מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין – עם קונטרס מצורף (4 עמ' גדולים) של תשובה הלכתית בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. ליובאן (בלרוס), אסרו חג סוכות תר"צ [תשרי 1929].

תשובה הלכתית, אודות "שוטה לדבר אחד" – שאמר על עצמו שהוא משיח, ולעתים היה עושה מעשי-שיגעון גמורים. כדי למנוע את עיגון האשה החליט רבי משה לאפשר לו לגרש אותה בבית דינו. לפנינו ההעתקה של ה"היתר עגונה" בכתב ידו, בה הוא מפרט את הטעמים שיוכל לגרש את אשתו – מכיוון שאינו שוטה גמור, והוא "עתים חלים עתים שוטה" [הגדרה הלכתית לחולה נפש שיש לו תקופות שבהן נחשב פיקח לגמרי, למרות שלעתים הוא שוטה גמור].

במכתב המצורף שנשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי שכיהן אז כאב"ד סלוצק, כותב רבי משה: "...הנני שולח העתקה ממה שחדשתי ועשיתי הלכה למעשה במקום עגון שלא יכלתי לדחות אף לרגע ולהתישב עם כ"ג, אך לדעתי הם דברים אמתיים ונוגע זה להרבה דוגמתו. לא יכלתי לשלוח קודם החג כרצון כ"ג מצד העגמ"נ הרב של עצמי ד' ירחם ואח"כ של כבוד שמים ומי שיתבע וכו'..." [הוא רומז כנראה לרדיפות שעבר אז מהשלטונות הרוסיים ומאנשי היֶבְסֶקְצְיָה (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית), אשר רדפוהו בהצקות שונות, בעת שכיהן כרבה של ליובאן].

בשולי המכתב מתנצל רבי משה על שהתשובה נשלחה עם מחיקות ולא בהעתקה נקיה: "לא יקפיד כ"ג על שכתוב בהרבה מחקים, כי לא השגתי נייר טוב, הנ"ל".

התשובה הארוכה שלפנינו, מהתאריך י"ג אלול תרפ"ט, נדפסה בספרו שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר, חלק א, סימן קכ, עמ' רפה-רצג).

הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.

לפני בואו לארה"ב כיהן רבי משה פיינשטיין בשנים תרפ"א-תרצ"ו ברבנות ליובאן (שברוסיה הלבנה), תחת רדיפות השלטון הבולשביקי, ובאותה התקופה התיידד ועמד בקשרי שו"ת עם הרב אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), שכיהן ברבנות סלוצק משנת תרפ"ג והיה ממנהיגי הרבנות ברוסיה, עד מאסרו והגלייתו לסיביר בשנת תר"צ ע"י השלטונות הבולשביקים).

מכתב: דף 11X19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים בחיתוך הדף למעלה.

קונטרס התשובה: דף כפול (4 עמ' כתובים), 34 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים. קרעים חסרים בראש הדפים, עם פגיעות בטקסט.