ספר "תולדות אדם וחוה" ו"ספר מישרים", מאת רבינו ירוחם. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סג"ל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808].

שלשה חלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לחלק השלישי. הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב (סופה של ההסכמה פגוע מקרע חסר), רבי חיים מוולוז'ין ורבנים נוספים.

רבינו ירוחם ברבינו משולם מפרובינצא (פרובנס), בן המאה ה-14. היה תלמידו של הרא"ש כשזה עבר בדרום צרפת בדרכו מגרמניה לספרד. חיבוריו ההלכתיים הם "ספר מישרים" על דיני ממונות ו"ספר אדם וחווה" על שאר חלקי ההלכה. ה"בית יוסף" מזכיר אותו רבות בספרו.

עותק מיוחס, מספריית האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים.

בדף השער מופיעה החותמת: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – (ראו "קדם", מכירה 99, 5 בנובמבר 2024, פריט 185). בשער הספר מופיעים גם רישומים קטלוגיים (מחוקים) שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.

בדפי הספר ובשער הפנימי של חלק שלישי, חותמות עתיקה: "יעקב ברמי"ס" [יתכן שהוא אחד מהדיינים בבית דינו של רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גרידץ, בשנת תרי"א – ראה שו"ת רבי אליהו גוטמאכר, אבן העזר, סימן יח, עמוד סג].

בדף השער חתימה בכתב יד (מראשית שנות הת"ר בקירוב): "יהושע פלק בהגאון מו"ה צבי הירש אויערבאך" – הגאון רבי יהושע פאלק אויערבאך אב"ד בריסק-דקויא ופולוצק (חכמי פולין, עמ' רמח), בנו של רבי צבי הירש אויערבאך אב"ד קאנין (נפטר תרמ"ג; בן-דודו של בעל ה"אמרי בינה").

בדף המגן האחורי, חתימה: "הק' אברהם אליק[ום] ווייס, פה טורעק".

בדף קג2 (בספירה הראשונה), הגהות קצרות בכתב-יד.

האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

[1], י, ו, יז-קפה, [1]; ה, ה-פב דף. 33.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, בהם קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט מצדו השני של הדף. הדבקות נייר בשולי דף השער ודפים נוספים. יתכן וחלק מהדפים הושלמו מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.

ספר מקור חיים, דרושים למועדים וזמנים, מאת הגאון המקובל רבי שמואל ויטאל מדמשק (מהרש"ו), בנו ותלמידו של רבי חיים ויטאל (מהרח"ו). ליוורנו, דפוס רבי יעקב נוניס-ואיס ורבי רפאל מילדולה, [תקנ"ב 1792]. מהדורה ראשונה.

העותק בו למד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדף הבטנה (של הכריכה החדשה) מודבק מכתב אישור מאת רבי מנחם מנדל גרינברג, ה"משמש בקודש" של האדמו"ר, המעיד כי השאיל את הספר "לכ"ק אדמו"ר מסטמר זי"ע בשנת תשי"ט, ומאד חבבו ולמד בו בעיון רב". בשער הספר חותמות בעלות של רבי "מענדל גרינבערג" הנ"ל.

האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

[2], פו דף. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים רבים. סימני עש וקרעים, עם פגיעות בטקסט. שיקומים רבים בהדבקות נייר. חותמת. כריכה חדשה.

בשער מצוין פרט השנה "קויתי ה'", כלומר תקל"א. למעשה נדפס הספר בשנת תקנ"ב ויש לחשב את שם ההויה במלואו (כלומר האות ה' נמנית כ-26), מאחר שבית דפוסם של רבי יעקב נוניס ואיס ורפאל מילדולה החל לפעול בסביבות שנת תק"ן.

מכתב (דף כתוב משני הצדדים; כ-14 שורות) בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק הנודע ר' יוסף אשכנזי. [ניו יורק, תש"ח בקירוב]. יידיש.

המכתב כתוב על גבי נייר חלק, ללא ציון מקום או תאריך, ונשלח כנראה בתקופת מגוריהם של הרבנית חיה רויזא ובעלה רבי חנניה יום טוב ליפא בניו יורק, אליה היגרו בשלהי שנת תש"ו, ובסמוך להקמת מדינת ישראל (כפי שנרמז באחת משורות המכתב).

המכתב מוען אל קרוב המשפחה, המשב"ק הנודע ר' יוסל אשכנזי, אשר שהה באותם ימים בנסיעה מחוץ לביתו. חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניני כספים: "...אודיע דאס דעם טשעק האב איך ערהאלטען אבער מיר האבען געהאט פאן איהם גרויס שוועריקייטען, ווייל דיא ממשלה האט איהם געשפארט, נאהר ר' חיים דוד ווילהעלם האט אינץ א טובה געטיען בזה – ע"כ אבקש אויף דעם נעכסטען חודש דאס געלד איינצו צאלען אויף דיא אדרעסע וואס שטייט אויף דיא צווייטע זייטע און דאן וועהט אונץ ר' חיים דוד אויס צאהלען אויפן טאג..." [="...אודיע בזה כי קיבלתי את הצ'ק, אך נתקלנו בקשיים גדולים בפדייתו, שכן הממשלה עיכבה אותו. ר' חיים דוד ווילהלם היטיב עמנו וסייע בנושא זה. אבקש על כן שבחודש הבא יישלח הכסף לכתובת המופיעה בצדו השני של הדף, ור' חיים דוד יעביר לנו את הסכום..."] – ר' חיים דוד וילהלם (תרס"ג-תשמ"ב), בנו של גבאי הצדקה ר' נחמן יוסף וילהלם וגיסו של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא.

בהמשך מתייחסת הרבנית לכמה עניינים אישיים: "זוג' היקרה תחי' שפירט זיך ב"ה גאנץ גוט, זיא איזט שאן זייער פערנאמען מיטין פוהרען. זאנסט היער קיין עקסטרעס. מען ווארט דיא מדינה יהודית וואס וועהט קוממען פון אמעריקא נאהר מען ווייסט ליידער ניכט וויא אזוי דאס פאסט פעקיל וועהט אויסזעהן" [="...זוגתו היקרה תחי' חשה ברוך ה' בטוב, והיא כבר עסוקה מאוד בעניני הנסיעה. מלבד זאת, אין חדשות מיוחדות מכאן. מצפים למדינה היהודית שעתידה לבוא מאמריקה, אך לצערנו אין יודעים כיצד תיראה חבילת הדואר..." – ייתכן שהרבנית רומזת לזהותה החילונית של המדינה העומדת לקום...], וחותמת באיחולים וברכות: "...פערבלייבע הערצליך גריססענד מיר ברכת כל טוב [=הדורשת בשלומכם בברכת כל טוב] – חי' רויזא".

בצדו השני של הדף, הרבנית הוסיפה (באנגלית) את הכתובת של ה. רוזנברג בברוקלין, ניו יורק, לשם משלוח הכספים, וכותבת: "בעת ביצוע התשלום לפי הכתובת, אבקש לשלוח לנו מברק. כל מאה דולר יכונה 'ספר אחד'" (תרגום מיידיש).

הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בחודש אלול תרפ"ד נישאה בעיר אורשיווא לבן דודה האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. לאחר החתונה התגוררו בסמיכות לאביהם האדמו"ר מסאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של האדמו"ר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגרו לארה"ב יחד עם אביהם-חותנם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.

[1] דף. כתוב משני צידיו. 10X21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים קטנים בשוליים.

אוסף גדול ומגוון של 300 מכתבים מאת רבנים ואדמו"רים, דיינים ושוחטים, עסקנים ומקורבים, חסידים ואנשי מעשה, שנשלחו מרחבי העולם אל האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ואל משמשו-בקודש רבי יוסף דוב אשכנזי. ארץ ישראל, אירופה, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ומרחבי תבל, שנות הת"ש-התש"ל [שנות ה-40-70]. רובם בלשון הקודש, ומיעוטם ביידיש ושפות אחרות (הונגרית, רומנית, גרמנית, ואנגלית).

האוסף כולל: מכתבים רבים מרבנים ועסקנים בחו"ל; ומכתבים מאנשי ארץ ישראל ונקיי-הדעת שבירושלים; אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד; תלמידים בוגרי ישיבות רבינו ברומניה, ומאנשי הקהילות ברומניה, ועוד.

רוב המכתבים בכתב-יד (אחדים מהם מודפסים במכונת כתיבה), עם חתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים.

המכתבים כוללים: הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; ו"הזכרות" לברכות לנישואין; ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; שאלות אישיות ובקשת עצה והדרכה; תרומות לטובת החזקת מוסדות סאטמר; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; הדפסת ספרים; בקשת סיוע ותמיכה כספית, קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה, ועוד.

בין הכותבים הרבים:

האדמו"ר מנדבורנה רבי אהרן לייפער, צפת; רבי אברהם משה באב"ד אב"ד גורא-הומורא, מרבני יפו; האדמו"ר מהוסאקוב רבי מרדכי דוד טייטלבוים, באר שבע; רבי אברהם שמחה הורביץ, בני ברק (2 מכתבים); רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס-גרין, לונדון; האדמו"ר מסטניסלב רבי משולם אשכנזי, לונדון (2 מכתבים); רבי יואל אשכנזי, טבריה (2 מכתבים); רבי אלכסנדר חיים אשכנזי, ירושלים; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן (3 מכתבים); רבי משה אהרן טייטלבוים; האדמו"ר מהעלמעץ רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש; ואחיו רבי יצחק צבי דייטש אב"ד סענדרא וווינה, דטרויט (שני מכתבים); רבי צבי הלברשטאם, בית המדרש עצי חיים, לוס אנג'לס; רבי שמואל טוביה שטרן, מיאמי; רבי יואל היילפרין אב"ד יאסלא וברגן בלזן (2 מכתבים); רבי חיים דווידוביץ, דנוור (2 מכתבים); רבי ישראל אונגער הלברשטאם הרב מקאשוי, מאנטרעאל; רבי חיים אליהו שטרנברג; רבי ליפא פרידמן (3 מכתבים); רבי חנניה יו"ט ליפא שווארץ, ישיבת ייטב לב ירושלים (4 מכתבים); רבי חיים יצחק שווארץ, ירושלים; רבי הלל שלזינגר, ירושלים; רבי יוסף שיינברגר, ירושלים; רבי ישעיה שיינברגר, ירושלים; רבי נתן ברסקי, ירושלים (מצאצאי רבי נחמן מברסלב); רבי נחמן בורשטיין, ירושלים; רבי מנחם מנדל פריימן (3 מכתבים); רבי יהודה לייביש דייטש (3 מכתבים); רבי חיים ישעיה אקער; רבי יחיאל בנדיקט, תל אביב; רבי בעריש זאלץ, מרבני צפת ומבני משפחתו; רבי אברהם ארטן, ירושלים (2 מכתבים); רבי דוד שרגא (מרבני פרס), ירושלים; רבי יהושע שרבאני, ירושלים; רבי משה לופוביץ, קרית מוצקין; רבי משה מרדכי דושינסקי, ירושלים; רבי אברהם יוסף חנוך קליינמן, כפר גדעון; רבי חיים מאיר ברוין, ירושלים; רבי אליהו זלוטניק, ירושלים; רבי יצחק דוד צוובנר-שאג, מנהל "איחוד הישיבות" ירושלים; רבי גרשון אריאלי בעל "תורת המלך", ירושלים; רבי יהודה קרויס, בני ברק; רבי יושע לויפער, לונדון (6 מכתבים); ועוד

בין המכתבים מופיעים מכתבי המלצה מרבני ירושלים, שנכתבו על גבי מכתבי בקשה של נצרכים מאנשי ירושלים – הרבנים: הגאון רבי פנחס עפשטיין ראב"ד ירושלים; המקובל רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, ירושלים; האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטראפקוב; רבי יוסף שיינברגר, מזכיר "העדה החרדית".

למעלה מ-300 מכתבים, רבים מהם באגרות דואר-אויר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.