אוסף של שבעה מכתבים מראשי ישיבת לומז'ה בפתח תקוה – חמשה מכתבים מאת הגאון רבי יהושע זעליג רוך ושני מכתבים מאת הגאון רבי משה אריה עוזר (חתניו של מייסד הישיבה רבי אליעזר שולביץ). פתח תקוה, תר"צ ותרצ"א [1930-1931].

המכתבים נשלחו אל "הרב הגאון המפורסם, רב פעלים לאורייתא וכו' כש"ת מוה"ר ישראל זיסל דבורץ". המכתבים עוסקים בענייני תורמים לישיבת לומז'ה וחנוכת הבית לבנין הישיבה, הסדרת החובות ועניינים כספיים של הישיבה בפתח-תקוה, ובאישור הרשיון להישארות הגרי"ז רוך בארץ ישראל, מכיון שנכנס אליה רק באשרה זמנית של תייר מפולניה.

הגאון רבי יהושע זליג רוך (תר"מ-נספה בשואה תש"ב), "העילוי מראקישוק", מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. מהאריות שבחבורה שנשלחו ע"י ה"סבא מסלבודקה" להכניס את רוח המוסר בישיבות טלז ומיר. חתנו השני של רבי אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבת לומז'ה. עמד בראשות הישיבה בלומז'ה יחד עם גיסו רבי יחיאל מרדכי גורדון, חתנו הגדול של הרב שולביץ. לאחר שהוקם סניף הישיבה בפתח תקוה בשנת תרפ"ו, הגיע רבי זעליג מפולין לארץ ישראל לעמוד בראשות הישיבה, יחד עם גיסו רבי משה ליב עוזר (חתנו הצעיר של הרב שולביץ). בהמשך נסע רבי זעליג מדי תקופה לישיבה בפולין. לבסוף חזר רבי זעליג לפולין כדי להנהיג את הישיבה המרכזית בעיר לומז'ה, ואילו גיסו הגדול רבי יחיאל מרדכי הגיע לפתח תקוה לכהן בראשות הישיבה. רבי יהושע זליג נרצח בשואה במוצאי יום הכיפורים תש"ב כשהוא לבוש קיטל ומעוטף בטלית, הי"ד.

הגאון רבי משה אריה ליב עוזר (תרנ"ח-תשכ"ז), ראש ישיבת פתח תקוה. בנו של הגאון רבי שלום עוזר (פלדרברג) אב"ד טרשקון. רבי משה ליב היה מתלמידיו המובהקים של מוהרי"ל בלוך והג"ר חיים רבינוביץ בישיבת טלז. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לעומק רוסיה והיה מתלמידיו של רבי ברוך בער ליבוביץ וממקימי ישיבתו בגלות המלחמה. בהמשך הקים ישיבה בעיר חרקוב ואמר בה שיעורים. בעיר חרקוב נשא את הרבנית רחל, בתו הצעירה של הגר"א שולביץ מייסד ישיבת לומז'ה. בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל והקים יחד עם גיסיו הגדולים את סניף ישיבת לומז'ה בפתח תקוה, כשהוא נושא על עצמו את משא הישיבה. היה הראשון לאמירת השיעור על הדף והעמיד תלמידים הרבה (מרן החזון-איש הפנה את בני משפחתו ואחרים להגיע ללמוד בישיבת לומז'ה ולהמנות על תלמידיו, כדי לשמוע את שיעוריו המדריכים לעומק הפשט.

מקבל המכתבים,
הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ (תרמ"ה-תשכ"ח), מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. יד-ימינו של "הסבא מסלבודקה" – רבי נתן צבי פינקל, ואיש-אמונו של ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין. כיהן ברבנות בעיירות יעזנה וקמאיי בליטא. איש רב פעלים לתורה ולמוסר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים בליטא רשת ישיבות קטנות ותלמודי תורה "יבנה", יחד עם מורו ורבו הגרמ"מ אפשטיין. רבי ישראל זיסל היה חלוץ עולם הישיבות הליטאי בארץ ישראל, יזם והקים את פתיחת סניף ישיבת סלבודקה בעיר חברון (והקים לשם כך את "בנק חברון" יחד עם אחיו רבי יצחק דבורץ, מנהל הישיבה). הקים את כוללי האברכים הראשונים בפתח תקוה וירושלים, ישיבות ותלמודי תורה. מייסד ועורך כתב העת "תבונה".

7 מכתבים. נייר מכתבים רשמי (עם תמונת בנין הישיבה). 28 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול ונקבי תיוק.