות בתחריטים, אשר נוצרו באמשטרדם במהלך המאה ה-18 בכמה גרסאות שונות. מבין הוואריאציות הידועות, הטיפוס שלפנינו הנו המוקדם ביותר, ועותק ממנו המצוי באוסף רנה ברגינסקי בציריך מתוארך לשנת תס"א, 1701.

במשך עשרות שנים התלבטו חוקרי אמנות יהודית בשאלת מקורן של מגילות אלו והן יוחסו למוצאים שונים באירופה. בשנת 2002, בחן אדרי ק. אופנברג מספריית רוזנטליאנה מגילה המשתייכת לקבוצה זו (טיפוס מאוחר יותר מהטיפוס שלפנינו) אשר הודפסה על נייר איכותי, וזיהה בה סימני מים של חברת C & I HONIG אשר פעלה באמשטרדם לאורך המאה ה-18; לשאלת ריבוי המגילות מקבוצה זו בארצות מרכז אירופה ומזרחה (גרמניה, בוהמיה, מורביה ופולין) הציע אופנברג כי מגילות אלו נוצרו בידי המדפיסים והמו"לים האמשטרדמיים לייצוא לרחבי אירופה.

עותקים של מגילה זו נמצאים באוספים מוזיאליים ופרטיים חשובים, בהם המוזיאון היהודי באמשטרדם, המוזיאון היהודי בפריז, המוזיאון היהודי בלונדון, המוזיאון היהודי בפראג, המכון ההיסטורי היהודי בוורשה, ועוד. המגילות שבאוספי המוזיאונים באמשטרדם ובצרפת נתונות אף הן בנרתיקי עץ דומים. יחד עם זאת, העותק שלפנינו מצטיין במצב שימורו הטוב, ובנרתיק העץ החינני המלווה אותו.

גובה הקלף: 17 ס"מ, אורך המגילה: 172 ס"מ. מצב כללי טוב. קמטים וכתמים בשולי יריעות הקלף ובחיבוריהן, עם פגיעות בתחריטים (בייחוד בתחילת היריעה הראשונה). תפרים פרומים בחיבור היריעה הראשונה והשנייה, עם תיקון בהדבקת נייר בצידו האחורי של הקלף. מעט כתמים. שולי היריעה האחרונה תפורים לידית עץ באורך 24 ס"מ; ייתכן כי ידית עץ זו אינה מקורית וכי במקור שימשה במקומה ידית ארוכה יותר. סדקים בנרתיק העץ, חלקם ארוכים. בתחילת היריעה הראשונה תפורה פיסת עץ מוארכת, כפי הנראה מקורית, אשר חלקה העליון חסר.

למידע נוסף ולהשוואה, ראו: Christie's Amsterdam, June 18, 2002, Lot 390; אוסף רנה ברגינסקי, מגילה 25 (Nummer 89 / English cat. no. 82); אוסף שטיגליץ, מס' 188.

מקור:

1. אוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ניו יורק.

2. יורשי הנ"ל.

אוסף אוסקר ורגינה גרוּס
בשנת 1939 נמלטו אוסקר ורגינה גרוּס מעיר מולדתם לבוב – פולין דאז, וכיום במערב אוקראינה – ובכך ניצלו בעור שיניהם מהשואה שפקדה את יהדות אירופה. הם התיישבו בארצות הברית, ובשנים שלאחר המלחמה הקדישו את מיטב זמנם ומרצם לאיסוף אמנות ותשמישי קדושה יהודיים, עם דגש מיוחד על חפצי כסף ועל ציוריהם מאת אמנים יהודים בני המאה ה-19.
עם פריטי האוסף שיצרו הזוג גרוּס נמנות יצירות מופת פרי מכחולם של אמנים יהודים בעלי שם, בהם איזידור קאופמן, מוריץ דניאל אופנהיים, וסולומון אלכסנדר הארט. ברבות השנים נתרמו רבים מהציורים באוסף למוזיאון היהודי בניו יורק, בעוד אחרים נשמרו בידי המשפחה. הציורים המוצגים בקטלוג זה עומדים למכירה פומבית לראשונה.
לפריטים נוספים מאוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ראו פריטים 133, 144, 147, 153, 154, 204 ו-205 בקטלוג זה.