אוסף ספרים וקונטרסים מספרי הגאון הצדיק רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, ה"מגיד מווילקומיר":

1. ספר זקן אהרן, "והוא איזה אמרי קדש כפי מה שנזדמן לפני בחסדו ית"ש, וחלקתים לשערים ומאמרים נפרדים" – חלק א'. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ז 1887].

ש' הלוי, מס' 579.

2. ספר מאמר הזכות, והוא חלק ב' מחיבורי זקן אהרן. ירושלים, דפוס מ' ליליענטהאל, [תר"נ 1890].

ש' הלוי, מס' 715.

3. קונטרס תקנת השבים ותקון העולם, מאת רבי חיים יצחק אהרן [רפופורט] המגיד מווילקומיר. ירושלים, דפוס ר' משה ליליענטהאל, [תרמ"ט 1889].

ש' הלוי, מס' 687. שנת הדפוס על פי ש' הלוי (שהחשיבה הוצאה זו כהוצאה הראשונה), אך במפעל הביבליוגרפיה נרשם כי הספר נדפס בשנת תרנ"ה 1895, בקירוב.

4-9. קונטרס זכות הרבים, על מעלת משה רבינו והקדמונים. ירושלים, דפוס ר' משה ליליענטהל, [תרנ"ד 1894]. חלק מהדפים של ספר זה נכרכו לאחר כל שאר הספרים הבאים, בסוף הכרך, ויתכן שחסרים מספר דפים.

כרוך עם:

• מאמר שיח יצחק, ביאור מאמר הירושלמי במסכת ברכות, על כוונת התפילה, עם מאמר דגול מרבבה, על גודל שכרם של מקיימי התורה ומצוותיה. ירושלים, דפוס ר' משה ליליענטהאל בבתי מחסה, תרנ"ד [1894].

• קונטריס מעשה השם, על הנהגת העולמות בידי ה', כולל מאמר מעשה הצדיקים, על בית שלמעלה, המורכב מצדיקי כל דור, ומאמר כללי דאורייתא, על התורה ככוללת את כל פרטי העולמות וכל הנמצאים בהם. ירושלים, דפוס ר' משה ליליענטהאל ירושלמי, תרנ"ב [1892].

• קונטרס זקן אהרן, חלק ג' – שער האמת, על גנות מדות החנופה, הרמיה והשקר. ירושלים, דפוס משה ליליענטהאל, [תרנ"ב 1892].

ש' הלוי, מס' 742. ישנם הבדלים בפרט השנה בין העותקים. בעותק שלפנינו מופיע פרט השנה לפ"ק, ועל פי זה שנת ההדפסה היא תרנ"ב, אך ישנם עותקים בהם מופיע לפ"ג, ושנת ההדפסה היא תרמ"ז. ראו ש' הלוי, הכותבת כי האפשרות הראשונה היא כנראה הנכונה.

• אדמת קודש, על המקומות הקדושים בארץ ישראל, שיש עליהם קבלה מדור לדור. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תר"נ 1890, בערך]. נדפס ללא שער.

לא נרשם אצל ש' הלוי (ראו עוד: נ' בן מנחם, תוספות ל"הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", סיני, נה, עמוד קעג, מס' 8).

• קונטריס[!] מאמר חסד ואמת, על גודל מצות גמילות חסד של אמת. ירושלים, ללא שם מדפיס, [תרנ"א 1891].

"המגיד מווילקומיר", רבי חיים יצחק אהרן רפפורט (תקס"ט-תרס"ד), כיהן עשרות שנים כ"מגיד מישרים" באיישישוק (תקצ"ח-תר"ג) ובווילקומיר (תר"ג-תרמ"ד). בשנת ע"ה לימי חייו עלה לירושלים והאריך בה ימים עד קרוב לגיל תשעים וחמש. היה ממקורבי המהרי"ל דיסקין, שדאג רבות לכבדו ואהב לשמוע את דעותיו בעניינים שונים. על דמותו הנערצת ודעותיו המקוריות נכתבו מאמרים רבים.

בתקופת מגוריו בחו"ל חיבר את ספרו הגדול "עיני יצחק" על ה"עין יעקב". חיבר גם עשרות קונטרסים וכרוזים בעניינים שונים שרובם נדפסו בירושלים. בקונטרסים שלפנינו הוא מאריך בין השאר, במעלת המקומות הקדושים ומעלת הקדמונים, וכותב בחריפות נגד האגדה העממית מסיפורי הערביים (שהובאה בספרי חסידות שונים) המייחסת למשה רבינו תכונות נפש רעות, שהוא הצליח לתקן בעבודת המידות.

9 ספרים וקונטרסים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות.

כתב-יד, "סדר קריאת ותיקון ללילי חג שבועות והושענא רבה". [בוכרה], תפ"ה [1725].

כתיבה מזרחית נאה, מנוקדת בחלקה. העתקה מלאה של מהדורת תיקון ליל שבועות והושענא רבה שנדפסה בוונציה תי"ד, בדפוס וינדרמין. הסופר העתיק גם את נוסח השער המלא, עם הדפוסת ופרט השנה, וכן את הקדמת המו"ל וינטורין בכ"ר דוד.

בסוף כתב-היד קולופון הסופר ושנת ההעתקה: "תם ונשלם... על יד הצעיר... מצעירי ישראל והבוטח לרחמי אל והדורש גאולה לעמו ישראל הדל המך עפר רגלי כל תלמדי חכמים הדל העני יצחק בן אברהם בן יוסף... בחודש שבט בשנת חמשת אלפים וארבע מאות שמונים וחמשה [=תפ"ה]...".

ידוע כתב-יד אחר בהעתקת הסופר שלפנינו, הוא כת"י האקדמיה הרוסית למדעים, מס' A 188. שם מופיע קולופון הסופר: "...הדל העני יצח[ק] בן אברהם בן יוסף בן שלמה וחודש אדר ראשון משנת חמש[ת] אלפים ארבעה מאות וחמישם[!] וששה ליצירא[!] [=תנ"ו] בצימן במדינת בוכ[רא] דעל נהר כוהך...".

[111] דף. מספר דפים נכרכו במהופך. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות מעטות בטקסט. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה.

כתב-יד, תפילות, השכבות, התרת קללות, סדרי לימוד ועוד. [קורפו, המאה ה-18].

פורמט מיניאטורי. כתיבה ספרדית-איטלקית בינונית.

כולל בין היתר: "תפלה לער"ה וער' יוה"כ והו"ר כשמביאין שמן לב"ה [=לבית הכנסת]", "השכבה לאיש", "השכבה לאישה", "סדר התרת קללות", "סדר ליום הזכירה של מת" [סדר לימוד מחומש ומשנית], תפילה למי שמופיע לו אדם בחלום ומבקש ממנו לקרוא לאדם אחר "פלוני בן פלוני אני הוא פלוני בן פלוני שאמרת לפלוני בן פלונית בחזיון לילה שיאמר אלי שאבא אליך..."; סידור לימוד וקריאה לעילוי נשמה, לפי ימות השבוע, עם תפילות; "השכבה על המתים לי"ב חדש", "לרואה בחלום מת שקורא לו ממעלת הרב הכולל הדיין המצויין כמהר"ר חיים שבתי הכהן יאיר לעד אכי"ר".

רבי חיים שבתי הכהן הנזכר כאן בברכת החיים היה מחכמי האי קורפו. נולד בצפת וממנה הגיע לקורפו. בשנת תפ"ט שלח משם שאלה לרבני ונציה בעניין שופר פסול. בשנת תצ"ז נסמך על ידי רבני ונציה ומאז שימש כרב בקורפו. השתתף בפולמוס בעניין המוסיקה בבית הכנסת (ראו: סימונסון, קולות נשברים, מאסף מיכאל ז, עמ' רפד ואילך; יעקב שמואל שפיגל, וישמע קולי, ירושלים תשע"ז).

רישומי בעלות בעמוד הריק שבראש כתב-היד, באותיות לטיניות, של משה בן שמואל לוי מקורפו.

[22] דפים כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 9.7 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. מעט בלאי. כריכת קרטון צבעונית מקורית, עם פגמים

אוסף כתבי-יד ודפים מודפסים, שנכתבו ונדפסו לרגל פרשת מינויו של רבי משה גלוגא לחזן בבית הכנסת האשכנזי באמשטרדם. אמשטרדם, תקמ"ו [1786].

האוסף כולל:

1. כתב-יד, "זכרון לדור אחרון" – חיבור מליצי בחרוזים, עם שירים, המתאר את פרשת מינויו של רבי משה גלוגא לחזן בית הכנסת החדש של האשכנזים באמשטרדם, מאת מחבר לא ידוע. [אמשטרדם, תקמ"ו 1786]. כתיבה בינונית ("רש"י").

[8] דף. 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי.

2. דף בכתב-יד על קלף – "שיר פשוט לכבוד הנעלה היקר כהר"ר ר' משה בכ"ר אורי ז"ל אשר נתקבל לחזן ונאמן דק"ק אשכנזים באמשטרדם...". כתיבה מרובעת נאה, מעוטרת. בשוליים: "הצעיר מרדכי הלוי – נכתב ע"י יקותיאל בכ"ה יצחק סופר ז"ל – שנת תקמ"ו לפ"ק". השיר מתחיל: "ישמח במתנתו מדוע בושש משה". [אמשטרדם, תקמ"ו 1786].

[1] דף קלף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים.

3. דף מודפס, "שיר פשוט לכבוד הנעלה היקר כהר"ר משה בכ"ר אורי...". מחבר השיר חתום בדפוס: "הצעיר מרדכי הלוי" – הדפסה של השיר הנ"ל בסעיף 2. [אמשטרדם, תקמ"ו 1786].

[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.

4. דף מודפס, "איין שין גדיכט אונ' אן ווייזונג פון ר' משה גלוגא חזן... עש קאן געזונגן אונ' גלייאנט ווערן אויף דיא שטים פון פורים...". שיר ביידיש-מערבית. בתחתית הדף נדפסו שמות ה"משוררים" ששירתו לצדו של רבי משה גלוגא: "שמשון, משה, יונה, ברוך, וואלף, אייזק" ופרט השנה תקמ"ו. [אמשטרדם, תקמ"ו 1786].

[1] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים, פגמים ובלאי.

5. דף גדול מודפס, "מקימי מעפר דל, וכסא כבוד ינחילם...", שירים [מאת רבי משה גלוגא?] לכבוד הקהל, לכבוד הרב ולכבוד החזנים: "מה גדלו מעשי ה'... בהקים מתוך אחינו יחידי סגולה דק"ק אמשטרדם הגביר הנעלה כ"ה משה בן המנוח כ"ה פייביש גלוגא... לשרת בקדש...". [אמשטרדם, תקמ"ו 1786].

[1] דף. 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.

6. דף מודפס, "בכי אבל משה", שיר על פטירתו של החזן רבי משה גלוגא: "נשפך על אבדן משה עבד ה', זה האיש משה ב"ה פייבש חזן נ"ע, שרת את קהל אשכנזים בעיר אמשטרדם... ארבעים שנה, ומשה עלה אל האלהים בן ששים ושש שנה ביום ג' כ"ד אלול שנת ואל משה אמר..." [=תקפ"ו]. [אמשטרדם, תקפ"ו 1826]. בשולי הדף: "בדפוס פרופס".

[1] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ובלאי.

בחודש שבט תקמ"ו נפטר באמשטרדם החזן האשכנזי
ר' שמואל ש"ץ. בעקבות כך פרצה מריבה בקהל במשך מספר חודשים בקשר לזהות מחליפו של החזן. מספר חזנים ניסו להתמנות אך הקהל לא הגיע לידי הסכמה ובשלב מסויים אף פנו לממשלה לעזרה. לבסוף, בחודש תמוז של אותה שנה, התמנה לתפקיד זה רבי משה ב"ר פייבש גלוגא, יליד מארוקה (שכונה באמשטרדם). גם מינויו נתקל תחילה בחילוקי דעות, אך לבסוף להסכמה ומינויו של רבי משה גלוגא התקבל על כולם. הדבר גרם לשמחה גדולה בקהילת אמשטרדם, וברחבי העיר נערכו חגיגות וסעודות, כפי שמתואר בין היתר בכתב-היד "זכרון לבני ישראל" שלפנינו: "וקראו לסעודה זו סעודת לויתן והיו כולם בלב אחד מחבקים ומנשקים זה לזה... רבים מהנמצאים שם היו מורידים דמעות על לחייהם, ואמרו שלא ראו שמחה כזו כל ימי חייהם... המון העם הכינו את אשר יביאו בלילה הזה, לעשות כשמחת בית השואבה... להדליק נרות ומנורות... ובכן היו תולים באמצע הרחובות עטרות, מעששית מאירות... ובראש כמה חוצות היו תלויים נרות של שבת... וכל הנערים היו רצים באבוקות, ובתולות ובחורים היו מרקדים ומזמרים זמירות מתוקות... והיין נשפך כמים... היו צולים בשר ואוכלים... היו משמחים עצמם בתופים ובמחולות ובחלילים...". דפי השירים שלפנינו נכתבו ונדפסו לרגל מאורע חגיגי זה.

רוב החומר שלפנינו פורסם במאמרו של אברהם מאיר הברמן, פרשת גדולתו ותפארתו של ר' משה גלוגא כשנתמנה חזן באמשטרדם, תצליל, במה למחקר המוסיקה ולביבליוגרפיה, קובץ תשיעי כרך רביעי, חיפה, תשכ"ט, עמ' 109-123. הברמן השתמש בפריטים שלפנינו, שמקורם באוסף גאנס, למעט פריט מס' 6 שכנראה לא היה ידוע לו (מצורף תדפיס מאמרו של הברמן).

6 פריטים (בכתב-יד ובדפוס). כל הפריטים הודבקו בתוך אוגדן גדול, עם כריכת עור.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

כתב-יד על קלף, זמירות לשבת. [אמשטרדם?, המאה ה-19 בקירוב].

כתיבה אשכנזית מרובעת, משני כותבים. בראש העמוד הראשון "זמר נאה ליום השבת", ובדפים הראשונים מופיע הפיוט "ידך תנחני" מאת רבי ישראל נאג'רה. לאחר מכן, בכתיבה השנייה (כתיבת סת"ם אשכנזית, עם עיטורים), מופיעים הפיוטים: ידיד נפש, אל מסתתר בשפריר חביון. בסופו איור שם הוי"ה עם "כ"ד עיינין".

[9] דפי קלף (שנים מהם ריקים). 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר דפים רופפים או מנותקים. רישום בעפרון בדף המגן. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים, בלויה ופגומה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).