מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, ט' ניסן תרצ"ה [1935].

נשלח ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל", גאב"ד סלוצק ולונדון (ממלא מקומו של רבי איסר זלמן ברבנות העיר סלוצק). רבי איסר זלמן מודה לו על ההערכה וההערות ששלח לו על ספרו הראשון "אבן האזל": "יקרת מכתבו קבלתי ושמחתי מאד אשר נזדרז וכתב לי תיכף מכתב הערכה על ספרי, עם בקורת חשובה באיזה ענינים...". הוא מזכיר את קובץ ההערות ששלח לו לסלוצק על ספר חזון יחזקאל חלק א' (ראן: "קדם", מכירה 102, 7 במאי 2025, פריט 182), ומתנצל בענווה רבה על כך שעדיין לא כתב לו על ספר "חזון יחזקאל" חלק ב': "...ועוד יתרה עשה לי הדר"ג שפרע לי חובי על מכתבי אליו בשכבר הימים על ספרו הנכבד חלק א', בעוד שאני חייב לו זה מכבר תשובה על ספרו חלק ב' שכבדני... והנה לכתוב להדר"ג הערכה על ספרו הנכבד לא מצאתי לנחוץ להזדרז, בשביל שכת"ר יצאו לו מוניטין בעולם הגדולים ונתקבל בשם טוב ספרו חלק א', וכמעשהו בראשון כן מעשהו בשני, ועברתי על הרבה מחידושיו והיו לי עונג רב מדרכו הישרה קולע אל השערה, אולם לעשות רצונו עיינתי למצוא באיזהו מקומן הערות אשר הנני כותב להדר"ג בזה, וגם עיינתי בהערותיו החשובות על ספרי והעליתי על הגליון מה שיש לדון וליישב את דברי...".

בתוך הדברים מספר הגרא"ז על המצב הכלכלי הקשה של מוסדות התורה בארץ ישראל (עקב המשבר הכלכלי בארץ באותה שנה), ועל כך שראשי הישיבה והאברכים לא קיבלו משכורות כמה חודשים. הוא מבקש מהרב אברמסקי עזרה בהפצת הספר באנגליה, ובהשגת תורמים להוצאות ההדפסה.

רבי איסר זלמן מסיים בברכת החג: "הנני בזה ידידו עוז דוש"ת באה"ר [דורש שלום תורתו באהבה רבה] מברכו בחג שמח וכשר, איסר זלמן מלצר".

בשולי העמוד הראשון נרשמה התנצלות על כך שמשלוח המכתב התעכב והמכתב "נשאר מונח עד היום כ"ז ניסן תרצ"ה ואתו הסליחה".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה גם לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

מקבל המכתב,
בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק. באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי], נאמן-ביתו וסופרו של רבי חיים עוזר. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צידיו. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות, בלאי וסימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול.