מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד

מכתבי הרב מלצר, הרב זוין והרב קלמס – אל רבי יחזקאל אברמסקי – ירושלים, חשוון תש"ז

פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
אגרת דואר אויר, ועליה שלושה מכתבים, מאת הגאון רבי שלמה יוסף זוין, הגאון רבי יעקב קלמס והגאון רבי איסר זלמן מלצר. ירושלים, חשוון תש"ז [אוקטובר 1946].

נשלחה ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בבקשת עזרה לנישואי נכדתו היתומה של הגאון הירושלמי רבי גרשון לפידות, עם חתן יתום ממצוייני הישיבות בירושלים. רבי איסר זלמן כותב לו: "הנה כבר כתבו ידידי הגאונים מהרש"י זעווין ומוהר"י קלמס שליט"א עבור הגאון המצויין הנפלא בשקידתו ובבקיאותו, והנני להצטרף לבקשתם, שאף שאני מונע מלכתוב להדר"ג ע"ד בקשות פרטיות, כי עסוק הוא לבד עסקיו בתורה, בענינים כללים להחזקת התורה, אבל על גברא רבא כמותו הנני מוכרח לבקשו גם אנכי... ידידו עוז דוש"ת באה"ר [דורש שלום תורתו באהבה רבה] איסר זלמן מלצר".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. ראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה גם לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה.
הגאון רבי יעקב קלמס (תר"מ-תשי"ג), רב ואב"ד מוסקבה. למד בישיבות וילנא וקובנה, ונסמך להוראה בידי הגאונים רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי יצחק מווילקומיר ורבי לייב רובין מווילקומיר. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, בה נודע כאחד מגדולי הרבנים, והתמנה כחבר בית הדין בירושלים, ולימים חבר ב"מועצת הרבנות הראשית".

הגאון הנודע רבי שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מחסידי חב"ד ומגדולי הרבנים ברוסיה ובארץ ישראל. בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, עלה על כס הרבנות בקזמירוב, על מקום אביו רבי אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב, והיה מעורכי הקובץ הרבני "יגדיל תורה" שנדפס בסלוצק, יחד עם הרב אברמסקי שכיהן כרבה של סלוצק באותה תקופה, תחת הממשל הסובייטי. בהמשך שנת תרצ"ד עלה הרב זוין לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים, ועמד בראש "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות". כל ימיו עסק בעריכת ספרים וכתבי עת תורניים. היה היוזם והעורך של ה"אנציקלופדיה תלמודית", ושל "אוצר הפוסקים". דעתו בענייני הלכה נחשבה כדעת אחד מגדולי הרבנים ולימים כיהן כחבר "מועצת הרבנות הראשית לישראל". מספריו: "אישים ושיטות", "המועדים בהלכה", "לאור ההלכה", "לתורה ולמועדים", "סופרים וספרים", "סיפורי חסידים", ועוד.

מקבל המכתב,
בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק.


אגרת אויר. 4 עמודים. 19.5 ס"מ. מצב טוב.
מכתבי רבנים – גדולי ליטא
מכתבי רבנים – גדולי ליטא