מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
- (-) Remove letter filter letter
- (-) Remove satmar filter satmar
- ומשפחת (5) Apply ומשפחת filter
- חסידות (5) Apply חסידות filter
- טייטלבוים (5) Apply טייטלבוים filter
- מכתבים (5) Apply מכתבים filter
- סאטמר (5) Apply סאטמר filter
- and (5) Apply and filter
- chassidut (5) Apply chassidut filter
- famili (5) Apply famili filter
- teitelbaum (5) Apply teitelbaum filter
- the (5) Apply the filter
מציג 1 - 5 of 5
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (נכד ה"ייטב לב" מסיגט). נירבאטור, עש"ק, ד' תמוז תרפ"ט [1929].
נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקה"י נירבאטור והגליל יצ"ו".
המכתב נשלח אל ראשי וממוני כולל "שומרי החומות" בירושלים, זמן קצר לאחר ביקורו של האדמו"ר רבי נפתלי בארץ ישראל, עם משלחת מטעם ראשי ה"כולל", ועוסק ברובו בענינים רגישים שונים הקשורים בניהול הכולל ובמחלוקות שונים בעניני חלוקה וכספים: "...הייתי בפעסט והרב הג' הנשיא שליט"א [כנראה נשיא הלשכה המרכזית רבי אברהם מ"ש פראנקל] ...דיבר אתי ארוכת וקצרות בענין זה, ואמר לי בפה מלא, כי באם תחזיקו הכל כפי הפשרה הנעשית ותקיימו הכל בלי גרעון הוא מרוצה מאוד ושבע רצון... והנה הרב הג' הנשיא שליט"א מרוצה ליתן להם מעות אף אם לא יחתמו... ואם כי אנכי הרביתי לדבר אתו אשר המה... ואין לסמוך עליהם כלל ומה יעשה אם יקבלו המעות וישובו לקיא כו' השב על קיאו, והוא אמר כי אם יחתום שלא יערער עוד אזי ערעורו אין ערעור עוד... אנכי לא הסכמתי לזה... ומאוד עגמה נפשי על הדבר, כי ראיתי כי בכל אופן רצונו להתפשר, ודעתי אינו כן, אך מה אעשה, אנכי כתבתי לו וגם לפרעסבורג מהספינה מכתבים בארוכה...".
בהמשך המכתב רבי נפתלי מודיע על כוונתו להדפיס קול קורא בנושא ולהפיצו בקרב הרבנים וראשי הקהילות: "והנה ראיתי כאשר באתי לביתי ועל כל הדרך, כי אינם יודעים כלל בכל המדינה מה שנעשה, ע"כ לדעתי נחוץ מאוד להדפיס כמה אלפים עקסעמפלאר מהמכתב תעודה אשר נכתב ונחתם מאתנו הצירים, בלי שום הוספה וגרעון, ולשלחו לכל רב וראשי הקהל די בכל אתר ואתר, והוא צורך גדול, וחוץ לזה בדעתי אי"ה בלנ"ד להדפיס קול קורא לעורר ולבקש הרבנים דמדינת השייכים להכולל ולעוררם אשר כל אחד אשר ישתדלו בכל כוחם לטובת עניי אה"ק ולתאר להם את אשר ראיתי בעיני...". הוא מציע, בין היתר, למנות את ר' משה רויזנבלט לנהל את חשבונות הכולל ולערוך דוחות כספיים מסודרים: "ורק להתנות עמו שיכתוב גם מכתבים בכל הצורך וגם שיעבוד עבודתו כפי חק השעות של כל הפקידים".
רבי נפתלי ממשיך לכתוב על ביקורו בירושלים: "והנני מביע תודתי על ההתקרבות והאותות חיבה אשר הראתם לי, אקוה בעהשי"ת, באם תשמרו את כל אשר אעבוד בכל כוחי לטובתכם בעזהשי"ת בכל עת ועונה, ואקוה כי יצמח לכם טובה מזה".
הוא מסיים את מכתבו בתיאור המבקרים השונים שפוקדים את ביתו וטורדים את מנוחתו: "הנני טרוד מאוד מאוד כי באים לדרוש אלי איך נראה קבר רחל, ואיך הכותל מערבי וכדומה וכדומה שאלות שונות ומשונ[ו]ת, הבית מלא אנשים כמעט כל היום, עכ"ז לטובת אה"ק פניתי א"ע מטרדותי לכתוב לכם, והנני ידידכם דוש"ט באה"ר, מוקירם ומכבדם נפתלי טייטלבוים".
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בן האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור (משנת תרנ"ח) וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בדורו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ואף כי היה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. פעל יחד עם האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי". פעל רבות למען "היישוב הישן" בארץ ישראל, והיה מראשי ונשיאי ההנהלה בחו"ל של "כולל שומרי החומות".
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. כתוב משני צדיו. מצב טוב. סימני קיפול. כתמי דיו (מזמן כתיבת המכתב).
קטגוריה
מכתבים חסידות סאטמר ומשפחת טייטלבוים
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב (דף כתוב משני הצדדים; כ-14 שורות) בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק הנודע ר' יוסף אשכנזי. [ניו יורק, תש"ח בקירוב]. יידיש.
המכתב כתוב על גבי נייר חלק, ללא ציון מקום או תאריך, ונשלח כנראה בתקופת מגוריהם של הרבנית חיה רויזא ובעלה רבי חנניה יום טוב ליפא בניו יורק, אליה היגרו בשלהי שנת תש"ו, ובסמוך להקמת מדינת ישראל (כפי שנרמז באחת משורות המכתב).
המכתב מוען אל קרוב המשפחה, המשב"ק הנודע ר' יוסל אשכנזי, אשר שהה באותם ימים בנסיעה מחוץ לביתו. חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניני כספים: "...אודיע דאס דעם טשעק האב איך ערהאלטען אבער מיר האבען געהאט פאן איהם גרויס שוועריקייטען, ווייל דיא ממשלה האט איהם געשפארט, נאהר ר' חיים דוד ווילהעלם האט אינץ א טובה געטיען בזה – ע"כ אבקש אויף דעם נעכסטען חודש דאס געלד איינצו צאלען אויף דיא אדרעסע וואס שטייט אויף דיא צווייטע זייטע און דאן וועהט אונץ ר' חיים דוד אויס צאהלען אויפן טאג..." [="...אודיע בזה כי קיבלתי את הצ'ק, אך נתקלנו בקשיים גדולים בפדייתו, שכן הממשלה עיכבה אותו. ר' חיים דוד ווילהלם היטיב עמנו וסייע בנושא זה. אבקש על כן שבחודש הבא יישלח הכסף לכתובת המופיעה בצדו השני של הדף, ור' חיים דוד יעביר לנו את הסכום..."] – ר' חיים דוד וילהלם (תרס"ג-תשמ"ב), בנו של גבאי הצדקה ר' נחמן יוסף וילהלם וגיסו של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא.
בהמשך מתייחסת הרבנית לכמה עניינים אישיים: "זוג' היקרה תחי' שפירט זיך ב"ה גאנץ גוט, זיא איזט שאן זייער פערנאמען מיטין פוהרען. זאנסט היער קיין עקסטרעס. מען ווארט דיא מדינה יהודית וואס וועהט קוממען פון אמעריקא נאהר מען ווייסט ליידער ניכט וויא אזוי דאס פאסט פעקיל וועהט אויסזעהן" [="...זוגתו היקרה תחי' חשה ברוך ה' בטוב, והיא כבר עסוקה מאוד בעניני הנסיעה. מלבד זאת, אין חדשות מיוחדות מכאן. מצפים למדינה היהודית שעתידה לבוא מאמריקה, אך לצערנו אין יודעים כיצד תיראה חבילת הדואר..." – ייתכן שהרבנית רומזת לזהותה החילונית של המדינה העומדת לקום...], וחותמת באיחולים וברכות: "...פערבלייבע הערצליך גריססענד מיר ברכת כל טוב [=הדורשת בשלומכם בברכת כל טוב] – חי' רויזא".
בצדו השני של הדף, הרבנית הוסיפה (באנגלית) את הכתובת של ה. רוזנברג בברוקלין, ניו יורק, לשם משלוח הכספים, וכותבת: "בעת ביצוע התשלום לפי הכתובת, אבקש לשלוח לנו מברק. כל מאה דולר יכונה 'ספר אחד'" (תרגום מיידיש).
הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בחודש אלול תרפ"ד נישאה בעיר אורשיווא לבן דודה האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. לאחר החתונה התגוררו בסמיכות לאביהם האדמו"ר מסאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של האדמו"ר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגרו לארה"ב יחד עם אביהם-חותנם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.
[1] דף. כתוב משני צידיו. 10X21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים קטנים בשוליים.
קטגוריה
מכתבים חסידות סאטמר ומשפחת טייטלבוים
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (שני דפים, 4 עמודים, כ-60 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים, לאחר פטירת אשתו הראשונה, הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ללא ציון מקום ותאריך. [ניו יורק, ניסן תשי"ד].
כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: "חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים, אדמו"ר מסאסוב – ראב"ד סעמיהלי יצ"ו", ונשלח אל דודו-חורגו בירושלים, האדמו"ר רבי יהודה זונדל האגר מסאווראן. בפתח המכתב מברך רבי חנניה יו"ט ליפא את רבי יהודה זונדל לרגל נישואי בתו הרבנית מאטיל [עם הגאון רבי משה יוסף מילצקי, לימים דיין בירושלים]: "...יקבל נא בזה ברכתי מז"ט וגדיא יאה. השי"ת יעזור שיהי' קשר של קיימא ולבנין עדי עד, ויבנו בית ועד של תורה וגדולה במקום אחד. בדורות ישרים יבורך בגו"ר. וכ"ק שליט"א יראה מהם ומכל יוצ"ח [יוצאי חלציהם] היקרים והאהובים רוב נחת, עם אריכת ימים ושנים טובים אנס"ו [אמן נצח סלה ועד]".
גופו של המכתב עוסק בעניני הקמת המצבה על קבר אשתו – הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, אשר נפטרה זמן קצר קודם לכן, ביום י"א חשון תשי"ד, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. תחילה מבקש רבי חנניה יו"ט ליפא מדודו-חורגו רבי יהודה זונדל ומגיסו הרה"צ רבי אהרן ברנשטיין לבדוק "אם אין התרשלות" בקרב תלמידי החכמים בטבריה הלומדים משניות לזכרה של הרבנית. הוא ממשיך וכותב בענין הסידורים הנצרכים לשם הקמת המצבה על קבר הרבנית והנוסח והתארים המתאימים על גבי המצבה: "מאד נהניתי אשר גם כבהר"ג שליט"א מיבין ג"כ, אשר במקום לינת הצדק ומנוחת גאוני קדושי קדמאי, אין להרבות על המצבה תוארים אשר לא נכתבו עליהם, ויש בזה חשש פגיעת בכבודם הקדוש ח"ו ור"ל מזה. ע"כ אין לכתוב רק אשת הרב ובת הרב המפורסם נכדת להגה"ק בעל ישמח משה והרבי ר' נפתלי מרופטשיטץ זי"ע, והגאונים הקדושים בעל חוו"ד ובעל חכם צבי זי"ע ועכי"א. מאד נהניתי אם תכתבו לי עוה"פ [עוד הפעם] הנוסח המוחלטת בדיוק, עוד קודם העשי'[ה]".
האדמו"ר ממשיך וכותב על שליחו לטקס הקמת המצבה: "והנה אחד מיד"נ מפה נ"י [מידידי-נפשי מפה ניו יורק], ה"ה הרב ר' מרדכי וויליגגער בעהמ"ח ספר קובץ התוספות שליט"א נוסיע אחר החג הפסח לא"י, ויתעכב שמה עד חצי סיון הבע"ל, והנני עושה אותו שלוח להיות במקומי בשם בשעת הקמת המצבה. ע"כ אבקשכם מאד להתאמץ שיהי' הקמת המצבה עוד בזמן הנ"ל. והנני מבקש סליחה א"פ [אלף פעמים] מכ"ק על שאני משתמש ומטריח גברא דכותי' וכ"ק גיסו הרה"צ שליט"א, אבל מה אעשה שמצבי הנוכחי ובעוה"ר שגרמו לזה שהנני מוכרח לזה, וה' ירחם".
הוא ממשיך וכותב בענין התשלום לחברה-קדישא בטבריה, ועל התשלומים ללימוד חכמי ירושלים לעילוי נשמתה: "...מישיבת חיי עולם קבלתי לפני איזה ירחים מכתב שרשמו את שם הרבנית הצדקת זי"ע בפנקס היה"צ [היאהרצייט]. ימחול לשאול כמה צריך אני לשלוח להם בעד זה. תמי' לי שלא קבלתי עדיין שטר הקנין עם התנאים שהתנו עמהם מהחברה קדישא מטברי'. גם ימחול לשאול אם כבר קבלו כל מה שמגיע להם".
בהמשך המכתב מתייחס רבי חנני' יו"ט ליפא למצב השורר בביתו לאחר פטירת אשתו, המתנהל על ידי "בתי היקרה עט"ר תחי' לאויט"א... יעזריני א' ישעינו שאזכה לרוות ממנה רוב נחת בגו"ר" [הכוונה כאן היא כנראה לאחותו (מאב) הנערה מאטיל מאייר, שניצלה מהשואה, וגדלה כבת-מאומצת בביתם של אחיה וגיסתה. היא עלתה עמם בתחילה לירושלים (ראה חומר מצורף), ובהמשך נסעה עמם לארה"ב]. רבי חנני' יו"ט ליפא מבקש את עזרת דודה האדמו"ר רבי יהודה זונדל מסאווראן בחיפוש שידוך ראוי בעבורה: "...דופקים על פתחי עם הרבה שידוכים אבל לע"ע אין אחד מהם שיכנס ללבי. והשי"ת יעזור ויזמן דבר נאה ומתקבל, שיהי' לכבוד ולתפארת אבוה"ק [אבותי' הקדושים] – אם רואה כבודו בשם איזה דבר נאה שכד[א]י לדבר מזה, יודיעיני. – וזאת לדעת שאני מוכן לעשות כל התאמצות בשביל דבר נכבדות שיהי' טוב ויפה...".
את מכתבו מסיים רבי חנני' יו"ט ליפא בברכות לרגל חג הפסח: "...הנני חותם בברכת שלו' וברכה לכ"ק ידי"נ וכל הנלוים אליו. וברכת חג הפסח כשר ושמח, ויעזרינו א'[לוקי] ישעינו שנזכה מיד בב"י לראות בבנין ציון וירושלים, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ונזכה להודות לה' על גאולתינו ופדית נפשינו... הדו"ש באהבה רבה ועזה, הנדכה והנשבר – הק' חנניו"ט ליפא".
האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי ושל הרבנית אסתר בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיווא, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של אביהם-חותנם האדמו"ר מסטאטמר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם. הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להימלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר.
מתוך י"ב צאצאיו של אביו האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב, נותרו בחיים לאחר השואה רק שלשה מילדיו: בנו רבי חנניה יו"ט ליפא מסעמיאלי-סאסוב, בנו רבי יואל טייטלבוים מקירלהאזע, ובתו מאטיל (שנולדה בשנת תרצ"ה, מזיווגו השני, להרבנית ברכה הי"ד – בת האדמו"ר מזבלטוב-סאווארן רבי בן ציון הגר מסטנביץ), המוזכרת במכתב שלפנינו, אשר לימים נישאה להגאון רבי אברהם גרשון זאקס, נכד ה"חפץ חיים" וראש ישיבת "חפץ חיים" במונסי.
רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגר לארה"ב יחד עם חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. בשנת תשט"ו נישא רבי חנניה יום טוב ליפא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.
[2] דף (4 עמודים בכתב-יד), נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים ודהיית דיו. סימני קיפול. בלאי וקמטים. רישומים בעט.
קטגוריה
מכתבים חסידות סאטמר ומשפחת טייטלבוים
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של 300 מכתבים מאת רבנים ואדמו"רים, דיינים ושוחטים, עסקנים ומקורבים, חסידים ואנשי מעשה, שנשלחו מרחבי העולם אל האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ואל משמשו-בקודש רבי יוסף דוב אשכנזי. ארץ ישראל, אירופה, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ומרחבי תבל, שנות הת"ש-התש"ל [שנות ה-40-70]. רובם בלשון הקודש, ומיעוטם ביידיש ושפות אחרות (הונגרית, רומנית, גרמנית, ואנגלית).
האוסף כולל: מכתבים רבים מרבנים ועסקנים בחו"ל; ומכתבים מאנשי ארץ ישראל ונקיי-הדעת שבירושלים; אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד; תלמידים בוגרי ישיבות רבינו ברומניה, ומאנשי הקהילות ברומניה, ועוד.
רוב המכתבים בכתב-יד (אחדים מהם מודפסים במכונת כתיבה), עם חתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים.
המכתבים כוללים: הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; ו"הזכרות" לברכות לנישואין; ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; שאלות אישיות ובקשת עצה והדרכה; תרומות לטובת החזקת מוסדות סאטמר; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; הדפסת ספרים; בקשת סיוע ותמיכה כספית, קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה, ועוד.
בין הכותבים הרבים:
האדמו"ר מנדבורנה רבי אהרן לייפער, צפת; רבי אברהם משה באב"ד אב"ד גורא-הומורא, מרבני יפו; האדמו"ר מהוסאקוב רבי מרדכי דוד טייטלבוים, באר שבע; רבי אברהם שמחה הורביץ, בני ברק (2 מכתבים); רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס-גרין, לונדון; האדמו"ר מסטניסלב רבי משולם אשכנזי, לונדון (2 מכתבים); רבי יואל אשכנזי, טבריה (2 מכתבים); רבי אלכסנדר חיים אשכנזי, ירושלים; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן (3 מכתבים); רבי משה אהרן טייטלבוים; האדמו"ר מהעלמעץ רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש; ואחיו רבי יצחק צבי דייטש אב"ד סענדרא וווינה, דטרויט (שני מכתבים); רבי צבי הלברשטאם, בית המדרש עצי חיים, לוס אנג'לס; רבי שמואל טוביה שטרן, מיאמי; רבי יואל היילפרין אב"ד יאסלא וברגן בלזן (2 מכתבים); רבי חיים דווידוביץ, דנוור (2 מכתבים); רבי ישראל אונגער הלברשטאם הרב מקאשוי, מאנטרעאל; רבי חיים אליהו שטרנברג; רבי ליפא פרידמן (3 מכתבים); רבי חנניה יו"ט ליפא שווארץ, ישיבת ייטב לב ירושלים (4 מכתבים); רבי חיים יצחק שווארץ, ירושלים; רבי הלל שלזינגר, ירושלים; רבי יוסף שיינברגר, ירושלים; רבי ישעיה שיינברגר, ירושלים; רבי נתן ברסקי, ירושלים (מצאצאי רבי נחמן מברסלב); רבי נחמן בורשטיין, ירושלים; רבי מנחם מנדל פריימן (3 מכתבים); רבי יהודה לייביש דייטש (3 מכתבים); רבי חיים ישעיה אקער; רבי יחיאל בנדיקט, תל אביב; רבי בעריש זאלץ, מרבני צפת ומבני משפחתו; רבי אברהם ארטן, ירושלים (2 מכתבים); רבי דוד שרגא (מרבני פרס), ירושלים; רבי יהושע שרבאני, ירושלים; רבי משה לופוביץ, קרית מוצקין; רבי משה מרדכי דושינסקי, ירושלים; רבי אברהם יוסף חנוך קליינמן, כפר גדעון; רבי חיים מאיר ברוין, ירושלים; רבי אליהו זלוטניק, ירושלים; רבי יצחק דוד צוובנר-שאג, מנהל "איחוד הישיבות" ירושלים; רבי גרשון אריאלי בעל "תורת המלך", ירושלים; רבי יהודה קרויס, בני ברק; רבי יושע לויפער, לונדון (6 מכתבים); ועוד
בין המכתבים מופיעים מכתבי המלצה מרבני ירושלים, שנכתבו על גבי מכתבי בקשה של נצרכים מאנשי ירושלים – הרבנים: הגאון רבי פנחס עפשטיין ראב"ד ירושלים; המקובל רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, ירושלים; האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטראפקוב; רבי יוסף שיינברגר, מזכיר "העדה החרדית".
למעלה מ-300 מכתבים, רבים מהם באגרות דואר-אויר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים חסידות סאטמר ומשפחת טייטלבוים
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
שמונה מכתבים בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעץ ("העלמעצער רבי"). קליבלנד, ארה"ב ומקומות נוספים. תשי"ד-תשכ"ג [1954-1963].
נשלחו אל רבי יוסף אשכנזי – משמשו בקודש ונאמן-ביתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, במשך יותר מחמישים שנה.
המכתבים עוסקים בנושאים שונים, בהם שליחויות אל האדמו"ר מסאטמר בענייני שאלות בהלכה, כשרות ותיקון מקוואות במדינות שונות, הזכרות לתפילה ולישועה, השתתפות בשמחות, ועוד נושאים. חלק מהמכתבים עוסקים בענייני קניית ספרים וחפצי קודש מאת רבי יוסף אשכנזי: לולב, אתרוג והדסים, ספר תורה, הפצת ספריו "טהרת יום טוב", ועוד נושאים מעניינים.
מצורף: מכתב ארוך מאת אחיו רבי יצחק צבי דייטש אב"ד ווינה וסענדרא, שכיהן ברבנות בדטרויט, בשנת תשכ"ב [1961]. המכתב עוסק בהקמת המקווה בעיר דטרויט על פי הוראות האדמו"ר מסאטמר.
הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעץ והגלילות (תרס"ח-תשנ"א), מזקני הרבנים החסידיים בארה"ב. בן הגאון רבי שמואל אהרן דייטש ממישקאלץ בעל "שם אהרן", וחתן הגאון רבי מאיר יוסף אבלעס אב"ד שאללוי. למד בצעירותו אצל ה"לבושי מרדכי" ממאד. כיהן ברבנות בכמה קהילות בהונגריה וסלובקיה. בשנת תש"ט היגר לארה"ב והתיישב בקליבלנד, ובהמשך עבר לוויליאמסבורג שבברוקלין. נודע במומחיותו בעניני טהרה ותקון מקוואות, ופעל רבות לחיזוק כשרות המקוואות בארה"ב ובארצות תבל, יחד עם קרוב משפחתו ורבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבום מסאטמר. עמד בקשרי שו"ת עם רבנים מכל קצווי תבל. מחבר סדרת הספרים "טהרת יום טוב" (עשרים חלקים).
אחיו הגאון רבי יצחק צבי דייטש (תרע"ג-תשמ"ז), מחשובי הרבנים בארה"ב. תלמיד ה"לבושי מרדכי" ורבי יואל מסאטמר, בתקופת השואה נספתה אשתו הראשונה, בת רבי יצחק מאיר לאנדוי מרבני חוסט, ואחרי המלחמה נשא את בת-אחותה הרבנית סימא פרל בת רבי מאיר הלוי בוקסבוים. לאחר השואה כיהן ברבנות בסענדרא ובעיר וינה, ואח"כ הגיע לארה"ב. בשנת תשי"ח מינהו מורו ורבו האדמו"ר מסאטמר לכהן ברבנות הקהילה החרדית בדטרויט.
9 מכתבים. גודל ומצב משתנה, טוב עד בינוני. רובם על ניירות מכתבים רשמיים.
קטגוריה
מכתבים חסידות סאטמר ומשפחת טייטלבוים
Catalogue Value
